# רירית המעי זוכרת דלקת: מנגנון שנחשף במכון ויצמן עשוי להסביר מעבר למחלה כרונית

> מחקר שנערך בעיקר בעכברים מצא כי דלקת חריפה עלולה להותיר שינויים ממושכים במרקם הבין־תאי, המשנים את גורלם של תאי הגזע במעי. ממצאים משבע ביופסיות של חולי קוליטיס כיבית תומכים בקשר לבני אדם, אך הדרך לאבחון או לטיפול חדש עדיין ארוכה

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/gut-inflammatory-memory-collagen-18
- Author: מכון ויצמן
- Published: 2026-08-31T08:27:00+03:00
- Modified: 2026-08-29T22:22:03+03:00
- Sections: התא, מערכת העיכול
- Topics: אירית שגיא, דלקת כרונית, מחלות מעי דלקתיות, מטריצה חוץ־תאית, מכון ויצמן למדע, מרקם בין־תאי, משה ביטון, קולגן 18, קוליטיס כיבית, קרוהן, רירית המעי, תאי גזע

## Article

מחקר שנערך בעיקר בעכברים מצא כי דלקת חריפה עלולה להותיר שינויים ממושכים במרקם הבין־תאי, המשנים את גורלם של תאי הגזע במעי. ממצאים משבע ביופסיות של חולי קוליטיס כיבית תומכים בקשר לבני אדם, אך הדרך לאבחון או לטיפול חדש עדיין ארוכה מחקר שנערך בעיקר בעכברים מצא כי דלקת חריפה עלולה להותיר שינויים ממושכים במרקם הבין־תאי, המשנים את גורלם של תאי הגזע במעי. ממצאים משבע ביופסיות של חולי קוליטיס כיבית תומכים בקשר לבני אדם, אך הדרך לאבחון או לטיפול חדש עדיין ארוכה שכבת התאים המצפה את המעי מתחדשת לחלוטין מדי שלושה עד חמישה ימים — קצב התחלופה המהיר ביותר בגוף האדם. ההתחדשות המהירה חיונית לרקמה החשופה לשחיקה מכנית, לחיידקים ולחומרים העוברים במערכת העיכול. אלא שמחקר חדש מ[מכון ויצמן למדע](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%a6%d7%9e%d7%9f-%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%a2) מצביע על כך שגם לאחר שהתאים מתחלפים והדלקת החריפה חולפת, הסביבה שבתוכה הם גדלים עלולה להישאר פגועה. במחקר, [שפורסם בכתב העת Immunity](https://doi.org/10.1016/j.immuni.2026.07.022), מצאו החוקרים כי דלקת מעי חריפה הותירה בעכברים שינויים שנמשכו יותר משנה במרקם הבין־תאי — רשת החלבונים והסוכרים המקיפה את התאים ומספקת להם תמיכה ואותות ביולוגיים. השינויים במרקם השפיעו על תאי הגזע של המעי וגרמו להם לייצר תאים המעודדים דלקת במקום רירית תקינה. החוקרים זיהו תאים דומים גם באזורים מודלקים בשבע ביופסיות של חולי [קוליטיס כיבית](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a1-%d7%9b%d7%99%d7%91%d7%99%d7%aa). עם זאת, מדובר עדיין במחקר מוקדם: עיקר הניסויים נעשו בעכברים ובתרביות תאים, ולא נערך ניסוי טיפולי בבני אדם. לא רק חומר אריזה המרקם הבין־תאי, המכונה גם [מטריצה חוץ־תאית](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%a6%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%a5%d6%be%d7%aa%d7%90%d7%99%d7%aa) או ECM, נחשב בעבר בעיקר לתשתית מכנית המחזיקה את התאים במקומם. בשנים האחרונות מתברר כי הוא ממלא תפקיד פעיל בהרבה: הוא אוגר חלבונים ומולקולות איתות, משפיע על התנהגות התאים ומסייע לקבוע אם רקמה תתחדש באופן תקין. המחקר נערך במעבדותיהם של פרופ׳ אירית שגיא וד״ר משה ביטון מהמחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית במכון ויצמן. במחקר קודם הראתה קבוצתה של שגיא כי שינויים במרקם הבין־תאי עשויים להופיע עוד לפני שאפשר לזהות מחלת מעי דלקתית בקולונוסקופיה או בביופסיה. בעת העבודה על המחקר הקודם הבחין ד״ר עידן אדיר כי דלקת קצרה ו[דלקת כרונית](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%93%d7%9c%d7%a7%d7%aa-%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa) יוצרות שינויים דומים במרקם הבין־תאי של עכברים. מכאן עלתה האפשרות שהמרקם שומר מעין זיכרון של הפגיעה, גם לאחר שהתגובה הדלקתית הראשונית חלפה. ## הדלקת חלפה, הפגיעה נשארה כדי לבדוק את ההשערה גרמו החוקרים לדלקת מעי חריפה בעכברים ועקבו אחריהם במשך יותר משנה. במהלך הדלקת הצטברו ב[רירית המעי](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%a8%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%99) תאי חיסון שהפרישו אנזימים המפרקים חלבונים במרקם הבין־תאי. כעבור כחודש החלימו העכברים מן הדלקת החריפה, אך המרקם הבין־תאי לא חזר למצבו הקודם. הוא איבד מקשיחותו, נעשה נקבובי יותר ומבנה המעי נותר משובש גם לאחר 80 יום. שינויים מסוימים נצפו אפילו כעבור 400 יום. כדי לבחון את השפעת המרקם הפגוע גידלו החוקרים אורגנואידים — מבנים תלת־ממדיים זעירים המדמים את המעי — מ[תאי גזע](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%aa%d7%90%d7%99-%d7%92%d7%96%d7%a2) בריאים. כאשר התאים גודלו על [מרקם בין־תאי](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%9e%d7%a8%d7%a7%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%9f%d6%be%d7%aa%d7%90%d7%99) שנלקח ממעי שנפגע מדלקת, הם לא יצרו רירית תלת־ממדית תקינה. במקום זאת נוצר משטח תאים חסר מבנה. ריצוף RNA הראה כי תאי הגזע לא הבשילו לתאי מעי רגילים, אלא לתאי אפיתל שהפרישו אותות כימיים המושכים תאי חיסון ועלולים להנציח את התגובה הדלקתית. הממצא מצביע על מעגל אפשרי: הדלקת פוגעת במרקם הבין־תאי; המרקם הפגוע משנה את התפתחות תאי הגזע; והתאים שנוצרים מעודדים דלקת נוספת. החיבור לבני אדם עדיין ראשוני החוקרים השוו את התאים שנוצרו בניסויים למאגר נתוני ריצוף RNA ברמת התא הבודד ולשבע ביופסיות שנלקחו מחולי קוליטיס כיבית. הם מצאו כי תאי אפיתל בעלי מאפיינים דלקתיים דומים נמצאים גם באזורים מודלקים במעי האנושי. הדמיון מחזק את האפשרות שהמנגנון שנמצא בעכברים פועל גם בבני אדם, אך שבע ביופסיות הן מדגם קטן. נדרשים מחקרים נוספים באוכלוסיות גדולות ובמעקב לאורך זמן לפני שאפשר יהיה להשתמש בממצאים לחיזוי התלקחויות או לבחירת טיפול. ## קולגן 18 משנה את גורל התאים החוקרים זיהו חלבון שעשוי למלא תפקיד מרכזי בשמירת הזיכרון הדלקתי: קולגן 18. במחקר קודם נמצא כי הצטברות החלבון במרקם הבין־תאי עשויה להיות סימן מוקדם למחלת מעי דלקתית. במחקר החדש התברר שהוא עשוי להיות יותר מסמן בלבד. קולגן 18 מסוגל ללכוד מולקולות איתות ולשבש את העברת האותות לתאי הגזע. כתוצאה מכך התאים עלולים להתמיין לתאי אפיתל המעודדים דלקת. כאשר החוקרים השתקו את ביטויו של קולגן 18 בעכברים, המרקם הבין־תאי לא ספג את אותו נזק ממושך והמחלה הכרונית נמנעה. תוצאה זו מציבה את החלבון כמטרה אפשרית לפיתוח טיפולים, אך אין פירושה שכבר נמצא טיפול מתאים לבני אדם. מעבר למערכת החיסון הטיפולים הקיימים ב[מחלות מעי דלקתיות](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a2%d7%99-%d7%93%d7%9c%d7%a7%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa) מתמקדים במידה רבה בדיכוי או בוויסות המערכת החיסונית. טיפולים אלה שיפרו מאוד את מצבם של חולים רבים, אך אינם מונעים את כל ההתלקחויות ואינם מועילים לכולם. המחקר החדש מציע לבחון גם את סביבת הרקמה שבתוכה פועלים תאי החיסון ותאי הגזע. בעתיד ייתכן ששילוב בין טיפול במערכת החיסונית לבין טיפול במרקם הבין־תאי יאפשר לפעול בשלבים מוקדמים יותר של התהליך. החוקרים בוחנים גם אם אפשר לזהות בדם שברי חלבונים שנוצרו בעקבות השינויים במרקם. אם יתברר ששברים כאלה משקפים באופן אמין את מצב המעי, הם עשויים לשמש בסיס לבדיקות פחות פולשניות. גם אפשרות זו נמצאת עדיין בשלב מחקרי. במחקר השתתפו חוקרים ממכון ויצמן למדע, מהמרכז הרפואי שיבא, מהאוניברסיטה הטכנית של דנמרק ומאוניברסיטת אולו בפינלנד. את המחקר הוביל ד״ר עידן אדיר בהנחיית פרופ׳ אירית שגיא וד״ר משה ביטון. עוד בנושא באתר הידען - [ארבע אוכלוסיות נסתרות של תאי תמך מסייעות למעי להתחדש](https://www.hayadan.org.il/four-support-cell-populations-in-the-intestine) - [תאי גזע במעי מקריבים את עצמם כדי לעצור זיהום חיידקי](https://www.hayadan.org.il/intestinal-stem-cells-bacterial-infection-defense) - [הסוד הוא במרקם: שינויים במרקם הבין־תאי עשויים לחזות מחלת מעי דלקתית](https://www.hayadan.org.il/%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%A7%D7%A1%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%93) - [ללא צום או הרדמה: שיטה לא פולשנית לאבחון מחלות מעי דלקתיות](https://www.hayadan.org.il/%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%A6%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%95-%D7%94%D7%A8%D7%93%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9F) - [מדרון חלקלק ומודלק: הקשר בין דלקת מעי כרונית לסרטן](https://www.hayadan.org.il/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%9C%D7%A7-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C%D7%A7-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%A7%D7%A1%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99-%D7%97%D7%93%D7%A9) ## שאלות ותשובות מהו המרקם הבין־תאי? זהו מערך של חלבונים וסוכרים המקיף את התאים ומספק להם תמיכה פיזית ואותות ביולוגיים. המחקר מראה שהוא עשוי להשפיע גם על התפתחות תאי הגזע ועל התגובה הדלקתית. מה מצאו החוקרים לאחר שהדלקת החריפה חלפה? בעכברים נמצאו שינויים במבנה ובקשיחות של המרקם הבין־תאי גם מאות ימים לאחר ההחלמה. השינויים גרמו לתאי גזע להתפתח לתאים המעודדים דלקת. האם נמצא טיפול חדש ל[קרוהן](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%94%d7%9f) ולקוליטיס כיבית? עדיין לא. השתקת קולגן 18 מנעה את התהליך הכרוני במודל עכבר, אך נדרשים מחקרים נוספים לפני שאפשר יהיה לבדוק טיפול כזה בבני אדם. האם המנגנון הוכח בבני אדם? נמצאו תאים בעלי מאפיינים דומים בשבע ביופסיות של חולי קוליטיס כיבית. זהו חיזוק ראשוני, אך המדגם קטן ואינו מספיק להוכחה קלינית. לפרסום המקורי: [פתיחת הפרסום המקורי](https://wis-wander.weizmann.ac.il/life-sciences/when-gut-can%E2%80%99t-forget-new-mechanism-promoting-inflammatory-bowel-disease)