כיצד העובדה שהחורף בישראל מתקצר והקיץ הופך לחם יותר ויותר קשורה להתחממות הגלובלית? בואו לגלות מהן מגמות האקלים הצפויות בישראל
ברוך זיו, הדס שערוני, פנחס אלפרט | גליליאו
מאמר זה מסכם את ממצאיו של מחקר לבחינת המגמות האקלימיות בארץ, שהתבסס על נתוני עשרות תחנות מטאורולוגיות בתפרוסת רחבה, והוא חלק מהמאמץ העולמי להתחקות אחר ביטויה של ההתחממות הגלובלית ברמה האזורית.
המחקר מומן ברובו על ידי המשרד להגנת הסביבה ובחלקו על ידי הקרן הקיימת לישראל, מתוך כוונה לדעת לקראת מה עלינו להיערך בעקבות שינויים אפשריים באקלים הארץ, ובפרט במשטר הגשם והטמפרטורה. התקופה בה התמקד המחקר היא 35 השנים האחרונות, משנת 1975, בהן מתחמם העולם בעקביות.
צפי לשינויים אקלימיים
על פי התחזיות של מרכזי המחקר המובילים בעולם צפויה באזורנו התחממות בכל עונות השנה והפחתה בכמויות המשקעים. ההפחתה בכמות המשקעים קשורה בצפי להתפשטות השוליים של “תא הדלי” לכיוון קווי הרוחב הממוזגים. תא הדלי הוא כינוי למעגל זרימה אדיר ממדים שבו האוויר באזור המשווה עולה, ואגב כך יוצר עננים ומשקעים מרובים, נע בשכבות הגבוהות של האטמוספרה צפונה ודרומה לאזורים הסובטרופיים ושוקע בהם.
שקיעת האוויר גורמת להתחממות שלו, ומונעת היווצרות עננים וירידת משקעים באזורים הסובטרופיים, והיא המקור לקיומם של המדבריות העולמיות, כגון מדבריות המזרח התיכון, סהרה שבצפונה של אפריקה ונמיביה שבדרומה. התעבות אדי המים לעננים באזורים הטרופיים משחררת חום, וחום זה הוא הכוח המניע של תא הדלי. ככל שהטמפרטורה באזור המשווני גבוהה יותר, מתאדים מים רבים יותר מהאוקיינוסים, ולכן צפוי שהתחממות האקלים תגביר את עוצמתו של תא הדלי ותרחיב את השפעתו.
ישראל נמצאת מעט צפונית משוליו של תא הדלי, בהם שוקע האוויר, מה שמסביר את אופיו המדברי של הנגב. תא הדלי נודד צפונה בקיץ, מה שמסביר את העונה היבשה הנמשכת בארץ ממאי ועד אוקטובר; ונע דרומה בחורף, עונה בה ישראל ממוקמת בשוליהם של מסלולי השקעים הברומטריים הגורמים לירידת הגשם. התפשטות פוטנציאלית נוספת של תא הדלי בעקבות התחממות כדור הארץ תגרום לשוליו להתקדם צפונה, לאורך ישראל, להתקצרות עונת הגשם ולהפחתה כללית בכמויות המשקעים. בנוסף לכך, קווי הגבול האקלימיים העוברים לרוחב הארץ ומפרידים בין האזור בו שורר אקלים ים-תיכוני בצפון הארץ ובמרכזה, לבין האזור הצחיח שבדרום הארץ – עתידים להצפין.
חדשות חמות
הממצא הבולט ביותר בתחום הטמפרטורה הוא מגמת עלייה מובהקת מבחינה סטטיסטית. בעונת הקיץ, שיעורה חצי מעלה ב-10 שנים, שיעור העולה פי שניים על שיעור ההתחממות הגלובלית (0.8 מעלות ב-35 השנים האחרונות). הסיבה להתחממות הקיצונית, בנוסף לגורם הגלובלי, היא היחלשות הרוחות המערביות העונתיות השולטות באזורנו בקיץ ומקלות על החום. לא ברור מה גרם לשינוי זה, ולכן אי אפשר לקבוע האם מדובר בשינוי חולף, דהיינו תנודה, או בתהליך מתמשך.
מגמת ההתחממות בכל החודשים החמים, יוני-אוקטובר, מובהקת בכל חלקי הארץ . גם בעונת החורף מסתמנת מגמת התחממות, אך שיעורה קטן משיעורה בקיץ (ומובהק רק בחלק מתחנות המדידה). מגמת העלייה ניכרת הן בטמפרטורות המקסימום והן בטמפרטורות המינימום.
עם זאת, טמפרטורת המינימום עולה בשיעור גבוה יותר משמקסימום באזור החוף ובאזורים המישוריים, ואילו באזורי ההרים דווקא טמפרטורות המקסימום עולות קצב מהיר יותר. אחת ההשלכות של שוני זה הוא שלילות הקיץ באזור החוף נעשים קשים יותר, בעוד שחלה הפחתה בשכיחות אירועי הקרה בחורף וחומרתם פוחתת. עומס החום, שהוא מדד המבטא את ההשפעה המשולבת של הטמפרטורה והלחות, נמצא אף הוא בעלייה מובהקת בעונה החמה וזאת בשל ההתחממות הבולטת, ללא שינוי מובהק בלחות היחסית.
גלי חום וגלי קור
אחת התופעות הקשות המאפיינות אקלים חם היא גלי חום, בפרט אלו הנמשכים כמה ימים ברציפות. לצורך המחקר הוגדר ‘גל חום’ כאירוע שבו הטמפרטורה עברה את הסף של 33 מעלות צלזיוס, המקובל כסף הטמפרטורה עבור תנאי שרב. נמצא שבמהלך 35 השנים האחרונות לא רק שהתרבו גלי החום אלא הם גם התארכו, עובדה שלה השלכות סביבתיות קשות.
כדי להתחקות אחר מגמות בסיכוני קרה התמקדנו בלילות בהם ירדה הטמפרטורה בסוכה המטאורולוגית (בגובה 2 מטר) מתחת לחמש מעלות (מצב בו הטמפרטורה סמוך לקרקע נמוכה מזו שבסוכה במידה כזו שעלולה להגיע לנקודת הקיפאון, מה שעלול לגרום לקרה). ניכרת ירידה במספר הלילות הקרים, כנגזר ממגמת ההתחממות הכללית, אם כי עדיין נצפים לילות קרים ואירועי קרה ברוב חלקי הארץ. בניגוד לקיץ, בו מגמת העלייה במספר הימים החמים עקבית, מגמת הירידה במספר הלילות הקרים אינה עקבית, ועדיין נצפים אירועי קרה קיצוניים.
אחת התקופות העתירות בלילות קרים היתה בתפר שבין שנות השמונים והתשעים, במיוחד בחורף 1988/9, שבו נגרמו נזקים קשים לחקלאות עקב קור יבש ללא גשם, ובחורף 1991/2, שהיה קר וגשום מאוד. לאחר ירידה משמעותית במספר הלילות הקרים בסוף שנות התשעים ובשנות האלפיים הראשונות, חזרו אירועי הקרה. חורף 2007/8 היה קר ויבש במידה ניכרת ואירוע קרה קיצוני ביותר התרחש בינואר 2008.
מגמות שינוי במשטר הגשמים
כאמור, אזורנו עתיד לסבול ממגמת התייבשות. ואכן, ב-35 השנים האחרונות קיימת מגמת הפחתה בכמות המשקעים השנתית ברוב חלקי הארץ, אם כי היא מובהקת סטטיסטית רק בדרום הנגב ובמזרח רמת הגולן. לעומת זאת, ישנם מקומות שבהם נרשמה דווקא עלייה, אמנם זעירה, בעיקר במרכז הארץ, ובפרט בגוש דן, כתוצאה אפשרית של עיור גובר (העיר מייצרת חום, שעשוי להגביר יצירת עננים). אפשר לראות שבכל האזורים המצוינים במפה המגמה היא ירידה (ברוב האזורים היא, כאמור, בלתי מובהקת).
חל גם שינוי בחלוקת הגשמים לאורך העונה. הפחתה משמעותית ומובהקת נרשמה בגשמי סוף העונה, בחודשים מארס-אפריל. גם בסתיו קיימת מגמת הפחתה, אבל זעירה ובלתי מובהקת. לעומת זאת, בשיא החורף יש דווקא עלייה קלה ובלתי מובהקת. כדי להעריך את השינויים שחלו באורכה של עונת הגשמים תיעדנו עבור כל שנה את התאריכים בהם הצטברו 10%, 50% ו-90% מכמות הגשם השנתית. התאריך שבו מצטברים 10% בשנה כלשהי מציין את תחילת עונת הגשמים בשנה זו – והמועד שבו מצטברים 90% – את סיומה. משך העונה הוגדר כפרק הזמן שביניהם.
על פי הגדרה זו, תחילת העונה חלה בדרך כלל בראשית נובמבר, וסיומה – בסוף מארס. לדוגמה, בחורף 2010/11 הצטברו עשרה האחוזים הראשונים רק ב-10 בדצמבר, מאוחר בהרבה מהרגיל. מבדיקת מגמות השינוי במועדי תחילת העונה וסיומה עולה שעונת הגשמים מתקצרת, ושהסיבה העיקרית לכך היא הקדמת מועד סיומה, עובדה התואמת את ההפחתה הגדולה ביותר בעונת האביב. אך גם ראשית העונה ואמצעה מתאחרים.
במהלך 35 שנות המחקר התקצרה עונת הגשמים ב-12 יום. מגמה זו, גם אם אינה מובהקת סטטיסטית, היא מדאיגה. משמעותה היא, בין השאר, שהחקלאים אינם יכולים לסמוך עוד על גשמי הסתיו והאביב, ועליהם להאריך את עונת ההשקיה, ומן הסתם לצרוך יותר מים, בעיקר בשולי העונה בהם גם שיעור ההתאדות גבוה יותר.
הגברת עוצמת הגשם
אחת הציפיות הקשורות בהתחממות הגלובלית היא הגברת עוצמת הגשם, מגמה שעלולה להחמיר את סכנת השיטפונות, בפרט באזורים עירוניים, בהם מערכות הניקוז מוגבלות ביכולתן לסלק את מי הגשם המצטברים. מגמת עלייה בכמות המשקעים היממתית, שהיא ביטוי לעוצמת הגשם, זוהתה בארצות שלחוף מערב הים התיכון ומרכזו.
בישראל, המצטיינת בכמויות יממתיות גדולות, אי אפשר היה להצביע על מגמה ברורה של שינוי בכמויות הגשם היממתיות. עם זאת, במישור החוף, שבו הרגישות לשיטפונות גדולה במיוחד, מסתמנת עלייה בשיעור הימים הגשומים שבהם יורדים יותר מ-30 מ”מ ומ-50 מ”מ, ממצא מדאיג, גם אם אינו מובהק סטטיסטית.
נושא נוסף שנבדק הוא משך ההפוגות שבין אירועי הגשם. נמצא כי בעוד אורך אירועי הגשם עצמם אינו משתנה, קיימת מגמה של התארכות בהפוגות שבין האירועים, המובהקת במספר אזורים בישראל.
לסיכום, אפשר לומר שהמגמות שנמצאו, גם אם חלקן אינן מובהקות סטטיסטית, מצביעות על החרפה במאפיינים הבעייתיים של אקלים הארץ; הקיץ נעשה חם יותר, עומס החום וגלי החום גוברים, כמות המשקעים קטנה, עונת הגשמים מתקצרת וההפוגות בין הגשמים הולכות ומתארכות.
ד”ר ברוך זיו הוא ראש קבוצת הפיסיקה באוניברסיטה הפתוחה, פרופסור הדס סערוני היא פרופסור חבר בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל-אביב ופרופסור פנחס אלפרט הוא ראש בית ספר “פורטר” לאיכות הסביבה באוניברסיטת תל אביב
לקריאה נוספת:
דוח מספר 8-810 של המשרד להגנת הסביבה: “תנודות ומגמות בטמפרטורה, בעומס חום ובמשקעים בישראל ב-30 השנים האחרונות – האם עדות לשינוי אקלימי? בחינה קלימטולוגית-סינופטית”, ב. זיו, ה. סערוני ופ. אלפרט 2011.
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין גליליאו, מרץ 2012
140 תגובות
מה שקובע את זמני החורף והקיץ זה זוית ציר כדור הארץ יחסית לשמש ומהירות הסיבוב של כדור הארץ.
עד עכשיו ברוך השם המצב לא השתנה (בתקופת חיינו).
לפי מחקרים ובדיקת שכבות גאולוגיות במקומות שונים, יש מחזוריות של תקופות יובש ורטיבות הנובעים משינוי בזוית הציר או היפוך השדה המגנטי או נפילת מטאור או הר געש או רעידת אדמה מעל 9 ריכטר.
יש גם הוכחות שאפקט גזי החממה גורמים להתחממות כדור הארץ ולכן אנו צריכים לטפל בנושא זה ככל האפשר.
אין התחממות גלובלית גם כן מדען ברוך הזה. ואין שום קיצור של החורף שטיות במיץ. וישראל גם לא מתחממת ראינו איך בחורף שעבר שהחורף יתקצר חח חח לא ץאני שונאת שרלטנים ברוך רד ממהעץ החורף מתקצר חחחחחחחחח
אין בעיה, תעברו לכל אתר שאתם רוצים. במחלקה ראשונה גם יש כותבים שמכחישים את האבולוציה. האמת המדעית תסתדר גם בלי מחלקה ראשונה כמו שהיא מסתדרת בלי אתרים אחרים.
שרטלנים הם אלו שיורים את החץ ואחר כך מסמנים סביבו מטרה – הוכחה לכאורה שאין התחממות.
התגובה היא רק לקוראים התמימים שעלולים לחשוב שאני מפרסם מאמרים שרלטניים באתר. לא לאלו שמשוכנעים שמדענים בהגדרה הם שרלטנים כי הם לא מוכנים לעבוד עבור בעלי ההון.
אשר פט
הוויכוח שלך עם אבי ב. הוא וויכוח סרק והטונים הגבוהים מיותרים (אפילו אם אתה צודק). נכון שהוא פרסם את המחקר שלהם באתר שלו, אבל הוא לא יכול להניע אותם לפעול כמדענים הגונים (או שאינו רוצה, זה לא חשוב).
תתרכז בעיקר. העיקר אינו וויכוח בינך לבין אבי ב.
העיקר הוא וויכוח בין מדענים אמיתיים עם חוקרי האקלים הישראלים השרלטנים שפרסמו את המאמר נטול הנתונים.
אותם חוקרים פרסמו מאמר על התחממות האקלים בישראל ללא הבאת נתונים גולמיים פרטניים שמהם נבעו הניתוחים החשבונאיים שלהם. זה מעשה שלא יעשה במחקר מדעי.
יתר על כן, אותם חוקרים ישראלים הבטיחו לפני 50 יום שיביאו את הנתונים הגולמיים הנ”ל עליהם מבוסס המחקר שלהם. הם הבטיחו לעשות זאת תוך 30 יום. הם לא עשו זאת למרות שכבר עברו 50 יום.
המסקנה חד משמעית: החוקרים הללו שרלטנים.
(כמובן האחים קוך, הטייקונים, חברות הנפט וכל שאר הירקות — לא קשורים לעובדה שהמחקר שלהם אינו ראוי לפרסום).
כעת השאלה היא מה עושים.
קודם מפסיקים המשך הוויכוח עם אבי ב.
לאחר מכן, הצעתי היא לפנות באמצעות הבלוג הירוק לאתר “מחלקה ראשונה” של העתונאי יואב יצחק. האתר של יואב יצחק הוא אתר מכובד שמשתף פעולה עם הבלוג הירוק. הוא יכול לתת פרסום רחב בדבר המחקר הכוזב לכאורה שפירסמו חוקרי האקלים הישראלים בדבר התחממות חריגה בישראל.
אשר הבנת נכון, ההתעקשות שלי לדבוק באמת המדעית היא זו שהביאה אותי להכרה של האקדמיה למדע. אילו הייתי דבק בעמדה שלך אולי הייתי מקבל הכרה של האקדמיה למדע בדיוני.
I rest my case
מדענים ישרים, שאינם בובות בדרך זו או אחרת של האחים קוך מתעקשים שיש התחממות ומוכיחים זאת ואף מפרסמים זאת באלפי מאמרים מדעיים. האחרים לא מצליחים להכנס למגזינים המדעיים אלא בנושאים שוליים וזה לא בגלל קונספירציה אלא בגלל שהמדע שלהם פשוט לא טוב.
כעורך אתר מדע אם אני צריך לבחור בין מישהו שהטיעון המדעי שלו חלש אבל הוא מבטיח שבזכותו לא צריך להוציא כסף כדי להלחם בהתחממות (כי אין) לבין מצדד התחממות שהמדע שלו חזק אבחר במי שהמדע שלו חזק ומוצק.
מעבר לכך, אם אתה רוצה לקרוא את דעותך ולא את האמת המדעית יש לך את הבלוג הירוק, אמת אחרת, הקפיטליסט היומי ואי אלו אתרים נוספים.
“כל מי שמסרב להכנע לטרור שמפעילים שליחי האחים קוך הוא שרלטן. הגדרה מעניינת.”
אבי, באמת, סתכל על תגובותיך מהצד. האם ניסית פעם לנתח אותן – בכמה אחוזים מהן אתה תוקף את הצד השני בהאשמת היותם בובות של אחד מהבאים:
(1) חברות הנפט;
(2) טייקונים;
(3) משפחות ההון;
(4) העשירים;
(5) האחים קוך.
באמת, איך אתה יודע שאני או אחרים הם עובדים בתשלום של מהנ”ל (במיוחד, האחים…). זה לא מתאים לאדם מבוגר ורציני – כל דבר אצלך נגמר ב-“לה-לה-לה-לה-לה – אתם עבדים בובות של חברות הנפט/טייקונים משפחות וכו’
אתה לא חושב שזה מגוחך?
אוהד
מפרסמי המאמר לא שכחו כלום. הם רק ניסו להשכיח.
מחברי המאמר הנ”ל ניסו להשכיח את התביעה שיפרסמו נתונים גולמיים ופרטניים, על ידי ההבטחה השקרית שלהם (הבטחה שהם ישלחו נתונים כאילו תוך 30 יום). הם חשבו שאחרי 30 יום הקוראים ישכחו את ההבטחה שלהם לשלוח נתונים.
אתה מבזבז זמן. אם תשלח עוד מכתבים מחברי המאמר ימרחו אותך בעוד סיפורים שמטרתם להתחמק ממתן כל הנתונים הגולמיים , נתונים פרטניים ללא עיבוד. למשל, במקרה הטוב, הם ישלחו לך חלק קטן מהנתונים, או ישלחו לך נתונים מעובדים במקום נתונים גולמיים.
אל תתפתה למריחות העתידיות שלהם. כל מטרתם היא להימנע ממתן נתונים שהם היו *חייבים* לכלול מלכתחילה ב”מחקר” המפוברק שלהם, כדי שאפשר יהיה לבחון את אמינות “המחקר” הזה. היה להם זמן די והותר לשלוח נתונים, זמנם עבר.
מאחר והם לא שלחו נתונים תוך 30 יום (וגם לא תוך 50 יום) המסקנה היא ש”המחקר” שלהם לא שווה כלום.
אני מציע לך לפנות לבעל הבלוג על מנת שיוקיע את מחברי ה”מחקר” המפוברק, אם אפשר שיעשה פרסום ברשת למאמר ההוקעה שלו. הטענה העיקרית שלו היא בדבר העלמת מידע גולמי שהוזכר לעיל.
הביקורת על חישובי טווח איננה עניין חשוב, כל ההתעסקות בעניין הטכני הזה (שניתן להתווכח עליו) מסיחה את הדעת מהכשל המרכזי של המאמר. הכשל של המאמר הוא העלמת מידע על הנתונים הגולמיים, מידע פרטני. מי שמעלים מידע כזה הוא שרלטן.
צודק, שלחתי להם בקשה בעניין. נראה מה יהיה.
האימיילים מופיעים בדף האישי של כל אחד מהם באתר האוניברסיטה שלו.
אפשר בבקשה אימייל של אחד מהכותבים? אולי הם פשוט שכחו… 30 יום, לך תזכור…
כל מי שמסרב להכנע לטרור שמפעילים שליחי האחים קוך הוא שרלטן. הגדרה מעניינת.
אוהד
אתה צודק. המחקר הנ”ל של מדעני האקלים מקומו בפח הזבל של האקדמיה הישראלית.
מי שלא מנפיק נתונים גולמיים כדי לבסס את “מחקריו” הוא שרלטן בתחפושת מדען.
המחקר הזבלי הזה מעיד על הטיב הירוד של חוקרי האקלים שחתומים עליו, כולל הפרופסור “המהולל” פנחס אלפרט . הקשר של פנחס אלפרט למחקר מעיד על רדידותו של מר אלפרט
חבורת שרלטנים.
באמת מה עם הנתונים?!?!? כבר עברו 30 יום, לא?
ת’אמת, אני סתם מיתמם, בואו נהיה כנים עם עצמנו, אני, ובעצם כולכם, לא באמת האמנו שיפרסמו את הנתונים.
עכשיו אנחנו סתם נהנים להציק ל”מדענים” שנתפסו בקלקלתם.
אינך חייב להכנס לסופר, אתה יכול לייצר אוכל לבד, זה מה ששיטתך תגרום וגרמה בעשרות מדינות שרצו את שיטת הקומוניזם.
למסעדה שעושקת אני לא חייב להכנס, בסופר אני לקנות, כי הגדולים הרי חנקו את כל בעלי המכולות הקטנות.
“הרוב תמך ברגולציות על העסקים הגדולים”, אהה, אתה רוצה “וונצואלה על הירקון”. לא מאמין לך אבי. הרי גם מסעדה יכולה לעשוק ולהרויח על חשבונך
לאשר התמיכה בשיטה הזו גם באמריקה, מקום הולדתה, היתה רק של השוליים הקיצוניים הסהרוריים. הרוב תמך ברגולציות על העסקים הגדולים. הבעיה היא שעכשיו אנשי קוך פשוט חטפו באיומים את המפלגה הרפובליקנית וגרמו לכל מי שלא קיצוני להיות חשוד כליברל ולא להבחר שנית למשרתו.
כסף וכוח לא קונים אמת. אני ההוכחה לכך, אני דבק באמת גם אם הדבר גורם לי להפסד כספי.
גם אני אוכל שומנים, אך במידה. מקפיד על ספירת קלוריות, מתרחק מעמילנים ומתקרב לאטקינס.
אבי, בוווודאאאי ש”השיטה היא הבעייתית”, בגלל זה אמרתי בתגובה קודמת שלי, שהיית צריך להוולד לתוך שיטה אחרת, הומנית יותר, הקומוניזם!
ליובל, אני רק עליתי כי אני אוכל יותר שומן במקום סוכר, ואצלי זה ידוע כבר עשר שנים.
אבי,
גם אני סוכרתי סוג 2. אובחנתי לפני 9 חודשים. למרבה הפרדוקס, זה הדבר הטוב ביותר שקרה לי. בזכות זה נכנסתי למשטר דיאטה וחזרתי למימדים של גיל 18 🙂
ההשוואה שלך לא במקומה.
אני לא חושב שהיצרן לא צריך להרוויח כסף, אבל נראה לי שגם היצרנים הגרמנים מרוויחים מספיק, גם שם הוצאות השכר וההובלה גבוהות, ובכל זאת הם מצליחים לעשות רווח גם בפחות עושק.
אבל ככה זה, כשקדבורי רצתה להכנס לארץ, עלית הוציאה אותה בכוח מהסופרים באיומים ופיתויי ם על בעלי המרכולים ומה המדינה נתנה להם? כמה מיליוני שקלים עלובים קנס וגם זא אחרי שזכייני קדבורי פשטו את הרגל.. ואת פרי הביאושים של זה אנחנו אוכלים עד היום במחירי מוצרי השוקולד (ע”ע מחאת פסק זמן).
יש לציין כי זה קרה לפני ששטראוס רכשה את עלית.
בכל מקרה ככה פועלים טייקונים, השיטה היא הבעייתית, לא טייקון זה או אחר.
אבי, נולדת מאוחר מדי. היית צריך להוולד באמצע המאה ה-20 למשפחת מעמד בינוני בברה”מ, שם לא היו טייקונים, אף אחד לא היה חוגג על חשבונך והכל היה שייך לעם! אבל בשביל “שוקולד ללא סוכר” היית צריך לשלם שוחד למוכרת בחנות, או יותר סביר, לא היית אוכל “שוקולד ללא סוכר”, כי, “HET”.
COME BACK TO USSR, YOU KNOW HOW LUCKY YOU ARE BOY, BACK TO US, BACK TO US, BACK TO USSR
,
אני חולה סוכרת סוג 2
הקשר הוא שהטייקונים שאתה מגן עלי חוגגים על חשבוני ואתם משתמשים במשטרה כדי לדכא את המחאה שתביא אותי לשלם מחיר שפוי על מוצרים.
למה לקנות “שוקולד ללא סוכר” – זה איכס! אבל אבי, סתכל על עצמך מהצד (או לפחות על תגובותיך) – מה הקשר בין המחקר עליו אנו דנים ושוקולד ללא סוכר? אני קורא את תגובותיך, זה תמיד משהו כמו “כן אבל הטייקונים, משפחות ההון, חברות הנפט מכחישי האקלים וכו'”.
ואגב, בהבדל בין שכר דירה בבירה אירופית גדולה לשכר דירה בשיינקין תוכל לטוס לאירופה לקנות את השוקולד ועוד ישאר לך כסף, אך את זה לא אומרים.
להגיב לוקח כמה שניות, להתחיל לפנות לשירות המטאורולוגי ולבקש בקשה למידע מלא (שלי אישית אין בו צורך) כפי שאתה מבקש לוקח המון זמן.
כנראה שלא אכפת לך לשלם 12 שקל על שוקולד ללא סוכר כשבאירופה אותו המוצר עולה 4.50 כי משפחת שטראוס רוצה להיות עשירה או עוד שלושה שקלים על קופסה טונה כדי שמשפחת מיטלמן תהיה עשירה ותממן את חב”ד שממררים לנו את החיים. אחרת אי אפשר להבין מדוע אתה כל כך אוהב את הטייקונים.
ועוד משהו. לא ביקשתי מהאנשים שם, גם לא מבעלי הבלוג, שיעשו איזו עבודה עבורי.
אבי, אשבור את הבטחתי – אתה אומר שאין לך זמן לענות לי כי אתה עסוק וכו’.
אני חושב שאני יודע במה עסוק אתה. ספרתי לא פחות מ-23 תגובות בבלוג ה”קפיטליסט היומי” “אל תהיו צודקים. תהיו חזקים”
(http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=a28b07a102084d28785d2d933122ebb1&id=3768)
הנושאות את שמך! ויש לך איזו אובססיה עם המלה “טייקונים”. מעניין שדווקה להתעמת ב”קפיטליסט היומי” יש לך זמן, אבל להוכיח את צדקתך, אין לך זמן. רגע, אולי זה מתחזה המשתמש בכנוי שלך?
אתה מוזמן להמשיך ולהגיב, תגובה שהמענה ייקח לי מספר שעות עבודה פשוט לא אוכל להיענות לה.
אבי, ראשית, זה לא הוגן להאשים אותי ב-“החלפת כנויים” אני לא החלפתי כנויים.
שנית, אתה אומר שענית לי “בנמוס” 3 פעמים, האם לא היה יותר יעיל להפנות אותי לפחות לאתר שבו ייתכן ויפרסמו החוקרים את הסדרות? באמת, זו התגובה האחרונה שלי כאן (אני יודע, אני יודע – ברוך שפטרנו), אני אחפש את הנתונים בעצמי, בממון האחים גרים הטייקונים הקפיטליסטים בעלי ההון, כמובן.
אשר, עניתי לך את אותה תשובה שלוש פעמים בנימוס, נמאס כבר לחזור על זה כי אתה מנסה (תוך החלפת כינויים) לעורר רושם כאילו יש ביקוש עצום למידע שאינו בידיי. אינני מוצא זמן בשבועות הקרובים לעשות זאת. לוח הזמנים שלי מלא, ואני צריך להשאיר זמן לעדכון שוטף של האתר.
אם מישהו אחר לא עומד בדיבורו, תפנה אליו.
אתה לא צריך לסמוך אוטומטית על חוקרים, כנראה שאנשים שמדברים מתחושות בטן הממומנים על ידי האחים קוך יותר אמינים בעיניך, שיבוסם לך.
לא החוקרים הכניסו את תמונת השער אלא עורכי גלילאו, והם ענו לך בבלוג הירוק.
אתה לא יכול להשוות אתר של עשרות רבות של אלפייוניקים בחודש עם בלוג של 20 קוראים.
תמיד יש ספק בכל דבר, גם שהשמש תזרח מחר אבל יש דרגות שונות של בטחון, והתחממות כדור הארץ היא נושא וודאי במגבלות אלו, שום טרור נגד מדענים לא ישנה זאת.
אגב, כעורך אתר חדשות אני ממליץ לכל עורכי החדשות, להיצמד לאמת המדעית. אני לא אחראי לבעלי בלוגים אידאולוגיים שהאמת המדעית היא המלצה בלבד עבורם – רק אם היא משתלבת עם האידאולוגיה שלהם. למזלנו NRG הבינו את השגיאה שבפיטורי כתב הסביבה, ולמרות שלמרבה הצער לא החזירו את כתב הסביבה המצויין שלהם הם לקחו חדש שעושה עבודה טובה, אם כי בעיקר על דברים שמחוץ לישראל.
אבי, אין צורך בהעלבות, אתה הרי לא חייב לענות. והגינוי “נודניק” מתאים יותר למי שבצורה אובססיבית מטקבק עם זעקות חסרות-קשר, בד”כ משהו כמו – “טייקונים-קפיטליזם-חברות נפט-בעלי הון”.
בנגוד אליך, אבי, אני לא סומך אוטומטית על “חוקרים”, אפילו אם הם אומרים משהו שתומך ב”תחושות הבטן” שלי. אבל גם לי יש העדפות – אני מעדיף חוקרים אשר מפרסמים את מחקריהם עם עמוד לבן כעמוד-שער, לא עם תמונה דרמטית-מפחידה. ואני מעדיף חוקרים שמפרסמים את הנתונים עליהם הם מבססים את מחקרם – זה לב המחקר המדעי. אתה פרסמת ב-בלוגך את המחקר, ואפילו תקשרת עם החוקרים שלפי דבריך אמרו שהם יפרסמו את הסדרות לפני סוף מאי, כמדומני (30 יום).
אינך חייב לי כלום, ואני מאחל לך הצלחה בעסקיך,אבל אתה הותקפת בבלוגך ע”י בלוגרים אחרים – האין זה מתבקש שתראה להם את הסדרות כדי שיתביישו על ספקותיהם ממומנות הטייקונים? אני רק מבקש שתשאל את החוקרים ל-קישורית (LINK), זה הכל. שאם לא, תמיד יחלחל הספק, שהנתונים אינם תומכים בעמדתך.
אתה נודניק. הסברתי לך שאין לי קשר לשירות המטאורולוגי, ושאין לי זמן להקדיש לשטות הזו. יש דברים יותר חשובים לדווח עליהם כמו ועידת ריו ממספר ישראלים שנוסעים לשם, או השיגור הסיני.
לא אתן לאף אחד לנהל את זמני ולבזבז אותו על שטויות. אני סומך על החוקרים – שני פרופסורים ודוקטורית המומחים הגדולים ביותר בארץ לאקלים, שעשו את מלאכתם נאמנה.
הצעתי לך לפנות בעצמך לפי חוק חופש המידע, מה יעזור לגזול מזמני, שגם כך מוקדש לעבודה עבור לקוחות אחרים, משום שהקפיטליסטים שלך נמנעים מלפרסם באתר הידען.
אבי, אשמח אם תוכל לחדש בעיניין פרסום הנתונים. תודה מראש
משתמש אנונימי.
ה- 30 יום שבהם הם אמורים לפרסם נתונים יעברו לפני 31 במאי (למעשה הם אמורים לפרסם עד 20 במאי אבל ניתן להם כולנו עוד 11 ימי חסד ונעגל את זמן ההמתנה לנתונים שלהם לתאריך עגול של סוף מאי) .
אם עד 31 במאי כותבי המחקר לא יפרסמו נתונים גולמיים ומפורטים (כל תחנה בניפרד) , נתונים עליהם מבוססות המסקנות שלהם — אזי אפשר לזרוק לפח האשפה את המאמר שלהם.
כלל לא חשוב אם הביקורת עליהם נעשתה על ידי מומחה או על ידי הדיוט. מי שמעלים נתונים גולמיים פרטניים שעליהם מבוססות מסקנות המחקר שלו — מסקנותיו אינן שוות כלום (יהיה מכובד ככל שיהיה).
א. לא י ודע ואין לי משאבים להתחיל לרוץ אחרי השירות המטאורולוגי לשאול. עשה זאת בבקשה בעצמך. יש לי מספיק עבודה בעדכון האתר בחומרים שוטפים.
ב. נראה לי שכשתלמד סטטיסטיקה אז יסכימו לדון איתך.
אז מה עם הנתונים שאמרו שיפרסמו?
נשארו להם עוד כמה ימים או שכבר עברו 30 יום?
תודה על המאמר והנתונים !
ל”60 דקות” היה קטע לפני כשנה על סכומי-הענק שמעבירות חברות מסויימות למדענים העוסקים בתחום התחממות הגלובלית. המדובר בחברות שיש להן עניין להראות שההתחממות קיימת ושאנו אחראים לה. באותו נושא, אל גור, שדווח על 2 מיליון דולר הון פרטי כשרץ לנשיאות ב-2000, שווה היום (לאחר הסרט, האוסקר והנובל) מעל ל-500 מיליון דולר.
תרשו לי להצרטף לאמירותיו של הבלוג הירוק.
אל דאגה, עוד 23 יום לפרסום הנתונים הגולמיים, ואז נדע את כל האמת!
רק שלא יעשו לנו תרגיל ויפרסמו את הנתונים החל משנת 1975 בלבד…
אם כבר מפרסמים אז שיפרסמו משנות ה-50. אם זה יקרה, באמת אני אעריך יותר את ה”ירוקים”.
במחשבה שנייה, זה לא יקרה, שקיפות זה לא הצד החזק שלהם…
אבי, תהליכים אקלימיים אותם מתיימר המחקר לבחון לא מודדים בשנה או שנתיים לכאן או לכאן.
מה שמפריע לי הוא שהורידו שני עשורים חמים במיוחד משנות ה-50 וה-60…. טווח הנתונים הוגבל לשנים 1975-2010 תקופה שתחילתה קרה וסופה חמה באופן מיוחד שמדליק אצלי נורה אדומה! (אתה רואה גם אני יכול להתחמם) היות וזאת המטרה שיש לסמן סביב החץ על מנת לקבל את ההתחממות המבהילה ביותר.
אם החוקרים יהיו כנים עם עצמם ועם הציבור הם יספרו לך כיצד נקבע הטווח הזה ובהנחייתו של מי.
בכל אופן גם אתה וגם גלילאו יכולים להתהדר בכותרות סנסציוניות כעת – אבל יש בכך טעם לפגם.
בועז, הורידו שנתיים חמות מהסוף, על מה אתה מדבר?
זה היה עלול להיות עוד יותר קיצוני אילו היו מוסיפים את החורף החם 2010-11.
הערת מערכת הבלוג הירוק: עלו כאן האשמות נגד “הבלוג הירוק” וראוי להביע את עמדת מערכת הבלוג. הטענה המרכזית עליה לא התקבלה התייחסות ביחס למחקר המובא מעל היא מדוע “סומן” מראש מקטע נתונים לבחינה, כזה שברור לכל כי יוביל לתוצאה שתראה את ההתחממות הקיצונית ביותר. מי היה אחראי להכתבת טווח זה?
כפי שמעידה תגובת צוות המחקר גם שינוי קל בשנות הבדיקה ממתן את התוצאות הסנסציוניות וסביר ששינוי והרחבת הבדיקה גם לעשורים החמים של שנות ה-60 וה-50 היה מוביל למיתון הרבה יותר גדול עד כדי איון התוצאות (את זאת נדע לאחר שישוחררו כל הנתונים לניתוח ובדיקה).
כידוע חשוב לא רק לומר את האמת ואותה בלבד אלא את *כל* האמת. יתכן מאד כי האשם נעוץ בהנחיות המשרד להגנת הסביבה המבקש להעצים את הבהלה ואת חשיבותו אך אין החוקרים הנכבדים פטורים מאחריות לסיוג ממצאיהם והאחריות לאופן בו משתמשים בהם. ראוי היה לעורכי המחקר להדגיש כי הטווח הנתונים שאותו ניתחו חלקי ומוטה מראש ואין בו בכדי לתת תמונה מלאה על “התחממות חריפה ויוצאת דופן” או לעשות בו שימוש למטרות הפחדה – סיוג זה נעדר מדו”חות המשרד להגנת הסביבה המשתמש במחקר לקידום מטרותיו וכן לא מופיע בכתבות בגלילאו ובאתר הידען.
SAFKAN
המחקר עשוי לשפוך אור על יותר מדבר אחד, גם על פיברוק תוצאות.
לענײן ההשפעה האורבנית: צריך לברר עם עורכי התצפיות אם וכיצד היא הובאה בחשבון.
זכות להביע דעה היא שאלה אתית ופוליטית. בזה אני לא מבין הרבה ולכן אינני יכול להתײחס
אוהד! לא הכל ידוע, ואתה ודומיך מהװים אישור לזה. אך לא זו הסיבה לכך שאנו חוזרים ועורכים מחקרים. זו דרכו של המדע – להעמיד במבחני הפרכה באמצעות ניסוײם ותצפיות. הבעיה עם מחקרים מדעײם היא שלא משנה כמה כאלה יערכו, הם לא מוכיחים במובן המתמטי אלא לכל היותר מאששים. תמיד תהיה בקהל היעד קבוצה שתפגין חוסר הבנה וגרוע מכך – התעלמות מכװנת מפרטים מהותײם.
אוהד, אחרי שהחוקרים ענו לך, אני משוכנע שהבקיעים הם בראש של המכחישים ולא במחקר.
יובל,
אני מתפלא על היכולות הלוגיות שלך (או שאולי קראת מהר מידי את מה שכתבתי).
אסביר שוב,
אם (ורק אם) הכל ידוע כבר אז (ורק אז) לשם מה ערכו את המחקר?
אם (ורק אם) לא הכל ידוע, אז (ור אז) יש לקוראים את הזכות להגיב על המחקר!
במידה ולא הצלחת להבין את שני המשפטים הללו תגיד לי ואני אסביר שוב בדרך אחרת
תודה
עוד קצת מידע למדורה,
בעניין השפעה או אי השפעה של ההתחממות או אי התחממות האיזורים העירוניים:
http://en.wikipedia.org/wiki/Urban_heat_island#Global_warming
יובל
המחקר לא ביזבז כסף. הוא עשוי להוכיח שהחוקרים מפברקים תוצאות.
אני לא התייחסתי לשאלה של “שיפוע הגרף” אלא לשאלה אחרת. התייחסתי ל”השפעה האורבנית” (“השפעה אורבנית” פירושה: אם תחנה למדידת טמפרטורה נימצאת במקום אורבני מתפתח במהירות, הטמפרטורות בה יעלו בלי קשר להתחממות-התקררות גלובלית).
התגובות שקיבלתי מאבי בליזובסקי לשאלת ההשפעה האורבנית כל מופרכות (הכחשה שיש “השפעה אורבנית”) עד שאני נוטה יותר מבעבר לחשוב שיש חוקרי התחממות שמפברקים תוצאות.
איך אפשר להכחיש את “השפעה האורבנית” אם כל אדם (ללא שום ידע) יכול לבדוק שהיא קיימת ? מי שמעז להכחיש דבר שהוא כה ברור, יטה לפברק תוצאות בעניינים שבדיקתם מסובכת.
לעניין דרישתו של אוהד שהמדידות הגולמיות יפורסמו. זו דרישה שמעמידה במבחן את המהימנות של החוקרים. אם החוקרים לא יציגו לכל דיכפין תוך זמן סביר את המדידות הגולמיות (מדידות פרטניות), הרי אין ערך רב למסקנות של החוקרים.
מדוע בזבזו כסף על המחקר הזה? בגלל עקשנותם של המכחישים.
ומדוע המכחישים לא מבזבזים כסף על מחקר שיוכיח את ההפך? כי הם יודעים שהם טועים ומטעים. כל מה שהם מוכנים לעשות זה לחטט במחקרים שהושקעו בהם משאבים רבים, להוציא נקודות מהקשרן, למצוא בהם אי דיוקים לכאורה, ולצעוק חמס כקוזק נגזל.
צבי,
אני יודע איך קו מגמה בנוי, למען הסר ספק אסביר שקו המגמה הוא הקו שסכום מרחקי הריבועים של המדידות הוא הנמוך ביותר. אבל, קו מגמה מושפע רבות מנקודות הקיצון. כמובן שעד שהנתונים לא יפורסמו לא ניתן לדעת עד כמה ההשפעת מועד תחילת המדידה גדולה.
אבי,
אם באמת הכל ידוע ואין ספק בדבר התחממות ישראל אז מדוע ביזבזו כסף על המחקר הזה? אם ביזבזו כסף על המחקר הזה אז ראוי שיהיה לקוראים זכות להגיב.
אי אפשר לפרסם מחקר וכאשר מתגלים בקיעים במחקר להגיד שהמחקר לא חשוב כי התופעה הוכחה בעבר….
הנושא של המחזוריות גורם לכך שהעליה תהיה לא רציפה, אבל עדיין מדובר במגמה מובהקת של עליה.
בנוסף, בכל כתבי המכחישים לא מצאתי התייחסות לעובדה שהאנושות פולטת יותר ויותר גזי חממה, אלא נסיון לטעון שזה לא חשוב. בערך כמו מכחישי האיידס כמו מנחם בן שטוענים שהמחלות אותן מחלות רק שאם הוירוס ישנו בגוף מאשימים אותו בכל התחלואה ואם לא, אז זה סתם מחלות.
אני חושב שישנן שני סוגי הטעיות במחקרים שמתפרסמים.
הראשונה, לא יכול להיות שכולם מפסידים מההתחממות הגלובאלית. ישנם אזורים על פני כדור הארץ שבהם תהיה החמרה או שפשוט יפגעו משינויים אקלימיים וישנם אזורים שההתחממות הגלובאלית תהיה טובה להם. ולכן כדי שלא ליצור ניגוד אינטרסים בין מדינות שונות וכדי לרתום את העולם כולו למאמץ בהפחתת פליטת גזי החממה, שגם פוגעים בבני האדם ובחיות שנושמים אותם, מדענים מטים את הנתונים וטוענים שכולם מפסידים.
השנייה, היא שידוע שישנה מחזוריות של כדור הארץ מול השמש הגורמת לכך שתהיה התחממות גלובלית ומחזוריות זו התחילה לפני מספר מסויים של שנים. מדענים רבים נוטים להתעלם מכך מכיוון שזה עלול לעורר ספקות לגבי מחקריהם ותקיפות מצד בעלי אינטרסים. כמו כן, אין דבר זה אומר שכל המחקרים על ההתחממות הגלובאלית הינם שיקריים או מוטים אבל רבים מהם הם אכן אך במעט,בנוסף אינני אומר שפליטת הגזים המזהמים (“גזי החממה”) אינם גורמים להתחממות הגלובלית.
מה שאני חושב זה שבגלל המחזוריות שלנו מול השמש ישנה התחממות גלובאלית ופליטת גזי החממה רק מחריפה אותה ולכן צריך ואף חייב לעשות את כל המאמצים להפחית את פליטת גזי החממה ולא רק בגלל ההתחממות שהם מביאים עימם, גם בגלל הזיהום הרב וההשלכות הבריאותיות של זיהום זה על המין האנושי. בני האדם לצערי ניכנו בקוצר רואי כלפי העתיד הצפוי למין האנושי וההשלכות של מעשיו על עתידו.
תודה למי שהקדיש מזמנו לקרוא תגובה זו,
ושבת שלום.
שני דברים ששמתי אליהם לב בהרצאה של נתן פלדור (תודה לרמי חיפה על ההפנײה):
א) “עידן הקרח הקטן” הסתײם בדיוק עם תחילת המהפכה התעשײתית. אם לא הײתה זו פורצת, הרי אנו ובנינו ובני בנינו (אם הײנו בכלל נולדים) אולי תקועים עמוק הײנו באיזה קרחון בין סוריה למצרים.
ב) החל מאמצע שנות ה-1940 וכלה בראשית שנות ה-1960 נרשמה מגמה ברורה הפוכה של ירידה בטמפרטורה העולמית. בראשית שנות ה-1960 חזרה להופיע מגמת ההתחממות. להזכירנו, ב-1945 הסתײמה מלחמה עולמית שגבתה כ-40 מיליון קרבנות אדם (בנוסף על התמותה הרגילה) בתוך פחות משש שנים, ולאחריה שיעור ילודה גבוה (ה”בײבי בום”).
המסקנה המײדית שאני קופץ אליה היא כי גודל האוכלוסײה האנושית הוא אחד הגורמים המשמעותײם המכתיבים את שיעור ההתחממות העולמית.
ישנה מחזוריות של כשלושים אלף שנה (הקשורה לשינוי בזוית ציר הכדור) שבה האיזורים המדבריים כגון סהרה מוריקים ומרובי משקעים. ממצאים באיזורים אלו גילו מאובנים ימיים רבים כולל באיזור הנגב והערבה.
יש מצב שלמרות עלית הפחמן באוויר, עוד נראה יערות מוריקים בסהרה ובנגב. כנראה שלא בימנו אבל אולי הצאצאים שלנו.
לגבי אפקט החממה, המסת הקרחונים מגדילה את שטח פני המים בכדור ומכאן התאיידות המים רבה יותר ומכאן ריבוי משקעים צפוי לנו ויותר עוצמתיים.
אוהד,
למקרה ששאלתך עדיין לא נענתה, מגמת השינוי בטמפרטורה בעמוד 18 לא נמדדת על פי ההפרש בין הטמפרטורה הממוצעת בשנה הראשונה והאחרונה. אם כך היה הדבר אז היית צודק.
המגמה נמדדת על פי כל הנתונים. שים לב שהקו הישר שמעיד על העלייה בטמפרטורות אינו מתחיל בנקודה הראשונה ונגמר באחרונה. ולכן הורדה של שתיי נקודות מהנתונים, כל שתיי נקודות, לא תשנה את המגמה בהרבה.
רון, באילו עוד שמות תיכנס כדי לעקוף את החסימה?
לעצם העניין, להביא את האיש שאתה מפנה אליו לדבר על ההתחממות זה כמו להביא את מילטון פרידמן שידבר על סוציאליזם. שניהם יודעים על מה מדובר, אבל מתנגדים לו.
פרופסור נתן פלדור מומחה לאקלים מאוניברסיטת ירושלים בהרצאה מינואר 2012 באוניברסיטת בן גוריון.
נושא ההרצאה : התחממות גלובלית – עובדות ואמונות
(מערוץ האוניברסיטה)
http://www.youtube.com/watch?v=X6QPO0lmZPM
וכאן הוא מרצה באוניברסיטת חיפה פברואר 2012
הנושא : אי-וודאויות בחיזוי אקלימי
(ערוץ האוניברסיטה)
http://www.youtube.com/watch?v=JFEogpB-L_w
פרופסור פלדור לקח חלק וחתום במחקר שהוזמן ע”י המשרד להגנת הסביבה
לישראל, לצערי את אוהד זה כנראה לא יספק.
לאוהד – שאל את עורכי המחקר. שלא כמו ב’מחקרים’ שאתם מפרסמים, לא נהוג לפרסם את שמות העמיתים שהעבירו ביקורת עמיתים במאמרים מדעיים. גם עורך המחקר לא אמור בכלל לדעת מיהם העמיתים המבקרים (ובטח לא להזמין אותם בעצמו כפי שאתם עושים בדפי המדיניות שלכם). אבל תשאל אותם.
הקשר הנסיבתי בין התפתחות התעשײה לבין התחממות הכדור לאורך למעלה ממאתים שנה הינו, חד וחלק, אחד לאחד.
הקשר בין התפתחות התעשײה לבין שיעור הפחמן באטמוספרה אינו רק נסיבתי אלא נובע ישירות מהגידול בשריפת דלקים ובפרט דלקים מחצביים.
הקשר בין גידול שיעור הפחמן באטמוספרה לבין ההתחממות מאושש בכל מעבדה ובכל ניסוי.
כל ניסיון להציג את המציאות בגװני פסטל װרודים, ובװדאי שלא להטיל שום אחריות על האדם, הוא שאננות פושעת!
אבי.
אלי ציפרמן, פרופסור חוקר מדעי כדור הארץ באוני’ הארווארד וגם במכון וייצמן, מעביר בשנים האחרונות בהארווארד קורסים המלבנים את הנושא שבהם נשקלים כל הצדדים, בעד ונגד. המסקנה שלהם הינה די חד משמעית: יש התחממות, היא מעשי ידי אדם, האפקט שלה שלילי ביותר, ועלות מניעתה קטנה הרבה יותר מעלות אי המניעה.
http://www.seas.harvard.edu/climate/eli/Courses/global-change-debates/
אז הכל בסדר. אם אלי מטפל בעניין אפשר לראות אותו כסגור ולהרגע.
אבי, אין צורך לכעוס, הנתונים יתפרסמו עוד 24 ימים אם אני סופר נכון (ואם לא אז בעוד 30 ימים לפחות).
לאחר פרסום הנתונים יהיה ברשתנו את אותו מידע גולמי שהיה לכותבי המחקר “המדעי”, ואז כולנו נהיה חכמים יותר.
אגב, טרם ענית לי (או שכותבי המחקר טרם ענו) האם המחקר המדעי הזה עבר שיפוט כלשהו ואם כן, אצל מי (שמות)?
תודה
איפה מיכאל רוטשילד?
יש מענה לטיעון, והחוקרים ענו לכם אבל אתם צריכים לאטום את אזניכם ולצעוק במנטרה “אין התחממות” כאילו שהמנטרה הזו תקרר את כדור הארץ.
יעל – תודה! 🙂
אבי ב.,
אתה נשמע כמו מטיף דתי מתקופת האינקיביזיציה עם ההאשמות שלך: מקלל ופוסל את הכופרים ומגלגל עיניים לרבנים (נייטצ’ר וסיינטיפיק אמריקן) כשעומד מולך טיעון שאין לך מענה לו. אתה מייצג דת ולא מדע!
אני דווקא משתכנעת יותר מגישתו של אוהד! למה צריך להסתיר נתונים? למה צריך לשחק בנתונים? כל המדע מבוסס על הצגת נתונים וביקורת של כל אדם על התיאוריה שמסבירה אותם. כל מי שמנסה לקלל ולהלך אימים, להכפיש בשיוך לאינטרסנטים כאלה ואחרים מעורר רק שאט נפש.
1 – תיקון קל : בניגוד לכתוב במחקר מידבר נמיב לא נוצר בגלל “תזוזת תא הדלי” ואינו חלק מרצועות המדבריות (להם שייך מדבר הקלהרי השכן) , בניגוד למקובל מדבר נמיב צעיר (יחסית) ונוצר בגלל זרם
המים הקרים שמגיע מאנטארקטיקה ו”מושך” את הלחות מהיבשה וכך גורם להתיבשות.
2 – בין היתר שאלו המגיבים איך תשפיע ההתחממות , שאלה שיש לחלקה לשניים :
איך תשפיע ההתחממות על האוכלוסיה האנושית ואיך על הסביבה ?
אם נתחיל מהסביבה הטבעית הרי ישנן התופעות הברורות שכבר קורות של דחיקת רגלי מינים שזקוקים
לשדות קרח (דובי קוטב, כלבי ים, מיני פינגווינים ) , מיני צומח, חרקים , עופות ויונקים “מתקדמים”
לאזורים שמתחממים ודוחקים רגלי מינים מקומיים , יערות מחטניים “עולים” צפונה ודוחקים שטחי טייגה,
דובים חומים עולים צפונה מזדווגים עם דובי קוטב או דוחקים אותם ,
במישור אחר – בגלל ההתחממות מקדימים צמחים את ליבלובם ופריחתם (עד שבועיים) ,
עבור חרקים מקומיים שינוי קל שגורם להם למחזור חיים מתואם , חרקים נודדים מגיעים לאזורי הפריחה
באיחור ו”מפסידים” זמן שכן אינם מצליחים לנצל את כל עונת הפריחה לאכילה ,
כך גם המצב לגבי עופות : הקרובים מקצרים את שהות החריפה ומגיעים לשטחי הקינון בתחילת עונת הפריחה , כלומר במקביל לתפוצת החרקים המקומיים ובזמן להנות מפירות וזרעים ,
אבל הנודדות ממרחקים גדולים מגיעות באיחור כלומר שוב פחות מזון לאוכלי החרקים והזרעים
מה שמשפיע על גודל האוכלוסיה וכמובן נותר פחות מזון לדורסים (שמגיעים באיחור רב ),
יהיה מי שיאמר “מה איכפת לי העיקר שבני אדם ימשיכו להתקיים ” ….
פעילות מאוחרת של חרקים שמאביקים פרחים תגרום לחוסר בפירות ולפגיעה בריבוי צמחים
אבל יש להניח שה”חכמה” האנושית תצליח להתגבר על החוסר ע’י שיטות האבקה מלאכותית (?)
בגלל ההתחממות יהיה יותר שטח שניתן לעבדו ולהכשירו לגידול מזון …. (באיזה מחיר ?)
יש להניח כי ה”גניוס האנושי” יצליח להתגבר על ההשפעות השליליות של ההתחממות
ועל הפגיעה ה”פאטאלית” בסביבה הטבעית ,
כלומר האנושות “תצליח” לשחרר עצמה מהטבע , האדם לא עוד חלק מהטבע שכן כדי להמשיך
ולהתקיים יהיה הכדור כולו “מנוהל” לטובת אותו חלק מהאנושות שישרוד את השטפונות, הבצורות,
הסופות ויתר ה”הטבות” שיגיעו עם שינויי האקלים , מה שיוותר מהסביבה הטבעית יהיה מרוכז
בגני חיות ובמאגרי גנים , פרפרים , עופות, זוחלים , טורפים יהיה ניתן לראות בסרטים .
האנושות תמשיך להתקיים בעולם …. מת .
מי שרוצה לחיות בעולם כזה , מי שרוצה להיות חלק מאנושות כזאת …. שיקום !
הטבעית תהפך לסביבה מלאכותית
המחקר בדק איזורים אורבניים , שבהם היו לכאורה לפי ההנחה במחקר איי חום, לעומת איזורים כפריים. אילו היתה השפעה לאיי החום, האיזורים האורבניים היו צריכים להראות גידול יותר משמעותי במגמת ההתחממות, בהשוואה לאיזורים הכפריים, בעוד שבפועל זה לא קרה. לכן החוקרים הגיעו למסקנה שאיי החום האורבניים לא משנים את מגמת ההתחממות.
לכן עצם השפעתם היא אגדה אורבנית שמכחישי ההתחממות מפיצים.
בדרך כלל כאשר מתקילים אותך עם טענה שאינך מסכים איתה, אתה מרחיק את עדותך למאמרים רחוקים שהקורא לא יכול לנתח ולהתמודד עם מה שנאמר בהם. מכיוון שכך, הקורא מבטל דעתו בפני ה”מומחים” שפירסמו מאמר.
כאן שיטתך לא עובדת. הצעתי לכל מי שרוצה, שיש לו רכב וטרמומטר, לעשות בעצמו נסיון מדידת טמפרטורות באמצע הלילה (למשל בשעה 2 בלילה).
שום מאמר מכובד, בעתון הכי מכובד, על ידי מדענים הכי מכובדים, לא יסתור את העובדה שהטרמומטר בניסוי יראה נפילת טמפרטורה של מספר מעלות (כאשר הם יצאו ממרכז עיר גדולה למקום סמוך שנימצא בשטח לא מיושב). במיוחד הדבר נכון בימים בהם האוויר ללא תנועה (מה ששומר במקומה את האטמוספירה האורבנית שפועלת כשמיכת חום).
אינני יודע מה בדיוק בדקו במאמר שהזכרת, אולי זה לא רלוונטי לטענה שלי.
טענתי היא שירושליים התפתחה אורבנית מאוד ב- 35 השנים הבאות מה שאינו מאפשר להשתמש בה כמקום מדידה טמפרטורה השוואתית.
נושא איי החום נבדק. לא נמצאו הבדלים במגמת ההתחממות בין איזורים עירוניים לאיזורים כפריים. חבל להעלות טענה שקרית. זה מראה גם על שאר הרצינות שלכם.
http://www.skepticalscience.com/urban-heat-island-effect.htm
אבי ב.
תופעת החממה האורבנית מוכרת היטב (אפילו לא צריך מחקרים כדי להכיר תופעה זו). כל משתתף בפורום שיש לו רכב וטרמומטר יכול לבדוק אותה בעצמו.
לא יודע למה הכוונה במאמר שציינת, כנראה לא רלוונטי לטענה שציינתי.
ספקן, תופעת איי החום נסתרה מזמן, רק שכוהני השקר שלכם ממשיכים להפיץ אותה כי אין להם טענה יותר טובה
https://www.hayadan.org.il/the-world-indeed-warming-2310114/
כאמור, בדקתי באופן נקודתי את טענתו המקורית של אוהד לעיל:
“יוצא אפוא שכל ה”עובדות” בדבר המעידות על התחממות ישראל, ישתנו לחלוטין באם השנים שבהן נמדדו הטמפרטורות היו משתנים. גם נזיז רק את שנת המדידה הראשונה שנה אחת קדימה ונשאיר את שנת המדידה האחרונה ללא שינוי (1976-2010), נגלה מסקנה הפוכה לזו המוצגת במאמר/מחקר.”
נראה כי טענתו אינה נכונה, כפי שהעידו בהמשך החוקרים עצמם. אני רק רציתי לבדוק זאת באופן בלתי תלוי, בעצמי, על סמך הנתונים הספציפיים שאוהד התייחס אליהם.
גלעד
את ירושליים אסור היה בכלל לכלול בסטטיסטיקה הנ”ל, שכן ירושליים עברה אורבניזציה גדולה בתקופה האמורה.
אורבניזציה יכולה להעלות (במקרה קיצון) את הטמפרטורה במספר מעלות (במיוחד את טמפרטורות המינימום). זאת בגלל שאורבניזציה גורמת להקטנת פליטת חום בלילות או בימים קרים. שני פקטורים (הידועים לי) שמקטינים את פליטת החום הם השטח הבנוי המתפקד כ”אוגר חום” והחממה האטמוספירית שעוטפת את העיר.
הימים שנשארו לא תלויים בי או בפרופ’ אלפרט, אלא בשירות המטאורולוגי.
ולעצם ההערות שלך בבלוג הירוק, אתה מאשים אותי כאילו שאני יודע נתונים ומסתיר אותם בשעה שאני פניתי לחוקרים וביקשתי את תגובתם מכיוון שאין לי את הנתונים, ולא היתה לך סבלנות לחכות.
בכל אופן הגבתי במישור העקרוני, שהחשדנות של מכחישי ההתחממות כלפי מדענים נובעת ממניעים פוליטיים ולא מטובת המדע. ואני נוכחתי זאת יותר מפעם אחת. ההתלהמות שלך ושל יעקב מהבלוג הירוק מראה עד כמה חשוב לכם בכל מחיר להכחיש את ההתחממות – ושיותר קל לכם במקום להתמודד עם עובדת ההתחממות אתם מעדיפים להכחיש.
שלום לכולכם,
שמחתי לראות שאתם קוראים אדוקים של הבלוג הירוק ושמים לב לכל כתבה שמתפרסמת שם – באמת אחלה בלוג!
אבי, לאחר שפשוט התייאשתי מהתשובות שלך שתקפו אותי אישית במקום לענות על השאלות ששאלתי, העדפתי לפרסם את מה שאני חושב ומנהל הבלוג הירוק הסכים לפרסם את דברי.
בנוגע לנתונים ולקו המגמה, זה קצת קשה לקבוע מה המספר שכל נקודה מייצגת. בוא לנחכה לנתונים, אם אני לא טועה, נשארו רק עוד 25 ימים עד שהנתונים (הסודיים) יחשפו לציבור.
אז ככה,
לקחתי את הגרף שאוהד מתייחס אליו בבלוג שלו כהדגמה ל”הטייה”,
שיחזרתי ב-reverse engineering את המספרים שעומדים מאחורי נתוני “ירושלים חורף” אליהם הוא מתייחס (הנתונים המשוחזרים מופיעים כנקודות אדומות על גבי הנקודות המקוריות הכחולות).
הוספתי קירוב לינארי לכל הנקודות (חופף לחלוטין את הקירוב שמופיע בגרף המקורי), ואז השמטתי את שתי נקודות הקיצון שלדעת אוהד אחראיות לכל האפקט (ראה גרף תחתון).
השיפוע אכן יורד במעט, אבל מגמת העליה עדיין ניכרת בבירור.
http://sharpthinkingblog.files.wordpress.com/2012/04/d794d7aad797d79ed79ed795d7aa-d790d795-d794d7aad7a7d7a8d7a8d795d7aa.png
זהו. אני לא הולך להתייחס ולהתווכח מה זה אומר, מה הסיבות, האם זה חלק מהתחממות עולמית או לא, מעשה ידי אדם או לא.
אבל מספרים הם מספרים. ונחכה כמובן לנתונים הרישמיים.
זה היה כדי להשביע את סקרנותי.
אוהד! אתה מה-זה גרוע.
אחת מן השתײם: או שאין לך מושג מה צריך לעשות עם נתונים סטטיסטײם, או שמישהו פשוט משלם לך כדי שתתחזה לאהבל. אתה מוכן לספר לנו מה המניעים שלך? מה בדיוק אתה מקװה להפיק מן ההתקפות האלה? האם יוצא לך מזה איזשהו רװח אישי?
בבקשה ענה רק לענײן או אל תענה בכלל.
רציתי להסב את תשומת לב הקוראים שאוהד איננו קורא תמים של הידען שבמקרה חושב שיש ביכולתו לשנות תוצאות של מחקר באמצעות משחק עם הנתונים. הוא אחד מפעילי הבלוג שבאופן אירוני מכנה עצמו הבלוג הירוק, – הנה כתבה שכתב בעקבות הויכוח בטוקבקים לכתבה זו:
http://www.green-logic.info/2012/04/blog-post_26.html
הבלוג הירוק הוא אתר של אנשים שזועקים שחסרה אנרגיה לארץ ושחייבים מהר להשקיע בנפט, פחם, אנרגיה גרעינית אבל רק לא בפאנלים סולארים ובאנרגית הרוח, בקיצור כל הטענות המופרכות שמשמיעים בפוקס ניוז, וכל תיאורית קונספירציה כמו זו שהעלה אוהד – כאילו המדענים מעוותים את הנתונים (בשביל מה בדיוק, מישהו משלם להם משהו? הרי מדענים אמורים לחפש את האמת), מתקבלת על הדעת, רק לא להכיר באמת המרה שכדור הארץ מתחמם בגלל הפעילות האנושית.
http://www.green-logic.info
המחשבה קצרת הטווח הזו משכיחה מהם את העובדה הפשוטה – לא ירשנו את האדמה מהורינו, אנחנו שואלים אותה מילדינו.
כולם נשמעים שרלטנים רק משום מה המכחישים של המדע המוצק נשמעים לכם אמינים.
טים פלנארי נשמע שרלטן שמדבר על תחומים שהוא אינו בקי בהם, ועוד עושה ניבויים ל- 90 השנים הבאות. אבל אני לא רוצה להכנס יותר לזה כאן.
לגבי מה שטענתי על משק המים של צמחים — זה די ברור ופשוט קרא שנית. (העצים של יערות הגשם לא אמורים להפסיד נוזלים *כלל*: מה שהם אמורים להפסיד במשקעים הם אמורים להרוויח בהעדר אידוי).
הפרכה של התזה של פלאנרי היא מעקב אחר יערות הגשם במאה השנים האחרונות:
(עד כמה שידוע לי) אין שום קמישה ביערות הגשם במאה השנים האחרונות למרות שכמות ה- CO2 האטמוספירי עלתה ב- 30 אחוז (כמדומני).
טים פלנרי התמחה בכתיבת ספרי מדע פופולריים וכנראה ג’אנר “ספרי אימה אקולוגיים” הוא ג’אנר ספרותי מצליח.
מר ספקן,
טים פלנרי אינו טוען את טענותיו על סמך מחקרו שלו אלא מצטט אחרים – כלל, הספר עוסק ברובו הגדול בהשפעת שינוי האקלים על עולם החי.
לגבי טענתך על חוסר ההשפעה. אינני ביולוג ובאמת שאני לא מבין בזה מספיק אבל על פניו נראה לי שהטענה שלך שגוייה. ירידה בכמות המשקעים משנה את פני הצומח – ייתכן שרק חלק מן הצמחים (כאלה שנוטים לאבד פחות מים מהפיוניות נניח) יפסיד מירידת כמות המשקעים אך מערכות אקלוגיות הן דבר מורכב וקיימת תלות הדדית בין מרכיבים שונים של המערכת.
צבי
בעניין טענותיו של טים פלנארי לגבי קריסת יערות הגשם, במקרה של עליה בכמות CO2
טים פלנארי אינו מומחה אקלים (נדמה לי שהוא ביולוג). לכן איני בטוח באמדן שלו ש 20 אחוז מים לצמחית יערות הגשם הם מים שממוחזרים מהאידוי של היערות עצמם.
בנוסף לכך, בכלל לא ברור מדוע צמצום מיחזור המים שהוא תיאר יגרום לנזק משמעותי ליערות. להלן ההסבר (בהמשך).
באופן כללי הצמחים זקוקים למים כדי לאפשר תהליכי חילוף חומרים, קרוב לוודאי שכמות המים *יחסית* למסה של הצומח היא ערך קבוע (עודף מים בריקמת הצמחים לא מועילה ואולי אפילו מזיקה לתהליכי חילוף החומרים). סביר שכאשר הצומח מקבל משקעים מעבר לצרכים שלו הוא לא סופג את המים (פרט אולי לספיגה מעטה שמנותבת לפירות ירקות שהופכים לגדולים יותר בשנה של משקעים רבים). יש מעט צמחים שהרקמה שלהם מכוונת לאגירת מים (הקקטוסים ידועים ביכולת לאגור מים בריקמה שלהם, האגירה ששמורה לשנות יובש), יערות הגשם לא צריכים לאגור מים כי שם יש משקעים בשפע.
נניח איפה שהאידוי ביערות הגשם קטן (בשל עליית כמות CO2) וגם המשקעים פוחתים. מה קורה אז ? לא קורה שום נזק משמעותי ליערות:
לצמחים יש יותר מים בתוך הריקמה שלהם (שהרי הם אידו פחות מים) לכן הם זקוקים פחות למי משקעים.
לכותבי המחקר,
תיפיתי לתגובה קצת יותר עניינית ומקיפה. להגיד שכאשר הורדנו את הנתונים של שנת 1975 קיבלנו תשובה דומה היא לא כל כך עניינית.
במידה ויש לכם את הנתונים, אני אמסור לכם את המייל שלי ואשמח לקבל אותם.
על פי הנתונים העולים מהמחקר המדעי שלכם (אגב, המחקר עבר שיפוט כלשהו? אצל מי?) כאשר מורידים את שתי השנים שבקצוות, מתקבל שהטמפרטורה הממוצעת ירדה משנת 2976 עד 2009.
נשארו עוד 38 ימים לפירסום הנתונים, לכשיפורמו הנתונים, אשמח לנתח את השינוי בעצמי.
תודה
הערה בנוגע להשפעה החיובית של ההתחממות הגלובאלית (גו’נגלים ירוקים יותר).
בספר “מחוללי האקלים” של טים פלנארי, מציג הכותב מספר תסריטי קיצון שעשויים לנבוע מהתחממות הגלובאלית ומעליית ריכוז הפחמן הדו חמצני. אחד האפקטים שהוא מתאר הוא דווקא קריסת יערות הגשם בשל עליית ריכוז הפחמן הדו חמצני.
לטענת הכותב, כ-20% מהמשקעים ביערות הגשם מקורם במים המגיעים לא מאידוי האוקיינוסים, אלא מאידוי מים מתוך הצמחיה – אידוי זה מתרחש כתוצאת לוואי בלתי רצויה בשביל הצמח כאשר הוא פותח את הפיוניות לצורך קליטת פחמן דו חמצני. עליית ריכוז הפחמן הדו חמצני בשיעור משמעותי (ומדברים על פי 2) תגרור הקטנה של משך זמן פתיחת הפיוניות ובעטיה פחות אידוי ולכן גם פחות משקעים.
הבעיה המרכזית של תהליך זה היא היותו תהליך בעל משוב חיובי קיצוני, שכן מוות של צמחים מחוסר מים גורר שחרור פחמן דו חמצני לאטמוספירה ותוך כך האצתו של התהליך. הערכות מדברות על תהליך שימשך כמה עשרות שנים ואשר תחילתו בעשרות השנים הקרובות (הוא נקב שם בהערכה כי התהליך יתחיל סביב 2040 ויסתיים ב-2100).
למען הגילוי הנאות, אדגיש כי הספר מאופיין בהשקפה מובהקת לגבי ההתחממות הגלובלית ומדגיש שוב ושוב את חד משמעיות הממצאים ואת הצורך הדחוף בפעולות למניעת המשך פליטת גזי החממה. לי עצמי אין את הכלים להעריך האם הוא צודק בהשקפתו זו אך בהחלט הייתי שמח לו היה מתייחס יותר גם אל טענותיהם הקונקרטיות של חוקרים הסבורים כי ההתחממות הגלובלית אינה תוצאה של פליטות גזי החממה. על אף ביקורת זו זהו ספר מקיף ומיקצועי ולפיכך מצאתי לנכון לספר על תסריט חשוב ולא מוכר שהוא מציג (ביחס נניח לעצירת זרם הגולף שאפילו זכה לסרט הוליוודי).
תודה
אבי.
נסיון תרגום למאמר שהבאת ב:
https://www.hayadan.org.il/hot-israel-190412/#comment-336799
תוצאות שליליות וגם חיוביות של התחממות כדור הארץ.
—————————————————————
טיעון הספקן :
“אלפיים שנות היסטוריה מראות שהתקופות החמות היו טובות לאנושות. התקופות הקרות (כמו במקרה של של עידן הקרח הקטן) שהביאו לסערות גדולות וקפאון בטרם עת, הן אלו שגרמו לרעב, דבר, ומגפות אחרות” ( דניס אייברי )
והנה מה שאומר המדע :
ההשפעות השליליות של התחממות כדור הארץ על בריאות, חקלאות וסביבה, עולות בהרבה על כל תוצאות חיוביות.
הנה רשימה של אפקטים המראים כי לרוב שינויי האקלים תוצאות חיוביות מעטות אם בכלל, אך הם עשויים לגרום נזק גדול שמחירו עצום.
חקלאות.
למרות שפחמן דו חמצני חיוני להתפתחות צמחים, החקלאות תלויה גם באספקת מים קבועה, ושינוי האקלים עלול לשבש את האספקה דרך שיטפונות ובצורות. הועלתה השערה כי בקווי הרוחב הגבוהים – בסיביר, למשל – ההשפעה היא חיובית, וסיביר יכולה להעשות פרודוקטיבית בשל התחממות כדור הארץ. מנגד, איכות האדמה באיזור הארקטי נמוכה מאוד, וכמות אור השמש המגיעה ארצה בקיץ לא תשתנה עקב ההתחממות משום שהיא מושפעת רק מנטיית כדור הארץ.
החקלאות יכולה גם להשתבש על ידי שריפות ושינויי מחזור עונתיים, שלמעשה כבר מתרחשים בפועל גם היום. שינויים לרעה באספקת המים יכולים להשפיע לרעה על רווחתם של בעלי החיים המקומיים. התחממות מוגברת יכולה גם להיות בעלת השפעה גדולה יותר על המדינות אשר הטמפרטורה בהן כבר נמצאת כיום בנקודה הגבולית המאפשרת בכלל חקלאות, באזורים הטרופיים או תת הסהרה לדוגמה.
בריאות.
חורפים חמים יותר פירושם פחות מקרי מוות, בעיקר בקרב קבוצות חלשות כמו קשישים. עם זאת, אותן הקבוצות פגיעות גם להתחממות נוספת, ומספר מקרי מוות המיוחסים לגלי חום בקיץ צפויים להיות גבוהים פי 5 ממקרי המוות שימנעו בחורף . ההערכה היא כי אקלים חם יותר יעודד הגירה של חרקים כמו יתושים הנושאים מחלות כגון ומלריה, שלמעשה כבר מופיעה במקומות אשר לא הופיעה בהן בעבר.
הפשרת הקטבים.
למרות שפתיחת המעבר בקוטב הצפוני בין האוקיינוס האטלנטי לבין האוקיינוס השקט לתנועת אניות במשך כל השנה עשוי להעניק כמה יתרונות מסחריים, הרי שיתרונות אלו בטלים בשישים בהשוואה לחסרונות. ההשפעות המזיקות כוללות אובדן בית הגידול הטבעי של דוב הקוטב, והגדלת הסיכונים לספנות בשל גושי קרח צפים. ההפסד של קרח האלבדו (השתקפות של חום), גורם לאוקיינוס לספוג יותר חום, וגורם למשוב חיובי שיגרום לעוד קרח בקרחונים להינמס ועיי כך לצמצם או לחסל את כיפת הקרח בגרנלנד, כמו גם העלאת הטמפרטורה של הטונדרה הארקטית, אשר תגרום לשחרור מתאן, גז חממה חזק מאוד. (מתאן משתחרר גם מקרקעית הים, שם הוא לכוד בתוך קרח גבישים הנקראים clathrates). המסת מדפי הקרח באנטרקטיקה צפויה לגרום לעלייה נוספת של פני הים, וזאת ללא תוצאות חיוביות.
יתר חומציות לאוקינוסים.
מקור לדאגה רבה. נראה שאין יתרונות בשינוי ב-pH של האוקיינוסים. תהליך זה נגרם על ידי ספיגה של CO2 עיי המים, ועלול להשפיע קשות על כל שרשרת המזון באוקיינוסים.
הפשרת קרחונים.
חמור ביותר. ההערכה היא כי מיליונים רבים של אנשים (כשישית מאוכלוסיית העולם) תלויה באספקת מים טריים מדי שנה על ידי המחזור הטבעי של הפשרת שלגים וקרחונים בשביל מי שתייה וחקלאות. כל זאת צפוי להשתנות לרעה עיי ההתחממות.
עליית פני הים.
חלקים רבים של העולם הם שטוחים ויושפעו באופן חמור מעלייה בפני מי הים, אפילו עלייה צנועה. שדות אורז עשויים להיות מוצפים במי מלח שהורס את היבולים. זיהום נהרות עיי מי ים במעלה הזרם וזיהום אקוויפרים יפגע קשות באספקת מי שתיה ומים לחקלאות. בהתחשב בכך שה IPCC לא כלל נתונים מגרינלנד ואנטארקטיקה בשל חוסר הוודאות באותו זמן, החשש הוא שההערכות של עליית פני הים אינן משקפות את מלוא היקף הבעיה.
לא ידוע על יתרונות אפשריים לעליית פני הים.
השפעה סביבתית.
השפעות חיוביות של שינויי האקלים יכולות לכלול יערות גשם ירוקים יותר, גידול משופר לצמחיה באיזור האמזונס, עליה בvegitation בקווי הרוחב הצפוניים ועלייה אפשרית בביומסת הפלנקטון בחלקים מסוימים של האוקיינוס.
השפעות שליליות עשויות לכלול תוספת של איזורים בים העניים בחמצן, זיהום או התמעטות של מקורות מים מתוקים, עליה בשכיחות של שריפות טבעיות, נבילת צמחיה בשל בצורות, עליה בהכחדת אלמוגים, ירידה ברמת ה photoplankton העולמי, שינויים בדפוסי ההגירה של ציפורים ובעלי חיים, שינויי מחזוריות עונתיים, הפרעה בשרשרת המזון, ואובדן מינים.
כלכלי.
ההשפעות הכלכליות של שינוי האקלים עלולות להיות קטסטרופליות, וקיימים מעט מאוד יתרונות אם בכלל.
דו”ח שטרן לא הותיר ספקות באשר לדפוס הכללי של מצוקה כלכלית. למרות שעל נתונים ומספרים ספציפיים ניתן לערער, הרי שעל פי הדו”ח המחיר של שינוי האקלים הינו גבוה בהרבה ממחיר המניעה של השינוי באקלים. על פי תרחישים מסוימים בדיווח של AR4 IPCC, נהיה עדים להגירה מסיבית מן האיזורים הנמוכים במדינות שיוצפו, שיבוש בסחר העולמי, בתחבורה, אספקת האנרגיה, שווקי עבודה, בנקאות, פיננסים, ביטוח, השקעות, ועוד. תוהו ובוהו עלול להשתלט על מדינות, מפותחות ומתפתחות כאחת, ועלול לגרום תנודתיות מוגברת למוסדות כגון קרנות פנסיה וחברות ביטוח ולגרום להן קשיים ניכרים.
מדינות מתפתחות, אשר חלקן כבר מעורבות בסכסוך צבאי, עלולות להיגרר למחלוקות גדולות וממושכות יותר על מקורות מים, אנרגיה, או אספקת מזון. כל אלה עשויים לשבש את הצמיחה הכלכלית בתקופה שבה המדינות המתפתחות נאבקות יותר ויותר בתוצאות שינוי האקלים. מקובלת הדיעה כי ההשפעות ההרסניות של שינוי האקלים תפגענה בעיקר במדינות המצויידות פחות מכל להתמודד עימן, חברתית או כלכלית.
תגובת חברי צוות המחקר לתגובות לכתבה זו באתר הידען
שלום חברים,
להלן תשובתנו ותגובה זו ואנו מבקשים מאבי בליזובסקי לפרסמה כלשונה באתר “הידען” בציון שמותינו
צר לנו שאמרות הטוענות שהתומכים בהתחממות “משחקים” בנתונים על מנת לחזק את עמדתם מתפרסמות ואף מצוטטות, ללא ביסוס. טענות כאלה, אין להן מקום אם אינן מלוות בהוכחה. קל לכתוב דברים כאלה ולטעון כי הנתונים אינם זמינים. הנתונים הם נתוני השרות המטאורולוגי והדבר נאמר במפורש בדוח. עם זאת, הנתונים הגולמיים נרכשו לצורך המחקר במימון המשרד להגנת הסביבה ולפי שעה אין לנו אישור לפרסמם.
לעצם הטענות, אין בהן מן האמת, ולא כלום, כיוון שגם אם משמיטים או מוסיפים שנים בראשית/סיום תקופת המחקר מגמת ההתחממות נותרת מובהקת בשינויים קטנים בערכה. תחילת המחקר נבחרה לאמצע שנות ה-70 מכיוון שמאז החלה התחממות גלובאלית רצופה, ומטרת המחקר היתה לבחון איך מתבטאת התחממות הגלובאלית באקלים ישראל והאם המגמות באזורנו תואמות את המגמות ארוכות הטווח הנחזות על ידי המודלים האקלימיים.
החורף הראשון הכלול במחקר הוא חורף 1975-76. כשהסרנו את החורף הקר שבתחילת תקופת המחקר ואת החורף החם שבסיומה (שהיה חורף 2008-2009), עדיין נותרה מגמת ההתחממות על כנה ואף נותרה מובהקת סטטיסטית, אם כי שיעורה ירד מ- 0.28 מעלות לעשור (בממוצע לכלל התחנות) ל – 0.22, כלומר, הסרה מגמתית של שתי שנים ש”לא מצאו חן בעיני המגיב חד הלשון” לא הניבה את ההתקררות שציפה לה כלל וכלל.
מעבר לכך, שני החורפים החמים בהרבה, 2009-2010 ו- 2010-2011 לא נכללו בניתוח המוצג, וחורף 2010-2011 היה החם בתולדות המדידות בארץ, והיה מסיט את קו המגמה באופן משמעותי כלפי מעלה.
מכאן, שאין שחר לטענות המועלות ויש להתייחס במלוא החומרה למגמת ההתחממות הקיימת בכל עונות השנה והגדולה ביותר בעונת הקיץ.
בברכה,
הדס סערוני, ברוך זיו ופרופ’ פנחס אלפרט
הערה נוספת:
פרופ’ אלפרט מוסיף כי לפי שיחות שערך עם אנשי השירות המטאורולוגי, הנתונים יועלו בקרוב לאוויר על ידם לפי חוק חופש המידע.
אבי בליזובסקי
אוהד
עליית טמפרטורה בארץ ישראל בין 1975 ל- 2010 יכולה לנבוע מהגידול האורבני המהיר של המדינה (האוכלוסיה גדלה באותה תקופה פי 2.2) כנראה השטח הבנוי גדל הרבה יותר מאשר פי 2.2 , בגלל הפיתוח המואץ של המדינה. (אין לי נתונים על גידול היעור אבל גידול שטחים נטועים יכול גם כן להגדיל קיבולת חום של הקרקע). שים לב שטמפרטורות _המינימום_ הן שעלו בעיקר בסקר הנדון. ידוע שהלילות נעשים חמים יותר בתור העיר בשל פליטת חום שנאגר במשך היום בשטחים האורבנים, כמו כן יש את אפקט החממה האורבני שמצמצם פליטת חום בלילה.
בשטח אורבני צפוף, הטמפרטורות גבוהות בערך ב- 3 מעלות בהשוואה לאותו שטח כאשר הוא ריק מתושבים. ככל שמתרחקים מהשטח הבנוי כך השפעת האורבניזציה על עליית הטמפרטורה קטנה יותר, אבל עדיין זה יכול (לדוגמא) להסביר עליה של חצי מעלה בממוצע בכל התחנות שבהן נימדדו טמפרטורות.
לא חושב שיש טעם למדוד שינויי טמפרטורות במקום כה דינמי כמו ישראל ולהסיק מזה מסקנות.
עוד 30 יום לפרסום הנתונים….
בבקשה
http://www.skepticalscience.com/global-cooling-intermediate.htm
אבי,
בבקשה תמצא את הגרף שמראה את ממוצע הטמפ’ העולמיות ב-20 שנה האחרונות ותשים קישור בתגובה שלך. אם תראה לי את זה ואני אראה עלייה מתמדת משמעותית סטטיסטית – קנית עוד תומך בהתחממות.
תודה,
מיכאל
ממש מצחיק הקשר לפיראטים. יש את מנגנון גזי החממה ויש את העליה בדו תחמוצת הפחמן. יש שני מרכיבים שצריך להתחשב בהם ולא מרכיב אחד מהם, כי כשמתעלמים מאחד המרכיבים אכן מגיעים לתוצאות אבסורדיות.
ואפילו עם עובדות קשה איתכם. שנת 2009 היתה החמה ביותר אז איך בדיוק זה נפסק ב-12 השניםה אחרונות. מה אתם חושבים שתגידו אברה קדברה זה יעזור?
גם ניר שביב נמצא במיעוט ומצבו מורכב יותר מזה של לינדזן כי הוא אסטרופיזיקאי ולא מדען אקלים.
לא, אתה התבלבלת: ההבדל בין קורלציה להוכחה הוא גדול מאוד. ההתחממות הגלובלית, מסתבר, גם מקיימת מתאם גדול לקיטון במספר הפירטים בעולם http://www.seanbonner.com/blog/archives/001857.php
וזה עדיין לא הוכחה שההצלחה בחיסול הפירטים גורמת להתחממות הגלובאלית…אין ויכוח לא על מנגנון גזי החממה (למרות שכן יש ויכוח על משהו שנקרא הפידבק החיובי, אבל לא כל כך הבנתי את זה ממה שקראתי), לא על העובדה שיש יותר מהם (דא), אלא על העובדה שהם הגורמים הישירים להתחממות שצפינו (וגם היא, לפי מיטב הבנתי וקריאתי, נפסקה ב-12 השנים האחרונות).
אז למיטב הבנתי, מי שרוצה שנוציא כספי מיסים, הוא זה שצריך להוכיח שזה שווה את זה, כי יש הרבה דברים שאפשר להוציא עליהם כסף.
ופרופ’ לינדזן הנ”ל הוא לא היחיד, הנה גם דוגמא לפרופ מירושלים, אסטרופיסיקאי ומומחה אקלים פרופ ניר שביב. גם הוא נעלב\ממומן בנפט\בודד מול אלפים ?
http://www.haaretz.co.il/misc/1.1294746
אני דווקא בפיירפוקס. בכל אופן ביקשתי ממומחה לבדוק לי את המחשב. זה יקרה בהמשך היום.
ובאשר לטיעון – התבלבלת. המנגנון של גזי החממה ברור מאוד, וגם העובדה שכמות גזי החממה – בפרט דו תחמוצת הפחמן עולה כל הזמן. מול הוכחות כאלה, אתה הוא זה שצריך להסביר מה ההבדל בין קורלציה להוכחה, ומדוע למרות שמדובר בפיזיקה בסיסית לא שווה להוציא על זה מיליארדים?
האיש הוא בודד מול אלפים בתחומו הוא, שלא לדבר על מוקע, משום שאיננו נותן הסבר מדוע אין בעיה. גם גם זה יהיה שינוי לא פתאומי, עדיין הוא יפגע בילדינו (אני בטוח שגם בנו אבל אני עושה לך הנחה). האם אינך מכיר את המונח – לא ירשנו את האדמה מהורינו, אלא אנו שואלים אותה מילדינו?
אני מבין את מצוקת טייקוני הנפט, השאלה היא למה זה צריך לעניין אותי? מצידי שיפשטו את הרגל.
אבי,
הנה שוב אתה עושה את זה: המדען הנ”ל (לינדזן) טוען טענות מדעיות, ואתה משתלח בו (כאילו הוא נעלב ממישהו, לא בדיוק הבנתי) ולא עונה לטיעון. איזה מן תרבות דיון זו?
(דרך אגב, אני כרגע האזנתי, זה סרטו ב=youtue ואין בו בעיה, תנסה משהו שהוא לא אקספלורר אולי).
הטענות שלו הן כאלה:
1. האקלים אכן משתנה. הוא תמיד משתנה !
2. אין שום הוכחה שזה כתוצאה מ-CO2, רק קורלציה (מתאם חיובי). ברור שיש אפקט חממה (זה פיסיקה בסיסית), אבל זה לא סיבה לפאניקה, זה לא יהיה שינוי פתאומי ומסוכן, ולא שווה להוציא על זה מיליארדים.
וזה ממומחה אקלים עולמי מהמוסד המכובד ביותר בעולם!
אז למי להאמין? אנא, שלח לנו הוכחה שיש התחממות שנגרמת מ_CO2 שנפלט על-ידי בני האדם.
תודה,
מיכאל
לא מעלים, לא טוב, מעלים גם לא טוב. מה יהיה?
בעוד כחודש?!?!?!?
במאמר מתבסס על נתונים מלפני שנה לפחות. אם למאמר היו נתונים אז למה הם לא קיימים כבר עכשיו???
השאלה היא מה יקרה לנתונים הללו בתקופה הזאת. אני יותר ויותר מאמין שבתקופה הזאת “יטפלו” בנתונים… אבל אני מקווה שאני סתם מדמיין.
מה הסיבה אגב לחודש שדרוש על מנת להעלות נתונים שכבר שימשו מחקר בעבר?
מה עם תגוב לטענה שהעלתי, גם היא תהיה עוד חודש (אגב, זה עדיף מאי תגובה בכלל אבל זה עדיין מעלה מחשבות…)
הובטח לי שהנתונים יועלו לאינטרנט בתוך כחודש.
מיכאל, מצטער, יש לי בעיה עם הקול של הסרטון (ובדקתי הרמקולים עובדים בסדר גמור). בכל אופן קראתי עליו בויקיפדיה האנגלית ומסתבר שהוא יוצא דופן בקהילה המדעית בתחום האקלים. הוא נעלב אישית שבשנת 1997 פרסמו על מחקר שלו מסקנה שהיא יותר חד משמעית ממה שהוא טען לה. אבל מאז חלפו 15 שנה החמות ביותר בהסטוריה, מה כבר יש לו להגיד כדי להגן על טענתו?
אני לא ממומן על ידי חברות סולאר. אתה מוזמן לעבור מודעה מודעה על כל המודעות הישירות של האתר ולראות שאין אף מודעת סולאר. מודעות גוגל של חברות סולאר מופיעות באותה מידה גם באתרים שמתנגדים להתחממות. המנוע של המודעות הללו יודע לזהות את המילה, לא את המשמעות שלה.
ועוד התייחסות קטנה- לכותרת הסרטון – הרי בסופו של דבר זה מה שאילי הנפט רוצים להשיג – שלא יוציאו כסף על מאבק בהתחממות. בשביל זה הם מממנים קמפיין אכזרי בכל העולם שבא להכחיש מדע מוצק. לא המדע מעניין אותם אלא הכיס שלהם.
מיכאל,
מבלי להיכנס לטענות גורמים אחרים. אני רק מזכיר שאני לא דיברתי בכלל על התחממות העולם, כן או לא…
אני העלתי טענה פשוטה יותר… בסך הכל העלתי טענה בנוגע למחקר שהמאמר מתבסס עליו. הטענה עסקה בכך שבמדידת הטמפרטורות נלקחו השנים 1975-2010, כאשר מנגד אם לוקחים את השנים 1976-2009 אז התמונה המתגלה היא הפוכה. התקררות מדינת ישראל….
ביקשתי גם אם אפשר לקבל את מקור הנתונים שעליו התבסס המחקר ולראות האם גם כאשר בודקים את השנים 1974-2010 מקבלים תמונה דומה של התקררות. זאת על מנת לבדוק מה הייתה הסיבה שהתחילו למדוד דווקא ב-1975 שנה שהייתה קרה מאוד יחסית לממוצע וסיימו בשנת 2010, שנה שהייתה חמה מאוד.
להערכתי, זה היה בשביל לתקף את טענותיו של המחקר אבל אולי אני טועה אז בגלל זה ביקשתי התייחסות.
כמובן שלא קיבלתי אותה עד עכשיו ואני מאמין שגם לא אקבל.
בנוסף אני לא מאמין שיש נתונים כפי שהמחקר טוען כי באמת חיפשתי בכל מקום אפשרי ולא ראיתי שמישהו אוסף נתונים כאלו אלה רק נתונים על טמפרטורה מקסימלית ומינימלית ממוצעת ובנוסף המחקר לא מציג שום מראה מקום (מהיכן הנתונים).
בוא נזכיר שזהו מחקר שהתפרסם באתר של המרד להגנת הסביבה…
אבי שלום,
הנה קישור לראיון שנתן פרופסור בשם ריצקד לינדזן, חוקר אקלים מ-MIT (שזה מקום טוב לפחות כמו אוני’ תל-אביב והאוני’ הפתוחה 🙂 ) , והוא לא אומר שאין התחממות, אלא רק שהזה לא קשור לפליטה שלנו, שזה לאט מאוד ושזה ממש אדיוטי להוציא על זה כסף. אז עכשיו יש לי מצד אחד את הדיעה שלך ושל פרופ פנחס למפרט (למרות שהם במאמר שהפנית רק הראו התחממות ולא ציינו בודאות את הגורמים), ומצד שני את הפרופסור הזה. בתור הדיוט שלא מומחה לכלום, למי אני אמור להאמין?
(ואל תתחיל עם הסיפור שהוא ממומן על-ידי חברות הנפט, כי אפשר לענות באותו מטבע שאתה ממומן על ידי חברות סולאר, אז הטיעון הזה לא ממש תקף).
http://www.youtube.com/watch?v=CbnVj7E4iZ8
אשמח לתגובה עניינית
מיכאל
אוהד, פניתי לכותב המאמר, ונראה אם יחליט להגיב. בכל אופן הסיפור של החיסונים באוסטרליה מראה שצריך לקחת עם קמצוץ מלח קריאה יצירתית במאמרים מדעיים בידי אנשים – גם מדענים אחרים – שטוענים טענות שאינם בתחום המחקר או ההתמחות שלהם. שם מדובר על גיאולוגית – שכבר פרשה לפני 25 שנה – שהחליטה לעמוד בראש התנועה המתנגדת לחיסונים ויש לומר שהיא עושה זאת באופן ממש לא רציונלי. אני סומך על החוקרים שמתמחים בנושא עליו הם כותבים.
אבי,
בבקשה ממך, אני התייחסתי למאמר שהמאמר מפנה אליו. בבקשה תתיחס לטענה שהעלתי שנוגעת לנתונים ולעמוד אחד במאמר.
לאחר מכן, אם יהיו לי שאלות נוספות על מאמרים בסיינס ונצ’ר ועל תורת החיסונים באוסטרליה, אשמח גם כן אם תענה לי עליהם אבל הוא נתחיל בדברים הפשוטים שהועלו במאמר ולא נגלוש לדברים אחרים.
לאחר מכן, אשמח לשמוע גם דברים אחרים.
תודה,
אוהד
הנה קישור http://skepticalscience.com/global-warming-positives-negatives.htm
אם תוכל לסייע בתרגומו אשמח, ואתרום את התרגום לאתר עצמו כפי שעשיתי עם 2-3 אייטמים אחרים של אותו אתר.
אבי
גם אני חושב כמוך, אך הייתי מעוניין לדעת אם נעשו מחקרים בנושא החיוביות שבהתחממות, או אולי אין בה שום דבר חיובי. אם אפשר, לינק.
ישראל, יש משתנה שהופך את כל התיאוריה של המחזור על פיה, ריכוז דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה. ייתכן שבכך דחינו את עידן הקרח הבא בעשרות אם לא מאות אלפי שנים.
קנדה אלסקה וסיביר סובלים מטמפרטורת גבוהות יותר, קרח העד מפשיר ועימו גם מתאן וגזי חממה חזקים יותר מדו תחמוצת הפחמן. זה חלק ממה שמכונה משוב חיובי (אין בו שום דבר חיובי למען האמת) שבעטיו התחממות קלה מואצת והופכת לחזקה, במיוחד באיזורי הקיצון הללו. מה שאופטימלי במצב הנוכחי הוא שהתרגלנו למצב ה’קודם’., כל שינוי ידרוש נדידות אוכלוסיה – ביחוד מאיזורים שיהפכו למדבר כמו הסהל שכבר למעשה נמצאת בעיצומה. כידוע לך זה נושא רגיש מאוד בהרבה מדינות.
אבי.
האם יש מחקר או נתונים על התועלת שבהתחממות לאיזורים מסויימים? גרנלנד? סיביר? לו היה המצב הפוך, הטמפרטורה בעולם הייתה גבוהה בהרבה מהיום, כל אירופה ואמריקה הצפונית היו נהנות מאקלים נוח ואז היה מתחיל תהליך התקררות שהיה מחזיר את העולם למצבו עכשיו, כלום לא היינו שומעים זעקות שבר רמות באותה המידה נגד ההתקררות כמו אילו הנשמעות כיום נגד ההתחממות? מה כל כך אופטימלי במצב הנוכחי?
הקטע של הבחורה (קשישה יותר נכון) הוא שהיא טוענת שהידע שלה באשר לחיסונים בא ממאמארים מדעיים אלא שהיא לא מקבלת את מסקנותיהם אלא בוחנת את הנתונים הגולמיים ומסיקה מסקנות לבד. זה בדיוק מה שאתם עושים פה.
תודה מיכאל. כנראה שאתה לא מבין את הסיטואציה שגורמת לי להגיב. אני נתון למתקפה מזה כמה שנים לשנות עמדה. אכן עדיף שלא אגיב ונקווה שפנחס אלפרט יסביר את עמדתו טוב יותר ממני.
כתבי העת המדוברים אינם סיינטיפיק מעריב או ידיעות, יש בהם תהליך של ביקורת עמיתים הרבה יותר קפדני מאשר בכתבי עת מקצועיים, אם כי הם מראש מכוונים להתפחויות במדע שעשויות לעניין מדענים בתחומים שונים מאלו של הכותבים. שינוי פרדיגמה מדעית זה בדיוק העניין שבו יעסקו באם יהיה בכך צורך. אבל אין צורך, הנושא של האקלים, דווקא בגלל הביקורת, נחקר שוב ושוב. כל הזמן מופיעים מחקרים המאוששים את ההתחמממות, דוגמה לכך היא כתבה שנמצאת כרגע בהליכי תרגום – http://www.sciencedaily.com/releases/2012/04/120419143115.htm
באחד הסיפורים על גלילאו נאמר כי ידידה טובה שלו שאלה אותו מה אכפת לו להגיד לכנסיה מה שהיא רוצה ולסגור עניין כדי להציל את חייו. הוא ענה לה גבירתי אינני עורך דין שמשרת היום צד אחד מחר צד אחר. והוא צדק. המדע אינו עניין של משא ומתן.
ובאותו נושא – אלן לשנר, המו”ל של סיינס מסביר מדוע ההתחממות (והאבולוציה) אינן שנויות במחלוקת מדעית
https://www.hayadan.org.il/science-publisher-on-glpbal-warming-and-evolution-1211112/
אבי,
אתה ממש משונה: לי ונראה לי שגם לאוהד אין שום אינטרס כלכלי ובטח אף אחד לא משלם לנו. אני ממש לא קפיטליסט כמעט בשום מובן (נו, יש לי חשבון בנק, אבל הצבעתי מרץ…) ואני לא ממש מבין את הקשר. גם לא ברור לי שכתבי עת לא יכולים לטעות. והכי לא ברור לי התוקפנות שלך, זה ממש לא נעים. אני כמעט החלטתי לא להיכנס יות רלאתר בגלל זה, אז מב הטעם? הכי טוב שפשוט לא תגיב וזהו, כולם יצאו נשכרים.
אבי,
אני באמת אשמח לתגובה עניינית מכותב המאמר או הדו”ח שאליו מפנה המאמר אבל אני מצפה שהתגובה תענה על שתי השאלות הפשוטות שהעלתי ולא על מאמרים אחרים שלא קראתי ולא הגבתי אליהם כמו על הבחורה שהזכרת שמתגדת לחיסונים או דברים אחרים שאינם קשורים.
תודה,
אוהד
זאת בדיוק הבעיה – הספקות אינן מוצדקות אלא נובעות מסיבות פוליטיות ופסוודו כלכליות. אילו הן היו מוצדקות, לא היתה בעיה לשכנע את המדענים. יש גוף IPCC שהוקם כדי לבדוק את כל המאמרים בתחום בגלל כל ה’ספקנים’. ועובדה שמעל 95% מהמדענים ובהם כמעט 100% ממדעני האקלים אומרים שכדור הארץ מתחמם כתוצאה מפעילות האדם. (יש מדענים מתחומים קרובים או משיקים שמקצתם טוענים שיש עוד גורמים חוץ מהאדם אבל הם במיעוט בקהילה המדעית וממעטים להצליח לפרסם מאמרים).
בכל אופן ביקשתי ממחבר המאמר לענות , אם ירצה בכך, תשובתו בכל מקרה תהיה יותר תקפה משלי. וכפי שהסברתי לכל הקפיטליסטים ועושי דברם, נקודת ההתייחסות שלי היא כתבי העת סיינס ונייצ’ר שמזה 200 שנה הם המצפן המדעי. לא כל רוח שעושה פוליטיקאי יכול להעיף אותם. המוניטין של אתר הידען יצא דווקא בגלל ההצמדות למדע כפי שהמדענים רואים אותו, ולא אקלקל מוניטין בגלל מגיבים אלמונים שהושפעו מתעמולה כזו או אחרת.
ברגע שיובא לתשומת ליבי שסיינס או נייצ’ר יכריזו חד משמעית – אין התחממות, אפרסם זאת כאן. (ובכוונה לא כתבי עת אחרים, כי המכחישים מצליחים לשתול מדי פעם מאמרים בכתבי עת שמשיקים לתחום האקלים תוך הטעיית העורכים שלהם, שלא תמיד מתמצאים בתחום הספציפי).
להזכירכם רק לפני מספר חודשים היתה הצהרה חזקה מאוד על חלקיקי ניוטרינו המהירים מהאור. פרסמתי זאת עם כל הזהירות הראויה (יותר נכון גלי ויינשטיין עשתה זאת), ובסוף התברר שבצדק. צריך משהו חזק במיוחד כדי לקעקע קונצנזוס מדעי. בתחום האקלים, אחרי כל האמוציות זה חשוב שבעתיים ובטח שלא אשנה עמדה מדעית בלחץ של טוקבקיסטים שאולי הם מומחים לסטטיסטיקה ואולי הם תלמידי תיכון.
רק עכשיו ראיתי שיש גם סיום לתגובתך, ועכשיו אני בכלל מבולבל. אתה טוען שיש “עמדת המדע”. נניח, למרות שדי קשה להאמין שכל מדעני האקלים בעולם מסכימים. בכל זאת, אתה אומר שהתוקפים זורעים ספיקות. אני, לתומי, חשבתי שספיקות זה טוב כשמדובר בעניינים מדעיים, ולכן מה זה משנה מי מממן אותם? אם יש הוכחה טובה, טיעון מדעי חותך, אז קל מאוד לענות לספיקות ואין שום בעייה. אם קשה לענות לספיקות, אז אולי הם מוצדקות?
ובתשובה לשאלתך, בתור אתר מדעי הייתי מצפה שתצודד בגישה מדעית, שבה מותר ואף רצוי להטיל ספיקות. אתה קצת נשמע כמו הכנסייה Vs גלילאו, האמת.
בברכה, מיכאל
אבי,
קודם כל יפה שסוף-סוף הודית שאתה לא הסמכות ושיש לשאול את המומחים. אני לא מסכים לך שזו הייתה “פרשנות יצירתית”, במיוחד לאור העובדה שלא אני ולא אתה מכירים את אוהד המגיב מלמעלה. יכול להיות שיש לו דוקטוראט בסטטיסטיקה והוא מבין טוב מאוד מא הוא אומר.
לשם דיוק, המאמר הזה שהבאתם לא פורסם בעיתון מדעי אלא הוגש למשרד המדע, כך שאני לא יודע אם הוא עבר מה שנקרא peer-review, כלומר אם מומחים אחרים קראו אותו ולא מצאו בו טעויות עקרוניות. כמובן, למרות שאני סומך על החוקרים באופן כללי, זה די ברור שהם לא יגישו נייר-עמדה ויכתבו בו “הכל בסדר, אפשר להתחיל לחקור שבלולים ספרדיים במקום אקלים” כי אז הם לא יקבלו כספי מחקר, אם אני לא טועה זה היה הסיפור של קליימטגייט, לא? (אולי אני טועה, לא זוכר כבר). ואני מצטט מהמחקר (פסקת סיום, עמוד 78) ” הממצאים המדאיגים שהתגלו במחקר זה, ואשר להם השלכות סביבתיות מרחיקות לכת, מחייבים מחקרי המשך, בתדירות של אחת לכמה שנים…”. אז כמובן שאני לא אומר כלום על העבודה המדעית, כי אני לא מבין בזה מספיק, אני רק מציין לשיטתך שאם יש כאן מישהו עם אינטרסים זה בטח לא אני ואוהד (שנכנסנו, להשכירך, לאתר שלך כדי לקרוא) אלא החוקרים, שכותביםבבירור שמשרד ההגנה לסביבה חייב להמשיך לתת להם כסף למחקר. לטובת החוקרים יאמר, שהם בדיוק מציינים את מה שאמר אוהד, שצריך עוד מידע (מלפני 19759 כדי להבין יותר טוב.
יום טוב, מוצלח ושקט,
מיכאל
מיכאל
קריאת מאמר מדעי בעמוד 18 היא עניין למומחים. לא כל אחד יכול לקרוא פרשנות יצירתית ולהגיד למומחים איפה להתחיל ואיפה לסיים כדי שתהיה או לא תהיה התחממות.
מקובלת עלי מסקנת החוקרים, פרופ’ פנחס אלפרט הוא אחד המומחים הגדולים בעולם. אם יש לאלמוני כזה או אחר השגות, שיפנה אליו, ו/או לכתב העת המדעי שפרסם את המאמר ויתקן שם. הידען אינו המקום לתיקונים כאלה ואני לא הסמכות לדון בהם.
וחוץ מזה מיכאל, יש מתקפה עולמית ממומנת היטב על כל מי שמצדד בעמדת המדע.גם אם אין לך עניין אישי, אתה מושפע מספקות השווא שהתוקפים זורעים. בין היתר הם המציאו את קליימייטגייט בדיוק בזמן קריטי שמנהיגי העולם התכנסו בקופנהגן כדי לקבל החלטה להאריך את הסכם קיוטו, והצליחו לעשות סיכול ממוקד, ולהמשיך לזהם ולחמם באין מפריע את כדור הארץ. כאתר מדעי, במי אתה מציע שאתמוך?
אבי,
לי אין שום אינטרס בעניין, אבל שים לב ששוב התחמקת מלענות על השאלה. מה הקשר לטייקוני הנפט? ואף אחד לא אמר שאין התחממות, כולל אוהד המגיב האדיב. אבל למה כל כך קשה לך לענות על השאלה שלו? בסוף זה באמת נראה שאתה מסתיר משהו, כנראה את חוסר הידע שלך. אז תגיד “אני לא יודע את התשובה” וזהו.
חוץ מזה שכתבי עת מובילים קובעים זה לא אומר לי כלום, כי אני לא יודע לקרוא אותם. פה פרסמת משהו עם מאמר בעברית, שאפשר וגם רצוי לקרוא את המקור (ואכן עשיתי את זה הבוקר אחרי התגובה שלך), ובאמת אוהד מעלה טענה מעניינת, ולא צריך להיות מדען כדי להבין אותה. למה אתה כל כך אגרסיבי?
אל תיעלב, תענה לגופו של עניין ולא לגופו של אדם והכל יהיה בסדר.
אנו (אני ואני מקווה גם אוהד המגיב מלמעלה) עדיין מחכים לתגובתך העניינית לשאלתו בעניין הסטטיסטיקה.
בברכה, רוגע, שלווה ונועם,
מיכאל
כן טייקוני הנפט עושים מחקרים ומוצאים שהבעיה לא דחופה. בינתיים מקומות בכדור הארץ הופכים מדבריים ואחרים מוצפים בגלל המסת הקטבים, גובה הים עולה אבל שום דבר לא דחוף.
אני עוקב אחר המצב בעולם ולצערי חשבתי שאנחנו יותר טובים אבל לא, אנחנו לומדים את כל השטויות של ארה”ב. חבל שיש פה שתולים של אתרי קפיטליסטים ושל אמת אחרת, שמנסים לבנות להם מציאות חלופית גם אצל קוראי אתר הידען.
המדע הוא חד משמעי, כתבי העת המובילים – נייצ’ר וסיינס הם חד משמעיים אז גם הידען יהיה חד משמעי – יש התחממות והיא מעשה ידי אדם.
מאוד מרגיז שבמקום להתמודד עם העובדות מנסים לערער עליהן. זה יכול להיות טוב בויכוח בכנסת אבל לא עם כדור הארץ.
מה אתם חושבים שאם טוקבקיסטים יגידו שאין התחממות זה ישנה את העובדה? כל אחד יכול לשכור מאות טוקבקיסטים.
אוהד ואבי,
זה פשוט תענוג לקרוא את חילופי הדברים ביניכם : אוהד מעלה טענה פשוטה מאוד, שמעלה בספק רב את כל מה שכתוב במאמר (ודרך אגב, באמירה “המגמות שנמצאו, גם אם חלקן אינן מובהקות סטטיסטית, מצביעות על החרפה במאפיינים הבעייתיים של אקלים הארץ” יש בעייה מדעית קשה, כי משהו שאינו מובהק סטטיסטית אינו יכול להצביע על כלום, בהגדרתו). אבי לעומתו, אינו עונה על גוף השאלה, תוקף אותו אישית, מאשים אותו בלקיחת כסף מגורמים אינטרסנטים (!!??!!), ומסובב את הדברים עוד ככה שבסוף אוהד מתנצל.
אבי, זו בדיוק הסיבה שבסקר שנעשה באוסטרליה לפני זמן מה 65% ענו שבעיית ההתחממות היא לא דחופה וחבל להוציא עליה כסף לפני שהעניין נבדק ונסגר מדעית. אם היית עונה על השאלה בפשטות לא הייתה בעיה. אם אתה לא יודע את התשובה היית פשוט יכול לאמר “אני לא יודע, שווה לבדוק את הנקודה עם עורכי המחקר המקורי ועם כותבי הדו”ח המקורי”, ודם זה היה בסדר. אבל התשובה שלך היית ממש מבישה עבור מישהו שאמור לנהל אתר מדעי. אני לא יודע למה התפרצת על אוהד המסכן (אני מקווה שאני לא אזכה לגורל דומה) אבל אתה חייב לענות לגופו של עניין, אחרת אף אחד לא ייקח את המאמריים שלך ברצינות, וחבל כי לפעמים אתה אומר דברי טעם (ולפעמים גם לא, מה לעשות).
אני לא מכיר אותה אבל זאת בדיוק כוונתי.
במקרה שלנו, כאשר הסטייה במעלות היא כל כך קטנה (אבל קריטית!!!), קל מאוד לשחק בנתונים וזה מה שאני חושב שעשו במקרה דנן.
אני מקווה שלא התכוונת שאני הוצאתי משהו מהגורן והיקב…
הרי בסה”כ קראתי את הדוח שהמאמר מפנה אליו. כבר בעמוד 18 נתקלתי בסוגיה שאותה העלתי פה באתר.
לא הבאתי איזה מחקר חדש ממקום אחר, פשוט שאלתי שאלה קטנה בנוגע לניתוח הנתונים בדוח שהמאמר הביא.
אבל…. לפחות אנחנו מסכימים על משהו (לפחות בנוגע לקריאה יצירתית :-))
ואגב, קריאה יצירתית של מאמרים מדעיים, זה מה שעשתה וירה שייבנר, המתנגדת הגדולה לחיסונים באוסטרליה למאמרים שהוכיחו חד משמעית את יעילות החיסון. היא הוציאה מהגורן ומהיקב טיעונים כאילו הנתונים מראים אחרת מהמסקנות של מחקרים אלה.
אגב, לא צריך את הנתונים כדי להתייחס להערה שהערתי בנוגע לניתוח השגוי.
פשוט להסתכל בעמוד 18 בדוח שהמאמר מפנה אליו ולהשתמש בהגיון בריא.
יום טוב
אוקיי, אני מבין את חששותיך.
עם זאת, אני חושב שאנחנו גולשים פה לאמוציות אישיות.
אני סה”כ הפנתי את תשומת לב כותבי המאמר לטעות בניתוח הנתונים של הדוח עליו הם מתבססים.
מאחר ואני לא מדען, רציתי לקבל התייחסות לטענתי (מי יודע, אולי אני לא ניתחתי נכון את הנתונים..).
מהערה ספציפית שלי למאמר הזה ועד לכתבה בסיינס ונייצ’ר שלא קראתי (ודברים דומים) המרחק הוא רחוק…
לא נורא, אולי מישהו מקוראי המאמר והטוקבקים יוכל לענות על שאלתי.
תודה
אין לי את הנתונים, אני מניח שצריך לפנות למכוני המחקר הרלוונטיים כדי לקבלם.
אבל אני קורא את “הבלוג הירוק” ויודע היטב מאיזה אינטרסים באות הטענות הללו, ולא מאהבת המדע.
יש עדיין אנשים שחושבים שרק שפע אנרגיה מזהמת (שממנו ממילא נהנים רק הטייקונים) הוא זה שיושיע אותנו. מכיוון שהאמת בפרצוף היא שזה מסכן את עצם קיומנו כמין על פני כוכב הלכת, הם נוקטים בשיטה של הרצפה עקומה ולא הרקדן אשם, כלומר שהנתונים לא נכונים, שמי שמתריע על האמת הוא אלרמיסט (כלומר מתריע התראות שווא) וכו’.
מכיוון שמדובר פה על כף המאזניים מצד אחד ההשרדות של המין האנושי ומצד שני הרווחה בטווח הקצר של טייקוני האנרגיה, תרשה לי להחליט באיזה צד אני תומך, בצד שבו הראיות המדעיות על פי כתבי העת המדעיים העיקריים סיינס ונייצ’ר.
יצא לי כפול… סליחה
קשה לך להתייחס לטענותי וזאת למרות שלא צריך תואר בסטטיסטיקה בשביל להבין את זה.
אני מבקש, אל תתיחס אלי כאל מי שכופר בכל מה שאומרים ללא הגיון. ההפך, אני מחפש את ההיגיון.
העלתי טענה, שאם לוקחים את מדידות הטמפרטורה החל משנת 1976 במקום משנת 1975 (כפי שעשו בדוח שהמאמר מפנה אליו), המסקנה שמתקבלת היא שמדינת ישראל מתקררת…
בנוסף, ביקשתי לקבל איזה לינק לנתונים כדי לראות מה היו הטמפרטורות לפני 1975.
האמירה: “אין לתת את הנתונים מאחר שאנשים ינתחו את זה בצורה מוטעת” מזכירה קצת את האח הגדול (ולא זה מערוץ 2). גם אם אין לך את הנתונים (ואין לך), יחס פחות נתנשא יתקבל ברכה, בייחוד לאור העובדה שאני טוען שניתחו את הנתונים בצורה קלוקלת ואתה מתעלם שוב ושוב מלהתייחס לטענתי.
אני יודע, זה קל לכתוב ללא אחריות אבל דווקא מאתר מדעי שקורא לעצמו “הידען”, ניתן לצפות לקצת יותר מדע, לא?
אם אני טועה, תקן אותי. אני אעריך את זה מאוד!
קשה לך להתייחס לטענותי וזאת למרות שלא צריך תואר בסטטיסטיקה בשביל להבין את זה.
אני מבקש, אל תתיחס אלי כאל מי שכופר בכל מה שאומרים ללא הגיון. ההפך, אני מחפש את ההיגיון.
העלתי טענה, שאם לוקחים את מדידות הטמפרטורה החל משנת 1976 במקום משנת 1975 (כפי שעשו בדוח שהמאמר מפנה אליו), המסקנה שמתקבלת היא שמדינת ישראל מתקררת…
בנוסף, ביקשתי לקבל איזה לינק לנתונים כדי לראות מה היו הטמפרטורות לפני 1975.
האמירה: “אין לתת את הנתונים מאחר שאנשים ינתחו את זה בצורה מוטעת” מזכירה קצת את האח הגדול (ולא זה מערוץ 2). גם אם אין לך את הנתונים (ואין לך), יחס פחות נתנשא יתקבל ברכה, בייחוד לאור העובדה שאני טוען שניתחו את הנתונים בצורה קלוקלת ואתה מתעלם שוב ושוב מלהתייחס לטענתי.
אני יודע, זה קל לכתוב ללא אחריות אבל דווקא מאתר מדעי שקורא לעצמו “הידען”, ניתן לצפות לקצת יותר מדע, לא?
אם אני טועה, תקן אותי. אני אעריך את זה מאוד!
שוב, קשה לך להתייחס לטענותי וזאת למרות שלא צריך תואר בסטטיסטיקה בשביל להבין את זה.
אני מבקש, אל תתיחס אלי כאל מי שכופר בכל מה שאומרים ללא הגיון. ההפך, אני מחפש את ההיגיון.
העלתי טענה, שאם לוקחים את מדידות הטמפרטורה החל משנת 1976 במקום משנת 1975 (כפי שעשו בדוח שהמאמר מפנה אליו), המסקנה שמתקבלת היא שמדינת ישראל מתקררת…
בנוסף, ביקשתי לקבל איזה לינק לנתונים כדי לראות מה היו הטמפרטורות לפני 1975.
האמירה: “אין לתת את הנתונים מאחר שאנשים ינתחו את זה בצורה מוטעת” מזכירה קצת את האח הגדול (ולא זה מערוץ 2). גם אם אין לך את הנתונים (ואין לך), יחס פחות נתנשא יתקבל ברכה, בייחוד לאור העובדה שאני טוען שניתחו את הנתונים בצורה קלוקלת ואתה מתעלם שוב ושוב מלהתייחס לטענתי.
אני יודע, זה קל לכתוב ללא אחריות אבל דווקא מאתר מדעי שקורא לעצמו “הידען”, ניתן לצפות לקצת יותר מדע, לא?
אם אני טועה, תקן אותי. אני אעריך את זה מאוד!
אשמח אם חלק מהספקנות יועבר גם לנושאים כמו פיסיקה קוונטית, למה נטפלים רק למי שדובר אמת בנושאים סביבתיים?
כמעט ולא שמתי לב שלא התייחסת לגוף טענותיי…
אני אבין אם תתחמק שוב, אבל לדעתי כותב מאמר צריך לדעת להתמודד עם טענות ושאלות שעולות ביחס למאמר ולנתונים שהוא הסתמך עליהם (יוצא מהכלל זה מחקר אקדמי שעבר שיפוט, במקרה זה מי שצריך להתמודד עם שאלות לגבי הנתונים הם אלו שאישרו את המאמר)
אל דאגה, אני אעשה את הניתוח בשבילי וכל אחד שיעשה בשבילו…
לא הבנתי בשביל מה לך להסתיר את הנתונים??? או יותר נכון, למה המשרד להגנת הסביבה מסתיר את הנתונים (אם הם בכלל קיימים…) הרי זה לא סוד מסחרי..
זה בדיוק היה הויכוח על אוניברסיטת מזרח אנגליה. החוקרים חששו שאנשים שלא יודעים לנתח נתונים יעשו מישמש ויתנו להם פרשנות ולכן היססו לתת להם אותם, וזה מה שגרר את פרשת “קליימייטגייט”, שהשקר שלה נועד להטיל ספק אצל הפוליטיקאים שהתכנסו בקופנהגן.
מה שאתה דורש זה לשחק עם הנתונים כך שיתאימו לתיאוריה שלך – תיאוריה שמי שמקדם אותה בעולם ממומן על ידי אילי נפט וזה אפילו נעשה די בגלוי.
הניחו למדענים ולמדע. גם אם התוצאה תהיה שצריך להוריד את רמת החיים (וזה לא נכון כי יש תחליפים), אז מה לעשות, זה מה יש. לא צריך לשרוף נפט שאין לנו רק כי לטייקונים לא בא להשקיע בתחליפים.
כותבי המאמר, להתייחסותכם!
מאז שהתגלה לפני מספר שנים שהמדענים שמפרסמים את תחזיות ההתחממות הגלובלית “משחקים” בנתונים על מנת לחזק את עמדתם, אני מתייחס בספקנות למאמרים מסוג זה ומעדיף להיאחז בעובדות.
בדוח שאתם מפנים אליו (דוח 8-810 של המשרד להגנת הסביבה), בעמוד 18, רואים את עליית הטמפרטורה בישראל במקומות שונים בשנים 1975-2010.
הגרפים הללו משתמשים בהטייה הסטטיסטית הפשוטה והזולה ביותר.
אסביר:
בכל התחנות רואים שישנה מחזוריות של חורף קר יותר וחורף חם יותר. משום מה, תחילת המדידות (שנת 1975) נעשתה כאשר היה חורף קר יותר (ניתן לראות עליה של שתי מעלות בממוצע בשנה שלאחר מכן וירידה זהה בשנה העוקבת).
בנוסף, השנה האחרונה של המדידות הייתה שנה של חורף חם יותר, בו עלו הטמפרטורות בכשתי מעלות בממוצע.
כלומר, במידה והמדידות היו נעשות לשנים 1976-2009 היינו מגלים שמדינת ישראל מתקררת (רחמנא ליצלן).
יוצא אפוא שכל ה”עובדות” בדבר המעידות על התחממות ישראל, ישתנו לחלוטין באם השנים שבהן נמדדו הטמפרטורות היו משתנים. גם נזיז רק את שנת המדידה הראשונה שנה אחת קדימה ונשאיר את שנת המדידה האחרונה ללא שינוי (1976-2010), נגלה מסקנה הפוכה לזו המוצגת במאמר/מחקר. (אגב, מה הסיבה להתחלת המדידות דווקא בשנת 1975, מה היה בשנת 1974?)
בנוסף, חיפשתי וחיפשתי בכל המקומות האפשריים את נתוני הטמפרטורה היומיים הממוצעים המוצגים בעמוד 18 לדוח, אך לשווא. (כמובן שאין הפנייה למקור הנתונים בדוח עצמו).
בקיצור, יש להתייחס בספקנות לכל הדוחות האלו ולמשחקים הסטטיסטיים שלהם.
ואם למישהו יש את הנתונים הגולמיים שמופיעים בדוח, אני אשמח ללינק:-).
תודה
מאמר מהנה ומעניין
לפי תוכנו, הבנתי שאין וודאות, שאכן ישנה מגמת ירידה, בכמות המשקעים בישראל.
אולם בפרק הסיכום, מופיע “ירידה במשקעים” כחלק מ”החרפה במאפיינים הבעייתיים”
תודה על סיכום לעניין.