פרופ’ אנגלרט: חייבים להסביר לציבור את חשיבות המדע הבסיסי * שני חתני פרס נובל לפיסיקה ענו לשאלתנו במסיבת עיתונאים שהתקיימה אתמול (שבת) בבניין האקדמיה השבדית למדעים. היום (א’) כל זוכי הפרסים יישאו את נאומי הנובל שלהם באוניברסיטת שטוקהולם
במסיבת עיתונאים בהשתתפות שמונה מחתני פרס נובל בתחומים פיסיקה, כימיה וכלכלה ניתנה לח”מ רשות הדיבור כנציג אתר הידען. בחרתי לנצל את ההזדמנות ולהפנות שאלה לזוכים בפרס נובל לפיסיקה, פרופ’ פיטר היגס ופרנסואה אנגלרט: האם אתם חושבים שלא נדע לעולם מה קורה מעבר למודל הסטנדרטי היות ובניית מאיץ או אפילו הרחבתו של המאיץ בסרן שעולים הרבה כסף ודעת הקהל היום היא נגד השקעת כספים במדע גדול.
פרופ’ פיטר היגס התייחס בדבריו רק לטווח הקצר – ולא לשאלה האם יהיה צורך לבנות בעתיד מאיץ חדש באנרגיות גבוהות יותר: “משלמי המסים כבר מימנו את התשתית של LHC ומה שגילינו בשנה שעברה הוא רק ההתחלה. כאשר המכונות יחלו לפעול שוב ב-2015, אני משוכנע שיהיו המון גילויים חדשים ומעניינים, והציבור ימשיך לממן את הפרויקט, כי מדובר בתוספת קטנה לכסף שכבר הושקע בבניית המכונה.”
פרופ’ אנגלר העדיף להתייחס לצורך בהשקעה במדע בסיסי באופן נרחב: “הייתי רוצה להתייחס לשאלה שלך בצורה יותר כללית, באשר לרצון של הציבור להשקיע כסף רב בפיתוח של מדע בסיסי ובמקרה שלנו לבנות מכונה שתבחן את התיאוריות. הייתי רוצה לחלק את התשובה לשני היבטים. מצד אחד, המחקר הבסיסי הוא בליבת כל המחקרים היישומיים והטכנולוגיים וזה כבר מתרחש במשך 400 השנים האחרונות וכל דבר שאנו משתמשים בו, כולל כל דבר שיש במקום זה (בניין האקדמיה השבדית למדעים א.ב.), הגיע ממחקר יישומי שבא בעקבות מחקר תיאורטי. מה שקורה בסרן הוא השקעה חשובה מאוד, אך היא מהווה רק מרכיב קטן מכלל ההשקעה העולמית במדע בסיסי.”
“אבל אני חייב להוסיף על כך עוד תחום חשוב שמשפיע על (מימון) המחקר הבסיסי והיא הפצת הידע אודות המחקר הבסיסי. זה חשוב מאוד לפיתוח את השינויים התרבותיים במערכת החינוך, כדי לספק את הרציונליות הדרושה בחברה כדי להתעמת מול הסכנה מול האידיאולוגיות שמתפתחות כל הזמן, ללא חשיבה רציונלית, במיוחד באיזור שלך (התכוון למזרח התיכון א.ב.) שמפריעה להפצת הידע בקרב כל האוכלוסיה. ביחס לפרויקט הגדול הזה (סרן) שנועד לפתח את השלום צריך להבין שהוא עולה רק כמו כמה מטוסי קרב.”
בין המשתתפים במסבית העיתונאים גם פרופ’ אריה ורשל, פרופ’ מיכאל לויט ופרופ’ מרטין קרפלוס. אחת השאלות שבעיקר לויט התייחס אליה היתה סוגיית בריחת המוחות מכל העולם לארה”ב. אני מקווה להביא פרטים נוספים בקרוב.
כאמור בבוקר אני מתכנן לשמוע את הרצאותיהם הנובל של שניהם (ושל הזוכים בכימיה) ואני מקווה שיתייחסו גם לצוותי הגילוי, שבראשות קבוצת החיפוש אחר ההיגס באחד מהם – פרויקט אטלס, עמד פרופ’ עילם גרוס.
אתם מוזמנים להמשיך להשתתף בפרויקט מימון ההמון. הגדלנו את מספר ההרצאות ל-5 – כאשר כל מזמין הרצאה יקבל סדרה של פוסטרים המתארים את הזכייה והזוכים בכל אחד מהפרסים המדעיים. אנסה לחפש עוד תשורות יפות למשתתפים במימון. לצעריך מכיוון שאנו עוד רחוקים מ-100%, אין אפשרות לקבל את כתובותיכם למשלוח הגלויות. אחפש משהו אחר.
בודה אבי בליזובסקי
31 תגובות
מתברר שהכותרת הייתה מספיק “שערורייתית” ולכן עשו על זה Followup
http://www.universetoday.com/107172/why-our-universe-is-not-a-hologram/
מה דעתכם על המאמר הבא: ״האם היקום הוא הולוגרמה״?
http://www.huffingtonpost.com/2013/12/11/universe-hologram-physicists_n_4428359.html?ncid=txtlnkusaolp00000592
אגב, פרופסור לורנס קראוס מכנה את תורת המיתרים במקום Theory of Everthing כ- Theory of Anything בגלל ה- 10 בחזקת 500 יקומים שהתורה מנבאת, בעצם התורה תוכל להסביר כל תצפית בלי אפשרות להפריכה
צבי
אני מבין כעת למה התכוונת, תודה על ההסבר, אבל הטענה שאתה מפנה אינה ספציפית לתורת
המיתרים ניתן להפנות אותה בעקרון גם לתורת הקוונטים שגם לה אין איזה עקרון מנחה יסודי. במחשבה
שניה אולי אינטגרלי המסלול של פיינמן הן סוג של עקרון מנחה יסודי העומד בבסיס תורת הקוונטים.
מצד שני איזה עקרון מנחה היה יכול לעמוד בבסיס תאוריה יסודית? בדרך כלל העקרונות המנחים שלנו
לוקחים מהעולם המקרוסקופי אותו אנו תופסים. יש לנו עקרונות כמו עקרון השקילות או העקרון כי
צופה במהריות קבועה יראה אותה פיסיקה כמו צופה נייח ביחס אליו. יש לנו את עקרון הקוזליות. איזה
עקרון היה יכול לעמוד בבסיס תאוריה של הכל, חוקי הלוגיקה? עקרון מתמטי? בסופו של דבר ההגבלה
הפיסיקלית על תאוריית באה מדרישות מקרוסקופיות.לפיכך הנקודה הבעייתית העקרית עם תורת המיתרים היא אכן חוסר היכולת להעמידה במבחן הניסוי. לטעמי העולם המתמטי הוא עשיר ומאפשר יצירת תאוריות שונות ומשונות אבל מדע טוב נבחן בסופו של דבר בניסוי המבחין מבין כל העולמות המתמטיים האפשריים (סליחה על הטענות הבנאליות).
קוריוז שאני מניח שאתה מכיר .כתבת כי לו היו מציגים בפני מתמטקאי- על את עקרון השקילות
הוא היה וודאי מפתח את תורת היחסות הכללית. אתה וודאי יודע כי בניסוח תורת היחסות הכללית
אינשטיין התחרה בהילברט מגדולי המתמטקאים של המאה העשרים שגם הוא ניסה לפתח תורת
גרוטציה בסופו של דבר היה זהאינשטיין שניצח בתחרות הצמודה הזו.
צבי
אני מבין כעת למה התכוונת, תודה על ההסבר, אבל הטענה שאתה מפנה אינה ספציפית לתורת
המיתרים ניתן להפנות אותה בעקרון גם לתורת הקוונטים שגם לה אין איזה עקרון מנחה יסודי. במחשבה
שניה אולי אינטגרלי המסלול של פיינמן הן סוג של עקרון מנחה יסודי העומד בבסיס תורת הקוונטים.
מצד שני איזה עקרון מנחה היה יכול לעמוד בבסיס תאוריה יסודית? בדרך כלל העקרונות המנחים שלנו
לוקחים מהעולם המקרוסקופי אותו אנו תופסים. יש לנו עקרונות כמו עקרון השקילות או העקרון כי
צופה במהריות קבועה יראה אותה פיסיקה כמו צופה נייח ביחס אליו. יש לנו את עקרון הקוזליות. איזה
עקרון היה יכול לעמוד בבסיס תאוריה של הכל, חוקי הלוגיקה? עקרון מתמטי? בסופו של דבר ההגבלה
הפיסיקלית על תאוריית באה מדרישות מקרוסקופיות.לפיכך הנקודה הבעייתית העקרית עם תורת המיתרים היא אכן חוסר היכולת להעמידה במבחן הניסוי. לטעמי העולם המתמטי הוא עשיר ומאפשר יצירת תאוריות שונות ומשונות אבל מדע טוב נבחן בסופו של דבר בניסוי המבחין מבין כל העולמות המתמטיים האפשריים (סליחה על הטענות הבנאליות).
קוריוז שאני מניח שאתה מכיר .כתבת כי לו היו מציגים בפני מתמטקאי- על את עקרון השקילות
הוא היה וודאי מפתח את תורת היחסות הכללית. אתה וודאי יודע כי בניסוח תורת היחסות הכללית
אינשטיין התחרה בהילברט מגדולי המתמטקאים של המאה העשרים שגם הוא ניסה לפתח תורת
גרוטציה בסופו של דבר היה זהאינשטיין שניצח בתחרות הצמודה הזו.
צבי
בטח הבוזון (והשדה) היגס מהווה “עקרון יסוד” כלשהו בהבנה שלנו את הפיזיקה… נחכה ונראה ))
ניסים
אני שמח שהבנת והסכמת עם דבריי. (לא בגלל שניסיתי לשכנע אותך – כי אני לא. אלא בגלל שהבנת).
צבי
בטח הבוזון (והשדה) היגס מהווה “עקרון יסוד” כלשהו בהבנה שלנו את הפיזיקה… נחכה ונראה ))
ניסים
אני שמח שהבנת והסכמת עם דבריי. (לא בגלל שניסיתי לשכנע אותך – כי אני לא. אלא בגלל שהבנת).
אהוד,
אסביר ביתר פירוט למה אני מתכוון כשאני אומר שלתורת המיתרים אין (בינתיים) עקרון מנחה יחיד המקביל לעקרון השקילות ביחסות הכללית.
הרעיון כי החלקיקים אינם נקודתיים, אלא בעלי גודל סופי בהחלט מחדש (בהנחה שהוא נכון), אך הוא בהחלט לא נותן את כל תורת המיתרים. מעבר לעקרון זה יש צורך להניח סימטריות מסויימות וכמובן מעל הכל, יש לכתוב את משוואות המיתר הללו. ממה שהבנתי מספרו של בראיין גרין, נכון להיום לא יודעים לכתוב את המשוואות הללו ובוודאי שהן אינן נובעות ישירות מהרעיון כי החלקיקים הם מיתרים (או יריעות רב מימדיות).
בגדול, ממה שאני מבין, נראה כי מנסים לכתוב משוואות קלאסיות ואז לקוונטט אותם (כמוכר – החלפת סוגרי פואסון ובקומטטור וכיוב’), מבחינה קונצפוטאלית יש כאן שתי בעיות:
– כפי שציין גרין בספרו, לא בטוח שהכללים של הקוונטוט יתפסו בכאלה סקאלות, ייתכן מאד שהמשחק הזה של לכתוב משוואה קלאסית ואז לקוונטט אותה, עובד בדברים גדולים יחסית. בתורת מיתרים לטענתו ייתכן שיש צורך בתורה קוונטית מתחילתה ועד סופה ואת זה אין לנו מושג בינתיים איך לכתוב.
– מ-“תורה של הכל” הייתי מצפה שתדע להסביר את כללי הקוונטיזציה הבלתי מובנים הללו ולא שתיקח אותם מן המוכן.
ייתכן שבעתיד תורת המיתרים תדע לענות על הדברים הללו ובאמת תדע להסביר זאת, אך בינתיים אין די באמירה כי החלקיקים הם מיתרים, כדי לקבל את כל התורה כולה.
עקרון השקילות לעומת זאת (בצירוף ההנחה כי כל המערכות שקולות) באמת נותן את כל תורת היחסות. אם הייתי פוגש מתמטיקאי-על הרבה לפני ניוטון, והייתי לוחש על אוזנו כי כל המערכות שקולות, כי מהירות האור סופית וכי כל הגופים נופלים באותה תאוצה ללא קשר למסתם, היה יכול אותו מתמטיקאי דמיוני להסיק את גל תורת היחסות, כולל חורים שחורים, כולל קרינה גרוויטציונית וכולל הכל (כמובן, במובן היחסותי של דברים אלו וללא המאפיינים הקוונטיים שלהם).
בינתיים, לפחות להבנתי, אין לתורת הקוונטים (ובכלל זה לתורת המיתרים) עקרון יסוד מובן היטב (המקביל לשקילות) שיכול לתת הסבר תיאורטי לכל התורה כולה.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
המוח לא “נוצר”. הוא התפתח בשלבים. תאי עצב הם לא רק חלק מהמוח – הם מהות המוח.
ב
מוח זה לא ספוג.
תאי עצב הם חלק קרדינלי של המוח.
בלי תאי עצב ומערכת עצבים – המוח לא היה נוצר בכלל.
רק ביקום שלנו יש ויקיפידיה?? תן בבקשה הפנייה…..
לא ציפיתי שתבין … אבל החלק השני (יש חיות עם עמוד שידרה וללא מוח) משכנע אותך?
מדוזות הן דרגה נמוכה יותר של התפתחות .
המוח התפתח רק אחרי שהתפתחו העצבים.
וכדי לשמור על המוח היה כנראה צורך בעצם .
העצם החלה את התפתחותה בלי קשר למוח.
המוח החל את התפתחותו בלי קשר לעצם.
אבל שילוב של השניים יצר יתרון גדול .
ניסים
לא יודע באיזה יקום אתה חי אבל ביקום היחיד שבו קיימת ויקיפדיה אתה מוזמן לקרוא לבד וללמוד.
ב
מה שכתבת לא ממש קשור.
אצל מדוזות למשל, אין חוליות אבל יש עצבים.
באיזה יקום מתקיים “המוח בנוי מתאי עצב” + “תאי עצב התפתחו לפני עמוד השידרה” ==> “המוח התחיל להתפתח לפנ עמוש השידרה” ???????????
לגמרי במקרה יש מינים של מיתרניים שאין להם מוח.
אתם באמת חושבים שהמוח שלהם התנוון ???
מוח השדרה ועצמות השדרה המגינות עליו התפתחו ביחד.
זו דוגמא טובה לזוג תכונות שמאיצות זו את זו.
כלומר אם קיימת תכונה א לבד אז היא לא נותנת יתרון גדול וכן גם אם קיימת תכונה ב בלבד גם היא אינה מעניקה יתרון גדול.
אבל שילוב של תכונה א ותכונה ב מעניק יתרון גדול ולכן הן מתפתחות ביחד וכל אחת מהן מזרזת את קצב ההתפתחות של השניה.
ניסים
המוח בנוי מתאי עצב. אלו (תאי עצב) התפתחו לפני עמוד השדרה. כך שבעצם, המוח התחיל להתפתח לפני עמוד השדרה (שהוא – ניתן לומר – המעטפת הקשיחה שמגנה על תאי עצב).
צבי
גם אני אינני בקיא בתורת המיתרים אבל אני נוטה שלא להסכים עם קביעתך,
“מה שלי לפחות ברור הוא כי לפחות בינתיים זו אינה התורה האלגנטית והיפיפיה שעליה חולמים הפיסיקאים.
תורת היחסות הכללית (הדוגמא המרשימה ביותר לתיאוריה אלגנטית כזו) לוקחת עקרון פשוט אחד, שכל אדם יכול להבינו ובונה ממנו תילי תילים של רעיונות מדהימים שלפחות עד כדי קוונטיזציה, מחזיקים היטב – לתורת המיתרים אין עקרון כזה!”
לדעתי תורת המיתרים מבוססת על עקרון בסיסי ואלגנטי כי אקסטציות יסודיות הן מיתרים ולא
נקודותיות. לגבי אישוש התאוריה אני מסכים כי הניסויים היכולים אולי לאושש או להפריך את
התאוריה רחוקים מאד אבל עד כמה שידוע לי תורת המיתרים קשורה באופן הדוק עם
סופר-סמטריה ובניסויים האחרונים בLHC לא נתגלו עקבות לאף חלקיק סופר-סימטרי, מצד
שני שמעתי טענה פרדוקסלית בהרצאה של ג’ון אליס כי העובדה שהמודל הסטנדרטי
אושש עד כה בדיוק מדהים רק מחזקת את הבסיס לסופר-סמטריה שכןידוע כי המודל
הסטדרטי נכשל באנרגיות גבוהות וכיום רק סופר-סימטריה יכולה לחפות על כך, אבל
שוב אני רחוק מאד מלהבין בנושא.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
המוח התפתח הרבה אחרי עמוד השידרה.
ובהחלט סביר להגיד שמוחינו אינו מתפתח יותר – גנטית. תנאי לאבולוציה הוא ברירה ובבני אדם אין היום ברירה. זו טענה כמובן שצריך לבחון אותה, אבל היא מאוד סבירה לדעתי.
תודה לצבי על סקירת מעמדה של תורת המיתרים. גם אני התעמקתי בספר “היקום האלגנטי” של בריאן גרין. הוא ממש חסיד של התורה. כשהוא נכנס לעובי הקורה, קשה קצת להבין. יורשה לי להמליץ על הרישא של הספר, שם אפשר למצוא לפי דעתי הסברים טובים של תורת היחסות ותורת הקוואנטים. מעבר לעובדה שתורת המיתרים קצת מורכבת (אף כי היא מציגה יקום אלגנטי לדברי המחבר), ומעבר לסדרי הגודל האנרגטיים הנדרשים לאישוש התורה ושאנחנו מאוד רחוקים מהם, אני מעלה דעה שאולי יש ביקום כוחות ופרמטרים שאינם מוכרים לנו ולכן אין אנו יכולים למצוא בינתיים תיאוריה של הכל. כמו שבזמנו תיאוריית קאלוצה-קליין תיארה יקום מושלם מבחינה מתמטית שהיה בן חמישה ממדים, אך לא הביא בחשבון את הכוחות הגרעיניים שלא היו ידועים אז.
צבי
אומר בקצרה:
הני חולק על סיפא של דבריך.
“מוחינו התפתח אבולוציונית לצוד אנטילופות ולברוח מאריות” – מוחנו עדיין ממשיך להתפתח אבולוציונית.
וכמו שבתחילת האבולוציה של יצורים המוח למד לבנות עמוד שדרה ויכולת תנועה מורכבת יותר, כך גם (עם הזמן) המוח למד לפתח תאוריות פיזיקליות פשוטות ומורכבות. ואפילו (בעידן שלנו) לבנות סוג של מוח משוכלל יותר (מחשבים; בינה מלאכותית וכיוב’).
האינטואיציה, לדעתי, אינה קשורה לנושא. מפני שהתאוריות הללו נבנות על פי מודלים מתמטיים ולא לפי האינטאויציה האנושית.
(לדעתי, אתה מקיש מן האינטלגנציה האנושית – במקום לראות את מכלול הידע שצבר האיבר שנקרא מוח. אשר קיים לא רק אצל בני אדם).
צבי
אומר בקצרה:
הני חולק על סיפא של דבריך.
“מוחינו התפתח אבולוציונית לצוד אנטילופות ולברוח מאריות” – מוחנו עדיין ממשיך להתפתח אבולוציונית.
וכמו שבתחילת האבולוציה של יצורים המוח למד לבנות עמוד שדרה ויכולת תנועה מורכבת יותר, כך גם (עם הזמן) המוח למד לפתח תאוריות פיזיקליות פשוטות ומורכבות. ואפילו (בעידן שלנו) לבנות סוג של מוח משוכלל יותר (מחשבים; בינה מלאכותית וכיוב’).
האינטואיציה, לדעתי, אינה קשורה לנושא. מפני שהתאוריות הללו נבנות על פי מודלים מתמטיים ולא לפי האינטאויציה האנושית.
(לדעתי, אתה מקיש מן האינטלגנציה האנושית – במקום לראות את מכלול הידע שצבר האיבר שנקרא מוח. אשר קיים לא רק אצל בני אדם).
בני אדם הם יצורים מקרוסקופיים החיים בעולם קווונטי אבל לא מרגישים את זה.
צבי, תעשה לי ילד!
אריה סתר,
אני לא באמת יודע (זה לא התחום שלי) ונראה לי שזה פחות או יותר המצב של מרבית הפיסיקאים.
אתאר מה אני כן יודע, בעיקר בהתבסס על ספר בשם “היקום האלגנטי” של בראיין גרין, אחד מאבות תורת המיתרים.
תורת המיתרים הומצאה בתחילה כדי להסביר משהו אחר לגמרי (תכונות הנוגעות לאופיו של הכוח החזק), היא כשלה בהקשר זה אך אז, איפשהו בשנות ה-80 התגלה כי היא עשויה להיות יותר מזה – היא עשויה לאחד את הכבידה עם תורת הקוונטים.
ההנחה כי תורה זו מאחדת את הכבידה עם תורת הקוונטים היא כי היא שהתורה חוזה את קיומו של הגרוויטון – החלקיק שלכאורה נושא את הכוח הגרוויטציוני (לכאורה כיוון שחלקיק זה עדיין לא התגלה ובניגוד נניח לקרינה גרוויטציונית, לא ברור לחלוטין שהוא חייב להתקיים אפילו ע”פ ההבנה הנוכחית של הכבידה). העניין הוא שפרט לגרוויטון התיאוריה גם חזתה את קיומם של חלקיקים רבים שלא קיימים ובכלל זאת טכיונים (חלקיקים הנעים במהירות גבוהה ממהירות האור ויוצרים אינספור פרדוקסים).
בינתיים גם שינו את מספר המימדים מ-10, ל-26 ואז ל-11 וגילו שבעצם יש 5 תורות מיתרים שונות שייתכן מאד שהן פנים שונות של אותה תיאוריה (“תיאוריית ה-M”) וייתכן שלא – קשה לדעת כי בינתיים איש אינו יודע מהן המשוואות הבסיסיות של התיאוריה.
בקיצור,
לדעתם של אנשי תורת המיתרים זוהי תורה עם פוטנציאל אדיר אשר למרבה הצער, כמעט ואין סיכוי שתאושש או תופרך ישירות בטכנולוגיות הסבירות בעשרות השנים הבאות. הניסיונות העיקריים מצידם (לפחות מצד הפרגמטיים שבהם) למצוא אפקטיים שיוריים שניתן יהיה לגלותם באנרגיות הנמוכות של ימינו – בינתיים ללא הצלחה.
לדעתי (ונראה לי שזוהי דעתם של חלק גדול מהפיסיקאים שאינם עוסקים בנושא) – אני לא יודע. יכול להיות שבאמת זוהי התיאוריה “האמיתית” המתארת את היקום, אך בינתיים היא על תקן ההבטחה הגדולה של המחר כבר 30 שנה ובינתיים לא נראה כי מישהו מחוץ לעולם המיתרים השתכנע באמיתותה.
מה שלי לפחות ברור הוא כי לפחות בינתיים זו אינה התורה האלגנטית והיפיפיה שעליה חולמים הפיסיקאים.
תורת היחסות הכללית (הדוגמא המרשימה ביותר לתיאוריה אלגנטית כזו) לוקחת עקרון פשוט אחד, שכל אדם יכול להבינו ובונה ממנו תילי תילים של רעיונות מדהימים שלפחות עד כדי קוונטיזציה, מחזיקים היטב – לתורת המיתרים אין עקרון כזה!
עם זאת חשוב להבין כי יכול מאד להיות שהמציאות היא אכזרית ובני אדם – יצורים מקרוסוקופיים החיים בעולם קלאסי ולא קוונטי, פשוט אינם יכולים לצפות להבין אינטואיטיבית את “הרעיון העומד בבסיסה של הפיסיקה” (בתקווה שזה בכלל קיים).
עם כל הכבוד, מוחינו התפתח אבולוציונית לצוד אנטילופות ולברוח מאריות ולא לחקור את יסודות הפיסיקה,
נחמד שאנחנו מצליחים להבין אינטואטיבית את הרעיון המוביל להבנת קיומם של חורים שחורים, אך ייתכן שזהו צ’ופר שקיבלנו מהאבולוציה במקרה ויותר מזה לא נקבל.
אריה סתר
צבי ידע לענות יותר טוב כנראה, אבל לפי הידוע לי – תורת המיתרים בינתיים המועמדת המובילה בהקשר זה.
אבל בכל מקרה המדענים צריכים קודם להבין את פירוש הבוזון היגס כדי לדעת איך להתקדם משם הלאה.
צבי – ומה מעמדה של תורת המיתרים?
אורי,
נראה כי התיאוריה די ירדה מ הפרק, בוודאי ביחס למה שייחס לה כותב המאמר עצמו (קוראים לו ליזי)
ע”פ ליזי עצמו (גולש הגלים) התיאוריה שלו ממש אינה שלמה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Antony_Garrett_Lisi
ביקורת מלאה יותר, קטלנית יותר ובעברית יותר, תוכל למצוא כאן
http://www.phys.huji.ac.il/~barak_kol/Frontier/On-sense-n-nonsense.pdf
יש לי שאלה, לפני מספר שנים עלה לכותרות “גולש גלים” שפיתח תאוריה מאד מעניינת – E8, שבמידה והיא נכונה מאחדת את כל הכוחות הידועים למדע (הכבידה, האלקטרומגנטיות, הכוח הגרעיני החלש והכוח הגרעיני החזק) בצורה פשוטה ואלגנטית:
https://www.hayadan.org.il/surfer-stuns-physicists-with-theory-of-everything-1911071
דובר על כך כי התאוריה שלו תוכל להיבחן במאיץ חלקיקים משום שהיא חוזה את קיומם של חלקיקים מסוימים שניתן יהיה לאשש את קיומם במאיץ חלקיקים.
האם הייתה מאז התקדמות בנושא ? האם התאוריה שלו אוששה או הופרכה ?
מדע זה אפשרות, לא חשיבות. המדע לא מפתח רציונליות אלא מחבר רציונלות לידע. רציונליות הנתמכת במדע מובילה גם לטוב וגם לרע בלי הבדל מרציונליות שמחוברת לדת או לכל אמונה תפלה אחרת.
רציתי, לא נתנו לי לשאול שאלה שניה,
שלא להזכיר את התקציב של מדינת ישראל במדע….
מילא הדעות הפוליטות השמאלניות שלהם; למה לא שאלת אותו במה הגילוי של בוזון היגס תורם למדע? (כדי שלהדיוטות יהיה מושג מה המשמעות של הגילוי)