פרופ' דן שכטמן: "בחינוך יש חורים גדולים וממשלת ישראל חייבת לתקן את העוול שבו חצי מהתלמידים לא לומדים לימודי ליבה"

חתן פרס נובל השתתף ונאם אתמול בכנס "פדגוגיה בעידן החינוך" של היוזמה למחקר יישומי בחינוך. עוד אמ כי הורה שאינו שולח את ילדיו לבית הספר צריך לשבת בבית הסוהר"

פרופ' דן שכטמן בכנס "פדגוגיה בעידן החינוך" של היוזמה למחקר יישומי בחינוך 2610117
פרופ' דן שכטמן בכנס "פדגוגיה בעידן החינוך" של היוזמה למחקר יישומי בחינוך 2610117

חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2011, פרופ' דן שכטמן אמר היום כי במערכת החינוך יש חורים רבים. הוא השווה את המערכת לתופעה הפיסקאלית של הפר קולציה שבה על אף שיש בברזל חורים הוא מוליך חשמל עד לרגע שבו הוא מפסיק להוליך חשמל.כך גם במערכת החינוך יום אחד הכל יפסק. "במערכת החינוך יש חורים גדולים, לא קטנים. חצי מהתלמידים במדינת ישראל לא לומדים לימודי ליבה כמתמטיקה, פיסיקה, ביולוגיה, כימיה ואנגלית. זהו חור ענק ובעיה שממשלת ישראל חייבת להכיר בה. העוול הזה חייב להיות מתוקן. בדיוק כפי שהורה שלא שולח את ילדיו ללימודים חייב לשבת בבית הסוהר.

פרופ' דן שכטמן גילה כי כבר לפני 11 שנה פנה לאקדמיה המלכותית למדעים וביקש לתרגם ולהפיץ את הפוסטרים של פרסי נובל בבתי הספר התיכוניים בארץ. לדבריו הוא עמל עם סטודנטים ושלח פוסטרים ל-600 בתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ עם בקשה כי יאשרו את קבלתם ויתלו אותם על כתלי בית הספר. לדבריו רק 10 בתי ספר אישרו את קבלת החומר ומבדיקה שערך התברר כי אף תלמיד לא ראה את הפוסטרים. האשם הוא במורים. לא בתלמידים – הדגיש פרופ' שכטמן.

ד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך גילה כי במהלך שנת הלימודים הקרובה יצוידו עוד 831 בתי ספר בנוסף ל-220 בתי ספר שכבר צוידו במערכת ממוחשבת הכוללת עמדת מחשב למורה, רכז תקשוב, חיבור לאינטרנט ותוכן דיגיטאלי כולל מערך השתלמויות והכשרה. בכוונת משרד החינוך להשלים עד שנת הלימודים תשע"ג את כלל הצטיידות התקשוב בכל בתי הספר בארץ. ד"ר רימון גילה כי משנת תשמ"ג לא יאושרו ללימוד ספרים שלא תהיה להם גרסה דיגיטאלית.

יום עיון בנושא "פדגוגיה בעידן המידע" התקיים היום (ג' – 25.10.2011) במלון דן אכדיה בהרצליה. יום העיון של היזמה למחקר יישומי בחינוך הפגיש בין אנשי חינוך, אנשי ממשל ושלטון מקומי, קובעי מדיניות, אנשי אקדמיה וחוקרים, אנשי פיתוח תוכן ואנשים מתעשיית ההייטק הישראלית לשיח בנושא תהליכי התקשוב במערכת החינוך ותרומתם לקידום הלמידה במבט לעתיד. מומחים של היזמה למחקר יישומי בחינוך באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בודקים בימים אלה אפשרויות לניצול מיטבי של התקשוב של מערכת החינוך בישראל בהתייחס למדינות ה-OECD. בכנס התברר כי 460 מיליון ₪ יושקעו בשנתיים הקרובות בתוכנית התקשוב הישראלית החדשה. התוכנית מתעתדת להגיע למצב שבו בכל כיתה יוצב מחשב למורה + מקרן ותהיה רשת אלחוטית וחיבור לאינטרנט. תוכנית התקשוב תחל מהפריפריה ומטרתה להגביר שימוש במחשבים ואינטרנט במערכת החינוך הבית ספרית.

ועדה של היזמה למחקר יישומי בחינוך נרתמה לסייע למשרד החינוך להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21. הוועדה לומדת בימים אלה דרכים להעמיד את הפדגוגיה במרכז ואת המורים כשליחים העיקריים של תוכנית התקשוב, ולחזק את ההכרה שיש להגיע ליעד של מחשב לכל תלמיד. הוועדה בודקת, בין השאר, דרכים להגברת המצוינות בחינוך תוך שימוש בטכנולוגיות מידע, לרבות – שימוש במשחקים לצורך הוראה, שימוש בסימולציות, שילוב טלפונים סלולאריים בהוראה, יצירת קהילות ושימוש ברשתות חברתיות.

בראש הועדה עומד פרופסור מנחם יערי. חבר הוועדה, ד"ר שמואל סתת מסר כי ישראל דורגה במקום 38 מתוך 44 בנגישות תלמידים למחשבים בבית הספר, יחס המחשבים לתלמיד בישראל הוא פחות 1:9 כשביחס זה לא חל שיפור משנת 2000 וישראל בולטת במיוחד בפער שבין חדירת מחשב לבית וחדירת מחשב לבתי ספר. למרות פיגור זה בתשתיות, מדגיש ד"ר סתת, ניתן למצוא במערכת החינוך, במוקדים מסוימים, שימוש מושכל ומקורי בתקשוב. המהפך המרשים שחל בהוראת הגיאוגרפיה מבוסס לדבריו על תקשוב ובמספר רשויות מקומיות נחלו מנהלי ומורי בתי הספר הצלחות ביישום התקשוב. בימים אלה מגבשת הוועדה המלצות להרחבת המצוינות בחינוך. ההמלצות ישתלבו בתכנית התקשוב הלאומית עליה הכריז משרד החינוך.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

11 תגובות

  1. לאילן,
    כן. מתמטיקה, פיסיקה, כימיה וביולוגיה הם יסודות המדע. מגוחך שילדים בתיכון לומדים "ביוטכנולוגיה ימית מולקולרית" ולא מקצועות ליבה.

  2. אני מקימה מכון לקידום חדשנות בחינוך ההנדסי, המדעי והטכנולוגי עם שותף, פרופ' יורם רייך (מומחה בינלאומי במתודולוגיות תכן)
    אשמח להפגש עם חברי הועדה לקידום מחקר יישומי לחינוך לחפש דרכים לשיתוף פעולה.

    חזון המכון: להעצים חדשנות ויצירתיות במקצועות ההנדסה במוסדות אקדמיה, בתעשייה ובמערכות החינוך בישראל, ולפתח מיומנויות קריטיות הדרושות למהנדסים להצלחה חברתית וכלכלית בעולם הגלובלי של המאה ה-21.
    מימוש החזון יביא לשיפור כושר התחרות הלאומית ושיפור האיכות של כוח האדם.

    מטרות המכון:
    1. הקמת תשתית לאומית ובינלאומית איכותית ומובילה לקידום חדשנות בהנדסה ובטכנולוגיה במערכת החינוך, באקדמיה ובתעשייה.
    2. קידום הקניית מיומנויות קריטיות למהנדסים (כגון: למידה עצמית, פתרון בעיות מורכבות, יכולות הסתגלות לסביבות משתנות, חשיבה יצירתית, חשיבה מערכתית, חשיבה ביקורתית וכו') בתכניות אקדמיות בהנדסה ובמערכות החינוך.
    3. משיכת תלמידים מצטיינים ללימודי הנדסה וטכנולוגיה והגדלת מספר הנשים במקצועות ההנדסה ע"י פיתוח תכניות רב-תחומיות חדשות במוסדות אקדמיה (כולל תכניות בינלאומיות בהנדסה) ומגמות חדשות המשלבות יצירתיות, לימודי סביבה וחברה יחד עם לימודי הנדסה ומדע, בשילוב פרויקטים אמיתיים עם תעשיות מובילות בישראל ובעולם.
    4. הטמעת הפעילות הנ"ל גם בבתי ספר.

  3. בית הספר במקור נועד כבית-חרושת לייצור עובדים לשוק העבודה. אולי במובן זה
    חשוב לתתלכל תלמיד מחשב כי רוב התלמידים יעבדו במחשב בשוק העבודה העתידי.
    אני אישית הייתי רוצה יותר מבית-ספר מאשר מכשיר להכשרת פועלי העתיד..

  4. מדובר בתיקונים קוסמטיים בלבד. נגישות למחשב אינה משפרת את רמת ההוראה, מעמד המורה ואינה כלי חינוכי. המחשב הוא כלי שניתן דרכו לשפר את החינוך אבל כמו כל כלי יש לדעת כיצד להפעילו בצורה נבונה.
    ניסיון סתמי לאפשר לכל התלמידים גישה למחשב בתור עקרון היא שטות ממדרגה ראשונה.

  5. "ד"ר רימון גילה כי משנת תשמ"ג לא יאושרו ללימוד ספרים שלא תהיה להם גרסה דיגיטאלית."
    ולוואי ויכולנו להחליט היום, לחזור במכונת זמן 28 שנה אחורנית וליישם את ההחלטה החשובה הזו כבר בשנת 1983.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן