סיקור מקיף

כימאים מסבירים מדוע שום הינו ירק בריא

חוקרים רבים מאמינים כי התרכובת האורגנית אליצין (Allicin) –החומר המקנה לשום את ריחו וטעמו האופייניים – פועל כנוגד-החמצון הטוב ביותר הידוע

שום. מתוך ויקיפדיה
שום. מתוך ויקיפדיה

צוות חוקרים מאוניברסיטת קווינס גילה את הסיבה לכך ששום כה טוב לבריאותינו. חוקרים רבים מאמינים כי התרכובת האורגנית אליצין (Allicin) –החומר המקנה לשום את ריחו וטעמו האופייניים – פועל כנוגד-החמצון הטוב ביותר הידוע. אולם, עד עתה לא היה ידוע כיצד חומר זה פועל בהשוואה לנוגדי-חמצון ידועים יותר כגון ויטמין E וקואנזים Q10, המעכבים את ההשפעות ההרסניות של רדיקלים חופשיים.

“לא הבנו כיצד שום מסוגל להכיל נוגד-חמצון כה יעיל, מאחר ואין בו כמות משמעותית של תרכובות האחראיות בדרך-כלל לפעילות נוגדת-חמצון גבוהה בצמחים, כגון פלבונואידים (Flavanoids) המצויים בתה ירוק או ענבים,” מסביר הפרופסור לכימיה Derek Pratt, אשר הוביל את המחקר. “אם אכן אליצין הינו החומר האחראי לפעילות זו בשום, רצינו לדעת כיצד הוא פועל.”

צוות המחקר בחן את היכולת היעילה של החומר ללכוד רדיקלים מזיקים, ושקל את האפשרות כי דווקא תוצר-פירוק של האליצין הוא האחראי האמיתי לפעילות זו. באמצעות ניסויים עם אליצין סינתטי הם מצאו כי חומצה, המתקבלת בפירוק מהיר של החומר, היא המגיבה עם הרדיקלים. הממצאים שלהם פורסמו בגיליון ינואר של כתב-העת המדעי Angewandte Chemie.

“בעיקרון, תרכובת האליצין צריכה להתפרק בכדי שייווצר נוגד-החמצון היעיל,” מסביר החוקר. “התגובה שבין החומצה הסולפנית (sulfenic acid) לבין הרדיקלים הינה מהירה ביותר ומוגבלת רק ע”י הזמן הנדרש לשתי התרכובות לחבור אחת לשנייה. אף אחד מעולם לא צפה בתרכובות, טבעיות או ניטרליות, המגיבות כה מהר כנוגדי-חמצון.”

החוקרים בטוחים כי ישנו קשר בין הפעילות של החומצה הסולפנית לבין היתרונות הבריאותיים של השום. “למרות ששום משמש זמן רב כצמח מרפא מזה דורות רבים וקיימים תוספים רבים שלו בשוק, עד היום לא נמצא הסבר משכנע מדוע השום כה מטיב לבריאות,” אומר החוקר הראשי. “אני חושב כי עשינו את הצעד הראשון בחשיפת המנגנון הכימי הבסיסי שיוכל להסביר את יתרונותיו הבריאותיים של השום.”

השום, יחד עם בצל, כְּרֵשָׁה (leeks) ובצלצלי שאלוט (shallots) הינו חלק ממשפחת Alliaceae. כל שאר הירקות הללו מכילים תרכובת הדומה מאוד לאליצין, אך אין להם את אותן התכונות הרפואיות. החוקרים מאמינים כי הדבר נובע מקצב נמוך יותר של פירוק התרכובת דמוית האליצין בירקות אלו, הגורם לריכוז נמוך יותר של החומצה הסולפנית הזמינה להגיב עם הרדיקלים בתור נוגדי-חמצון.

הידיעה המקורית מהאוניברסיטה

54 תגובות

  1. אנשים מגזימנים כפרות מה נסגר כולה פאקינג שום. שום הוא בדיוק כמונו- גם לו יש רגשות איך אפשר לדבר עליו ככה?! מאוד לא יפה זו עבירה על זכות שם טוב שנובע מזכות לכבוד. לא יכולה להתאפשר התנהגות כה בוטה! ממליצה לכם להתנצל בפניו ולהתפלל למחילתו.

  2. ממחקרים שקראתי השום לא הוכח כמי יודע מה .
    ידוע שיש לו השפעה מינורית על הורדת לחץ דם , חוץ מזה לא הוכח כלום.
    הדבר היחיד שהוכח מעל לכל ספק הוא ששום זה דבר טעים.

  3. לאברהם. המיץ של השום סיני ירוק בגלל הנבט שלו ודרך אגב. אין לו את האנטביוטיקה כמו לשום הישראלי

  4. סגולותיו של השום
    הוא מוריד את הכולסטרול
    מגרש תולעים וטפילים מהמעיים
    טיפול מונע לעקיצות דבורים ויתושים (אחרי אכילתו כמובן)
    נוגד דלקות ,וסטרפטקוקים בגרון
    הוא מיעל את הטיפול באנטיביוטיקה הרגילה
    הוא גם נחשב יותר טוב מאנטיביוטיקה -הוא טוב נגד החידקים של בתי החוילם
    פשוט אין בשוק את האנטיביוטיקה -עבור החידקים החדשים שמצויים בבתי החולים
    והשום יכול לעשות את אותה העבודה של אותה האנטיביוטיקה שעדין לא קימת

  5. אני בת 36 ויש לי כולסטרול רציתי לדעת אם שום עוזר לזה.ואיך אוכלים את השום חי או מבושל.תודה…

  6. יש לי שאלה, כאשר כותשים שום ומשאירים אותו כמה שעות הוא הופך לצבע ירוק, האם אפשר להשתמש בו ?

  7. ידעתם ששום מרזה ?

    כי כאשר אוכלים אותו , מרוב סירחון מתרחקים ממך וממרחק אתה נראה יותר רזה……

  8. ראובן
    לגבי השיטה: יתכן וזאת הדרך היחידה להנות מכל היתרונות של השום, ברם, רצוי לזכור שהגלעין של השום (הזרבובית הירוקה) מריר מאוד, ואינו מומלץ למאכל ישירות (למרות שניתן כנראה להשתמש בזה כתיבול לאוכל או לחילופין כבסיס לתרופה כלשהי).

  9. חברים אני אוכל שום הרבה שנים ותודה לאל ולשום אני בריא מאד ב’עה. אך יש לזכור בשום יש את אותו מרכיב בריא בצורת גז. השיטה הטובה ביותר להנות מיתרונות השום הוא: מה שפחות חיתוכים ואף רצוי לבולעו. בנוגע לריח שאשתך מתלוננת, אני סיפרתי לה שהשום מחטב את הישבן…ומאז היא שותפה נאמנה שלי באכילת שום.

  10. אני כמה פעמים בשנה חולה בשפעת חזקה וחשש לדלקת ראות כדןרים הפסיקו להשפיע ותמיד רשמו לי אנטיביוטיקה 3 שבועות כל פעם עם שיעול חזק מאוד. בשנתיים האחרונות השתמשתי בכמה שיני
    שום ביום ללאצורך בתרופות שום עם לימון ומים חמים וזה הבריא אותי לגמרי וקיצר לי את ימי המחלה מה שהיה שלושה שבועות כמעט עם שיעול שלא פוסק נהיה שלושה ימים. שום דבש ולימון אגב אני אישה מאוד מאוד אסטטית ובשביל בריאות עושים הכל ללא צורך בתרופות שלא משפיעות ומזיקות יותר

  11. זאת בעצם שאלה שמענינת אותי מאוד
    אני מכין לעצמי מיצוי אלכוהולי של שום.כאשר אני משתמש בשום ישראליתצבע המיצוי לבן.כאשר אני משתמש בשום סיני,צבע המיצוי ירוק.
    האם מישהו יודע מה בסיבה?

  12. האם שום אפוי, כלומר במקום לאכול שום חי שמים אותו בתנור שלם וכך הופך לממרח שקל למרוח על פרוסה, שומר על התכונות שלו?

  13. לימון זו התרופה הכי טובה נגד הריח של השום,לימון בכל דרך,אני שותה הרבה לימון,ואין מצב לריח של שום שום

  14. שלום.אני ויקה בת 14מנתניה אבל זה לא מה שחשוב עכשיו.מה שחשוב זה שלא הבנתי בקושי כלום.הבנתי ששום זה בריא והכל אבל לא הבנתי אם שום יכול להיות גם לא בריא.זה נכון? או שהוא תמיד בריא? יש הגבלה לכמות שאפשר לאכול למשך נגיד יום אחד? והאם הוא יכול להיות מסוכן נגיד אם…יש אלרגיה למשהו שהוא מכיל. ואחרי שאוכלים שום מזיעים יותר? יש משהו יותר בריא ממנו? לבצל יש אותה השפעה? אם אני אוכלת שום עם לחם זה לא מזיק או מוריד את ההשפעה? צריך ללעוס את השום טוב טוב בפה לפני שבולעים או שזה לא חשוב?

  15. אני רוצה להתייחס ראשית לכמות השום שמותר לאכול – בילדותי אהבתי לאכול שום, כמו שאחרים נהנים מאכילת ממתקים, אכלתי שום ללא הגבלה, לפעמים ראש שום שלם ולפעמים שניים, זה לא גרם לי נזק. כיום – בבגרותי אני בהחלט כן אוכלת שום, ומתאמת את זמן האכילה כך שהסובבים אותי לא יסבלו מהריח. אני משתמשת בשום גם לשימוש חיצוני – דלקת גרון, ברונכיטיס…. והשתמשתי גם “למיגור” פטריה ששום משחה לא עזרה כנגדה וגם לטיפול בפצע דלקתי, שהדלקת שלו החלה להתפשט בצורה ממש מפחידה, התייעצתי עם רופאים מומחים וניסיתי את כל המשחות האנטיביוטיות הקיימות, שום דבר לא עזר, עד – עד שריסקתי שום ושמתי על הפצע פד עם שום מרוסק…. תוך יום ניראתה הטבה משמעותית, ולאחר כיומיים שלושה הפצע התרפא, לא יאמן

  16. שלום,
    אני בת 22 וסובלת מגיל קטן מסטרפטוקוקים בגרון. השבוע התקררתי עם חום וכאב בגרון. ביום הראשון אכלתי שישה שיני שום כתוש ולמחרת עוד ארבעה שיני שום. אין לי בעיה עם הריח ואעשה הכל על מנת לא לקחת אנטיביוטיקה. שמתי לב שמיד לאחר אכילת השום המוגלה בשקדים מצטמק משמעותית והכאב קטן. רציתי רק לדעת אם ישנה הגבלה על כמות אכילת שיני שום מסויימת ביום?
    אודה לתשובכם המהירה!

  17. אם נלך נעד אחד קדימה ונמרח שום כתוש על הפנים (בתדירות מסויימת, אך לא יותר מידיי כדי לא לצרוב), האם אז “החומצה הסולפנית הזמינה להגיב עם הרדיקלים בתור נוגדי-חמצון” תאט את קצב הזדקנות העור ואף תחליק קמטים ותעודד צמיחה של תאי עור חדשים?

  18. הידעתם שהשום מוזכר רק פעם אחת בתנ”ך?!!!!

    השום והבצל מוזכרים בתנ”ך פעם אחת בלבד, כאחד מהמאכלים שמזכירים בני ישראל כשהם רוצים לשוב למצרים: “זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים” (במדבר יא).

    חז”ל מנו בשום כמה תכונות טובות: “משביע, משחין, ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כנים שבבני מעיים וי”א מכניס אהבה ומוציא את הקנאה” (בבא קמא פ”ב, ע”א). בתלמוד הירושלמי נכתב על עזרא הסופר ש”הוא התקין שיהו אוכלין שום בלילי שבתות שהוא מכניס אהבה ומוציא תאוה”” (ירושלמי, מסכת מגילה פ”ד ה”א), וכן עולה מעוד מקורות שהשום הפך להיות המזון המיוחד לסעודת ליל שבת.

    השום הפך למאכל כה מובהק ליהודים, עד שבמשנה מובא שמי שמשתמש בביטוי “אוכלי שום”, הרי כוונתו ליהודים (מסכת נדרים ג’, י). אכילת השום אצל היהודים בולטת במיוחד לעומת התיעוב שהיה קיים לשום אצל הרומאים.

    ריחו העז של השום שימש בסיס לביטוי שמופיע בתלמוד הבבלי מספר פעמים: “מי שאכל שום וריחו נודף, יחזור ויאכל שום אחר ויהא ריחו נודף?” (מסכת ברכות נ”א, א; מסכת שבת ל”א, ב), הנמשל הוא: מי שחטא פעם אחת, אל לו להוסיף ולחטוא, למרות שמצבו עכשיו אינו טוב. עוד מובא בגמרא סיפור שבו מסופר על ריח השום שהפריע ללימוד בבית המדרש עד כדי כך שרבי יהודה הנשיא ביקש שאוכל השום ייצא (מסכת סנהדרין י”א, ע”א).

  19. כל הכבוד על הכתבה הנפלאה הזאת דר. משה נחמני.
    אכן שום באמת דבר טוב,מנסיון אכילה של שנים.
    ממליץ לכולם לאכול,זה דבר חיוני מאוד בגוף האדם.
    למספר 2 – > עיקצוצים בגרון זה רק בהתחלה,במשך הזמן כבר לא תרגיש כלום.
    כמוני,אני אוכל אותו כמו מלפפון ירוק.ואת הריח אני שומר לעצמי
    הלוואי והייתי יכול לעשות ממנו בושם מרוב שהוא נהדר.

  20. לא הבנתי כלום! עיברית בבקשה! תסבירו במה בדיוק השום טוב לנו ואיך הוא תורם לגוף שלנו בשפה פשוטה יותר, לא כולנו מדענים כמוכם!

  21. אני סבלתי מדלקת חריפה בפרוסטטה עם הקרנה לכיוון העטרה ולא יכולתי לחית חיי אישות הלכתי לגסטרולוגים לרופאי עור ולא עזר לי כלום סבלתי נורא במשךשנה פלוס עד שעליתי על הדבר הזה שקוראים לו שום במיוחד השום הסיני מה אני אגיד לכם זה שיפר את איכות החיים ללא היכר אני היום אוכל שום פעם סיני פעם ישראלי בוקר צהוריים וערב עם הארוחות אז יש ריח אבל אני מרגיש מעולה אני לוקח גליד שום מקלף בפה בו זמנית לועס עם האוכל זה טוב גם לכולסטלור מנקה טוב את כל המערכות הפנימיות בגוף איך הוא עושה זאת זה לא מעניין העיקר העובדות מומלץ מאוד גם לאנשים בריאים

  22. השום בריא למאכל כאשר הנך נוגס בו עד לפירוק של חתיכות זעירות בפה כך החומר הפעיל נספג טוב יותר ברקמות חלל הפה ובגוף עצמו .

  23. אני לא יודע למה זה נראה לך כל כך בעייתי לאכול את זה.
    זה הרי מבחינה בריאותית בלתי רגיל. אמנם זה עושה מעט ריח ובמיוחד כשמזיעים אבל בשביל זה יש מקלחת וכן- גם פטרוזיליה.

    שום הוא מאד בריא. הוא עוזר לנקות את הדם מהרעלים, הוא משפר את התפקודים של הלב, והוא מגן מכל המרעין בישין המחלות והדברים שהרבה תרופות מודרניות לא יודעות לטפל בהן בכלל.
    הוא כל כך מלא בבריאות שהוא נחשב האנטיביוטיקה מהצומח.

    אמנם הוא מעט עושה ריח אבל אם בולעים את זה זה ממש לא עושה ריח מהנשימה וזאת מנסיוני עם חברתי שעשתה זאת כשהייתה חולה.

    מלבד זה הבריאות הגופנית החריגה שזה מעודד מחפה על כל העניין במיוחד כפי שאמרתי שזה משםהו שאם מזיעים מרגישים אותו אבל בשביל זה יש מקלחת ודיאורדורנט שמנטרל את ריח הגוף שבכל אופן- הוא לא בדיוק דבר שאחרים צריכים להריח.

    זה ירק שנחשב כל כך מועיל לגוף האדם שאין בכלל דילמה – כי אם ההתלבטות היא בין להתקלח אחת ליום ממילא ולשים דיאורדורנט או לא להחלים ממחלה, שפעת או בעית בריאות אחרת הרי שאין פה ספק.

    וזה בכלל לא כמויות ענקויות – בולעים שן שום אחת ליום וזהו. ואין שום חוסר נוחות אלא רק ריח טוב ובריאות שלמה – גופנית ונפשית.

  24. שום זה כ"כ מסריח
    אנשים שאוכלים שום הם פשוט אנשים מסריחים בטירוף, בלי גבול

    איך אפשר לא להריח מרחוק את הריח הדוחה ולהגיד שזה טעים או מריח טוב,
    אין גבול לגועל של אנשים

    וזה שתבלעו את זה, או תאכלו פטרוזיליה – לא יעלים את הריח.
    הריח של החתיכה המיקרוסקופית ביותר מהשום, נשארת לאיזה חודש בדם
    ומרגישים את זה כל היום, במינון מסוים, לפחות מי שרגיש לריחות מרגיש זאת על עצמו – גם חודש חודשיים אחרי.

    הורג אותי איך אנשים יכולים לאכול כאלה כמויות ענקיות של שום ולחיות עם זה,
    הרי אתם כנראה כבר לא זוכרים מהו ריח גוף נקי, בלי התחושה הדוחה הזו והחוסר נוחות בגוף

  25. בהתאם להגדרות שונות בהן נתקלתי, אני חושב שהתשובה לשאלה למה מתייחס המונח בריאות הוא כזה מכל מיני מקורות ברשת:
    בריאות מוגדרת כצירוף של מה שמכונה יעילות בתפקוד ויעילות בתהליכים המטבוליים בגוף חי. בהתאם למקובל בריאות מורכבת מכמה פקטורים להגדרת של בריאות והם הסביבה, הביולוגיה של האורגניזם, צורת החיים Lifstyle והתנהלות הבריאות של אותו אורגניזם, ומכאן הקשר הבל ינותק בין היכולת של הפרט להשפיע על בריאותו ולא רק באמצעים פסיביים על ידי ריפוי.
    בריאות הגוף מתייחסת לרוב גם לשלמות התפקודית של מכלולי תאים – דהיינו ברמה התאית וגם ברמה הפיזיולוגית התהליכית. עם זאת לא כדאי לבלבל כי בריאות מתייחסת גם לרמת המאקרו ובה מתייחסים ליכולת של הפרט כמערכת שלמה להגיב ולתפקד באופן יעיל ומאוזן לגורמי הדריכות הניצבים לפיתחו.
    הגדרתו של ארגון הבריאות העולמי שהגדיר בריאות כמצב בו נחווית נוחות במישור הגופני, החברתי והפסיכולוגי., הארגון מעניק הגדרה רחבה יותר למונח בריאות כאמור, והגדרתו איננה מתייחסת רק למצבו בו איננו חווים מחלות, אלא לתחום רחב יותר של תפקודים יעילים כאמור.

  26. שאלה נגזרת שעולה לי מכל הדיון כאן היא בנוגע לאותה בריאות- מונח שהפך כה שגור וכל כך טרנדי להתייחס אליו בכל ענין. כולם מתייחסים למהי בריאות נפשית, ומה היא בריאות גופנית אבל לי זה לא די ברור מה זה אומר להיות בריא. האם הכוונה היא לבריאות מטבולית ? האם לתקינות של תאים ואיברים בגוף ? האם כשמדברים על בריאות בהקשר של תזונה מתייחסים ליעילות של החומרים שנספגים כמשפיעים על שיפור תפקודי המערכות הכלליות של הגוף כמו הכבד לדוגמה או שמתייחסים לכך שהחומרים שנפסגים במחזור הדם למשל בריאים לנו כי הם נלחמים נגד גורמי מחלות.
    אני לא בקיא בתחום של ביולוגיה ופיזיולוגיה וגם לא במה שנוגע לחילופי חומרים ונושאים שוודאי היו מבהירים לי את הנושא, ואולי מישהו כן יודע להסביר בעצם מה המשמעות המדויקת כאשר משתמשים במונח בריאות וכן בין אם זה בהקשר של תזונה נכונה ובהקשר של בריאות הגוף, אורח חיים תיקני, כושר, בריאות פיזית ובכלל כשמשתמשים באותם מונחים רפואיים או שמא הם כבר לא רפואיים אלא בעלי משמעות פשטנית ורחבה יותר כמו בריאות האישה והגבר, בריאות התינוק או להבדיק בריאות הגב או בריאות העצמות כי צריך לטפל כי יש לי אוסטיאופורוזיס או בריחת סידן או או בריאות כתוצאה מנטילת שום או כל ירק מועיל אחר. תודה למי שמבין

  27. השום בעל סגולות לבריאות שהן בלתי רגילות לירק אחד מיוחד כל כך שמכיל כל כך הרבה עושר רפואי…(יש אנשים שאלרגיים לשום ויש כאלה שהוא פוגע להם בתרסריון בגלל עוצמת חריפותו)
    מומחים מדברים על יעילותו של השום בהורדת הכולסטרול לסובלים מכך, והורדת רמת הסוכרים בדם ומניעה של בעיות גינקולוגיה כמו כאבי מחזור,זיהומי מחזור ועוד .

    גוף ידע של מחקרים רבים מציין כי מרכיבי השום תורמים לבריאות כי הם מאפשרים לגוף באמצעות הרכיבים הפעילים התמודדות מול זיהומים ופטריות, השום משמיד רדיקלים חופשיים הגורמים לסרטן, ואפילו ישנם מחקרים המציינים כי הוא מבריא תאים סרטניים ונלחם בהם- לא פחות ולא יותר !
    השום גם מונע הסתיידות של העורקים, מוריד באופן ניכר את הסיכוי למחלות לב ומסייע לבריאות של מי שסובל מהפרעות בכליות ובדרכי השתן כתוצאה מאבנים.

  28. עם כל התועלת של השום, באמת צריך לשים לב לסייגים ובוודאי למינון שאולי יכול להביא גם נזק

  29. יש לשום בעיה שהיא הריח החריף שלו.
    אחד הפתרונות הוא באמת לבלוע כמוסות שום שלפי מה שאני מבין מאד משפרות את עמידות הגוף, יעילות המטבוליזם ויש לו סגולות רפואיות לבריאות איתנה באופן כלכלי שכן הוא נחשב כאנטיביוטיקה מן הטבע. בכל אופן הנזק יתכן בדמות חומציות יתר. גם מי שלא רוצה לסכן את בריאותו כי אינו סומך על כל הקפסולות הללו שנחשבות אפקטיביות משום הריכוז הגבוה של החומר הפעיל בהן- ריכוז חומרים שעלול דווקא לגרום לנזק בריאותי אם ניטל בכמות רבה מידי, יכול לבלוע שן או שתי שיניים ביום מיד לאחר האוכל או אפילו יחד עם האוכל ומעט אוכל לאחר הבליעה באופן שמנטרל את הריח החריף של השום.

    מה שלא צוין הוא שיש לשים לב ששום יכול להזיק לבריאות אם אוכלים אותו על קיבה ריקה שאז הוא מאד חומצי וחריף ויכול לפגוע בדפנות המעי. זה מאד לא בריא – ובין אם מישהו רגיש לחומציות במערכת העיכול ובין אם לא יש לשים לב לכך.
    כל התרופות לריפוי הגוף של כל אותם אלה שנלהבים להיות איתנים בעזרת תרופות טבעיות, יכולות להסב נזקים ודווקא לפגוע בבריאות !

  30. אני מסכים עם העיצות שהועלו. יש לו השפעה מעולה על הגוף והוא רכיב בעל השפעה רפואית רבה. למיטב ידיעתי על מנת להגיע לבריאות טובה רצוי ליטול שתי שיניים לא גדולות מידי- זה יכול לגרום לך להיות בריא מאד וזה מוביל לשיפור דרמטי במערכת החיסונית. ידוע כי הסגולות של השום הן מתכון לאריכות ימים והרבה בריאות פיזית (עד כמה שידוע לי אין לו השפעה במישור הבריאות הנפשית והשפעה על מצב הרוח). מבחינת יעילות מטבולית השום משפר את מצב הבריאות כנראה בגלל היותו נוגד חימצון ממדרגה ראשונה אשר משפר את יעילות המערכת החיסון ותורם לבריאות בהיספחות לרדיקלים חופשיים המהווים גורמים משמעותיים לתחלואה במחלות אוטואימוניות כגון סרטן.
    עם זאת הייתי ממליץ שלא להיסחף בבליעת שום ולא להפריז מעל שתי שיני שום ביום, רצוי לאחר הארוחה. השום נחשב לקטלני גם למחלות מעיים הנובעות מחיידקים טפיליים. עם זאת רצוי כמובן ללכת לבדיקה מקיפה לבחינת הבריאות הכללית לפני שלוקחים אותו כטיפול לכאלה דברים.
    יתר על כן יש לשים לב כי השום נחשב אמנם למאד בריא כאשר לוקחים אותו במינון מוגבל ומבוקר. ניתן, דרך אגב להמנע מהריחות שגורם השום בפה על ידי נטילת כמוסות שקונים די בזול בכל הפארמים למינהם אלא שיש לשים לב שהן מרוכזות.

    בהצלחה לך

  31. כמו שאמרתי, אני מעדיף את השום שלי ארוז בצורתו הטיבעית, כשן שום, ולא כטבלית שאין לי מושג מה עבר עליה עד שהגיעה לצורתה הנוכחית ואיך התהליכים שעברה השפיעו על ההרכב הכימי והתזונתי שלה (אני מתכוון גם לתהליך הכתישה והייבוש)

    בכל אופן תודה ארז 🙂

  32. אני לא מיחצן פה שום דבר (תרתי משמע) אבל אין קשר בין המילה "סינטטי" לבין טבליות טבעיות של שום. זה במפורש בדיוק אותו שום, שגדל באדמה, נכתש ונארז. הוא אינו עובר שום מודיפיקציה כימית, פרט לכתישה ואריזה כטבליה. זו אינה איזו תרכובת שנרקחה במעבדה.
    אבל אני כמובן מכבד אנשים שמעדיפים לראות גם את האוכל שלהם בצורתם הטבעית (ולכן רוכשים פרה, ולא סטייק עין). אבל אז צריך גם לקבל את המשמעויות הנלוות (געיות רמות בחמש בבוקר במקרה של הפרה, והבל-פה במקרה של השום).
    שבת שלום לכולם.

  33. חברה תודה רבה על התשובות. ולגבי הטבליות, בעיקרון אני נגד הדברים האלו, אני מעדיף לאכול את הדבר האמיתי ולא חיקויים סינטטיים.

  34. יו!
    באמתי לכתוב כמה אני אוהב שום ופתאום היה לי כזה צפצוף חזק באוזן ימין! משהו ממש חזק ובלי קשר!

    מישהו יודע למה זה קורה?

  35. עצתו של יוגב ידועה כמועילה אך, רצוי לא להתבלבל לגמרי בטעות עם כוסברה,,:)כי אז אנו בצרה גרועה נוספת,,

  36. הוגין:
    האמת היא שאני ממש אוהב גם את הריח.
    בכלל ידוע שרוב תחושת הטעם הסובייקטיבית היא למעשה אינטרפרטציה של ריח.
    הצירוף של טעם השום (מבושל או לא – תלוי בטיב המאכל) וריחו יכולים להפוך בשבילי כמעט כל מאכל למעדן.

    יוגב:
    כיוון שגם פטרוזיליה אני מאד אוהב (במיוחד את סלט הפטרוזיליה שעושה אחת מגיסותי עם שמן זית, שקדים וגבינה בולגרית פלוס כמה תבלינים) אני בהחלט מתכוון ליישם את עצתך.

  37. רגב, לגבי הריח..
    אם אני לא טועה, אם תאוכל פטרוזיליה אחריי השום, הריח אמור לפוג.
    תנסה..

  38. :)מיכאל:אז אולי אתה באמת אל-חושי?:)מילא טעם אבל הריח???,,,,ומילא אנחנו תודעות רחוקות/שוליות אך,,מה עם הללו הרוצים לנשום בסביבתך,,??:)

    חוץ מזה:המחקר מאוד רדוד יחסית לתכונות הרבות המייחסים לו,,אוהדיו .

  39. חברה:
    השום זה אחד הדברים הטעימים ביותר עלי אדמות.
    אני אוכל שום בכיף וכדי לא להקלע למצבים מביכים בגלל הריח אני מגביל את מגעי עם אחרים מיד אחרי אכילת השום …. לטוקבקים.
    מישהו פה מריח שרק לפני רגע שתיתי כוס רוויון שטיבלתי במלח, פלפל ושום כתוש בכמויות?

  40. תשובה לאלעד, מתגובה 2:
    אליצין – שהוא המרכיב הפעיל בשום, ואליו מיוחסות התכונות ב”טובות” – מתפרק לחלוטין בבישול, ולכן מזה שנים רבות יש הסכמה מלאה במדע שהשום הינו בריא רק כאשר הוא טרי (אינו מבושל).
    יחד עם זאת יש פתרון לסוגייה שאתה מעלה “האם אפשר… עדיין להינות מהיתרונות הבריאותיים שלו?”: יצרניות רבות של תוספי-מזון (מה שקרוי יותר כתרופות טבעיות או ויטמינים) משווקות “קפליות שום”. בולעים את הקפליות האלה כמו שבולעים כדור, הן אינם משרות טעם או ריח רע בחלל הפה, והן מכילות בתוכן מיצוי שום. כך אתה יכול להינו מהיתרונות של שום טרי, מבלי ללעוס שום טרי.
    אם אפשר, הייתי ממליץ לך לא לקנות כמות גדולה של קפליות מיצרן אחד, אלא לנסות כמה יצרנים שונים. למרות שתוכן הקפליות כמעט זהה, יש הבדלים בסוג המעטפת (מה שקרוי drug delivery). הבדלים כאלה יכולים להיות משמעותיים מאוד למשתמשים שונים. לדוגמא: מעטפת שמתפרקת מהר, לעומת שחרור איטי יותר בחלל הקיבה. מעטפת ג’לטינית לעומת הקשחה של היקף השום הדחוס. חלק מהקפליות עשויות לגרום למשתמשים שונים “גרפסים” של שום, בעוד שכדורים אחרים יתעכלו ללא הפרעה. לכן מומלץ לנסות כמה יצרנים, ואחרי שמצאת יצרן מועדף – להמשיך לרכוש רק ממנו.

    הערה כללית:
    החוקרים המצוטטים בכתבה זו התייחסו רק לתכונה אחת של אליצין (כנוגד חימצון), אך ידועות תכונות רבות נוספות שהופכות אותו למרכיב כה בריא, מהבולטות שבהן יש לציין את היותו אנטי-בקטריאלי (הורג חיידקים) וכן אנטי- פונגלי (הורג פטריות), מועיל כנגד טרשת עורקים, מוריד לחץ-דם ועוד.

  41. שום הוא חריף ולכן שורף כשאוכלים אותו. למיטב הבנתי שום מאבד הרבה מבישול וכו

    אני וכמה מחבריי, קרובי משפחה ועוד אנשים שאני מכיר או שאוכלים אותו לבריאות טובה וזה ממש עוזר גם להצטננות משתמשים בו לשם כך באופן הבא: קוצצים אותו קטן ולאחר שאוכלים משהו כמו לחם, לפני שבולעים את האוכל הלעוס, שמים את חלק מהשום הקצוץ בפה ובולעים יחד כמו כדור. לא מורגש, אין ריח ואין טעם.

    או שאחרים ממכריי פשוט לוקחים שן שום ליום חתוכה ל-4 חתיכות כמו כדור קטן ובולעים את זה עם מים בלי בעיה.

    במקום לאכול אותו וזה מסריח וחריף לחלק מהאנשים, זה פתרון טוב בלי ריח לוואי וטעמים ומשיג את אותו אפקט

  42. מישהו יכול להגיד לי האם השום מאבד את תכונותיו הבריאותיות בזמן בישול במים? כי כאשר אוכלים אותו ככה כמו שהוא ללא בישול הוא גורם לתחושה חזקה ומאד לא נעימה של צריבה ועיקצוצים בגרון, בעיקר אם שותים לאחר מכן משקה מוגז כמו בירה שחורה או קולה…. השאלה היא אם אפשרי לבשל אותו במים (מה שמעלים את תחושות הצריבה) ועדיין להנות מהיתרונות הבריאותיים שלו?

    אודה מאד למשיבים.
    תודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.