# לדמות העברת קרחון להשקיית מדבריות – בסימולציה

> פרויקט "ICE DREAM" שהסתיים באחרונה שמדגים כיצד הטכנולוגיה של דאסו סיסטמס להדמיה ריאליסטית מסייעת ליצור סביבת מחקר מציאותית עבור סוגיה שעשויה לשנות את עתיד האנושות כולה ביום מן הימים האם נמצא הפיתרון למצוקת המים העולמית? כבר למעלה מחמישה עשורים ממשלות, מדענים ומהנדסים טרודים בסוגית ההיתכנות של הפקת מים מקרחונים, נושא שהשלכותיו עשויות לשנות את עתיד האנושות כולה. לאורך השנים מחקרים בנושא הופסקו או נפסלו על הסף בגין מכשולים טכניים ותקציביים…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/ice-dream-0706111
- Author: שירות הידען
- Published: 2011-06-07T00:05:05+03:00
- Modified: 2011-06-09T10:14:01+03:00
- Sections: טכנולוגית מיחשוב, מים
- Topics: דאסו סיסטמס, מים, קרחונים

## Article

פרויקט "ICE DREAM" שהסתיים באחרונה שמדגים כיצד הטכנולוגיה של דאסו סיסטמס להדמיה ריאליסטית מסייעת ליצור סביבת מחקר מציאותית עבור סוגיה שעשויה לשנות את עתיד האנושות כולה ביום מן הימים  האם נמצא הפיתרון למצוקת המים העולמית? כבר למעלה מחמישה עשורים ממשלות, מדענים ומהנדסים טרודים בסוגית ההיתכנות של הפקת מים מקרחונים, נושא שהשלכותיו עשויות לשנות את עתיד האנושות כולה. לאורך השנים מחקרים בנושא הופסקו או נפסלו על הסף בגין מכשולים טכניים ותקציביים מורכבים, שכן על מנת לערוך את הניסויים הנדרשים יש לגייס תקציביים אסטרונומיים, וכן הטכנולוגיה לעשות זאת עדיין לא קיימת. עם השנים, העניין בעריכת ניסויים בנושא הלך ופחת ומדענים פנו לעבר פרויקטים ריאליסטיים יותר, זולים יותר ופחות שנויים במחלוקת.   מהלך הפרויקט בפרויקט מחקר ראשון מסוגו בעולם, המהנדס והחוקר הצרפתי הנודע ג'ורג' מוג'ין (George Mougin), יחד עם צוות ארכיאולוגים ומדענים בעלי שם עולמי, חברו לצוות הפרויקט של חברת התלת ממד דאסו סיסטמס, ובעזרת מגוון תוכנות המחשב של החברה להדמיה וסימולציה ומעבדת המציאות מדומה (Virtual Reality) של החברה, יצרו עולם וירטואלי בתלת ממד, בו דימו את מהלך הגרירה של קרחונים כמו אלה המצויים באי ניופאונדלנד (קנדה), האזור שנבחר לביצוע הניסוי, לעבר היעד שנבחר להבאת הקרחונים- האיים הקנאריים (האוקיינוס האטלנטי), ובמשך מספר חודשים ערכו פרויקט מדעי שלם על מנת לקבל נתונים חד משמעיים אותם יוכלו להשליך על ניסוי בעולם האמיתי; מכמות הקרח המפשירה מהקרחון ביממה ועד לכמות הדלק שתצרוך הספינה שתגרור אותו, והאם בכלל תוכל לעשות זאת, או שמא הקרחון יסחוף את הספינה בנתיבי הזרמים שבאוקיינוס. יצירת סביבת מחקר וירטואלית-ריאליסטית דרך יצירת חוויית עולם וירטואלי כמו במציאות (Lifelike experience"") במעבדת המציאות המדומה של דאסו סיסטמס, בשימוש תוכנות החברה המאפשרות לדמות כוחות שונים: הדף, חום, חוקי האווירודינמיקה ושאר תופעות טבע, והמשמשות את החברות הגדולות בעולם לסימולציות ריאליסטיות של טיסות מבחן (בואינג), מבחני התנגשות (BMW) ואת תקופת הפירמידות (ארכיון גיזה בבוסטון), התמקד צוות המחקר של דאסו סיסטמס בבחינה של שלושה נושאים עיקריים: • כיצד לצפות את האופן שהקרחונים יימסו כאשר הם יגררו ממקומם? • האם ניתן לגרור את הקרחונים מהאי ניו פאונדלנד שבקנדה אל האיים הקנאריים שבאוקיינוס האטלנטי? (האיים הקנאריים נבחרו כיעד משום שאזור זה ידוע במצוקת המים שלו, משתמשים בהתפלה על מנת להפיק מי שתייה) • מה יקרה אם הקרחון יישבר במהלך ניסיון הגרירה? ממצאי הפרויקט: אחרי עריכת עשרות סימולציות, הצוות העלה את הממצאים הבאים שנותנים תוקף מציאותי ומדעי למחקר שנערך: • באמצעות פעולת משיכה רגיל, כעת ניתן לדעת באיזה אופן ניתן לגרור קרחון במשקל של מיליוני טון למרחק של מספר קילומטרים. בדוגמה של האיים הקנאריים, המסע יכול להתבצע תוך 141 ימים. • באמצעות מערכת יעילה של הגנה מפני התכה, כעת יודעים כיצד להגביל את ההיתוך של הקרחון. בדוגמת האיים הקנאריים, הקרחון איבד בממוצע 38% מהמסה שלו. • שימוש במספר גוררים אינו מקצר את זמן המסע, ורק מגביר את צריכת הדלק של הספינות. • לבסוף, אין טעם לנסות להיאבק נגד כוחות הטבע כאשר הם חזקים מדי. ניסיון שכזה מגדיל את צריכת הדלק, ובסופו של דבר, השיירה נישאת עם הרוח בכל מקרה. הנמקה זו עולה בקנה אחד לחלוטין עם ההיגיון הפיזיקאלי המכונה "סחיפה מסייעת", שפירושה התאמת התנאים ל"היסחפות טבעית" של השיירה. ומה השלב הבא? עבור מוג'ין וצוותו, השלב הבא הוא לנסוע לאי ניו פאונדלנד ולהתחיל בניסויים מבצעיים בקנה מידה מלא. הצוות עדיין צריך למצוא שותף תעשייתי כדי להוציא את הפרויקט אל הפועל. בשלב זה, סימולציות ומודלים בתלת ממד עדיין יהיו שימושיים עבור יצירת תרחישים שקורים במהירות רבה מדי, תרחישים מורכבים או מסוכנים מדי לביצוע בעולם האמיתי, וכן על מנת להשלים ולחדד את התוצאות שיושגו בניסויים עתידיים. להלן סרטונים שליוו את מהלך הפרויקט: http://www.youtube.com/watch?v=Eu-lA-7aOlI http://www.youtube.com/watch?v=opChLhLMFmU http://www.youtube.com/watch?v=TOr-C4h1nTs