אינטלגציה מועברת בתורשה במשפחה, אך למרות שמדענים זיהו עד כה כ-20 ויריאנטים גנטיים הקשורים באינטליגנציה, כל אחד מהם אחראי על 1% בלבד מהשונות במבחני IQ.
עיבוד: גילת סיימון
מדענים עדיין לא מבינים בבירור כיצד גנים משפיעים על אינטליגנציה, אך מחקר חדש מקדם את הקהיליה המדעית צעד אחד בכיוון זה. קבוצה בין לאומית של מדענים זיהתה רשת של גנים שעשויים לגרום לשיפור ביצועים במבחני IQ מתוך היותם גנים המשפיעים על בנייה ובידוד של קשרים במוח.
אינטלגציה מועברת בתורשה במשפחה, אך למרות שמדענים זיהו עד כה כ-20 ויריאנטים גנטיים הקשורים באינטליגנציה, כל אחד מהם אחראי על 1% בלבד מהשונות במבחני IQ. מאחר וההשפעות של גנים אלה על המוח הן כה דקות, הנוירולוג פול תומפסון מאוניברסיטת קליפורניה הגה אסטרטגיה רחבת היקף חדשה למעקב אחר הבעיה. בשנת 2009 הוא יסד יחד עם שותף את רשת אניגמה, קונסורטיום בין לאומי של חוקרים, אשר צירפו סריקות מוח ונתונים גנטיים כדי לחקור את מבנה המוח ותפקודו.
מוקדם יותר השנה, תומפסון ועמיתיו דיווחו שהם זיהו וריאנטים גנטיים המשוייכים לגודל ראש ולנפח ההיפוקמפוס, מבנה במוח אשר תפקודו חיוני בתהליכי למידה וזיכרון. לאחד מהוריאנטים היה גם קשר חלש לאינטליגנציה. אנשים הנושאים וריאנט זה צברו ממוצע של 1.29 נקודות יותר במבחני IQ לעומת וריאנטים אחרים, מה שהפך את הגן לאחד הקנדידטים המובילים במסע לאיתור גנים של אינטליגנציה.
במחקר הנוכחי החוקרים עשו שימוש באותה האסטרטגיה כדי לזהות עוד וריאנטים גנטיים שיש להם קשר למבנה המוח ול-IQ. במחקר החדש הם ערכו אנליזה להדמיות-מוח ולנתוני גנום-מלא של 472 אוסטרלים, כולל 85 זוגות של תאומים זהים, 100 זוגות של תאומים לא זהים, ואחיהם שאינם תאומים. הם זיהו 24 וריאנטים גנטיים בשישה גנים שונים, וכולם היו בתאחיזה להבדלים בשלמות המיבנית של מסלולים מרכזיים במוח. “מדדנו את מידת הבידוד של מסלולים עצביים” אומר תומפסון. “מידת הבידוד משפיעה על המהירות בה דחפים עצביים מנותבים במוח. אם המסלולים אינם מבודדים דיים, המוח מתפקד ביעילות פחותה ועמידותו למחלות נמוכה יותר”.
רבים מהגנים שזוהו, כבר היו ידועים, אך “רובים לא מזוהים כגנים הקשורים לשלמות מבנית במוח” אומר תומפסון. הוא מוסיף שהגנים “מסייעים ליצירת ממברנות תא וקשרים” במסלולים המעורבים ביכולות מרחביות ובזיכרון, המאפשרים לנו לאחסן מידע לתקופות קצרות של זמן תוך כדי ביצוע משימות מנטליות.
ממצא נוסף שגילו החוקרים הוא שחלק מהוריאנטים נמצאים גם בתאחיזה לאינטליגנציה. פרטים הנושאים וריאנטים אלה הצליחו יותר מבמחנים סטנדרטיים של IQ וצברו מספר נקודות גבוה מהממוצע. נראה שהוריאנטים מתגברים זה את האפקט של זה, כך שפרט הנושא יותר מוריאנט אחד מספק תמריץ סינרגיסטי ל IQ שלו- כך פורסם ע”י החוקרים בכתב העת Journal of Neuroscience. “מצאנו טווח שלם של וריאנטים גנטיים שמשפיעים על ההשפעה (אימפקט) של וריאנטים אחרים” אומר תומפסון, “ואנחנו מתחילים להבין את העקרונות המנחים של רשתות הגנים האלה”.
החוקרים עשו שימוש בשיטות מתוחכמות מאד, אשר פישטו את החישובים הסטטיסטיים המעורבים במחקר ע”י זיהוי רשתות גנים לעומת וריאנטים אינדיבידואליים, אומרת סילביה פרנצ’יני, גנטיקאית של האדם באוניברסיטת סנט אנדרוס באנגליה, אשר לא היתה מעורבת במחקר זה אך בדקה את איתנות התכנון של הניסויים. פרנצ’יני אומרת שמספר המשתתפים היה יחסית קטן לסוג כזה של מחקר.”הייתי רוצה לראות חזרה על הממצאים עם הוכחות שהתקבלו ממדגמים גדולים יותר של משתתפים”.
האפידמיולוגית שרה מדלנד מהמכון למחקר רפאוי של קווינסלנד באוסטרליה מוסיפה אזהרה: רוב המחקרים הגנטיים הגדולים משחזרים את התוצאות תוך שימוש בנתונים קיימים, אולם לא במחקר הנוכחי- כאן אין חזרה כזו. ייתכן שהדבר נובע מכך שאין נתונים מתאימים נוספים. מדלנד אומרת שידוע לה על מחקר יחיד נוסף בלבד שאסף תוצאות IQ ונתונים דומים של הדמייה מוחית.
10 תגובות
כך מתפתחים הסיכויים לכחד.
ב
כול אחד יסכים להגדרה, שבטבע ככול שיש תכונות ומאפיינים מתאימים יותר לסביבה הסיכויים לשרוד גדולים יותר.
בעולמו של האדם זו הגדרה כוללנית ופשטנית ביותר. לא בטוח שבקרב המצליחנים בפוליטיקה, במדע,במוזיקה בצבא ובעסקים. ניתן למצוא איזה מכנה משותף ברור, בעולם הגנים או בכל תחום
גופני אחר. וכן לא נראה שאותם המצליחנים הם אשר מתרבים יותר מאחרים.
מה גם שמבחינת יכולת הישרדות והתרבות האדם הרבה יותר נחות מאשר מאות סוגי יצורים בכדור הארץ כגון : וירוסים,חיידקים.
חשוב לקחת בחשבון שככול שיש יותר קידמה והתפחות יש יותר ויותר סכנות קיומיות לאנושות.
לכן פרדוקס, ככל שיתפתחו היכולות לשרוד
מספר שאלות:
1)האם אמנם קיים קשר מובהק בין מנת משכל לגנים?
2)האם ניתן לשלוט במנת המשכל על ידי שליטה בגנים?
3)האם מנת משכל גבוהה היא אמנם תכונה רצויה מבחינת התאמה לסביבה?
לדעתי התשובות הן:
1)אמנם קיים קשר אבל עדיין לא ברור מהו הקשר. כרגע האנושות עדיין בשלב של חיפוש של התשובה לגבי מהו בדיוק הקשר הזה.
2)לאחר שנדע בדיוק מהו הקשר ניתן יהיה לשלוט בתכונה זו. ניתן יהיה באופן עקרוני לגרום לכך שלכולם תהיה מנת משכל גבוהה. מובן שהדבר יחייב חקיקה . חקיקה אשר תבטיח את זכותו של כל אדם למנת משכל גבוהה.
3)אילו היתה התכונה הזאת תכונה רצויה היא היתה נמצאת אצל מרבית האוכלוסיה.
ממש כשם שמרבית הזברות הן מפוספסות. מרבית הג’ירפות הן בעלות צוואר ארוך. מרבית הגמלים הם בעלי דבשת. וכן הלאה.
כל תכונה שהיא חיונית להשרדות מתפשטת במהירות רבה בקרב האוכלוסיה.
התכונה שנקראת “מנת משכל גבוהה” אינה שונה מתכונות אחרות לגבי מהירות ההתפשטות שלה בקרב האוכלוסיה.
לערנסט:
אין ספק שאת מבחני מנת המשכל המציאו אנשים שחיים בתוך תרבות מסויימת.
למה הדבר דומה:
נניח שדגים היו מחברים מבחני מנת משכל.
אז כל בעלי החיים היבשתיים היו מקבלים ציונים נמוכים בהבה מן הדגים.
למה?
כי חלק נכבד מן המבחן יעסוק בכישורים שקשורים למים.
אבל הדגים המומחים שהמציאו את המבחן יטענו בכל תוקף שהמבחן מיועד לכולם והוא אינו מוטה בשום פנים ואופן לטובת בעלי חיים ימיים.
בנוסף לזה שניתן להתכונן, ושזה לא מתאים לכל תרבות וזה בוחן חלק מסוים של הכישורים,
ישנה נקודה נוספת, המבחנים מתקיימים בתנאים “סטריליים” שלא קיימים במציאות היום יומית.
ניתן לבוא מוכן נפשית, לא עייף לא רעב, אין רעש אין מאמץ גופני אין סכנות אין מאבקים ועוד
הרבה דברים שקיימים בחיי היום.
אני מעריך שאין קורלציה בין הצלחות כספיות פוליטיות צבאיות ובין רמת ה-IQ
מישהו יודע אם הילדים של איינשטיין עדיין בחיים? האם גם הם היו גאונים? מה ה IQ שלהם ?
לערנסט:
על ידי ידע מוקדם והכנה נכונה ניתן לשפר את ציוני מנת המשכל בצורה מאוד משמעותית.
אם מישהו יענה למבחן אינטליגנציה מספר פעמים (לאותו מבחן) הוא ודאי יגדיל באופן משמעותי את התוצאה שלו.
אם מישהו יפתור מבחני אינטליגנציה שונים ומשונים הוא יגדיל את היכולת שלו לענות על מבחן אינטליגנציה כל שהוא גם אם הוא לא ראה מקודם את המבחן הספציפי הזה.
מדוע?
משום שהרעיונות שעומדים בבסיס השאלון חוזרים על עצמם. לאחר שעונים מספר פעמים מתרגלים לצורת החשיבה העומדת בבסיס השאלות. כאשר מתרגלים לכך מזהים הרבה יותר מהר והרבה יותר בבטחון את התשובות הנדרשות.
אני חושב שהמחקר הזה הוא שרלטני מטבעו. מבחני איי.קיו. (בנוסף לדברי ערנסט מעלי), אינן מבחנים מדוייקים ברמת דיוק של נקודה (1.2%!) כך שנוכל לומר שלפלוני יש יותר שכל מאלמוני בגלל שהוא צבר נקודה או שתיים יותר ממנו. כמדומני, שעד עשר נקודות נחשבת התוצאה כטוח שגיאה מקובל.
ייערך נא מבחן בהיקף גדול (אלפים, לא מאות בודדות) ונראה האם התוצאה נשארת, או שזהו בסך הכל טעות בתוצאת המבחן הבלתי-אמין.
(כמובן, שעוד לא נכנסנו לדיון האינסופי של השגיאה הסטיסטטית הרגילה, שאי אפשר להינצל ממנה, אבל זה לא נורא).
כמה שידוע לי לא מעט חוקרים ומדענים טוענים שמבחן ה-IQ בוחן רק חלק מהיכולת האינטלקטואלית
ואינו מותאם למגוון התרבויות השונות הקיימות .כן ישנה טענה שניתן ע”י הכנה נכונה וידע מוקדם לשפר את תוצאות המבחנים.