# חסינות עדר וחצבת: למה אנחנו צריכים לשאוף לכיסוי חיסון של 100%

> מרסל סלטה (Marcel Salathé), פרופסור לביולוגיה ומרצה מהחוץ למדעי המחשב והנדסה באוניברסיטת פנסילבניה מסבירי מדוע כל מי שיכול להתחסן חייב. כאשר יש קהילות לא מחוסנות, עשויה להגרם מגיפה גם אם 90% מהאוכלוסיה מחוסנים כותב: מרסל סלטה (Marcel Salathé), פרופסור לביולוגיה וכן מדעי המחשב והנדסה באוניברסיטת פנסילבניה הערה, מדובר בכתבה משנת 2015, שתורגמה כעת לאור מותה מחצבת של תינוקת מכת נטורי קרתא, בבית החולים שערי צדק בירושלים. נטורי קרתא הם חרדים,…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/herd-immunity-and-measles-0411184
- Author: אתר המדע The Conversation
- Published: 2018-11-04T21:59:19+02:00
- Modified: 2018-11-04T21:59:45+02:00
- Sections: וירוסים
- Topics: הידבקות, וירוסים, חסינות העדר, חצבת

## Article

מרסל סלטה (Marcel Salathé), פרופסור לביולוגיה ומרצה מהחוץ למדעי המחשב והנדסה באוניברסיטת פנסילבניה מסבירי מדוע כל מי שיכול להתחסן חייב. כאשר יש קהילות לא מחוסנות, עשויה להגרם מגיפה גם אם 90% מהאוכלוסיה מחוסנים כותב: מרסל סלטה (Marcel Salathé), פרופסור לביולוגיה וכן מדעי המחשב והנדסה באוניברסיטת פנסילבניה הערה, מדובר בכתבה משנת 2015, שתורגמה כעת לאור מותה מחצבת של תינוקת מכת נטורי קרתא, בבית החולים שערי צדק בירושלים. נטורי קרתא הם חרדים, שאינם מכירים במדינה משום שלדעתם רק המשיח יכול היה להקים את מדינת ישראל ולא ציונים חילונים. אחת ההשלכות היא שאינם מבצעים שום בקשה של המדינה, בין היתר אינם מחסנים את ילדיהם. זאת בנוסף התרופפות שיעור החיסון באוכלוסיה הכללית. מרסל סלטה מסביר מדוע השילוב בין שני נתונים אלה מסוכן. מדענים כועסים על כך שאנשים דוחים את הייעוץ הרפואי, וחושפים את משפחותיהם ואת קהילותיהם באופן מזיק. מחלת החצבת כמעט חוסלה בעולם המערבי. בשנים האחרונות חל גידול בתחלואה מחצבת במדינות מערביות רבות, וזכור המקרה של ילד חולה שהדביק את המבקרים בדיסנילנד בקליפורניה. חצבת היא מחלה מידבקת מאוד, ולכן 95-90% מהאוכלוסיה חיביים להיות מחוסנים כדי להגן על כל האוכלוסיה, מה שמכונה חסינות עדר. זה נכון בחלקו. חצבת היא מחלה מידבקת מאוד, והיא מידבקת גם ימים לפני התפתחות התסמינים. אבל יש שלוש בעיות עם קו זה של חשיבה על שיעורי החיסון. ראשית, המספרים מבוססים על חישובים שמניחים עולם שבו האנשים העלולים להינזק אם יחלו בחצבת והבלתי מחוסנים בכלל מפוזרים באופן אקראי. שנית, כיסוי החיסונים אינו מדד מושלם לחסינות באוכלוסייה. שלישית, והבעייתית ביותר לדעתי, זה נותן לאנשים הצדקה מדעית לכאורה לא להתחסן - אחרי הכול, אם לא כולם צריכים לקבל חיסון כדי להשיג חסינות עדר, מה כבר יכול להזיק אם לא אקבל חיסון." בואו נסתכל על הטענה הראשונה. הרעיון הבסיסי הוא שקבוצה ("העדר") יכולה להימנע מחשיפה למחלה בכך שתבטיח כי מספיק אנשים יהיו מחוסנים כך שלא ניתן יהיה לקיים שרשראות מתמשכות של הדבקה. חסינות עדר זו מגינה על כל האוכלוסייה, במיוחד צעירים מדי או חולים מדי מכדי להתחסן. אבל כמה אנשים צריכים להיות מחוסנים כדי להשיג את זה? כדי לחשב את מספר האנשים שצריכים להיות חסינים מפני חסינות העדר כדי להיות יעילים, אנחנו צריכים לדעת כמה אנשים יקבלו נגועים, בממוצע, על ידי אדם שמדביק. תארו לעצמכם כי אדם חדש הנגוע במחלה ידביק בממוצע שני אנשים אחרים. שני אלה ידביקו כל אחד שני אנשים אשר יעבירו את המחלה הלאה וכן הלאה, ויביאו לדפוס הקלאסי של התפרצות גוברת. כדי לעצור את הגידול במספר החולים, עלינו לוודא שכל חולה ידביק בממוצע רק אדם אחד נוסף, במקרה כזה לפחות 50% מהאוכלוסייה צריכים להיות מחוסנים, וכך לכל היותר, רק אחד מכל שני אנשים שעשויים להידבק מחולה אחד. ### כמה אנשים צריכים לקבל חיסון כדי להשיג חסינות עדר? כיצד אנו מחשבים איזה חלק של האוכלוסייה צריך להיות חסין כדי להגיע לחסינות עדר? ראשית, אנחנו צריכים לדעת מה מספר ההדבקה, או R , שמשמעו כמה מקרים חדשים יכול אדם חולה אחד להדביק. תארו לעצמכם שכל אחד מדביק חמישה אנשים אחרים (כלומר R = 5). כדי למנוע התפרצות, לפחות ארבעה מתוך חמישה אנשים אלה, או 80% מהאוכלוסייה, צריכים להיות מחוסנים. במילים אחרות, 20% מהאוכלוסייה עשויים להיות רגישים למחלה באופן פרטני, אך האוכלוסייה עדיין תישאר מוגנת. אז אם אפשר להעריך את מספר ההדבקה של מחלה מסוימת, ניתן לחשב את שיעור המחוסנים הנדרש באוכלוסיה כדי להשיג חסינות עדר. במחלות כגון שפעת ואבולה, המספר R הוא בערך שתיים. בפוליו ואבעבועות שחורות, הוא נע סביב 8-5. אבל בחצבת מספר זה הרבה יותר גבוה, אי שם בין 10 ל 20. ובגלל זה, יצירת חסינות עדר נגד חצבת נעה בדרך כלל סביב 95-90% של האוכלוסייה. ### פיזור החיסון  אינו אקראי אבל יש בעיה עם החישוב הזה. פיזור החיסון  אינו אקראי. ההנחה שבבסיס החישוב של חסינות העדר היא שאנשים מפוזרים באופן אקראי, וכי החיסון מחולק באופן שווה בין האוכלוסייה. אבל זה לא נכון. כפי שהוכיחה פגיעת החצבת בדיסנילנד הוכיחה , יש קהילות שחבריהן נוטים יותר לסרב לחיסון מאשר לאחרים. אנו בטוחים למדי כי דעות ורגשות על חיסון יכול להתפשט בקהילות, אשר עשוי בתורו להוביל קהילות מקוטבות לגבי החיסון. הודעות תקשורתיות, במיוחד במדיה חברתית, עשויות להחמיר את הבעיה. כאשר ניתחנו נתונים מ- Twitter על רגשות הציבור באשר לחיסון שפעת H1N1 במהלך מגפת שפעת החזירים בשנת 2009, מצאנו כי רגשות שליליים היו מדבקים יותר מאשר רגשות חיוביים , וכי מסרים חיוביים גורמים אפילו לרתיעה, וגורם לתגובות להיות שליליות יותר. לאחר התפרצות חצבת, אנו מוצאים כי הרוב המכריע של המקרים התרחש בקהילות שכיסוי החיסון שלהם היה הרבה מתחת לממוצע . האמת העצובה היא זו: כל עוד יש קהילות שיש להן דעות שליליות חזקות על חיסון, יהיו התפרצויות של מחלות שהחיסונים היו יכולים למנוע בקהילות אלה. התפרצויות אלה יתרחשו גם אם האוכלוסייה כולה השיגה את כיסוי החיסון נחשב מספיק חסינות העדר. כאשר רגשות שליליות נגד חיסונים שליליים הופכים פופולריים יותר באוכלוסייה הכללית, אנו עשויים להתחיל לראות רשתות הדבקה ארוכות יותר. ברגע שהשרשראות האלה מגיעות לקהילות חסרות חיסון, ייתכן שנמצא שוב במצב של חצבת אנדמית. הפתרון המוצע לעתים קרובות הוא שאנחנו צריכים לעשות עבודה טובה יותר של שכנוע אנשים שהחיסונים בטוחים. אני בעד זה. אבל אני גם מציע שנפסיק לבסס את מדיניות החיסונים שלנו על מודלים סטטיבטיים בעולם של אספקת חיסונים מוגבלת, ולכן המטרה היא כיסוי של 100% בקרב אלה שיכולים להתחסן. זה גם יפתור בעיה אחרת: יש הרבה אנשים שאינם יכולים לקבל חיסון מסיבות רפואיות, או כי הם צעירים מדי, או כי יש להם תנאים אחרים המונעים מהם לרכוש חסינות באמצעות חיסון. חסינות העדר נגד חצבת דורשת ש-90% - 95% מכלל האוכלוסייה יהיו מחוסנים, ואילו כיסוי החיסונים נמדד כאחוז המחוסן של אוכלוסיית היעד - הכולל רק אנשים הזכאים לחיסונים. משמעות הדבר היא כי כדי להשיג 95% חסינות באוכלוסייה מפני חצבת, כיסוי החיסון צריך להיות גבוה מ 95%. זהו הטיעון המדעי למדיניות בריאות הציבור שמטרתה כיסוי של 100% חיסונים. חשוב יותר, יש טענה אתית בעד המטרה של כיסוי חיסון 100%. הוא שולח את המסר הנכון. כל מי שיכול לקבל חיסון, צריך לקבל חיסון - לא רק כדי להגן על עצמם, אלא כדי להגן על אלה שאינם יכולים, דרך חסינות העדר. [לכתבה באתר The Conversation](https://theconversation.com/herd-immunity-and-measles-why-we-should-aim-for-100-vaccination-coverage-36868) עוד בנושא באתר הידען: - [החצבת מתפשטת פורחת בגלל הירידה בשיעור החיסונים](https://www.hayadan.org.il/the-disneyland-measles-outbreak-continues-apace-0602154) (בעקבות האירוע בדיסנילנד) - [המחקר שקישר בין חיסונים לאוטיזם לא היה סתם רשלני אלא זויף במכוון](https://www.hayadan.org.il/vaccine-autism-study-%e2%80%9ca-fraud%e2%80%9d-0801119) - [מדענים, דברו ברור](https://www.hayadan.org.il/scientists-speak-clear-1809182)

## Questions and answers

### כמה אנשים צריכים לקבל חיסון כדי להשיג חסינות עדר?

כיצד אנו מחשבים איזה חלק של האוכלוסייה צריך להיות חסין כדי להגיע לחסינות עדר? ראשית, אנחנו צריכים לדעת מה מספר ההדבקה, או R , שמשמעו כמה מקרים חדשים יכול אדם חולה אחד להדביק. תארו לעצמכם שכל אחד מדביק חמישה אנשים אחרים (כלומר R = 5). כדי למנוע התפרצות, לפחות ארבעה מתוך חמישה אנשים אלה, או 80% מהאוכלוסייה, צריכים להיות מחוסנים. במילים אחרות, 20% מהאוכלוסייה עשויים להיות רגישים למחלה באופן פרטני, אך האוכלוסייה עדיין תישאר מוגנת. אז אם אפשר להעריך את מספר ההדבקה של מחלה מסוימת, ניתן לחשב את שיעור המחוסנים הנדרש באוכלוסיה כדי להשיג חסינות עדר. במחלות כגון שפעת ואבולה, המספר R הוא בערך שתיים. בפוליו ואבעבועות שחורות, הוא נע סביב 8-5. אבל בחצבת מספר זה הרבה יותר גבוה, אי…