נאס"א בוחנת אפשרות להעניק לירח ירח משלו

נאס"א שוקלת תכנית להביא אסטרואיד קטן למסלול סביב הירח עד 2025. למה? מסתבר שיש כמה סיבות, אבל העיקרית שבהן היא שאפשר, ושעדיין לא עשו דבר כזה.

לכידת אסטרואיד בקוטר 7 מטרים ובמשקל 500 טונות. קרדיט: Rick Sternbach / KISS
לכידת אסטרואיד בקוטר 7 מטרים ובמשקל 500 טונות. קרדיט: Rick Sternbach / KISS

נאס"א בוחנת עבודה שהוגשה על ידי מכון קֶק ללימודי חלל, ובה נחקרה האפשרות ללכידת אסטרואיד קטן שחולף קרוב לכדור הארץ, והבאתו למסלול סביב הירח עד אמצע העשור הבא. הבשורה העיקרית היא שבאמצעות טכנולוגיה קיימת ניתן לאסוף אסטרואיד בקוטר של כ- 7 מטרים שמשקלו בין 250 ל- 1,000 טונות. עלות המשימה מוערכת ב- 2.6 מיליארד דולר, וניתן להשלימה עד אמצע העשור הבא. עלות זו אינה יקרה בהרבה יחסית לעלות של משימת MSL (קיוריוסיטי), שגם היא משימה פורצת גבולות.

שלב ראשון – זיהוי
השלב הראשון הוא להצליח למצוא אסטרואיד בגודל מתאים. אחד שיחלוף בעוד מספר שנים בקירבת כדור הארץ.

זו כבר בעיה. עצמים כל כך קטנים אפשר לזהות רק כאשר הם מאד קרובים (לא יותר מפי 10 ממרחק הירח מכדור הארץ). לכן צריך לזהות אותם מהר, ולהשיג את כל המידע שאפשר עליהם לפני שהם יוצאים מהטווח. צריך לחשב את המסלול שלהם, לדעת מהי מהירות הסחרור שלהם, להעריך האם הם גוש קשיח או "ערמת חצץ" המוחזקת בכבידתה העצמית הזעירה וכן הלאה, במטרה למצוא מועמדים מתאימים.

דרך אחרת להתמודד עם הבעיה, היא לזהות אסטרואידים גדולים הרבה יותר (מעל 100 מטר בקוטר), אותם קל יותר למצוא. מספר מצומצם של עצמים כאלה אפילו צולמו מטווח קצר על ידי חלליות, כך שידוע לנו שיש על פניהם גם סלעים בממדים שההצעה עוסקת בהם. לכן ניתן להגיע לאסטרואיד כזה, להרים ממנו פיסת סלע בגודל 7 מטרים, ולחזור חזרה!
המציאות היא כמובן הרבה יותר מורכבת, אבל האפשרויות הללו הן בפירוש במסגרת היכולת הטכנולוגית הקיימת.

משימת הבאת אסטרואיד למסלול סביב הירח. משך המסע חזרה תלוי במסת האסטרואיד
משימת הבאת אסטרואיד למסלול סביב הירח. משך המסע חזרה תלוי במסת האסטרואיד

.

שלב שני – יירוט ולכידה
בתזמון מתאים תשוגר החללית, במשקל כולל של מעל 18 טון, ותצא למסע של שנים בודדות עד למפגש עם האסטרואיד. החללית תטוס באמצעות מנועים יוניים, שנותנים אמנם דחף זעיר, אבל הנצילות שלהם גבוהה ביותר. באופן זה ניתן לצבור דחף לאורך תקופה ממושכת ולהגיע למהירות גבוהה בחיסכון רב של דלק.

סמוך לאסטרואיד, תעזר החללית במצלמות, חיישנים ולייזר למדידת מרחק (LIDAR) כדי לקבוע את מהירותה היחסית אליו, ואת ההרכב והמבנה שלו. פרטים אלו חשובים לקראת תהליך הלכידה. נרמז גם שהחללית עשויה להיעזר בחלליות עזר זעירות (קיובסאט, למשל), כנראה כדי למפות את צורת האסטרואיד.

לבסוף תפרוש החללית שק גדול ממדים שיקיף את האסטרואיד וייסגור עליו. האסטרואיד יילחץ אל משטח עשוי חומר מוקצף שעל גבי החללית (בצידו הפנימי של השק) ויהפוך למעשה לחלק מהחללית. זה מעניין כי האסטרואיד יהיה כבד כמעט פי- 100 מהחללית, אז טכנית אפשר לומר שהאסטרואיד הוא זה שלוכד את החללית, שלמעשה נוחתת עליו.

כאשר היא אוחזת את האסטרואיד, עליה לבצע משימה לא פשוטה של ביטול הסחרור שלו, והיא תצטרך מנועים רקטיים חזקים לשם כך. לאחר מכן, היא צריכה להאיץ אותו למסלול חדש שיעביר אותו ממסילתו המקורית אל מסלול חדש סביב הירח. המסע הזה יימשך מספר שנים, ויצרוך טונות של גז קסנון למערכת ההנעה היונית.

בטיחות מעל הכל

שינוי מסלולו של אסטרואיד בלתי מזיק לכיוון כדור הארץ היא פעולה שעלולה להיות מסוכנת, ולכן נדרשים מספר צעדים שימנעו אסון גם במקרה של תקלה חמורה, כמו למשל שהחללית תאבד את האסטרואיד לאחר שינוי מסלולו. ההצעה מציינת שהאסטרואיד המועמד צריך להיות בעל חוזק מבני שיתפורר בכניסה לאטמוספירה, ושמסלול החזרתו יהיה ישירות אל בור הכבידה של הירח. בדרך זו, אובדן שליטה ירסק אותו על הירח ולא על כדור הארץ. המסלול המוצע סביב הירח יהיה יציב במשך עשרות שנים, וניתן יהיה לבצע תיקונים קלים במידת הצורך באמצעות מנועי החללית המחוברת אליו.

למה לעזאזל זה טוב?!
ראשית, כדאי לדעת שכמות החומר הגדולה ביותר שהובאה לכדור הארץ במשימות חלל היתה רק 382 קילוגרם מאדמת הירח, וגם זאת באמצעות שש משימות אפולו. משימות אחרות לירח ולגופים אחרים החזירו עשרות גרמים בודדים במקרה הטוב. עם טונות של חומר יש יותר מה לעשות. אפשר לכרות מינרלים לשימושים עתידיים של האנושות בחלל, ואפשר לחקור אותם כדי להבין טוב יותר ממה בנויים אסטרואידים, וכיצד נוצרה מערכת השמש.

אחד השימושים המוצעים הוא יעד למשימות מאויישות לצרכי אימון ומחקר לקראת הגעה של אנשים לאסטרואידים מרוחקים, לירח ולמקומות אחרים. האמת היא שאני לא משוכנע שצריך את זה לאימונים. ראשית, הנחיתות המאויישות על הירח הצליחו גם בלי אימונים מסוג זה, ושנית, לחיות על סלע בקוטר 7 מטרים זה לא בדיוק כמו הציור של הנסיך הקטן. לא תהיה שם כבידה שניתן לחוש בה, אז בעצם זה לא יהיה שונה בהרבה מחיים בתחנת החלל, רק ללא ההגנה הנדרשת כמו קירות ולחץ אוויר.

Petit Prince

מצד שני ישנם יתרונות נוספים שהם בעיניי יותר חשובים; לצאת למשימה מעבר לכל מה שנעשה עד היום מייצר טכנולוגיות חדשות וגילויים חדשים (למשל שיפור טכנולוגיית המנועים היוניים תוריד בהרבה את העלויות), יוצר שיתופי פעולה בין ארגונים, עסקים ומדינות למען מטרה (להבדיל משיתוף פעולה כנגד משהו או מישהו), ומשפר את היכולת שלנו להתמודד עם אסטרואיד שמאיים על כדור הארץ.

בנוסף לסיבות אלה, משימה חדשנית בסדר גודל כזה יוצרת עניין רב בציבור, כפי שרק תכניות חלל גדולות מסוגלות לעורר, וזהו ערך בפני עצמו.

סיימתי לקרוא את הדו"ח בתחושה שכותביו נלהבים מאד מהרעיונות שעלו בזמן הפיתוח. לדעתי זו הצעת משימה חדשנית, יצירתית ומאתגרת, ובנוסף היא איננה דמיונית או שאפתנית יתר על המידה, כך שניתן לקבל את הקביעה שהיא אכן ברת יישום כבר היום.
נאס"א חנוקה כיום מבחינה תקציבית, אבל הסיסמה שהופיעה בסוף סרטון "7 דקות של אימה", "העז לעשות מעשים גדולים" (Dare Mighty Things) עודנה מהדהדת. ארצות הברית לא יכולה להציג עצמה כמנהיגת העולם בלי לבצע מעשים גדולים שטרם נעשו. אז לפני שמתחילים להזיז הרים, אפשר להתחיל בסלעים קטנים יחסית, שיש הרבה מה ללמוד מהם.

למאמר בבלוג "מסה קריטית"

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

37 תגובות

  1. עם על הכבוד לשוק החפשי.
    אנשים דגולים בהיסטוריה האנושית "נדרסו" בשוק החפשי.
    השוק החפשי אינו מקום טוב למדע.

    וְאָמַרְתִּי אָנִי, טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה; וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה, וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים:

    קהלת פרק ט' (מומלץ לקרוא את כל הפרק).

  2. לאחד אחר, ולמיקי,

    שאלתם:
    מה התועלת? ו-
    למה דווקא הפרוייקט הזה הוא הדבר הכי מתאים?

    אם נחפשאת הדברים שחקר החלל צריך כדי לקפוץ מדרגה אמיתית נגיע לכמה דברים שהחשוב בהם הוא הורדת עלות השיגור. תודה לאל שהבריטים קיימים ויש סיכוי שזה יקרה בשנים הקרובות.
    דבר נוסף שיכול להביא לקפיצת חקר החלל הוא היכולת להפיק חומרים בחלל. פעולה משלימה להורדת העלויות, שנאסא כבר עובדת עליה בחיפושי מים בכל אבן בחלל.
    דבר נוסף, וזה שקפיטליסטים כמוכם הכי יתחברו אליו, זה מה שאף אדם לא הצליח עדיין, להרוויח מזה כסף אמיתי. לא כסף של מיסים אלא כסף אמיתי. מה שנקרא רווח. ברגע שיצליחו להרוויח כסף גדול בחלל, ההמשך בלתי נמנע.
    המשימה המוצעת יכולה במאמץ מינימלי להוכיח היתכנות לשני האחרונים ולהביא התפרצות לתחום שאולי סוף סוף יוסיף גם לתלג של המדינות שיובילו אותו. שני מיליארד נשמע המון, אבל זה כלום לעומת מאה מיליארד שהשקיעו בקופסא בינלאומית לגידול נבטים.
    בקיצור, אני לא מאמין בהשקעה לצורך מוזה, או בלעשות כי אפשר. אבל זה הפרויקט היחיד שיכול להביא תועלת אמיתית לתחום חקר החלל ולמדינה שתבצע אותו.

  3. כבר שכחתי כמה סוציאליסט אתה.
    אם לא הייתה מצביע לאור הייתה בטח מצביע לחד"ש.
    אין טעם לשכנע קומוניסטים ביתרונות של חברה חופשית.
    הם צריכים להתפכח בעצמם.
    ועכשיו בחזרה לנושא המדובר.
    יש הרבה פרויקטים בחלל שאפשר להציע- למה דווקא הפרויקט הזה הוא הדבר הכי מתאים?
    לממשלת ארצות הברית אין משאבים אינסופיים.

  4. אבי,
    חבל שאתה לא בודק את טענותיך לפני שאתה מעלה אותם.

    אתה מוזמן לבחון את העובדות המועלות בסרטונים הבאים:
    http://www.youtube.com/watch?v=FC5Gkox-1QY
    http://www.youtube.com/watch?v=ucoP4-06O7M
    לאחר הצפיה בסרטון, גם אם תהיה לך ביקורת
    היא תהיה מלומדת יותר.

    צריך לנסות את השיטה הקפיטליסטית בשטח
    לפני שנוכל להכריז על כשלונה.

    כל עוד קיים בנק מרכזי שמשחק עם הריבית באופן מלאכותי
    וכל עוד הוצאות הממשלה מהוות 50% ויותר מהתל"ג
    אז ניתן לכנות שיטה כלכלית כזו בהרבה שמות
    אבל קפיטליסטית היא לא.

    בקפיטליזם
    1. נטל המס יהיה מזערי, נגיד מדרגת מס בודדת של 5% (באופן אחיד לכולם).
    2. לא יהיה קיים בנק מרכזי.
    3. הממשלה תספק שרותים בסיסים בלבד: בטחון לאומי, יחסי חוץ, ומערכת אכיפת חוק, וגם זה בשיתוף נרחב של המגזר הפרטי.
    4. כל ההגבלות על מסחר (כגון מכסות יבוא ומכס) יבוטלו.
    5. כל תוכניות הרווחה הממשלתיות יבוטלו ויוחלפו בצדקה על בסיס וולנטרי.

  5. אילו השיטה הקפיטליסטית היתה עובדת והיתה יעילה, היינו רואים זאת בתוצאות הכלכליות, אבל המצב על הפנים, ורק אחוז אחד טובע בכסף ומתחמק ממסים כשהאחרים נאנקים, אם אותו אחוז ייתן את חלקו, לא יהיה צורך בשום העלאת מסים. לא תשכנעו אותי שהורדת מסים והשארת כסף אצל האזרחים מייעלת את המערכת. היא רק גורמת לבזבוזים, וסיגריות זו רק דוגמה בולטת.
    מכיוון שאני חושב שחברה טובה יותר היא חברה שחושבת גם על העתיד ולא רק על ההנאה של הרגע, אני בעד לאגם את כל הכסף ולעשות איתו דברים טובים כמו אוניברסיטאות ציבוריות, ומערכת חינוך יסודית ציבורית. רק ככה נקבל אנשים יותר משכילים שמשלמים בסופו של דבר יותר מסים. השיטה הקפיטליסטית נכשלה בכל הקשור לטווח הארוך, נקודה. לא תשכנעו אותי אחרת.

  6. מחקרים בחזית המדע -כאלו שלא מביאים רווח מידי או בכלל נעשים על ידי אוניברסיטאות שמקבלות את הכסף שלהם מתרומות , ומסטודנטים שבאים ללמוד אצלם רובם כדי למצוא עבודה בתעשיה אחר כך- כך התעשיה ממנת את המחקר.

  7. זכותם המלאה של אנשים להוציא את הכסף שהם הרוויחו בעמל כפיהם
    על סיגריות או אפילו לזרוק אותו לפח.

    זה שהם, לדעתך מבזבזים אותו
    לא מכשיר את שרץ המס.

    על אחת כמה וכמה כשהמיסים מבוזבזים על פרויקטים ראוותניים וחסרי תוחלת.

    בזבוז כספי מיסים לא תשפר את איכות החינוך
    נהפוך הוא,
    הבזבוז ישאב כספים שהיו יכולים להיות מופנים לשיפור החינוך.

    הדרך הטובה ביותר לשפר את מערכת החינוך היא להפסיק את המעורבות הממשלתית בתחום.
    ולהוריד את המיסים באופן פרופורציונלי.

  8. אני מכסה את תחום הטכנולוגיה באתרים אחרים – אנשים ומחשבים, CHIPORTAL ואני מדבר עם בכירי החברות הללו באופן שוטף וגם עוקב אחר הדוחות הכספיים שלהם. ובכל מקרה, ההוצאות על מו"פ היום הרבה יתר גבוהות מאשר לפני 50 שנה. איזו חברה למשל יכולה לבנות מאיץ חלקיקים כמו ב-CERN? לאיזו חברה תהיה סבלנות לחכות 20 שנה לתוצאות?

  9. "הולכות ומתמטעות החברות המשקיעות במו"פ ובמחקר בסיסי "
    מה?!
    יש לך סימוכין לזה?

  10. מישהו יכול לענות לי?
    לא הבנתי מה התועלת בפרוייקט כזה, חוץ מזה שזה יעודד אנשים ללמוד או שעצם העיסוק בזה יקדם את הטכנולוגיה. זה תועלות שנגררות מהפרוייקט, אבל במה הפרוייקט יועיל ישירות?

  11. ממש לא. להזכיר לך מה קרה למעבדות בל המפוארות לאחר פירוק AT&T . חברה מסחרית מסתכלת על הרבעון הקרוב, הולכות ומתמטעות החברות המשקיעות במו"פ ובמחקר בסיסי – יבמ היא אולי הדוגמה האחרונה לכך. אי אפשר בשום אופן לסמוך על התעשיה הפרטית.

  12. נדרך הכי טובה להשקיע במדעים היא לאפשר לשוק חופשי ועשות את זה כדאי לחברות עתירות ידע להתפתח בארץ- עם יש לך המון מהנדסים אבל הם עוזבים את המדינה כדי לעבוד בחו"ל אז לא עשית כלום.

  13. בגדול קליפורניה היא מדינה "ליברלית" (במונחים האמריקאים)
    המושל הנוכחי שלה הוא דמוקרט – רוב נציגי המחוזות הם דמוקרטים- ורוב הקולות שם בהתמדה הולכים לדמוקרטים .
    אז אתה חושב שממשלת סין וממשלת הודו הם יותר טובות ממשלות ארצות הברית וישראל?

  14. מטעם מי בדיוק רץ שוורצנייגר? ועדיין, יש שם רוב רפובליקני בבתי הנבחרים המקומיים שתוקעים דברים כגון רכבת מהירה מלוס אנג'לס לסן פרנסיסקו, ואת הפחתת המס השיתו הרפבוליקנים והדמוקרטים לא הצליחו לתקן.
    והלוואי שכולם יהיו כמו הודו וסין, המהנדסים שלהם נמצאים בכל חור אפשרי ולא רק בתפקיד של חוטבי עצים ושואבי מים אלא גם ברעיונות מקוריים.

  15. אבי- אתה חושב שמערכת החינוך ההודית והסינית היא יותר טובה ממערכת החינוך בקליפורניה?
    סין והודו הם מדינות ענקיות ורק הטובים ביותר מגיעים לאוניברסטיאות באמריקה-
    זה לגמרי לא קשור לאיכות החינוך.
    דרך אגב,
    קליפורניה דווקא נחשבת מדינה ששיכת לשמאל האמריקאי (ה"דמוקרטים" בצורה די מובהקת.
    אז מה זה בדיוק אומר?

  16. אחד אחר, זה לא יכול להסביר לה קליפורניה שיש לה את האוניברסיטאות הכי טובות נאלצת למלא אותן בסינים והודים כי מערכת החינוך שלה היא הגרועה בין מערכות החינוך בארה"ב, זה מתחיל מזה שהמס לעשירים בקליפורניה הוא הנמוך ביותר בכל ארה"ב

  17. אני מצטער, אבל לא הבנתי מה התועלת בפרוייקט כזה, חוץ מזה שזה יעודד אנשים ללמוד או שעצם העיסוק בזה יקדם את הטכנולוגיה. זה תועלות שנגררות מהפרוייקט, אבל במה הפרוייקט יועיל ישירות?

  18. אבי
    כן הכל אשמת הרפובליקנים שהם כולם אחרי הכל אנשי דת פונדמטליסטים בריאתנים ששונאים מדע נכון…..

    אבי- רק אחוז קטן באכלוסיה יכול ממש לקדם את המדע-
    לא לכולם יש את הכישרון המתאים כדי להביא לפרצות דרך- ולא חסרה מוטיבציה ללכת למקצועות כאלו מכיוון שיש בהם די הרבה כסף.
    וזה גם ככה דורש כישרון שונה מאשר עריכת דין או אפילו רפואה.

  19. המגבלה היא איכות החינוך, ולא מספר האנשים באוכלוסיה. היום הפוטנציאל של האנשים החכמים רחוק מכדי מימוש, בעיקר בגלל בתי ספר שמרנים שמצנזרים את המדע, ובגלל העוינות של הרפובליקנים לכל השקעה ציבורית, אפילו בתחום חשוב כמו חינוך.

  20. לא – זה לא יתן אפקט כזה-

    לארצות הברית לא חסרים מדענים גם ככה.

    יש כמות מוגבלת של אנשים מוכשרים בכל אכלוסיה והם בתור האנשים החכמים שהם פחות מושפעים
    מתעלולי יחצנות שכאלו.

  21. כי אפשר, וכי זה יעשה את הבום הכלכלי שעשתה תוכנית אפולו – גרמה לאלפי צעירים ללמוד מתמטיקה ומדעים ואילו הדור שלאחריהם למד עריכת דין.

  22. כבר שכחתי שאתה סוציאליסט אבי….
    מה רייגן ותאצ'ר קשורים לנושא?
    האם בזמן של משבר כלכלי באמת צריך לקדם פרויקט שהתועלת המחקרית שלו היא לא ברורה כאשר לפי הכתבה הסיבה העיקרית לעשות אותו היא "כי אפשר"- האם אנחנו עדיין בעידן ההירואי של חקר החלל?

  23. אנשים מוציאי בארה"ב יותר כסף על סיגריות ביום, מאשר תקציב נאס"א השנתי. הגישה של רייגן ותאצ'ר נכשלה והביאה עלינו את הטייקונים ולא ניתבה את הכסף שהתפנה מהמסים לצרכים מועילים יותר.

  24. המשימה מיותרת לחלוטין ומהווה ביזבוז משווע של כספי ציבור
    במדינה שגם כך נמצאת בחובות עצומים ושכלכלתה מקרטעת.

    ברור שמשימה כזאת תצריך מחקר ופיתוח
    אולם הוא יבוא על חשבון מחקר ופיתוח אחר שאפשר היה לממן בכסף הזה.

    הברירה הטובה ביותר לדעתי היא פשוט לסגור את נאסא
    ולהוריד את המיסים בשיעור מתאים
    כך היד הנעלמה של השוק תכוון את הכסף המשוחרר הזה
    להביא את מירב הערך לחיים של אנשים.

  25. באמת רון? זאת המשימה הכי חשובה והכי גדולה של האנושות(לצאת מהבית של ההורים לפני שאנחנו גורמים להם לפשוט יד). אין שום דבר שמצדיק את הכסף שמושקע בו יותר מזה.

  26. הסיבה העיקרית להבאת אסטרואיד היא נסיון לכרות ממנו חומרים – מים, זהב ופלטינה. דווקא כמויות גדולות של מים מחוץ למסלול כדור הארץ יכולות להיות הגורם המשמעותי ביותר, כפי שמוסבר בכתבה:
    "הפקת קרח מים מאסטרואיד היא מטרה אטרקטיביות ולא רק בגלל שהיא תאפשר לקיים מתיישבים עתידיים בחלל. אם מפרקים את המים לרכיביהם – מימן וחמצן, הם הופכים דלק טילים. "אסטרואיד גדול יוכל לשמש ליצירת כתחנת תדלוק במסלול שמעבר לירח ולהפחית את עלות הטיסות המאוישות במערכת השמש" אומר אריק אנדרסון,מנכ"ל משותף בפלנטרי ריסורסס. "זה יהיה גורם שישנה את המשחק" אמר."

  27. ההרגשה שלי היא שהסטת מסלול של אסטרויד בגודל האמור דורשת יותר אנרגיה מאשר להעלות תחנת חלל, דומה ל ISS, סביב הירח. להסיט אסטרויד הנע במהירות גדולה כך שינוע במסלול אחר דורשת הרבה מאוד אנרגיה, מאותו סדר גודל של אנרגיה הנידרש כדי להעלות תחנת חלל משם. אם נוסיף לכך את העובדה שאי אפשר לתכנן שנים מראש את התהליך, שהרי אין כרגע שום אסטרויד מועמד, הסיפור הזה נשמע קצת מפוקפק.

  28. בקיצור אין שום צורך בזה.
    האנושות מתנהגת בצורה יהירה מדי. לשחק עם כוחות הטבע ועוד בלי שום סיבה אמיתית

  29. קראתי את הכתבה והסתכלתי על הלוח שנה תוך כדי….וואלה אנחנו בינואר חשבתי שאנחנו ב1 באפריל.

  30. לרון – אין משהו חשוב יותר או חשוב פחות. במדע כל גילוי הוא חשוב. אני בטוח שהיו הרבה אנשים שבאו לתומס אדיסון ואמרו לו שיפסיק להתעסק בשטויות ויתחיל לעבוד על דברים חשובים כמו חיפוש תרופה לקדחת או אבעבועות

    בתעשיית התרופות כבר משקיעים מאות מיליארדי דולרים בשנה. הלוואי ותבעשיית החלל היו משקיעים חצי מזה.

  31. אוי נו באמת חסר להם על מה להשקיע את הכסף?
    שיעבירו את הכסף למדענים מנוסים במחקרים חשובים לקידום הטכנולוגיה ותרופות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן