סיקור מקיף

טלסקופ החלל ‘האבל’ גילה גלקסיה ננסית שלא היתה מוכרת עד כה

אסטרונומים גילו באמצעות טלסקופ החלל ‘האבל’ כי חלק מהכוכבים שהשתייכו לצביר הכדורי NGC 675 לא נמצאים בשביל החלב אלא מהווים גלקסיה ננסית חדשה הנמצאת במרחק של כ-30 מיליון שנות אור, ממש קרוב במונחים קוסמיים

תמונה זו, שצולמה על ידי המצלמה המתקדמת של האבל לסקרים, מציגה חלק מהצביר הכדורי NGC 6752. מאחורי הכוכבים הבהירים של האשכול, יש אוסף צפוף של כוכבים חלשים למראה. הם שייכים לגלקסיה ננסית ספירואידית שלא היתה ידועה עד כה. גלקסיה זו, המכונה Bedin 1, נמצאת כ -30 מיליון שנות אור מכדור הארץ. צילום: ESA/Hubble, NASA, Bedin et al.
תמונה זו, שצולמה על ידי המצלמה המתקדמת של האבל לסקרים, מציגה חלק מהצביר הכדורי NGC 6752. מאחורי הכוכבים הבהירים של האשכול, יש אוסף צפוף של כוכבים חלשים למראה. הם שייכים לגלקסיה ננסית ספירואידית שלא היתה ידועה עד כה. גלקסיה זו, המכונה Bedin 1, נמצאת כ -30 מיליון שנות אור מכדור הארץ. צילום: ESA/Hubble, NASA, Bedin et al.

אסטרונומים המשתמשים בטלסקופ החלל ‘האבל’ כדי לחקור חלק מהכוכבים הוותיקים והעמומים ביותר בצביר הכדורי NGC 6752, מצאו ממצא בלתי צפוי. הם גילו גלקסיה ננסית בחצר האחורית הקוסמית שלנו, במרחק של 30 מיליון שנות אור בלבד. הממצאים מדווחים בכתב העת המדעי Monthly Notices of the Royal Astronomical Society: Letters.

צוות בין-לאומי של אסטרונומים השתמש לאחרונה בטלסקופ החלל של NASA / ESA כדי לחקור כוכבים ננסיים לבנים בתוך הצביר הכדורי NGC 6752. מטרת התצפיות שלהם הייתה להשתמש בכוכבים אלה כדי למדוד את הגיל של הצביר הכדורי, אך במקום זאת, הם חשפו תגלית בלתי צפויה.

בשוליים החיצוניים של האזור שנצפה עם המצלמה המתקדמת לסקרים של ‘האבל’ נחשף אוסף קומפקטי של כוכבים. לאחר ניתוח זהיר של הבהירות והטמפרטורות שלהם, הגיעו האסטרונומים למסקנה שהכוכבים האלה אינם שייכים לאשכול שהוא חלק משביל החלב – אלא נמצאים במרחק של מיליוני שנות אור ממנו.

השכנה הקוסמית שהתגלתה לאחרונה, ושכונתה על ידי האסטרונומים “Bedin 1” היא גלקסיה צנועה ומרוכזת. קוטרה בציר הרחב ביותר שלה הוא רק כ-3,000 שנות אור, שבריר מגודלו של שביל החלב. לא רק שהיא זעירה, היא גם חיוורת מאוד. מאפיינים אלה הובילו את אסטרונומים לסווג אותה כגלקסיה כדורית ננסית ספרואידית.
לפי ויקיפדיה, ספרואיד הוא משטח סיבובי הנוצר מסיבוב אליפסה סביב אחד מציריה. גלקסיות ננסיות ספרואידיות מוגדרות לפי גודלן הקטן, בהירותן הנמוכה, היעדר אבק ואוכלוסיות כוכבים ותיקים. 36 גלקסיות מסוג זה כבר ידועות בקבוצת הגלקסיות המקומית, 22 מהן הן גלקסיות לוויין של שביל החלב.
בעוד גלקסיות ספרואידיות ננסיות אינן נדירות, ב- Bedin 1, יש כמה מאפינים בולטים, לא רק שהיא אחת הגלקסיות הספרואידיות הננסיות שהמרחק אליהן ידוע, אלא שהיא גם מבודדת מאוד. היא נמצאת במרחק של כ-30 מיליון שנות אור משביל החלב, וכ-2 מיליון שנות אור מהגלקסיהNGC 6744 הגדולה ממנה בהרבה. הדבר הופך אותה לגלקסיה הננסית המבודדת ביותר שהתגלתה עד כה.
מתכונות כוכביה של הגלקסיה, הצליחו האסטרונומים להסיק כי גילהּ הוא כ-13 מיליארד שנה – עתיקה כמעט כמו היקום עצמו. בגלל הבידוד שלה שמנע ממנה מגע עם גלקסיות אחרות, וגילה, אפשר לומר ש – Bedin 1 היא המקבילה האסטרונומית של מאובן חי מן היקום המוקדם.

גילוי עצם כדוגמת Bedin 1 הוא קשה: מעט מאוד מכשירים של ‘האבל’ מסוגלים לראות עצמים חלושים כאלה, והם מכסים רק שטח קטן של השמים. בטלסקופים עתידיים עם שדה ראייה גדול, כמו הטלסקופ WFIRST, יהיו מצלמות שיכסו שטח הרבה יותר גדול של השמים וכך הטלסקופ עשוי לגלות הרבה יותר שכנים גלקטיים כאלה.
WFIRST מתוכנן להיות טלסקופ חלל שיתצפת על היקום בתחום התת-אדום בספקטרום האלקטרומגנטי כדי לחקור את אופיה של האנרגיה האפלה ולאתר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. בנייתו מתוכננת להסתיים בשנת 2020, והוא ישלים המידע שיתקבל מטלסקופ החלל ‘ג’יימס ווב’ שגם הוא אמור להיות משוגר ולהחליף את טלסקופ החלל ‘האבל’.

להודעה של סוכנות החלל האירופית

עוד בנושא באתר הידען:

9 תגובות

  1. יש נקודה חשובה מאד ,שלא מצאתי לה מענה בכל הכתבות ובכל התגובות והיא :
    אם מסתכלים על גלקסיה שנמצאת נניח במרחק של 12 מליארד שנות אור, אנו בעצם רואים אותה במקום ובצורה שהיתה לפני 12 מיליארד שנה. נכון ? אבל השאלה היא איפה היא נמצאת היום ? מאחר שככל הידוע לנו כיום ,הגלקסיות ככל שהן רחוקות מאיתנו הן “בורחות” במהירות גדולה יותר – הווה אומר שאותה גלקסיה נמצאת היום במרחק של 14 , 15 , או 16 מיליארד שנות אור . אם כך האם לא נובע מזה שגיל היקום הוא יותר מ 13.8 מליארד שנים ?

  2. ליהונתן גורן
    בקרוב ראשון כל היקום הוא בן אותו גיל וכל הגלקסיות גם הן (פחות או יותר) בנות אותו גיל, כל החומר ביקום נוצר במפץ הגדול וכל הגלקסיות התגבשו בערך באותו זמן.
    לפי ההערכות המקובלות כיום גיל היקום הנו כ- 13.8 מליארד שנים וגיל רוב הגלקסיות הנו כ 13 מליארד שנים.
    יתכן כי מה שמטעה אותך הנה העובדה כי כשאנו מסתכלים רחוק אנו רואים את העבר הרחוק כי, האור המגיע אלינו כיום יצא משם ממזמן, לפני מליארדי שנים. אבל לו היינו יכולים לצפות בגלקסיות המרוחקות מקרוב, אנו מניחים כי הן היו נראות כפי שאנו רואים כיום את הגלקסיות שבקרבתנו.

  3. ליהונתן גורן
    בניגוד לדבריך, למרות שגיל הגלקסיה שלנו הוא בערך 13.2 מליארד שנים, אנחנו לא נמצאים בקצה היקום, גם לא ליד הקצה.
    יש להבין, לפי תיאורית המפץ הגדול, כל היקום נוצר ברגע המפץ. לפיכך, בקירוב ראשון, כל הגלקסיות ביקום הן בגיל קרוב ל 13.2 מליארד שנים.
    יחד עם זאת כשאנו מסתכלים בשמיים, אנו רואים את הגלקסיות הרחוקות, לא כפי שהן כיום אלא, כפי שהיו בעבר לפני מליוני ומליארדי שנים, כשהאור המגיע כיום לעיננו נפלט מהן אז.
    לסיכום: כל היקום הוא בן גיל אחיד אבל כשאנו מתבוננים ביקום, אנו רואים אותו בשלבי התפתחותו, מינקות (רחוק) עד בגרות (קרוב).

  4. אגב,
    זה מאוד מעניין לצפות לתוך היקום המוקדם וגם חשוב.אבל בלי גילוי החומר-האפל כול המודל-הסטדרטי בע”מ.

  5. כלכך הרבה כוכבים מערכות וגלקסיות ועדיין לא קם אף יצור חי שיבוא לקבר 🙁

  6. גיל הגלקסיה כ-13 מיליארד שנה – משמע שנוצרה לפני כ-13 מיליארד שנה מצד אחד, ומהצד השני היא לא התנגשה בגלקסיות אחרות מאז. אם הייתה מתנגשת ומתאחדת עם גלקסיות אחרות, היו המדענים מספרים על גילוי גלקסיה קטנה (אבל לא כל-כך קטנה) ומשעממת, צעירה יותר (בת הגיל של היצירה של הגלקסיה המאוחדת).

  7. אם הגיל שלה הוא כמו הגיל של היקום – זה אומר שאנחנו נמצאים בקצה של היקום ?
    אחרת איך יתכן שהגיע חומר אחרינו הרי הוא היה צריך להיות במהירות שמעבר למהירות האור ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.