סיקור מקיף

הגולגולת בגיאורגיה: ראש הוא תמיד התחלה

גולגולת בת 1.8 מיל’ שנה שופכת אור חדש על מוצא האדם

סיווג חדש של מיני האדם הקדמון. גולגולת מס. 5 בעת גילויה. תצלום באדיבות המוזיאון הלאומי של גיאורגיה
סיווג חדש של מיני האדם הקדמון. גולגולת מס. 5 בעת גילויה. תצלום באדיבות המוזיאון הלאומי של גיאורגיה

אבות אבותינו, כידוע, באו מאפריקה. ואולם, מחקר חדש מעלה את האפשרות שאבותינו הקרובים יותר הגיעו דווקא מגיאורגיה. בדמיניסי, כפר גיאורגי מימי הביניים, נתגלו בשנים האחרונות ארבע גולגולות אדם שבורות בנות 1.8 מיליון שנה – העדות הקדומה ביותר לנוכחות אדם מחוץ לאפריקה. הגילוי החשוב ביותר הגיע לפני שנתיים – הגולגולת החמישית שנתגלתה באתר היא גולגולת שלמה לגמרי של הומו ארקטוס (Homo erectus), שממנו התפתחנו אנו, ההומו סאפיינס (Homo sapiens). מי שהוזמן להוביל את חקר הגולגולת הוא פרופ’ יואל רק, מומחה לאנטומיה ולאבולוציה של האדם מאוניברסיטת תל אביב. רק ועמיתיו מגיאורגיה, משווייץ ומארה”ב, קבעו כי מדובר בגולגולת של אדם מבוגר מאוד, שקומתו היתה כ-1.65 מ’, וגודל מוחו רק כשליש מזה של האדם בן ימינו. רק ועמיתיו מעריכים כי הגולגולת השלמה היא צורה קדומה של הומו ארקטוס, ואולי אף חוליה מקשרת בינו לבין ההומו הביליס (Homo habilis) האפריקני הקדום יותר.

עוד כתבות בנושא זה באתר הידען:

מוצא המינים

את המספר המצומצם יחסית של שרידי אדם כה קדומים, חילקו עד כה המדענים ללא פחות מ-24 מינים שונים. הממצאים מגיאורגיה עשויים לשנות את הסיווג הזה, ומחזקים את הסברה כי מספר המינים האמיתי קטן בהרבה. היכרות טובה יותר עם ההומו ארקטוס מאפשרת להעריך נכונה את מידת השונות בין פרטים מאותו מין ביולוגי. לפיכך, גולגולות שעד עתה סברו כי הן שייכות למינים שונים, יכולות להיות מסווגות כעת כפרטים שונים ממין אחד, ממש כמו שהגולגולות של הכדורסלן שאקיל אוניל ושל וודי אלן כנראה שונות למדי, אף על פי ששניהם שייכים למין הומו סאפיינס.
“החוליה שנתגלתה בגיאורגיה חשובה מאוד מבחינת הזמן ומבחינת המיקום הגיאוגרפי”, אומר פרופ’ רק. “עצם העובדה שחמשת הפרטים נמצאו כל כך קרוב אחד לשני, מחזקת את ההנחה שמדובר בנציגיו של מין אחד, ואפילו בבני משפחה. מצויידים בהנחה הזאת, אנו סורקים את אוסף הגולגולות העולמי, וכך אנו מגיעים למסקנה שיש הרבה פחות מינים ממה שאנשים הציעו”. חיזוק הסברה כי מספר מיני האדם הקדמון קטן משחשבו, והממצא של הגולגולת הקדומה בגיאורגיה, מחזקים את ההנחה כי האדם המודרני התפתח ממין אחד שמוצאו מאפריקה, ומחליש את הטענה כי כמה מיני האדם הקדמון היו תחנות מעבר בדרך להופעת ההומו סאפיינס. מי שיכול היה ליישב סופית את המחלוקת הוא ה-DNA של האדם הקדמון, אבל החומר הגנטי לא שרד בעצמות האלה. ה-DNA הקדום ביותר שהוצא עד כה מעצמות הוא בן כמה מאות אלפי שנים. אם בעתיד תימצא דרך להפיק שרידי DNA גם משרידים כה עתיקים, נוכל לקבל תשובה סופית בדבר הדרך שעשו אבותינו הקדמונים מאפריקה לשאר העולם, וגם לגלות עד כה אנו קרובים למינים שהתפצלו מאותם אבות קדמונים, כמו האדם הניאנדרתאלי.

סיווג חדש של מיני האדם הקדמון. גולגולת מס. 5 בעת גילויה. תצלום באדיבות המוזיאון הלאומי של גאורגיה

17 תגובות

  1. “בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ”
    לכל המגיבים , אין לכם בית ? אנשים שאתם אוהבים ?.. שאתם מתעסקים בכאלו הבלים ?

  2. יוסי

    לא הייתי מציע לך ללמוד אבולוציה מספר של ההיסטוריון הררי. אין לו אוטוריטה בנושא וזה מביא אותו למסקנות אבולוציוניות לא מבוססות.

    באופן מיוחד אני חושב שהקביעה שהייתה מהפיכה לשונית רק לפני 70 אלף שנה היא קביעה מפוקפקת מאוד, כי זה נתון שאי אפשר לזהות באמצעות מאובנים של מאות אלפי שנים.

    יכולת הדיבור מצריכה שינויים מרחיקי לכת באופן שבו המוח פועל: למשל היכולת לעשות אבסטרקציה של מושגים במהירות הבזק, למשל יכולת להסיק מסקנות על ידי השוואת אבסטרקציות זו לזו, וכדומה. הרבה יותר סביר להניח שיכולת הדיבור התפתחה בהדרגה לפחות במשך מליון שנה (אבל גם זה לא ניתן להוכיח או להפריך).

    אין סיבה מיוחדת להניח שהעלמות הניאנדרטלים היא בגלל שהאינטליגנציה שלהם הייתה נמוכה מזו של הספיינס ספיינס. גם יתרונות תרבותיים זעירים מאפשרים ניצחון מוחץ של תרבות אחת על תרבות אחרת, לדוגמא שיעבוד הכושים באמריקה או הכחדת רוב האינדיאנים באמריקה. הספר “רובים, חיידקים, פלדה” מוקדש לנושא; הספר מדגים כיצד יתרון תרבותי זעיר (או עמידות למחלות) מספיק לנצחון מוחץ כזה. לפי זכרוני, כאשר הספיינס ספיינס ניפגש בפגישה המכרעת עם הניאנדרטלים לפני כ- 60,000 שנה היו בידיו כלי נשק מופעלים מרחוק (כגון קשתות) בעוד לניאנדרטלים רק כלי נשק שמופעלים פנים אל פנים. זה הקנה לספיינס ספיינס עדיפות מכרעת על פני הניאנדרטלים, הן ביכולת הצייד והן ביכולת עימותים ביניהם; עדיפות כזו יכלה להיות מספיקה כדי לדחוק את הניאנדרטלים לנישות גיאוגרפיות קטנות מדי מכדי לשרוד לאורך זמן. חוץ מזה קיימת השערה שהניאנדרטלים היו מלכתחילה מיעוט קטן בהשוואה לספיינס ספיינס, לכן חלקם ניטמעו לחלוטין באוכלוסיית הספיינס ספיינס (בדיקה גנטית מראה שבקרב הגזעים הקווקזי והמונגולי יש אחוז עד 3 אחוז גנים של ניאנדרטלים).

    אגב. רביה בין זנים של ספיינס גדולה אפילו יותר במיפגשים של הזן הדניסובי (זן קרוב מאוד לניאנדרטלים) עם הספיינס ספיינס באיזור “אוסטרליה, גינאה, פפואה”. נימצא שלילידים באותם איזורים יש בערך 6 אחוזים משותפים עם הגנים של הזן הדניסובי.

    הבהרה: הספיינס הוא מין שכולל כנראה את הספיינס-ספיינס (אנחנו), הניאנדרטלים, הדניסובים.

  3. יוסי
    מספר לנו שהומו ספינס גבר על הניאנדרטלים בגלל היכולת לדבר. אולי, אבל לפ המורפולוגיה והגנטיקה, קרוב לודאי שהניאנדרטלים דיברו. השמדת אוכלוסיות לא מוכרחה להישען על יכולות קוגניטיביות-שכליות-גנטיות. עדיפות מספרית, מקריות מסוגים שונים מועילות יותר.

  4. בכל זאת זה נראה לי קצת מוזר, לפי מה שידעתי עד היום (או כך חשבתי) במשך 7 מיליון שנה (מרגע ההתפצלות) נפח המוח עלה בהדרגה עד שהגעיע לנפחו הנוכחי. אך לפי הממצא המדובר במשך שלושת רבעי הזמן נפח המוח נשאר כפי שהוא, ואז פתאום ברבע האחרון של הדרך פתאום הוא שילש את גודלו.

    נראה קצת תמוה.

  5. אייל:
    חשוב על זה ברצינות:
    החיים על כדור הארץ החלו לפני שלושה וחצי מיליארד שנה לפחות.
    החולייתנים הראשונים עלו לבמה רק לפני 525 מיליון שנה.
    עם הלוגיקה שאתה מנסה להישען עליה אפשר היה לטעון שלחולייתנים הראשונים היה כבר צריך להיות מוח שגדלו 6/7 משלנו.
    וחשוב על זה מעוד כיוון: האם היית בכלל מתחיל לשקול שיקול כזה בקשר ללב או לרגליים?

  6. משהו לא מובן לי, אם ההתפצלות שלנו ושל השימפנזים מאב קדמון משותף התרחשה לפני 7-8 מיליון שנה, והגולגולת היא רק בת 1.8 מיליון שנה (יחסית מאד קרוב לתקופתנו) איך יתכן שנפח המוח בה הוא רק כשליש מגודל מוחו של האדם בן ימינו?

    האם לא היה צפוי שאצל אדם שנמצא כבר 3/4 מהדרך אלינו יהיה כבר מוח בעל נפח הרבה יותר גדול? (המוח של שימפנזים לדוגמה הוא שליש מגודל מוחנו שלנו).

    אשמח להסבר, תודה.

  7. יהודה:
    לומר שהתרבות בין מינים שונים בלתי אפשרית מתוך הגדרה זה להיצמד להגדרה מאד ספציפית של המילה “מין”.
    בשימוש המקובל במילה “מין” יש מקרים שהכלאה בין מינים נותנת צאצאים פוריים.
    תמונה יותר רחבה על הנושא תוכל לקבל כאן:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Interspecies_reproduction

    יוסי:
    מעולם לא הצליחו לשבט קוף עם אדם:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Humanzee

  8. יש טעות בכתבה. אלו לא אבותנו אלא בני-דודנו, יציאת האדם הקדמון מאפריקה החלה הרבה לפני שאבותנו יצאו משם. כשאבותנו יצאו מאפריקה כבר מדובר היה בהומו-ספיאנס ולא בהומו ארקטוס (ממנו התפתחו), ומחוץ לאפריקה הם פגשו מיני אדם שונים (לפחות שניים שאני זוכר) שהתפתחו מאותו הומו ארקטוס שיצא לפניהם.

  9. ראש לדיון על דבריו של יהודה, כאן מדובר בהומו ארקטוס שהוא קוף הולך על שניים, ולא בהומו ספיינס – שהוא אדם חושב.מפער מסויים בין שני מינים נחסמת בד”כ היכולת להתרבות משותפת. למידת ה DNA של האדם הניאנדרטלי להבדיל (לפני 40000 שנים ולא 1.8 מליון) מראה שיש גנים ניאנדרטלים בתוכנו בשיעור מצומצם מאוד אך וודאי לא אפסי. במיני מעבר בין שני מינים לא בטוח שיש חסימה בעשרות הדורות הראשונים.
    במעבדה הצליחו לשבט קוף עם אדם, ועצרו את התהליך. במקרה דנן אתה מעורר הרהורים נכונים לדעתי הסובייקטיבית. הממצאים בנושא נדירים. לא ברור אם הממצא הוא תנודת רעש או כיוון ברור. יש לנו סיפור לא ידוע ואנו דוגמים אותו בנקודות בדידות בזמן. אתה מדבר על 1.8 מליון שנים אחורה. בסה”כ אנו רואים תת מין דומה להומו ארקטוס של אפריקה (מיס לוסי?) בגאורגיה אירופה. הסיפור בין תתי המינים לכל אורך הדרך נעלם עדיין לגמרי. בספר קיצור תולדות האנושות שנכתב ע”י הסטוריון ולא גנטיקאי, מדובר על קיומם של 5 תת מיני אדם לפני כ 70,000 שנה ולא 1.8 מליון לשם הקבלה, ועל עלייתו של אחד מהם: ההומו ספיינס, בזכות המהפכה הלשונית. ההבדל הגנטי בינינו לבין הניאנדרטלים למשל כ 1% אם לא פחות מזה. וזה יוצר פער קטלני לשאר הגזעים. הבדל ביכולת לדבר יוצר יכולת לתכנן קדימה שאינה קיימת אצל אחרים, יכולת להעביר מורשת תרבותית ויכולת לחיות בקבוצות ענקיות. גם בספר הנ”ל המחבר מחסיר את העושר הגנטי היחסי שהיה לקבוצת הספיינס שיצאה מאתיופיה והביא לשרידתה בהכחדה שהיתה לפני 70,000 שנה ברעב.

  10. מהגדרה, זכר ונקבה בני שני מינים שונים לא יכולים ללדת צאצא משותף פורה. לכן אין אפשרות למזג מינים כדרך הטבע (אולי אפשרי הטכניקות של הנדסה גנטית). לכן מוצא ההומו סאפיינס על כל גזעיו (הפרדה חסרת משמעות גנטית) חייב להיות ממין אחד ולא מאיזה תהליך מפוקפק של “התכנסות” כמה מינים לאחד. סימני השאלה הרבים אודות מוצא האדם המודרני והגיוון העצום של שרידים קדומים של חברים שונים במשפחה שלו לא יכולים לבטל את התובנה הנ”ל, ולכן אין לנו בררה אלא לקבל את פרדיגמת “היציאה מאפריקה”. הגולגלות בגיאורגיה רק מוכיחות שוב שגם לפני היות ההומו סאפיינס ראש להומינידים יצאו מינים אחרים של “הומו” מאפריקה וחיפשו מקורות מחיה במרחבים בהם נשארו “נישות” אקולוגיות לא מנוצלות. ברור גם שהתפזרות המינים לא הייתה חד-כיוונית, מאפריקה דרך אסיה לאירופה ואמריקה, אלא “סטוכסטית”. פרטים נדדו למקומות בהם נשקפה להם שרידות עדיפה ללא התחשבות במגמה הרב שנתית. לכן סביר להניח שבמהלך כמעט 2 מיליון שנה התערבבו הקלפים הגנטיים פעמים רבות ובכך השתמרה התאימות הגנטית בין “גזעים” שונים של הומו סאפינס, למרות ההבדלים החיצוניים בצבע העור, סוג השיער ושאר פרטים חסרי משמעות שכל כך בולטים לעין עד שקשה לנו להתעלם מהם. מה שאי אפשר להתעלם ממנו הוא “החור השחור” בין אנשי דמיניסי לבין ראשוני הסאפיינסים. כמעט כל תסריט אפשרי כאשר מיליון וחצי שנים מפרידים ביניהם. יש צורך בעוד “חוליות מקשרות” כדי לפתור את התעלומה: איך קיבלו הגזעים השונים של מין אחד מאפיינים גיאוגרפיים ברורים ומבדלים. למשל, מה הסיבה שלאנשי מזרח אסיה תבנית ייחודית של עפעפיים? לא נראה שיש לכך מקור בתנאי השרדות מקומיים, אבל האם זה לא יותר מ-Drift אקראי? או שבשלב כלשהו נעשתה כאן “ברירה מלאכותית” באמצעות רצח, או “ברירה זיווגית” באמצעות אונס?

  11. מסכים. כתבה קצרה ועשויה טוב.ברוך הא איתי. מבלי לגרוע ממפעלו של אבי בליזובסקי שבזכותו אנחנו
    מבלגים כאן, ואין לנו אתר אחר בארץ ברמה כזאת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.