הדבר הבא באסטרונומיה – חלק IV – לראות מתוך הקרחון

כתבה זו סוגרת את סקירת הטלסקופים אשר, כפי הנראה, ישנו את פני העתיד ואת הכרות האדם עם העולם הסובב אותו. בכתבה זו נתמקד בטלסקופ IceCube אשר יחקור את השמיים דרך מעמקי הקרחונים, נגלה כוכבי לכת רחוקים ונחקור את עיוות הזמן סביב החורים השחורים

לראות את הנסתר מתוך קרחון

ספונסר: אוניברסיטת וויסקונסין
מיקום: קבור בקרח האנטרקטי
עלות: 272,000,000$
סיום משוער: 2010

בקרבת תחנת הקוטב הדרומי אמונדסן-סקוט, טכנאים משתמשים בסילון מים חמים בהספק של חמישה מגה וואט וממיסים בעזרתו חורים בתוך הקרח הארקטי, בעומק 2.4 ק"מ. לפני שהמים מספיקים לקפוא בחזרה, הם מחדירים כבלים הקשורים, כמו אורות בעץ חג המולד, יחד עם תושבות של מצלמות כדוריות. כשהטכנאים יסיימו את עבודתם בשנת 2010, 80 החוטים האנכיים של IceCube יתפרסו על פני קילומטר רבוע של קרח בעומקים שבין 1.4 ל-2.4 ק"מ. במילים אחרות, זהו מכשיר המכיל 4,800 מצלמות המתבוננות בקרח חשוך לגמרי. לאייס קיוב יש את הפוטנציאל הגבוה ביותר לחולל מהפיכה, משום שהוא מתעתד לעסוק בויכוח אסטרונומי שלא נחקר מעולם: נויטרינו קוסמיים.
נויטרינו אינם חלקיקים שאוהבים חברה, והאינטראקציה שהם יוצרים עם חומר רגיל כמו פרוטונים ונויטרונים וכן עם אטומים נדירה כל כך, עד שרק לאחרונה מדענים הצליחו בכלל לגלות אותם. החלקיקים אותם המדענים הצליחו לגלות מגיעים מהשמש ומהאטמוספרה שלנו, המהווים מקור לרוב הנויטרינו המעופפים מסביבנו בכל רגע נתון. אך ישנם נויטרינו בעלי אנרגיה רבה יותר המגיעים ישר מפריצות של קרני גמא, מקוואזארים, מחורים שחורים ואולי אף מהשמדה של חומר שחור, אותו חומר מסתורי וכבד שמונע מהיקום מלהתפרק. IceCube יהיה ה"טלסקופ" הראשון שמיועד לחקר הנויטרינו הקוסמיים הללו, חלון ליקום רב אנרגיות.
אחד מכל מיליון נויטרינו שיעבור דרך הקרח, בקרבת מצלמות הפוטומולטיפלייר של IceCube, יפגע בגרעין אטום חמצן. הפגיעה תשחרר חלקיק בשם מואון אשר ינוע באותו הכיוון בו נע הנויטרינו. מואון זה יפלוט שובל של זוהר כחול הקרוי אור צ'רנקוב. שלא כמו הקרח במקרר הביתי, הקרח הארקטי שקוף הרבה יותר, והאור הכחול יעבור מרחק של למעלה מ-100 מטרים בקרח השחור. כל זוהר של מואון יצולם על ידי מספר מצלמות, אשר יחשבו את כיוונו המקורי של הנויטרינו עד לשמיים. כל מצלמה נושאת שבב מחשב אשר מחבר אותה למחשבים שבתחנת הקוטב הדרומי. מכאן, הנתונים יעברו לצוות המחקר הנמצא במשרדיהם החמימים שבצפון אמריקה.
למרות ש IceCubeנמצא בקוטב הדרומי, הוא יבצע את רוב מדידות הנויטרינו שלו בחצי הצפוני של כדור הארץ. הסיבה לכך היא שרוב הנויטרונים שמגיעים מהחצי הדרומי של הכדור יהיו נויטרינו אטמוספריים רועשים שאינם מספרים לנו דבר אודות השמיים הרחוקים. אייס קיוב מנצל את כדור הארץ עצמו כמגן נויטרונים החוסם נוטריוני אטמוספרה אך מאפשר לנויטרונים בעלי אנרגיה גבוהה לחדור. חלק מהנויטרונים אותם IceCube יאסוף יגיעו ממרכזו של קוואזר, ואילו כל פוטון המגיע מקוואזר מקורו במעטפת החיצונית בלבד של הקוואזר.
הישועה הגדולה – או לפחות הישועה הגדולה כפי שאנו מצפים לה – תהיה בצורת צוהר לחומר השחור. אנו יודעים מצפייה באופן הפעולה הגרביטציוני של גלקסיות כי היקום מלא בחומר בלתי נראה אשר טבעו אינו ידוע לנו. נויטרינו עשויים להיווצר אם וכאשר חלק מאותו החומר השחור מושמד בחלל. אם כך הוא הדבר, IceCube אמור לגלות אותם, ולספק לנו את התמונה הטובה ביותר של המסתורין הזה לגבי אותו חומר נסתר שממלא את היקום. IceCube עושה את דרכו את הלא נודע.

icecube.wisc.edu
מגלה כוכבי לכת ארצי

כוכבי לכת רחוקים נחשפים

נאס"א שמה קץ לכל החיפוש העקיף של כוכבי לכת בעלי שמש נוספת. TPF מבטיח לספק תמונות של כוכבי לכת בגודל כדור הארץ המקיפים את הכוכבים השכנים לנו. טלסקופ חלל ענק בממדים של 8 על 3.5 מטרים ישתמש במסכה מיוחדת כדי למנוע מאור של הכוכב המארח מלהגיע אל גלאי הטלסקופ ולפגוע בהם. TPF אמור לגלות אם הכוכבים הללו מכילים אדי מים, חמצן ואוזון.

סיום משוער: 2016

jpl.nasa.gov
Constellation-X

חושפים את החורים השחורים

צי הכולל ארבעה טלסקופי קרני X ברוחב 1.6 מטר הנעים במסלול, יחקור חומר שחור ודברים מסתוריים נוספים, אך המטרה האמיתית של Constellation-X, היא ברזל שנופל לחורים שחורים בעלי סופר מסה אשר נמצאים במרכז הגלקסיות. בשילוב קרני ה-X מהטלסקופים, יוכלו החוקרים לבצע מיפוי רגיש של זמן החלל המתעוות באופן מבהיל מסביב לחורים שחורים.

סיום משוער: 2017
gsfc.nasa.gov

http://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~200540584~~~56&SiteName=hayadan

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן