כדי להקל על קוראי וקוראות הבלוג במשימה קשה זו, כתבתי את המסמך בצורה של שאלות ותשובות, בסגנון “דע מה לענות לה”. שננו את התשובות, אמרו אותן בביטחון עצמי מוחלט, ובוודאי תסיימו את הערב עם להקת מעריצים / מעריצות, ופוטנציאל לשידוך. בהצלחה!
ביממה האחרונה התוודענו לכך שהמדענים גילו את החלקיק המכונה ‘בוזון היגס’, או לפחות בן-דוד שנראה מאד דומה לחלקיק המבוקש. אבל מהו בכלל בוזון היגס? ומהי משמעות התגלית? ואיך אתם יכולים לתרגם אותה כדי להיחשב לידענים גדולים ולהפוך למסמר המדעי (והסקסי!) של הערב בכל מסיבה?
כדי להקל על קוראי וקוראות הבלוג במשימה קשה זו, כתבתי את המסמך בצורה של שאלות ותשובות, בסגנון “דע מה לענות לה”. שננו את התשובות, אמרו אותן בביטחון עצמי מוחלט, ובוודאי תסיימו את הערב עם להקת מעריצים / מעריצות, ופוטנציאל לשידוך. בהצלחה!
למה בוזון היגס חשוב כל-כך?
זוהי השאלה עליה קל ביותר לענות, מכיוון שהיא אינה השאלה הנכונה. לא באמת אכפת לנו מבוזון היגס. הוא מעניין אותנו רק מכיוון שהוא מעיד על קיומו של דבר גדול יותר: שדה היגס.
נו, אז מה זה שדה היגס?
זאת כבר שאלה טובה יותר. הפיזיקאי המפורסם פיטר היגס טען שקיים ‘שדה היגס’. כשאני אומר שדה בלשון היום-יום, אני מתייחס בדרך-כלל לשדה פרגים, או לשדה כדורגל. אבל למילה שדה בפיזיקה יש משמעות אחרת. אתם יכולים לחשוב על שדה כמו על האוויר שמקיף אותנו. בכל פעם שאנחנו מזיזים את היד, אנחנו צריכים לדחוף מספר עצום של מולקולות – טריליונים! – שמפעילות כוח זעום על היד שלנו. כשאנחנו שוחים בים, השדה שמסביבנו מורכב ממולקולות מים, ואנחנו מרגישים הרבה יותר בחוזקה את הכוח שהן מפעילות על הידיים והזרועות כשאנחנו הודפים אותן לצדדים בשחיית חזה.
שדה היגס דומה (באופן עקרוני בלבד!) לשדה המים שתיארנו, אבל הוא נמצא בכל מקום מסביבנו. הוא לא היה קיים תמיד. לפי התיאוריה, שדה היגס נוצר רק עשירית של מיליארדית השנייה לאחר המפץ הגדול ויצירת היקום. ומאז ועד היום, הוא נמצא מסביבנו, והפעולה שלו דומה לזו של ‘שדה מים’ שתיארנו קודם: הוא מקשה על חלקיקים לזוז. הוא נצמד אליהם ומכביד עליהם – וזה בדיוק העניין (ואם יש משהו אחד שאני רוצה שתזכרו מהמאמר הזה, הרי זה המשפט הבא): שדה היגס מעניק לחלקיקים מסה.
ומה היה קורה בעולם בלי שדה היגס ובלי מסה?
בלי מסה, לא הייתה משמעות לכוח הכבידה למשל. אם זה היה סרט של דיסני, אז כולנו היינו מרחפים פתאום באוויר. אבל בעולם האמיתי, אם לא היה קיים שדה היגס, לא היינו קיימים כי אפילו הכוכבים וכוכבי-הלכת לא היו יכולים להישאר שלמים, וחלקיקי האבק והאטומים המרכיבים אותם לא היו מתחברים מלכתחילה למקשה אחת. ייתכן שמסיבה זו מכנים את בוזון היגס ‘החלקיק האלוהי’. כי בלעדיו לא היינו כאן. ואולי גם בגלל שכל-כך קשה למצוא אותו.
[הערה שהתקבלה מאחד הקוראים: מספרים לי שהשם ‘החלקיק האלוהי’ הגיעה מתוך שמו המקורי של החלקיק, the Godamned Particle, שמאוחר יותר קוצר ל- the God Particle. ויקיפדיה מסכימה, אז זה חייב להיות נכון]
רגע, אז אנחנו כן מדברים על בוזון היגס?!
אנחנו מדברים על בוזון היגס כי – אם נמשיך באנלוגיה לשדה מים – הוא היחידה הבסיסית של שדה היגס. הוא מולקולת המים שהידיים שלנו צריכות להיאבק בה כדי לנוע קדימה. הוא זה שנצמד לחלקיקים אחרים ומכביד עליהם. בוזוני היגס שקיימים מסביבנו הם אלו שיוצרים את שדה היגס.
בשלב הזה, אגב, האוזניים מתחילות לדמם לפיזיקאים האמיתיים בקהל, כי האנלוגיות האלו עושות הפשטה והדמיה גסות ומחרידות לכל הגדרה פיזיקלית של שדות, מולקולות, בוזונים וכל היתר. אבל… אנלוגיה, זוכרים?
ו… הוא באמת החלקיק האלוהי? הוא מעיד על קיום האל?
לא. הוא סתם חלקיק עם תכונות מגניבות, שהתאמצנו מאד לגלות עד עכשיו. עבור הפיזיקאים הוא סוג של ‘הגביע הקדוש’, כי הוא סוגר חור גדול שהיה קיים בתיאוריה הקיימת: לא היינו בטוחים מאיפה מגיעה המסה. לא ידענו למה חלקיקים מסוימים קלים מאד, ואחרים כבדים מהם פי עשרות מונים. המצאנו את שדה היגס כדי להסביר את התעלומה, אבל עד היום הוא היה רק הסבר אפשרי אחד. אם החלקיק שהתגלה עכשיו הוא באמת בוזון היגס, הרי שהוא מאשש בקיומו את התיאוריה שנקראת ‘המודל הסטנדרטי’ ומסבירה את הכוחות השונים ביקום במידה רבה של הצלחה.
רגע, אז בוזון היגס לא פותח תיאוריה חדשה?
לא. זוהי עשויה להיות התגלית המשעממת ביותר (והיקרה ביותר) בדברי הימים של עולם המדע. מיליארדי דולרים רבים ועשרים שנות חיים של ארבעת-אלפים פיזיקאים, הושקעו בהקמת מאיץ החלקיקים העצום שזיהה את בוזון היגס. כל זאת, רק כדי לאשש תיאוריה קיימת.
אתם גרועים!
לא, אנחנו מדענים. אנחנו לא יכולים לקבל תיאוריה סתם ככה. התיאוריה הקיימת אמנם נתמכה במספר ראיות נסיבתיות, אבל אף אחד מעולם לא הצליח למצוא או למדוד את בוזון היגס, שאמור לספק את ההוכחה האולטימטיבית למודל הסטנדרטי. כדי לגלות אותו, או לפחות קרוב-משפחה שלו (כי עדיין אין ודאות מוחלטת שגילינו דווקא את בוזון היגס), היה צורך לייצר כמות עצומה של אנרגיה ולפוצץ אותה במקום אחד. בתנאים הנכונים, אנרגיה יכולה ליצור מסה, שזה דבר מדהים בפני עצמו: חומר שנוצר מאנרגיה טהורה. עד עכשיו, מאיצי החלקיקים לא הצליחו לייצר מספיק אנרגיה כדי לגרום לבוזון היגס להופיע. רק מאיץ החלקיקים הגדול בסרן עמד במשימה, וניחן בגלאים המתאימים כדי לזהות את החלקיק שנוצר יש מאין.
רק כדי להבהיר את הנקודה: אם לא היינו מוצאים את בוזון היגס בחמש או עשר השנים הקרובות, המדענים היו מבינים שיש בעיה רצינית במודל הסטנדרטי ומחפשים עבורו חלופה. אבל זה בסדר: המודל עמד יפה במשימה.
אז מה? מה יוצא לי מהמודל הסטנדרטי הזה?
הו. זאת שאלה טובה, עם תשובה טובה עוד יותר: אנחנו לא יודעים. מצד שני, כל התגליות המדעיות נחשבו בזמנן לחסרות כל תועלת. כשהאלקטרון התגלה לראשונה על-ידי תומסון בשנת 1897, לא הבינו העיתונאים למה צריך להיות להם אכפת מחלקיק קטן כל-כך. תומסון רק משך בכתפיו, הרים את כוס היין בידו ובירך על “החלקיק חסר-השימוש”. במאה השנים מאז, שימשה אותנו תגליתו של תומסון ליצירת חשמל, אלקטרוניקה, אמצעים לקירור וחלק גדול מהסיבות האחרות לכך שאנו זוכים היום לאיכות חיים שמלכים לפני מאתיים שנים לא נהנו ממנה.
אבל אם נחזור לשאלה המקורית, אנחנו באמת לא יודעים. לא ידענו מה לעשות עם האלקטרון כשגילינו אותו לראשונה. לא ידענו מה לעשות עם החיידקים כשגילו אותם לראשונה. ואפילו לא ידענו מה לעשות עם הכוח הגרעיני כשגילינו אותו לראשונה. הדבר היחיד שאנחנו כן יודעים הוא ששוב ושוב, באופן עקבי, כמעט כל תגלית במדע בסיסי מעניקה את הבסיס לטכנולוגיות שמשפרות את איכות ורמת החיים של האדם בעשרות השנים המגיעות אחריה… וכמעט בלתי-אפשרי לחזות אותן מראש. אם היינו חיים בראשית המאה ה- 19, האם היינו יכולים לחזות את קיומה של הטלוויזיה מתוך הבנתו של מקסוול את החוקים השולטים בקרינה האלקטרומגנטית? האם היינו יכולים להבין שבזכות גילוי החיידקים והווירוסים, יומצאו החיסונים ותמותת התינוקות בעולם המערבי תרד כמעט לאפס?
גם במקרה של בוזון ושדה היגס, עדיין איננו יודעים איזו תועלת הם יביאו לנו. אבל אם הייתי צריך לנחש ולהתנבא, הייתי מציע שעכשיו שאנו יכולים לחקור את החלקיקים האחראים על המסה, נוכל להבין את הדרך בה הכוחות האחרים – האלקטרומגנטי והגרעיניים – יכולים להשפיע על בוזון היגס. ואולי, ביום מן הימים, נצליח לשנות את הדרך בה בוזון היגס מעניק מסה לחלקיקים. אולי נוכל להקטין את משקלם של בניינים לאפס, או להמציא כדור רובה שיהיה כבד יותר מטנק. אולי נוכל לשחק עם המסה של כדור-הארץ ולקבוע מחדש את עונות השנה ואת מסלולנו בחלל.
אתה מטורף!
לא. רק יש לי חלומות מטורפים, אבל אם לפני שלוש-מאות שנים הייתי מספר לכם על ציפורים כסופות ענקיות המטיילות בשמיים ונושאות מאות בני-אדם, לא הייתם מאמינים לי, נכון? המדע של היום נראה כמו קסם של ממש לבני-אדם שחיו רק לפני מאתיים שנים.
אז תאמינו. תאמינו בכוחה של האנושות לשפר את מצבה. תאמינו בסקרנות הבלתי-נלאית שדוחפת קדימה מדענים, מהנדסים ובעצם את כל בני-האדם. תאמינו שהעתיד יהיה טוב יותר, כל עוד נמשיך לפעול כדי להפוך אותו לטוב יותר. ותאמינו גם בבוזון היגס, כי בעוד חמישים שנים, מועד הגילוי שלו עשוי להיזכר כיום בו הכל השתנה. ואם כך יהיה, הרי שהוא באמת ובתמים ראוי לכינוי שניתן לו בתקשורת: החלקיק האלוהי.
36 תגובות
4 שנים קדימה , אני מגלה באיחור את העניין.
האם יש חדש בנושא? ויותר חשוב –
האם זה בעצם אומר שאין מסה לחלקיקי הקיום , כלומר שאם נבטל את האנרגיה שלשדה היגס הכול יעלם לגמרי????
מאוד חשוב לי להבי האם הבנתי נכון?
תודה
ברעיון שהתפרסם בהארץ נאמר שהמסה של הבוזון הנ”ל 126.5 אלקטרון וולט. האם זה אינו ביטוי
של אנרגיה ?
שלום לך רועי צזנה ולקוראים. 10-7-12
השאלה בשביל מה צריך לדעת. אם לא ניתן להפיק תועלת מהידע בזמן הקצר ואולי אף פעם.
אינה שאלה תמימה.
השאלה מסגירה את הכשלון הגדול של מערכת החינוך. שאינה מלמדת לספקנות. לחיפוש תשובות
מעבר למסגרת הנלמד והציונים. ואינה מלמדת את דרך החקירה המדעית. באופן שניתן לעשות בה
שימוש גם בתהליכי קבלת החלטות בחיי יומיום.
הידע המדעי שואף לידע שיהיה תקף בכל חברה ותרבות. ויסייע לכל האנושות !
רק על בסיס הידע המדעי התפתחו הטכנולוגיות המסייעות להארכת החיים ולשיפור איכות החיים.
ולקירוב בין בני האדם בעולם.
לעומת הידע המבוסס על החשיבה המסורתית. שתוכנו איך ובשביל מה לחיות. ומי יותר מקורב
לאל. המהוה את הבסיס לסיכסוכים למלחמות ולהרג של בני אדם.
כולי הערכה לחוקרים,, לממציאים ולמחפשים את התשובות.
ועצוב לי לדעת שרוב האנשים לא יודעים להעריך את התהליך והדרך. אלא שופטים את התהליך, על פי
התוצאה. אבל הם לא אשמים במחשבתם.
מחשבתם היא תוצאה של חינוך שאינו הולך יד ביד עם ההבנה וידיעה במדע.
מנשה.
אי-אפשר לכבות את שדה ההיגס, קרי להשאיר את החליקים חסרי מסה. כדי ל”כבות” את שדה ההיגס צריך לעלות לאנרגיות אדירות כאלו שהיו ביקום בשבריר השניה הראשון לקיומו.
כדי להבין מהו ההיגס נסו לענות על פרדוקס הספר של ראסל בוורסיית ההיגס שלו.
ההיגס נותן את המסה לכל החלקיקים מי נותן את המסה להיגס?
מי שיצליח לענות על שאלה זו יתחיל להבין את תפקדו של ההיגס במודל הסטנדרטי.
אגב הפרדוקס של ראסל מדבר על ספר שמגלח את כל האנשים שלא מתגלחים בעצמם
ושואל האם הספר מגלח את עצמו…
איפה ההוכחות?
תארו לכם את החיסכון באנרגיה כאשר נרצה לשנע מטוסים , מכוניות ורכבות חסרות משקל .
הקץ לזיהום כדור הארץ – ליטר דלק אחד תספיק להטיס מטוס עם כל נוסעיו .
זוכרים את הסרט “איטי ” גם אנחנו נוכל לרחף עם האופנים אם נפעיל את דחף האנרגיה מטה ונמזער את נוסחאת המסה ל אפס . וכשנרצה לנחות נשנה כמה פרמטרים בנוסחה.
ניתן לומר בוודאות שלמסה יש קשר ישיר עם האנרגיה שאנו מוציאים .
כל זה – פיסטה מאייסס . אני רוצה לדעת מי לחץ על הכפתור שגרם למפץ הגדול ומה היה לפני המפץ .כל השאר זה זוטות
רועי, סתם בילבלת את כולם. זה הרבה יותר פשוט ממה שנדמה, הנה ההסבר המלא והמדוייק של בוזון הייגס:
הלומבגו של הצ’יקו לוחץ על הסטרשף של האטום. זה גורם לפתיחה של החבצוליים של הבוזון ולבריחה של המרמרית של הייגס לצדדים. וזה מה שגילו בשוויץ. לא צריך לסבך סתם.
גם עם ההסבר הזה תשיגו שידוך, אבל אין אחריות.
הרעיונות מגניבים, אבל לא כדאי להתלהב יותר מידי. מישהו לפני 200 שנה לא יראה לעולם ציפורים כסופות. הוא מת. גם אנחנו נמות לפני שנשוגר לכוכב אחר.
בקיצור, בוא נראה את זה כתרומה לדורות הבאים.
עכשיו אפשר להניח שניתן יהיה לבצע את משאלת ליבם של רבים
“beam me up scotty”
וזאת מפני ש
אם אכן נמצא חלקיק המעיד על שדה אזי תמצא הדרך לבצע מניפולציות בשדה כמו בשדה חשמלי או מגנטי
שאנו מבצעים כול יום.
הדרכונים מוכנים
ואכן, כמסופר בפרקי מיתרים, מסכת בוזונים:
ה’ נתן מופתו לפני העם, ויך בסרני פלישתים בסרן.
ישראל הפיץ אויביו מפץ, ויאיץ חלקיקיו עד שבר הסימטריה.
גויים ראו ויראו, ויפוצו לארבעת רוחות השמים.
ססססססססססססססוחתק כל החלקיקים האלה, תביא איזה גפילטע פיש, תביא.
“וְנָתַתִּי אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם וְרָאוּ כָל הַגּוֹיִם אֶת מִשְׁפָּטִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וְאֶת יָדִי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָהֶם: וְיָדְעוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיהֶם מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה”.
תשאלו מה זה קשור לחלקיקי היגס?
וְנָתַתִּי אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם =- המקום שבו התגלה החלקיק האלוהי ,אצל הגויים
וְרָאוּ כָל הַגּוֹיִם אֶת מִשְׁפָּטִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וְאֶת יָדִי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָהֶם = 4 הכוחות היקום ,שהיו מרוכזים בנקודה הסינגולרית לפני המפץ הגדול ופלא החיים שהתהוו מנקודה מצ’וקמקת.
וְיָדְעוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיהֶם מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה”.= מכון ויצמן שהשתתף בניסויים הוא החלק של בית ישראל ותפקידו להפיץ את הבשורה
יופי של מאמר! תודה!
תודה צבי על התשובה העיניינית, אני מניח…
חשבתי שהניסויים בסרן אמורים לתת תשובות לדברים האלו, מסתבר שטעיתי וזה די מאכזב לחשוב שאנחנו מאוד רחוקים בזמן מבכלל לבצע ניסויים כאלו ברמות אנרגיה שאתה מתאר (אם בכלל זה יהיה אפשרי).
אם מתקן כזה ,שהוא יצירת פלא אנושית, לא יכול לתת תשובות לדברים האלו אז אני אפילו מפחד לדמיין מה יהיה המתקן הבא…
לשואל השאלה הרצינית,
בוזון היגס אינו מסביר את החומר האפל או האנרגיה האפילה. הדברים הללו יזכו להסבר רק במסגרת דברים שמעבר למודל הסטנדרטי. נכון להיום, יש מודלים תיאורטיים סיברים לחומר האפל (סופר-סימטריה וכיוב) אלא שבינתייים לא נתגלו כל סימנים אליהם. זה כמובן יכול לנבוע מכך שהניסויים אינם אנרגטיים מספיקף אך יש טענות לפיהן כבר היינו אמורים לראות סימנים לזה ולכן יש אנשים אותם זה מתחיל להדאיג.
באשר למיתרים, הרי שהם כמעט ואינם קשורים. מן הסתם, תורת מיתרים חייבת להתאים למודל הסטנדרטי בגבולות של אנרגיות נמוכות, אלא שיש דברים פשוטים הרבה יותר שיעשו את העבודה. תורת המיתרים אמורה לבוא לידי ביטוי באנרגיות גבוהות הרבה יותר – אנרגיות שבינתיים אף אחד אפילו לא חולם עליהם (ב-LHC האנרגיות מספיקות ליצירת חלקיקים במסות גדולות פי 100 ממסת הפרוטון , תורת המיתרים מחייבת מסות מסדר גודל של גרגרי אבק – הפרש של 17-18מסדרי גודל.
כתבה מעולה,מעניינת ומלמדת. תודה רועי!
תודה רבה, בהחלט עשית לי קצת סדר בראש.
ועכשיו:
העם דורש חלק ב’ לכתבה
בשביל שתעשה לי וכל הקוראים הרבה סדר בראש!
תודה
כיצד עלול להתבטות הבדל בין הורדה חלקית, נניח חצי מכמות ההיגס בחומר לעומת הורדה של חצי מכמות הגרוויטונים בחומר?
תודה רועי, רשימה ממוקדת וקלילה לקריאה.
מאוד התחברתי לקריאה הגדולה של רשימה זו: “תאמינו!”
ותודת כולנו למדע על ההתבוננות והמחקר, על המאמצים לדעת, להבין וליצור חיים איכותיים יותר, תוך שימוש בידע למטרות טובות ומועילות.
ובוודאי שהתודה הגדולה היא למי שיצר את העולם המופלא הזה, על כל חלקיו וחלקיקיו – שיצר את אותו “מפץ”, ואת מתכונת הקיום של העולם המופלא בו אנו חיים.
אם כולנו נתבונן ביקום, נתעניין, נחקור, נשאף להבין ולדעת – בכדי להפוך את העולם למקום טוב אפוף חמלה וטוּב – אין ספק שנצליח, בעזרת ה’.
מישהו יכול להסביר לי בבקשה כיצד שדה היגס כחלק מהמודל הסטנדרטי מסביר את כל הנושא של אנרגיה אפלה – כלומר מדוע במרחקים גדולים ביותר בייקום נוצרת דחייה ולא משיכה?
ועוד דבר, כיצד תיאוריית המיתרים כשורה למודל הסטנדרטי או שזה בכלל מודל אחר, או במילים אחרות, האם גילוי בוזון ההיגס שככל הנראה מאמת את המודל הסטנדרטי, בהכרח שולל תאוריות אחרות המסבירות את חוקי הפיסיקה בייקום? איזו תיאוריה פיסיקלית נכונה ואיזו לא נכונה עכשיו?
כשאתה כותב על הכבידה אתה יוצר אצל הקוראים בילבול בין חלקיק ההיגס (מסה) לגרביטון (כבידה) זה את זה האחרון לא גילו עדין.
למרות שהשניים מושפעים אחד מהשני הם זקוקים לחומר ואינם יוצרים אינטרקציה ישירה.
בלי מסה (היגס) הכל (כל מה שקיים) היה נע במהירות האור לכל הכוונים זה הכל.
בלי גרביטון היינו “מרחפים פתאום באוויר” עד שזה היה מתפוגג לחלל ומשאיר אותנו מרחפים משתנקים ונחנקים.
אני אישית חושבת שהאפשרות הראשונה עדיפה היות והיא הרבה יותר נכונה וגם הרבה פחות כואבת.
ברכב שלי יהיה רכיב שמפעיל ומכבה את שדה היגס. כתוצאה מכך הרכב יוכל לקטון בפקקים ולעוף ללא מסה ללוס אנג’לס.
הבעיה היחידה היא שאני מעט חושש מהאנרגיה הגדולה הדרושה לשינויי החומר ומהקרינה של הרכיב.
כוח המשיכה הוא אכן עיוות של המרחב-זמן, אבל בשביל לעקם את המרחב זמן צריך מסה. ומהצד השני העיוות הזה משפיע בצורה אחרת על דברים בלי מסה (לדוגמא אור) ודברים עם מסה (לדוגמא חללית או הירח) וכמובן שגם כמות המסה משנה (היא משנה לא באופן איכותי אלא כמותי, יש הבדל בין תנועה של אלקטרון ושל הירח בשדה של כדה”א).
אתה בטוח שהעולם נהיה טוב יותר מהמצאת הטלויזה והאטום?
איך בדיוק היגס קשור לכוח המשיכה? חשבתי שכוח המשיכה זה עיוות של המרחב ולא שדה בעל חלקיקים.
רועי,
מה לענות לה?
אתה כותב: “ואם יש משהו אחד שאני רוצה שתזכרו מהמאמר הזה, הרי זה המשפט הבא): שדה היגס מעניק לחלקיקים מסה.”
היא שואלת מה מעניק לחלקיק ההיגס את המסה? הוא הרי מעניק את המסה לכל החלקיקים…
נפלא. תודה רבה!
ראוי לה לתגלית כזו שיעטפו אותה באגדות נאות:
הנה אגדה אורבנית נאה:
פרופ’ אליעזר רבינוביץ’ מהאוניברסיטה העברית, שיגיע גם הוא לסרן, טוען כי מדובר בבחירה לא מוצלחת במיוחד של שם. “מבחינת מי שמאמין באלוהים, אלוהים שייך לכל החלקיקים ולא לחלקיק אחד, מעניין ככל שיהיה”, אומר רבינוביץ’. הוא מסביר כי לפי אגדה אורבנית, ייתכן ששם החלקיק קשור לספר מדע פופולרי על פיזיקת החלקיקים של ליאון לדרמן, שאותו חשב לכנות בתחילה “החלקיק הארור” – The Goddamn Particle, אך בשל הקושי בשם הוריד את החלק damn וכן נותר השם “החלקיק האלוהי” – The God Particle.
ומי ששינה את השם זה המו”ל שרצה לתת לספר מכובדות
http://www.youtube.com/watch?v=Ia04u0u8J8s&feature=related
http://www.youtube.com/watch?v=dboNgsOTt_s&feature=related
המדע הוא ניטראלי . הוא לא עובד לטובת האנושות או לרעתה.
התוצאות, הטכנולוגיה , השימושים זה כבר לא מדע , זה כבר השימוש של האנושות במדע.
צריך לפקח על זה.
גם הוצאות של מליארדי שקלים על ניסוי מסוים צריכות להיות בפיקוח.
בשביל להרגיש את הכבידה מספיק אנרגיה. גם האור מתעקם מהכבידה והוא חסר מסה.
ע”מ לא לנוע במהרות האור על החלקיק להיות מסיבי קרי בעל מסה.
אם נצמצם את הכובד של כדור הארץ, ונשתמש באנרגיות שיחליפו את השמש. נוכל ל”טייל” בין מערכות שמש מכשנצתרך לעזוב פה, או למנוע מכדור הארץ, לפול לשמש. עד אז נוכל גם למצוא דרך לקשור אלינו את הירח, שיהיה התיישבות אנושית\שמש טכנולוגית קטנה [=
אני מבקש שתקראו לפרוייקט O(אני מדבר לחוקרי ומשמרי רשת האינטרנט הקדמונה משנת 4000).
חוץ מזה, אני לא חושב שקיום של נקודה במרחב שקשורה לתופעה(חלקיק) זה למצוא הסבר ישיר לתופעה ולכוח.
חלקיק ההיגס נמדד בעל אנרגיה של 125.3 גיגה אלקטרון וולט.
לפי מיטב הבנתי יש מלא חלקיקים כאלו סביבנו.
למה אף אחד לא מדבר על רתימת האנרגיה הזאת?
האם זו האנרגיה הטבעית שלהם או רק כתוצאה מהאנרגיות הגבוהות שעבדו איתם בניסויים?
בוזון שמוזון בלע סבון.. באמת ?? אין ולא מצאו שום דבר ממשי, רק חייבים להצדיק את המיליארדים שלא הלכו לרעבים שזקוקים, אלא לפיזיקאים השמנים, וביזבוז הכסף העצום.
יותר טוב אם היו מתרכזים איך להביא אוכל ואנרגיה מהטבע מאשר איזה שטות נפלאה חדשה להשמין השמנים.
תודה רבה!
האיש כל כך צנוע שהוא אפילו לא צריך להיות עניו.
רועי היקר.
כאשר אתה כותב על מה שאתה יודע, אתה נפלא!
והפעם אתה כזה….
כאשר הינך מתיימר לכתוב דברים שאין לך מושג בהם (וגם לי לא, ולא לאף בן אנוש),
כמו על הימצאותו (או שלא) של האל, אתה מתדרדר לשטויות.
תכתוב… תכתוב! אבל רק על מה שאתה יודע….
מאמר מעניין וכתוב בצורה המעידה על ענוותו וצניעותו של הכותב. כל הכבוד!