כך אומר גונטר האסינגר, המנהל המדעי של סוכנות החלל האירופית בעקבות פרסום מקבץ הנתונים השני של מדידות החללית המיועדת למפות את שביל החלב ויכולה גם לסייע בפתרון שאלות מדעיות רבות * ניתוח ראשוני של נתונים ממדידות שביצע טלסקופ החלל “גאיה” סיפקו פרטים מדויקים על 1.7 מיליארד כוכבים בשביל החלב וכיצד הם נעים. נתונים אלה חיוניים כדי להבין איך הגלקסיה שלנו התפתחה לאורך זמן.
ב-19 בדצמבר 2013 שוגר טלסקופ חלל “גאיה” של סוכנות החלל האירופאית (ESA) לאחת המשימות השאפתניות ביותר אי פעם. במהלך המשימה המתוכננת בת חמש שנים (שהורחבה לאחרונה), מיפה טלסקופ החלל הזה מעל מיליארד כוכבים, כוכבי לכת, כוכבי שביט, אסטרואידים וקוואזרים כדי ליצור את הקטלוג התלת ממדי הגדול והמדויק ביותר של שביל החלב.
הגרסה הראשונה של נתוני “גאיה”, שהתפרסמה בספטמבר 2016, הכילה את נתוני המרחקים והתנועות של מעל שני מיליון כוכבים. אבל פרסום מקבץ הנתונים השני, ב-25 באפריל 2018 אפילו מרשים יותר – הוא מכיל מיקומים, כיוונים, מרחק ותנועות של יותר ממיליארד כוכבים בגלקסיה שלנו, אסטרואידים בתוך מערכת השמש שלנו, ואפילו כוכבים מעבר לשביל החלב.
בעוד פרסום מקבץ הנתונים הראשון התבסס על תצפיות של מעל לשנה, הנתונים החדשים משתרעים על פני תקופה של כ-22 חודשים – שנמשכה מ-25 ביולי 2014 ועד ל-23 במאי 2016. ניתוח ראשוני של נתונים אלה גילה פרטים מדויקים על 1.7 מיליארד כוכבים בשביל החלב וכיצד הם נעים. נתונים אלה חיוניים כדי להבין איך הגלקסיה שלנו התפתחה לאורך זמן.
לדברי גונטר האסינגר, המנהל המדעי של סוכנות החלל האירופית “התצפיות שנאספו על ידי “גאיה” מגדירות מחדש את יסודות האסטרונומיה. “גאיה” היא משימה שאפתנית המסתמכת על שיתוף פעולה אנושי רחב היקף שנוצר כדי לעבד כמות גדולה של נתונים מורכבים. הוא ממחיש את הצורך בפרויקטים ארוכי טווח שיבטיחו התקדמות במדע ובטכנולוגיה בחלל ויבצע משימות מדעיות נועזות עוד יותר בעשורים הבאים”.
“הדיוק של המכשירים של “גאיה” איפשר לבצע מדידות מדויקות עד כדי כך שאפשר היה לקבל את הפרלקסה של הכוכבים – תנועתם האמיתית סביב מרכז הגלקסיה, כשהיא מופרדת מהתנועה הנראית בשל סיבוב כדור הארץ סביב השמש ולהבין מכך את תנועותיהם של הכוכבים בגלקסיה בדיוק רב יותר. מתוך 1.7 מיליארד כוכבים מקוטלגים, מדדה ותיעדה “גאיה” פרלקסה ומהירות (כלומר את התנועה הנכונה) של יותר מ – 1.3 מיליארד כוכבים.”
“עבור כ-10% מהכוכבים שנמדדו, מדידות הפרלקסה היו מדויקות עד כדי כך שהאסטרונומים יכולים להעריך באופן ישיר מרחקים לכוכבים בודדים.” מסביר אנתוני בראון מאוניברסיטת ליידן בהולנד, שהוא גם יו”ר קונסורציום עיבוד הנתונים של “גאיה”.
“המהדורה השניה של נתוני “גאיה” מייצגת קפיצת מדרגה ענקית ביחס ללוויין היפרקוס של סוכנות החלל האירופית, קודמו של “גאיה” ומשימת החלל הראשונה שנועדה לבצע אסטרומטריה. לשם השוואה היפרקוס סקר כ-118 אלף כוכבים לפני כמעט שלושים שנה. מספרם העצום של הכוכבים כשלעצמו עם מיקומם ותנועותיהם יהפוך את הקטלוג החדש של “גאיה” למדהים למדי. אבל זה לא הכול. קטלוג מדעי ייחודי זה כולל סוגים רבים אחרים של נתונים, המאפשרים גילוי מאפייני כוכבים ועצמים שמימיים אחרים, מה שהופך את הפרסום הזה ליוצא דופן.
בנוסף לתנועות של הכוכבים, הקטלוג מספק מידע על מגוון רחב של נושאים אשר יעניינו אסטרונומים ואסטרופיזיקאים. בין השאר מדדה גאיה בהירות וצבעים של כמעט כל 1.7 מיליארד הכוכבים המקוטלגים, וגם על השינויים בבהירות ובצבע של כחצי מיליון כוכבים לאורך זמן.
הקטלוג של “גאיה” מכיל גם את המהירות לאורך קו הראייה של שבעה מיליון כוכבים, טמפרטורות פני השטח של כ-100 מיליון, ואת אפקט האבק הבין כוכבי על 87 מיליון כוכבים. נתוני “גאיה” מכילים גם מידע על עצמים במערכת השמש שלנו, לרבות המיקום של 14,000 אסטרואידים ידועים, דבר אשר יאפשר קביעה מדויקת של מסלוליהם.
מעבר לגלקסיית שביל החלב, “גאיה” השיגה מדידות מדויקות יותר למיקומם של חצי מיליון קוואזרים מרוחקים – גלקסיות בהירות הפולטות כמויות עצומות של אנרגיה בשל נוכחותו של חור שחור מאסיבי במרכזיהן. בעבר, קוואזרים שימשו מסגרת התייחסות עבור הקואורדינטות השמימיות של כל העצמים בקטלוג “גאיה” המבוססים על גלי רדיו. אולם, מידע זה יהיה כעת זמין לראשונה גם בחלק האופטי של הספקטרום האלקטרומגנטי. “פיתוח זה וחידושים אחרים של “גאיה” יכולים להביא למהפכה בחקר הגלקסיה שלנו והיקום”אומרת אנטונלה ולנארי מהמכון הלאומי לאסטרופיזיקה בפדואה, איטליה וסגנית יו”ר קונסרציום עיבוד הנתונים של “גאיה”.
“הנתונים החדשים של “גאיה” הם כה חזקים עשירים עד כי הממצאים המרגשים פשוט קופצים עלינו. לדוגמה, בנינו את דיאגרמת Hertzsprung-Russell המפורטת ביותר של כוכבים שנעשתה אי פעם על כל כיפת השמים ואנחנו כבר יכולים לזהות כמה מגמות מעניינות. אני חשה שאנו חונכים עידן חדש של ארכיאולוגיה גלקטית”.
למאמר המקיף באתר סוכנות החלל האירופית
111 תגובות
יהודה
נוסחת ניוטון היה קירוב לא רע – לפני שהיו לנו מדידות מדוייקות. הנוסחה הזו גם לא הסבירה מה קורה. היא מניחה “יקום פשוט”, שבא יש כוח מרכזי מסתורי בין גופים, מרחב פשוט וזמן אחיד.
לפני 160 שנה כבר ידעו שמשהו לא תקין בנוסחה שאתה כל כך אוהב לצטט. איינשטיין פתר את הבעיה. הוא לא הציע תיקון סתמי לנוסחת ניוטון. במקום זה, הוא קבע כמה אקסיומות פשוטות, וחישב את התעקמות המרחב כתוצאה של המצאות מסה. האקסיומות האלה לא רק תיקנו את הנוחסה של ניוטון, הם ניבאו תצפיות רבות – התעקמות האור, התפשטות היקום, האטת הזמן וכן הלאה.
והסיבה היחידה שאתה זורק את כל זה לפח – ובנוסף, את כל תורת הקוונטים – היא “התער של אוקאם”.
ניסים היקר
מה פתאום נוסחת ניוטון לא תקיפה??, היא תקיפה במהירויות קטנות של אלפי ק”מ לשנייה ולמרחקים של מיליוניי שנות אור. כשאנו אומרים שאנדרומדה ושביל החלב עומדים להפגש אפשר לעשות זאת על פי ניוטון, ואם נתקן את המסה שלהם פי עשר בעזרת המסה האפלה המופלאה, אפילו נקבל תוצאות מדוייקות. כנ”ל אם נבדוק את מהירות הסיבוב של כל גלקסיה ספירלית, תמיד נוסחת ניוטון הייתה מוכנה להשתתף במדידות ובעזרת המסה האפילה אפילו אפשר היה להגיע איתה לתוצאות נכונות.
הידד לניוטון!!
יום טוב ניסים
יהודה
יהודה
מה קשור ניוטון לעניינינו? הנוסחה שלו מזמן לא תקפה.
ניסים היקר
קראתי מאמר על 1500 מדענים העובדים במכון התקנים והמידות האמריקאי שכל תפקידם לפתור בעיות מהסוג הזה. נכון שאצלם הבעיה היא פשוטה כי אצלם מהירות האור קבועה עדיין, אבל נחזיק להם אצבעות ואולי אני טועה ועולם המדע ייפטר מצרת יהודה והיקום הפשוט. אם חלילה אני צודק, אני ארגיש חובה מוסרית לעזור לאלפיי המדענים בעולם בשעתם הקשה, ואולי הם יצליחו לעבור בשלום את ימי האבל על מותם ללא עת של המסה והאנרגיה האפלים ואיתם גם נוסחת הגרביטציה הניוטונית ששרתה אותנו בנאמנות 350 שנים.
יום טוב ניסים
יהודה
יהודה
כדי למדוד אורך גל בעזרת התאבכות צריך מקור גל בעל אורך גל מאד מדוייק. אז מה הועילו חכמים בתקנתם?
ניסים
יש שיטה פשוטה יחסית למדוד בצורה מדוייקת אורכם של גלים וזה בעזרת התאבכות, מייקלזון מורלי עשו זאת במאה ה 19
ולגבי השם יקום פשוט, אולי באמת זו תקווה תמימה מידי
לילה טוב ניסים
יהודה
ניסים
יש שיטה פשוטה יחסית למדוד בצורה מדוייקת אורכם של גלים וזה בעזרת התאבכות, מייקלזון מור
יהודה
זה מה שאמרתי – אי אפשר לייצר בצורה מדוייקת גלים בתדר מדוייק. גם ללייזר הכי קוהרנטי יש פיזור מסויים בתדר.
ואם תחשוב רגע – איך תוכל למדוד את הגלים האלה? יש לך סינוס שעולה ויורד, איך תמדוד במדוייק את אורך הגל שלו? לזהות את נקודות השיא קשה מאד, כי הניגזרת מתאפסת שם, וכדי לגלות מעבר דרך כל נקודה אחרת, תצרך למדוד יחסית לערך יחוס מסויים. איך תדע שהערך הזה באמת קבוע?
יהודה, אם אין לנו דרך לקבוע יחידת אורך, או יחידת מסה – איך אפשר לטעון שהיקום פשוט? מחשבים זה פשוט, זה “1” או “0”. אבל מעבר לזה, אתה יכול להגיד לי דבר אחד שהוא פשוט? אפילו להגדיר כסא זה מסובך, ואולי בלתי אפשרי…
ניסים
אני דווקא חשבתי על שידורים קצרים בגל של מטר ולא שידורים אינ סופיים. אז נחפש רעיון אחר.
ודרך אגב הבעיה הרבה יותר חמורה עם הק”ג כי לא נוכל להגדיר אותם על פי משקל ליטך מים שמשקלו משתנה בזמן. בעיה
יום טוב ניסים
יהודה
יהודה
אתה זה שסותר את עצמך… הרי אמרת שאתה מקבל את מסקנות תורת היחסות הכללית, בטווח הקצר לפחות.
איך בדיוק תבנה תחנת שידור שמשדרת באורך גל של מטר בדיוק? זה רחוק מאד מלהיות מעשי, וגם תיאורטית זה לא אפשרי (תחנה כזו חייבת לשדר ברציפות, והיא הייתה צריכה לשדר לפני אינסוף זמן, וייתכן גם עד אינסוף זמן – כמה שזה נשמע מוזר 🙂 )
ניסים
חוק יסוד בכלכלה העולמית שמטר אורכו בדיןק מטר ותמיד היה ויהיה כך. עד שיהודה פתח את הפה ניקבע המטר על פי מהירות האור שהייתה ”קבועה”.כעת יש לנו בעייה של קביעות אבל בשום פנים אסור לנו להתפשר ולהשלים עם מטר משתנה!
פתרון אפשרי שעלה על דעתי מאז אתמול הוא שפעם ביום ישדרו ממקום ניבחר למשל מרדיו הרצליה ממשדר בגל של מטר אחד בדיוק וכולם ביקום הקרוב יוכלו לכייל את עצמם
יום טוב ניסים
יהודה
יהודה
“לאחר מכן כל שנה ביום ההולדת שלי יעדכנו את המטר למאחרים.” כלומר – אתה מסכים איתי ש”אורכו” של מטר אינו קבוע. אז – בבקשה – איך אתה יכול להגיד שמהירות האור משתנה? אולי זה אורך המטר שמשתנה.
ואם להיות פדנט – אורך המטר אכן גדל עם הזמן, ולכן, במובן מסויים, מהירות האור קטנה עם הזמן, בלי שום קשר לטמפרטורה.
ואם כבר מדברים על טמפרטורה – מה זה בכלל אצלך? לחלקיקים שלך יש טמפרטורה?
ניסים
אמרתי לך כבר שאתה פדנט??
ניבדוק כמה אפשרויות. למשל אפשר להחליט שמהירות האור בתאריך 26.5.18 (יום ההולדת שלי!) תוגדר כ 299,792,458 מטר לשנייה בדיוק, כך שיש לכל העולם זמן של חמישה ימים להתארגן. אפשר גם לדחות את זה בשנה או שנתיים.לאחר מכן כל שנה ביום ההולדת שלי יעדכנו את המטר למאחרים.
אבל האמת, בעולם שבו הכל משתנה זה בעייה לקבוע משהו שנשאר קבוע נידמה לי שלא תהיה ברירה אלא לעבור למטר הסטנדרטי – מוט באורך מטר שיישמר תחת משמר, כל מדינה והמטר הסטנדרטי שלה. יש בוודאי עוד אפשרויות אבל צריך לחשוב עליהן
יום טוב ניסים
יהודה
יהודה
הבנתי מה שאתה אומר.
המטר מוגדר לפי 1 חלקי 299,792,458 מהירות האור. אז, שוב, איך אתה יכול למדוד את מהירות האור? האם יש לך הגדרה יותר “מדוייקת” למטר?
יש אותו בעיה לגבי משקל. במדידת משקל גם יש יחידות אורך.
ניסים
אני מסתכל על מה שאני כתבתי וזה ניראה משכנע ואז אני מסתכל גם על מה שאתה כתבת וזה גם ניראה משכנע. נישאלת השאלה :- האם הדברים סותרים אחד את השני?. ניראה לי שלא. אנו מודדים שני דברים שונים!
אני מדבר על מדידת התפשטות היקום ומהירות האור כאן באזור כדור הארץ במכשיריי ה LIGO ומתקניי השקילה, ואתה מדבר על התפשטות היקום במרחקים בעזרת התרחקות גלקסיות. אז נכון ש “את המהירות קובעים על פי ההיסט לאדום. כדי לחשב את המהירות שנובעת מהיסט מסויים, צריך לדעת את מהירות הגל” אבל זה לא המצב אצלי, אני מודד סטייה במשקל (אפשרות א’) או במדידת מרחק קבוע בעזרת לייזר במתקן LIGO (אפשרות ב’) ומשם מסיק מסקנות בכמה השתנתה מהירות האור ובכמה השתנה גם קבוע האבל.
אם הייתי מודד בשיטה המקובלת, לפי מידת התרחקות הגלקסיות והסטייה לאדום אז היה מקום למה שאמרת.
לי לא ניראה שקיימת סתירה בדרך המדידה שלי.
כמובן כל זה בתנאי שההנחות העומדות בבסיס התיאוריה שלי נכונות.
נסכם:
אצלי כשאני עושה את הבדיקה עם המשקל או במתקן LIGO אני מניח רק מהירות אור עכשוית בגודל 299,792,458 מטר לשנייה שזה מקובל על כולנו ולא מניח כלום על גודלו של קבוע האבל. בתוצאות הניסוים (גם של המשקל וגם של LIGO ) אני מקבל את גודלו של קבוע האבל ואת השינוי במהירות האור!
בשיטה המקובלת של התרחקות הגלקסיות עם כל קיזוזיי המהירות הנידרשים (ואני מוריד בפני המדענים המודדים את הכובע על העבודה הקשה שהם עושים וחלילה לא מזלזל בהם!) , עם כל הקיזוזים הנידרשים, יש המון מקום לטעויות באופן המדידה המקובל של קבוע האבל:-
אפשרות לטעויות בהנחה המקובלת על הקביעות של מהירות האור וגודלו של קבוע האבל ומידת התנועה העצמית של הגלקסיות המקומיות והגלקסיות בכלל.
מפליא שאי הוודאות במדידות היא, בגדול, רק בין 65-75 ק”מ לשנייה למגה פרסק.
יום טוב ניסים
יהודה
יהודה
לא, אני לא סותר את עצמי. “קבוע” האבל מבטא יחס בין מרחק למהירות.
את המהירות קובעים על פי ההיסט לאדום. כדי לחשב את המהירות שנובעת מהיסט מסויים, צריך לדעת את מהירות הגל.
מדידת המרחק כמובן לא מסתמכת על מהירות האור.
ניסים
לא סתרת את עצמך?
בתחילה קבעת שקבוע האבל אינו קבוע אלא פרמטר- ערך נימדד (אני מסכים עם זה), ובחצי השני של תגובתך אתה קובע שקיימות נוסחאות לחישוב הפרמטר הזה?? ושבהן ניכנסת לחישוב מהירות האור?. אז תראה לי בבקשה נוסחה כזאת. לי לא ניראה שקיימת נוסחה כזאת.
חג שמח
יהודה
יהודה
חג שמח!
“קבוע” האבל אינו קבוע, אלא פרמטר. זה ערך נמדד, כמו הטמפרטורה בת”א אתמול בצהריים. היום בצהריים היא הייתה שונה.
ומה שעוד יותר מעניין – בנוסחאות לחישוב הפרמטר הזה, ניכנס מהירות האור… אז איך אתה יכול להגיד שאתה מסיק את מהירות האור מהערך הזה?
ניסים
הגורם החשוב ביותר בחישובים בתיאוריה שלי הוא קבוע האבל, הקובע את טמפרטורת הרקע של היקום וצפיפות חלקיקיי הפושינג בתוכו. לצערי עד היום קבוע האבל לא ניקבע בצורה מדוייקת והמדידות נעות מ 69.32 ק”מ לשנייה למגה פרסק (כפי שנימדד ע”י לוויין המחקר WMAP ) בהמשך נימדד ע”י טלסקופ החלל פלנק והתוצאה 67.11 ק”מ לשנייה למגה פרסק, ועד ל 72 ק”מ לשנייה למגה פרסק כפי שניקבע ע”י קבוצת חוקרים (הנתונים מויקיפדיה) לכן כשאני קובע את הנתונים שלי ע”י קבוע האבל יש בהם אי וודאות, לזה התכוונתי בדברי שהקבוע לא נמדד בוודאות.
אבל… אם אני צודק בתיאוריה שלי, היא תוכל למדוד את קבוע האבל אפילו בלי תצפית של טלסקופ! לדוגמא:-
אם למשל נקבל שמהירות האור משתנה ב 1.06 ס”מ לשנייה בשנה זה קובע שקבוע האבל הוא 69 ק”מ לשנייה למגה פרסק. (מאמר מספר 45 בבלוג).
אם במתקן LIGO במדידת מהירות האור, תתגלה סטייה של 8 ננומטר במשך 10 שעות למדידה ל 200 ק”מ מרחק הרי סטייה זאת ניקבעת ע”י קבוע האבל של 68,571 מטר לשנייה למגה פרסק. והיא קובעת השתנות מהירות אור של 1.0512 ס”מ לשנייה לשנה (מאמר 45 בבלוג).
אפשרות נוספת לקבוע את קבוע האבל היא כתוצאה מאיבוד המשקל השנתי של גופים (לתשומת לב: איבוד משקל ולא איבוד מסה) . אם נימדוד איבוד משקל של 0.4234 מיקרוגרם לק”ג משקל לשנה. זה יקבע לנו קבוע האבל של 69 ק”מ לשנייה למגה פרסק. (מאמר 65 בבלוג).
אני מקווה שעיניין קבוע האבל ברור.
לגבי “התער של אוקאם”, אני חייב לציין שאני חולק על דעתך ועל דעתם של רבים (נא, בבקשה לא לטעון שאני מזלזל בהם) והסיבה- בגלל אי וודאות במדידות שנעשות (תמיד) לקביעת נכונות נוסחאות, יש אינספור נוסחאות נכונות לכל תופעה פיזיקלית. לדוגמא בנוסחת ניוטון שלנו שינוי זעיר בה למשל בחזקה וכדומה עדיין יביא תוצאות נכונות במסגרת אי הוודאות במדידות, וכאן נישאלת השאלה במי מכל האינספור הנוסחאות הנכונות ניבחר?, כאן ניכנס “התער של אוקאם” ואומר “בחר בפשוטה”!
זה עדיין לא אומר בדיוק מה לעשות כי “לבחור בפשוטה” זה עיניין של טעם אישי, ומה שפשוט לי לא חייב להיות פשוט לך. (מאמר 20 בבלוג)
לסיום תגובה זו, אני חייב לציין לזכותך ניסים, שהפדנטיות אותה אתה דורש ממני (ומעצמך כמובן) מעודדת מושלמות. תפסתי את עצמי חושב לפעמים, מה היה אומר ניסים על משהו שאני כותב, ולפעמים אני משנה, מתקן ומחייך.
חג שמח ניסים!
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
יהודה
אמרת עכשיו משהו מאד מוזר. אמרת שהנוסחה שלך לשינוי מהירות האור תלוי בנתון תצפיתי. זה לא פיסיקה 🙂 תלמי התאים אפיציקליםנ ודפרנטים לתצפיות שלו (אני חושב שהם היו שלו). חוקי קפלר הם נוסחאות שהותאמו לתצפיות של טיכו ברהה. ניוטון, להבדיל, נתן הסבר לתצפיות. איינשטין הגדיל לעשות, ופיתח את המודל שלו ממספר קטן של אקסיומות.
ואתה? אתה חוזר להתאמת נוסחה לתצפית! לא ככה צריך. אתה צריך להגיע לנוסחה שלך מהאקסיומות שלך.
יהודה, התער של אוקאם לא קשור לפיסיקה. זו היוריסטיקה נחמדה, ולא כלי מדעי. בתיאוריה שלך יש כשלים רבים, ואתה לא יכול להמשיך להתעלם מהם. אתה מתעלם מהבעיות שאני מעלה, ופשוט חבל.
ניסים
כעת אני מבין את כוונתך. ובאמת התפלאתי מה פתאום שזה יקטין את הסיכוי שלי. הבה ונאמר שזה ישמח אותי להיות בחברת המנבאים את הירידה במהירות, אבל אני עשיתי עוד דבר- אני חישבתי וקבעתי גם את גודל הירידה במהירות האור, והיא כ ס”מ אחד לשנייה בשנה. (החישוב המדוייק תלוי בגודלו של קבוע האבל שעדיין לא נמדד בוודאות) תודה על ההסבר.
ולגבי החלק השני של תגובתך…. שוב בעיה!,
אכן אני מחליף את תיאוריית החומר והאנרגיה האפלים בעלי חלקיקים שלא התגלו בתיאוריית הפושינג גרביטי שוב עם חלקיקים שלא התגלו?, מודה שיש לי כאן בעיה
מעניין מה היה אומר על זה התער של אוקאם?
ולסיכום חישבתי את הסטייה באפסילון לירה. הסטייה בזמן המחזור של הזוגות סביב מרכז הכובד המשותף, תהיה של כ 5%יותר מהניוטונית במקום כ315,000 שנים (החישוב הניוטוני) היא תהיה 332,000 שנים (חישוב היקום הפשוט)
אבל זה על פי נתונים שהיו לי לפני מספר שנים ולא חישוביי גאיה החדשים. מאמר מספר 73 בבלוג שלי.
יום טוב
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
יהודה
הכוונה שלי היא: אם התיאוריה שלך היא היחידה שמנבאת את האטת מהירות האור, ואם ההאטה הזאת אכן מתגלה – אז התיאוריה שלך מקבלת אישוש. ככל שיש יותר תיאוריות שמנבאות תופעה, אז השפעת האישוש קטנה.
תורת היחסות מסבירה את הכבידה בכל מרחק. היא גם מסבירה את התעקמות האור ואת האטת הזמן. כדי להסביר תופעות מסויימות – צריך להוסיף סוגי חלקיקים שלא גילינו עדיין.
אתה אומר – כדי להסביר את מה שהיחסות לא מסבירה, בוא נזרוק את ההסבר שלה לפח. במקום זה, צריך להוסיף חלקיקים שעדיין לא גילינו, צריך לזרוק את תיאורית המפץ הגדול, את תורת היחסות הפרטית ואת תורת הקוונטים.
אה, ונתעלם מהבעיות של גרר, אי-שמירת אנרגיה וכן הלאה.
פיספסתי משהו?
ניסים
לא מבין מה אמרת עכשיו:-
אתה אומר:-
“בוא נניח שעכשיו אנחנו מגלים שמהירות האור אכן השתנתה. אז עכשיו – הסיכויים שהתיאוריה שלך נכונה ירדו” ??? מה פתאום , הרי זה יעלה את הסבירות שהתיאוריה שלי נכונה!! להזכירך, אני כל הזמן טוען שמהירות האור הייתה בעבר גדולה יותר, ואם זה יתגלה ובמידה שאני קובע זה מאשש את התיאוריה שלי!!
אתה ממשיך ואומר:-
” זה לא בדיוק מדעי להביא תיאוריה מתחרה כדי לחזק את התיאוריה שלך….” וכאן אני חייב לציין שנגעת בנקודה רגישה. האם מותר להביא חלקים מתיאוריה אחרת לאשש את דברי? ברור לי שלכל דבר
תהיה החלטה שונה. אבל כאן במקרה שלי אני לא זקוק למאמר כי מה שהם אמרו, אני כבר אמרתי. אבל כיף לראות שאני לא לבד ברעיונות שלי.
ולגבי השאלות שלך אמרתי כבר שיש טעם לענות עליהם רק כשאחת האפשרויות להפרכה תיבדק.
אני בכל זאת אבדוק קצת אם אחרים חשבו על רעיונותי ובעיקר על נוסחת הגרביטציה השונה
שאכתוב אותה שוב:-
Y=N*e^-q
Y נוסחת היקום הפשוט
N נוסחת ניוטון
e המספר הטיבעי
^ סימן של חזקה
r המרחק בין הגופים
d הדרך החופשית הממוצעת של חלקיקי הפושינג
q נסמן את r חלקי d
שבת שלום ניסים נידמה לי שאני אפרוש לישון
תודה על תגובות מאתגרות
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
יהודה
בוא נניח שעכשיו אנחנו מגלים שמהירות האור אכן השתנתה. אז עכשיו – הסיכויים שהתיאוריה שלך נכונה ירדו.
זה לא בדיוק מדעי להביא תיאוריה מתחרה כדי לחזק את התיאוריה שלך….
אבל, אולי תענה, בבקשה, על השאלות שלי?
ניסים וישראל
אני לא לבד! שימו לב כמה שזה דומה לדברים שאני אומר!
להלן המאמר שפורסם:-
מהירות האור הקבועה היא הבסיס לתורת היחסות ולפיזיקה המודרנית, אך תיאוריה חדשה טוענת כי בעבר היא הייתה גבוהה יותר, הסבר שעשוי לפתור תעלומות הקשורות בהיווצרות היקום
אחת מהנחות היסוד המהפכניות שהיוו את הבסיס לתורת היחסות של אלברט איינשטיין היא שמהירות האור קבועה בכל מערכות הייחוס. כלומר אדם שיושב על כדור הארץ ואדם שנמצא בחללית הנעה במהירות גבוהה יראו שניהם את האור נע בדיוק באותה מהירות – 299,792,458 מטר לשנייה. להנחה הזאת יש השלכות מרחיקות לכת על התקדמות הזמן והתארכות המרחב במהירויות גבוהות, והיא הוכחה שוב ושוב באין ספור ניסויים.
חוקרים מאוניברסיטת ווטרלו בקנדה ואימפריאל קולג’ בלונדון מציעים תיאוריה קצת אחרת. לטענתם, מהירות האור אכן קבועה בכל מערכות הייחוס בכל רגע נתון, אבל היא משתנה בזמן והייתה בעבר גבוהה יותר. התיאוריה שהם מציעים עשויה לפתור בעיה קיימת בקוסמולוגיה ולהסביר את השלבים המוקדמים של התפתחות היקום.
המשך בלינק הבא:-
https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%94
שבת שלום
יהודה
לניסים
אני עד עכשיו נימנעתי מלנסות להתמודד עם הייחסות. אמרתי לעצמי היחסות כבודה במקומה מונח הבה וניתמודד עם ניוטון. אבל אתה”לוחץ” ויתכן והגישה שלי היא מוטעית אולי כדאי לבדוק מה מכל הייחסות מסוגל היקום הפשוט לנבא:-
פרצסיה של כוכב חמה כבר ראיתי שניתן לנבא עם הפושינג,
עידוש ניתן לנבא,
גדילת הגרביטציה בתנועה מהירה גם היא ניתנת לניבוי כי הרי גופים נעים יבלמו בצורה רבה יותר את חלקיקיי הפושינג,
מה נישאר לנו?, השתנות הזמן…. זה קשה … אבל לא צריך להשבר… הרי אף פעם לא ויתרנו על מייקלזון מורלי,,,
האם כדאי לי להשקיע כעת בעינייניי יחסות??, אני מעדיף להמתין ולראות מה קורה עם כל אותם אפשרויות להפרכה כי אם התיאוריה תופרך אין טעם להתאמץ. אם תאושש התיאוריה , אחזור לבדיקת הייחסות.
לגבי כל הלווינים הסובבים נגד סיבוב כדור הארץ הגרביטציה של ההרים יעכבו אותם גם על פי גרביטציה הניוטונית ומשך חייהם יהיה קצר יותר. זה לא רק עיניין של פושינג גרביטי אז אני באמת לא מבין מאיין אתה לוקח את זה שאין עליהם כל השפעה מעכבת?
אז נא לנהוג בסבלנות ובמתינות, וניראה מה קורה. באמת אין מה למהר. ישראל מנסה לבדוק את הנתונים של גאיה על ads11635 אולי משם תבוא הישועה.
אתה יכול לבדוק את שינוי המשקל של גופים או את החיכוך. בזמנך החופשי,
אפשר גם את שינוי מהירות האור, לא להלחץ. יש זמן, השמש תהפוך לענק אדום רק עוד מיליארדי שנים. אני מבטיח לך ניסים שאם תהיה לי התפתחות לחיוב או לשלילה בנושא התיאוריה אני אעדכן את כולם.
יום טוב ניסים
סבלנות
יהודה
יהודה
האם למרחב יש תכונות או לא? אם יש לו, אז לא צריך להוסיף חלקיקים נוספים.
ואם אין לו -פסלת את תורת היחסות הכללית (ואז תצטרך להסביר איך הזמן מעט בשדה כבידה).
לווינים מסויימים נעים הפוך לכיוון הסיבוב של כדור הארץ. אין אנומליה במסלולים שלהם.
אשמח להתיחסות לנקודות האלה.
ניסים היקר
איפה אתה ראית שאני בטוח בתיאוריה שלי כשאני מביא קרוב לעשרה מדידות שיכולות להפריך אותה??
מהיכן אתה כל כך בטוח במפץ הגדול כשבסיס קיומו נבע ממהתפשטות האבל?, איך מדידה שנעשית בנקודת זמן מסויימת, קובעת לך בביטחון לגבי נקודת זמן לפני 13.8 מיליארד שנה??, תמיד דבר שמתפשט חייב להיות מרוכז בעבר בנקודה סינגולארית??, האם אתה יכול להאשים מישהו שמטיל ספקות בקיומה של נקודה סינגולארית?? כל היקום מרוכז בנקודה??, וגם לך יש בעייה עם הנקודה הזאת ולכן תוך חלקיקי שנייה היא מתפשטת לכמה שנות אור ולמעשה היקום ממשיך משם!
שוב אתה קובע” אתה מזלזל במדענים” , למה? איפה ראית את זה??
על החיכוך איני רוצה להוסיף, ועל הגופים המסתובבים נגד הכיוון המועדף אז משך חייהם הוא קצר יותר! ולמה אתה קובע שעל חלקיקיי הפושינג לא פועלת הכבידה? בגלל שהם קטנים? זה סתם רצון להתאים את הנתון למה שאתה זקוק, תבין שהגודל לא קובע!
לה סאז’ ראה את נוסחת ניוטון שהגיע אליה כהצלחה ולא שם לב שיש גם מושג “הדרך החופשית הממוצעת שעושה את ההבדל הגדול בין גרביטציה ניוטונית לגרביטציה של פושינג גרביטי.
אתה מבקש שאני אתאים את המודל שלי למציאות?, אז מה אתה רוצה שאני אוסיף חומר אפל כמו שפריץ צוויקי עשה בתחילת המאה העשרים?, זה ניקרא אצלך התאמה למציאות?, וכשזה לא מסתדר אז אין לך כל בעייה שוב לשנות את הנתונים עם עוד המצאה דגולה “האנרגיה האפלה”?
ניסים החלקיקים שלי רובם חולפים דרך השמש ולא מודעים לקיומה, החלק הזעיר שמתנגשים ביניהם ובין החומר האחר המצוי במערכת השמש עושים את ההבדל.
ולגבי האור הוא משתנה בסדר גודל של ס”מ לשנייה בשנה. מכשיר ליגו מסוגל למדוד סטיות בגודל ננומטרים, ניבדוק ואולי תסתום לי את הפה.
ואז אתה מסיים במשפט המחץ “. בהחלט ייתכן שקיים חומר אפל, ולעולם לא נגלה אותו” !
בהחלטה זו הראיתה שהחומר האפל אינו דבר מדעי כי אנו מחוייבים לתת את האפשרות להפרכה כדי להיות כזה (פופר, זוכר?). הפכת את החומר האפל לאלוהי, הוא קיים אך לעולם לא נוכל לראות לראות אותו.
טוב , ניסים, אנחנו לא מסכימים ביננו, אבל נתתי הרבה אפשרויות להפרכת התיאוריה שלי ואף הבטחתי הזמנה זוגית למסעדה למי שיוכיח זאת. אני מבטיח שתוך זמן קצר מאוד העולם המדעי ייפתר מהטעות המדעית הגדולה ביותר של המאה העשרים- החומר והאנרגיה האפלים.
זאת דעתי ואולי אני טועה.
יום טוב ניסים
יהודה
יהודה
מרגיז אותי שאתה כל כך בטוח בתיאוריה שלך, ופשוט מתעלם מכל מה שלא נראה לך.
אתה טוען שהיקום “התחיל” מגודל של כמה שנות אור. מה היה לפני זה? אתה לא רואה פה את הבעיה? 🙂 הקביעה של מודל המפץ הגדול הוא לא סתמי. לא רק שהוא מתבסס על מודל מתמטי, אלא יש לכך גם עדויות רבות. אבל, איך אמרת? זה לא נראה לי. יהודה, מה היה אומר פופר??
אני באמת חושב שאתה מזלזל במדענים, ומזלזל בצורה בוטה. יש לך תיאוריה פשטנית, שלא מסבירה הרבה, וסותרת בצורה בוטה את התיאוריות הכל כך מוצלחות שיש לנו.
מעצבן אותי שאתה מתעלם מהסתירות האלה, בצורה לא יפה.
ובנוסף, כבר לסאג’ הבין שיש בעיה במודל החלקיקים – החיכוך. אז אתה ממציא “החלקיקים מסתובבים סביב השמשף או מה שזה לא יהיה. אז מה עם יש גופים שמסתובבים הפוך? אז מה עם הפרט הקטן שהחלקיקים לא יכולים להסתובב סביב השמש, כי עליהם לא פועלת הכבידה?
יהודה – אולי תנסה להתאים את המודל שלך למציאות, ולא להיפך? אולי תנסה להבין שאתה לא רשאי להגיד “מהירות האור תלויה בטמפרטורה” בלי להבין מה זה מהירות האור?
באמת, יהודה, תחשוב על זה שאולי אתה טועה. ואל תסתמך לי על פופר ועל אוקאם. בפרט – פופר טועה. בהחלט ייתכן שלא ניתן להפריך תיאוריה שהיא נכונה. בהחלט ייתכן שקיים חומר אפל, ולעולם לא נגלה אותו. קרא קצת מעבר לפופר, היו הרבה פילוסופים אחריו.
בהזדמנות יודה, אינשאללה, מחר אני משיג, יעלה כמה שיעלה, אפילו אלף לירה.
ישראל
אין לי את הנתונים המדוייקים של המדידות של גאיה. ברגע שיהיו לי, אפשר לחשב.
אתה יכול להשיג את המדידות של אפסילון לירה ads11635 ?
ארוחה זוגית מובטחת
יהודה
נו, וזה חושב? זה באמת 90%?
כי אם לא, שנס מתניים וגש מיד מיד למלאכה.
ישראל
בוא ניקח דוגמא אמיתית – מערכת הכוכבים אפסילון לירה ads11635 . זאת מערכת כוכבים הבנויה משני זוגות הרחוקים כעשרת אלפים י”א. מכיוון ש והדרך החופשית הממוצעת המשוערת של חלקיקיי הפושינג גרביטי היא98,000 י”א אזי q שווה 0.102 , ואז e^-q= 0.9 כלומר כוח המשיכה במערכת זו יהיה רק 90 אחוז מהגרביטציה הניוטונית וזה ניתן למדידה. יכול להיות שגאיה כבר בדקה את המדידות הרלבנטיות, וצריך רק לחשב את זמן הסיבוב של זוג אחד סביב לזוג השני באפסילון לירה , האם הוא על פי ניוטון או סבוב איטי יותר בגלל גרביטציה קטנה יותר על פי יקום פשוט.
האם זה מספק אותך ישראל??
יודה, מה כל כך מסובך? אתה לוקח קוביית חלל שמקצועה מיליון שנות אור, מפנה אותה מכל הגלקסיות והכוכבים שבה ומניח שם שתי מסות בודדות. קל, ישים, וגם לא יקר במיוחד.
וברצינות, ברבים מספרי הפיזיקה תמצא בעיות תאורטיות העוסקות בשתי מסות בודדות. לדוגמה חישוב האנרגיה הפוטנציאלית הכבידתית הוא האינטגרל של הזזת מסה מהארץ לאינסוף, אפילו בסירס זימנסקינו. אין עוד מסות.
אה שכחתי, ספרי הפיזיקה לא רלוונטיים.. 🙂
אך אל יפול רוחך. אם תעמיק חשוב, פושינג דווקא שופכת אולי אור על אנומליית מהירות הסיבוב בשולי הגלקסיות, וזאת ללא עכירות ובלי יהירות.
ניסים, התגובה אליך מחכה לאישור
לניסים
כשאני קורא תגובה שמתחילה “אני להבדיל ממך באמת מנסה להבין” אז מיד יש פה את ההרגשה של הזלזול, אדם נאור העומד לעומת אדם נחות שלא מתעמק ולא מנסה להבין את דבריו של “היחיד מסוגו”, ניסים. אמור לי ניסים, האם באמת אתה חושב שקל לכתוב תיאוריה? האם אתה חושב שאפשר לכתוב אחת בלי שיהיו לך חורים גדולים בכל המארג. זה לא הוגן להתייחס כך לבן שיחתך.
נמשיך הלאה:-
“… חלקיקים שנוצרו בנפח קטן לפני זמן של הרבה פחות מ 13.8 מיליארד שנה?” סוף ציטוט.
אסביר לך מה הייתה כוונתי. היקום מוסבר היום כנקודה שהתפוצצה ותוך חלקיק שניה התפשטה באינפלציה לגודל של כמה שנות אור. ואני טוען שאפשר אולי להתחיל את היקום מהגודל של כמה שנות אור ולא להצטרך להסביר את היאינפלציה המוזרה שהייתה ביקום בזמן של 10^-35 שניות ביקום .
אם למשל אתה רואה חבורת תלמידים מתפזרת בהפסקה במגרש המשחקים זה אומר שלפני ההפסקה הם היו מרוכזים יותר, אבל אסור להסיק מכך שהם יצאו מנקודה סינגולארית!!.
במילים אחרות, אם אנו רואים את היקום מתפשט על פי קבוע האבל , לחלוטין לא נובע מכך שהיקום התחיל בנקודה.
ומהירות האור הייתה גבוהה יותר בעבר (ולא כמו שכתבת) כי מהירות האור פרופורציונאלית לשורש הטמפרטורה של היקום הלוהט שהיה בתחילה.
מתי זה קרה?, לפי החישוב שלי מכיוון שחלק מהתקופה האור היה מהיר יותר אזי כניראה יש סטייה בקביעה של 13.8.
ובקשר להמשך תגובתך לגבי מבנה החלקיקים נשאיר את זה לפעם אחרת.
אני מקווה שתהיה יותר מתון בתגובותיך ופחות זילזול (אלא אם אתה לא יכול בלי זה), שאל הסבר ואני אשתדל להמציא לך אותו.
יום טוב ניסים. אני עדיין עייף.
אני ניגש לשתות קפה
נא להגיב במתינות
יהודה
לכולם
הייתה מסיבת בת מצווה מעולה ונהנאתי לראות את בני משפחתי חוגגים . חזרתי רק בצהריים לביתי הקט והמשכתי לחגוג בשינה עד הערב, וכעת אני חוזר למטלות הידען,
נתחיל עם ישראל כי זה יהיה קצר:-
השאלה של שתי מסות הנימצאות ביקום מוזר לא מוגדרת ביקום נורמלי שלנו ולכן זה רעיון בידיוני ולא מדעי. על אף הרצון הכנה שלך. כל רעיון צריך להיות בר הפרכה. כאן גם הרעיון אינו ניתן לביצוע וגם ניסוי פופר לנסות להפריכו לא ניתן להעשות גופים שיהיו בחלל בלי הפרעה אחרת , אז מי מודד?, מה עם אור שנבחין בניסוי?
בקיצור :- לא קל! תגדיר את השאלה אחרת.
נא להגיב בעדינות
יהודה
אין עכירות בטיז אל נאבי, אין כוכבים, אין ירחים, רק שתי מסות בודדות..
יהודה
אני, להבדיל ממך, באמת מנסה להבין מה שאתה אומר (כלומר, אני לא חושב שאתה ישבת על הרבה דברים, ואתה גם אומר את זה בפירוש…) – האם אני מבין נכון? אתה טוען שיש מרחב חסר תכונות ואינסופי שבו נעים החלקיקים שלך, חלקיקים שנוצרו בנפח קטן לפני זמן של הרבה פחות מ-13.8 מיליארד שנה? (הזמן בא מזה שמהירות האור הייתה איטית יותר בעבר, לטענתך).
ובקשר לחלקיקים עצמם – האם הם כמו כדורים קטנים? כלומר – יש להם רדיוס קבוע? האם יש להם מסה? ואם כן – מהמקור המסה שלהם (הרי אתה לא מקבל את ההסבר של תורת היחסות הכללית).
ושוב שתי בעיות קטנות שבאמת מפריעות לי:
1) אתה פוסל הן את תורת היחסות הפרטית, הן את תורת היחסות הכללית – והן את תורת הקוונטים. ואם אתה לא רואה את זה – אז, היוסטון, יש לנו בעיה.
ישראל
דעיכה לפי ריבוע המרחק לוקה בחסר כי היא לא מתייחסת לאפשרות של הפרעה של המרחב בו נעה התופעה למשל אור הנע במרחב מתפשט על פי רבוע המרחק וגם על פי ההפרעה ש”מספק” המרחב למשל ערפל. והנוסחה של ההתפשטות הופכת דומה יותר לנוסחה שלי.
עד כאן
תודה על האיחולים ישראל, כל טוב
יהודה
מזל טוב יודה. אני מנצל את זמן החסד לפני שהפרטים נמחקים וצריך להכניס אותם מחדש..
איני מנסה לנגח אותך סתם. פושינג היא תאוריה יפה, דעיכת הגרביטציה שלא לפי יחס ריבועי הופכי קצת פחות.
קיימת לדעתי בעיה נוספת עם דעיכת הגרביטציה לא לפי יחס ריבועי הופכי למרחק – סימטריה כדורית.
שטח מעטפת כדור פרופורציוני לריבוע הרדיוס. אם הגרביטציה דועכת ביחס שונה, במקרה שלנו קטנה יותר מr^2, נצטרך לקבל עודף גרביטציה באיזורים אחרים של המעטפת.
כדי לראות זאת נחשוב על מצילתיים ענקיות ברדיוס עצום זו מול זו. חלקיקי הפושינג פוגעים בצדדים החיצוניים של המצילתיים בלי קשר למה שקורה בתווך, אך הצדדים הפנימיים מושפעים זה מזה.
אם המצילתיים מרוחקות זו מזו קילומטר אחד והמשיכה ביניהן מתאימה לניוטון אך במרחק שנת אור היא רק שליש מניוטון – מה קורה אם הרדיוס של המצילתיים הוא מיליון שנות אור? מה קורה עם הכוח אותו מפעילים החלקיקים בצד החיצוני אך נחסם בחלק הפנימי? Rms לא יעזור כאן בגלל שהמצילתיים כה גדולות עד שהן מהוות מעין סיר ומכסה שבצדדיו החיצוניים נחסמים יותר חלקיקים מאשר בפנימיים.
לכן אם באיזור אחד של כל אחת מזוג המצילתיים נקבל גרביטציה פחותה, נקבל בהכרח גרביטציה מוגברת באיזור אחר, כי הצדדים החיצוניים ממשיכים לחסום אותו מספר של חלקיקים ללא קשר למה שקורה בתווך.
לישראל
שאלת:- אם הדרך החופשית הממוצעת כל כך גדולה – אז איך פושינג מסבירה את המשיכה בין חלקיקים קטנים כמו אטומים?
תשובה- יש המוניי חלקיקים ולכן למרות הדרך החופשת הגדולה של הפושינג יש משיכה גם בין האטומים. אין סתירה בין הדברים.
לניסים
שאלת :- איך מגיעים לנוסחה?,
תשובה- כנס לבלוג שלי ותראה. גם ככה קשה מאוד לכתוב נוסחאות בידען. אסביר רק שלא עשיתי זאת באינדוקציה כמו שעשה ניוטון. עשיתי זאת בדדוקציה, הינחתי קיומם של חלקיקים נעים בחלל מכל מקום לכל מקום, הראיתי למה יש גרביטציה מה גודלה ונוסחתה ומה השפעתה של הדרך החופשית הממוצעת. לה סאז’ ואחרים לא חשבו על הדרך החופשית הממוצעת והשפעתה!,
ולגבי העידוש יש שתי סיבות:-
א. הגרביטציה הזכורה לטוב הפועלת בטווחים קטנים עד למרחק של שנות אור בודדות.
ב. הפרשי לחצים בין אזורים שונים בחלל שמעקמים את קרני האור .
דרך אגב אתה טועה טעות שרבים טועים בה. יש להגדיר בצורה מדוייקת את הבעייה. למה הכוונה?
אתה שואל איך אני מסביר עידוש כבידתי?, השאלה שצריכה להישאל :- איך אני מסביר עידוש?, כי זה מה שרואים בחלל, ההסבר לא צריך להגביל אותנו רק לעידוש מסוג כבידתי.
אם לא הבנת, אז לא נורא.
בכלל ניראה לי שעם מעט מחשבה הייתם יכולים שניכם להגיע לתשובות לבד, אבל אתם ששים להצדיק דעתכם ממש כמו שכתוב במאמר המעניין שפורסם אתמול בידען “האינסטינקט להסכים עם עצמינו” בגלל עיסוקי ביעול מפעלים למדתי להתעלם מתכונה אנושית זו המובעת במאמר.
אני כבר צריך להתכונן לאירוע הבת מצווה של נכדתי הבכורה והאהובה ליה, הנערך היום,
אז תודה מראש על האיחולים
יום טוב
יהודה
יהודה
נתת עכשיו נוסחה לישראל. איך מגיעים לנוסחה הזאת? די נמאס לי להגיד לך שאתה חייב ללמוד מה זה תורת היחסות הכללית. אתה חייב להבין שהתורה שלך סותרת לחלוטין את תורת היחסות.
לפי טענתך, האור לא אמור להתעקם במרחקים גדולים. אז, בבקשה, איך אתה מסביר עידוש כבידתי?
והנוחבה הזו שהצגת לישראל- איך מגיעים אליה? מאיזה אקסיומות אתה מתחיל?
יהודה
נתת עכשיו נוסחה לישראל. איך מגיעים לנוסחה הזאת? די נמאס לי להגיד לך שאתה חייב ללמוד מה זה תורת היחסות הכללית. אתה חייב להבין שהתורה שלך סותרת לחלוטין את תורת היחסות.
לפי טענתך, האור לא אמור להתעקם במרחקים גדולים. אז, בבקשה, איך אתה מסביר עידוש כבידתי?
והנוחסה הזו שהצגת לישראל- איך מגיעים אליה? מאיזה אקסיומות אתה מתחיל?
“אם הדרך החופשית הממוצעת d היא 1.55 שנות אור זה מסביר את הפרצסיה של כוכב חמה”.
אבל אם הדרך החופשית הממוצעת כל כך גדולה – אז איך פושינג מסבירה את המשיכה בין חלקיקים קטנים כמו אטומים?
נידמה לי שהצלחתי
לישראל
יש נוסחה, ואני אנסה להעביר לך אותה שוב באתר הידען אולי נצליח
נסמן את נוסחת ניוטון באות N ואת נוסחת היקום הפשוט באות Y
הנוסחה היא:-
Y=N*e^-q
e המספר הטיבעי
^ סימן של חזקה
r המרחק בין הגופים
d הדרך החופשית הממוצעת של חלקיקי הפושינג
q נסמן את r חלקי d
אם r קטן מאוד מ d אז q שואף לאפס, ואז e^-q שואף ל 1 ואז Y=N
ואם r גדול מאוד מ d אז q שואף לאינסוף ואז e^-q שואף לאפס ואז Y=0
כלומר במרחקים קטנים יחסית לדרך החופשית הממוצעת, נוסחת היקום הפשוט שווה לנוסחת ניוטון
ובמרחקים גדולים יחסית לדרך החופשית הממוצעת, נוסחת היקום הפשוט שווה לאפס
כפי שאתה רואה, עוצמת הגרביטציה הולכת וקטנה יחסית לעוצמה המחושבת ע”י ניוטון.
לדוגמא:- אם המרחק בין הגופים הוא d הגרביטציה תהיה רק כ 0.368 מהניוטונית
אם הדרך החופשית הממוצעת d היא 1.55 שנות אור זה מסביר את הפרצסיה של כוכב חמה.
במקרה זה, לגופים הנימצאים במרחק מאה שנות אור נקבל Y=N*e^-65 כך שלמעשה אין גרביטציה.
כלומר צריך לחפש כוח אחר להנעת הגלקסיות והוא לדעתי הפרש לחצים.
נקווה שעניתי לשאלתך
לילה טוב
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
נהיה בלגן. באתר שלי זה נימצא. אתה מוזמן
לישראל
יש נוסחה, ואני אנסה להעביר לך אותה באתר הידען אבל נידמה לי שזה יהיה בלגן בהעברה .
בכל זאת ננסה
נסמן את נוסחת ניוטון באות Nואת נוסחת היקום הפשוט באות Y
נקבל d) Y=N*e^(-r/
e המספר הטיבעי
^ סימן של חזקה
r המרחק בין הגופים
d הדרך החופשית הממוצעת של חלקיקי הפושינג
יודה
בוא ננסה את זה רגע.
נאמר שבאותו איזור ביקום נטוש ושומם הידוע בחלל בכינוי טיז אל נאבי, שבו תוכל לשייט מאות מליוני שנות אור בלי לפגוש ירח אחד לרפואה, קיימות 2 מסות בודדות.
אנחנו בודקים מה המשיכה בינהן במרחק מטר והכוח מציית לניוטון.
בודקים במרחק ק״מ – כנ״ל.
שנת אור – כנ״ל.
מאה שנות אור – שינוי משמעותי (כמו בשביל חלבינו).
שאלה: באיזה טווח בין שנת אור למאה אלף מתחיל הכוח להשתנות? האם יש נוסחה? ובהתחשב בסימטריה הכדורית של הבעיה – איך זה יכול להיות?
לניסים
אתה שואל כניראה:- מה הדרך החופשית הממוצעת של חלקיקיי הפושינב גרביטי? ובכן זאת הדרך הממוצעת בה נע החלקיק עד לפגיעה בחלקיק אחר. במאמר 55 בבלוג שלי מוסבר רעיון הפושינג גרביטי בהמשך במאמר 62 מוסברת ההשפעה של הדרך החופשית הממוצעת על הנוסחה הסופית ומוסבר שם למה הנוסחה שונה מניוסחת הגרביטציה הניוטונית. ההסבר מלווה בשרטוטים וקשה להסביר אותו באתר הידען. כך שתיכנס לבלוג ותתרשם שם. ודרך אגב הדרך החופשית היא זאת המסבירה למה בגז רגיל לא מתבצעת תופעת הגרביטציה בין גופים הנימצאים בתוכו,
לגבי שאלתך השנייה עד היום לא מצאתי את האפשרות לחשב זאת. מתנצל.
יום טוב
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
ניסים
שאלת” אז איך אתה כן מסביר את התעקמות האור ליד מסה? או את האטת הזמן ליד מסה”? סוף שאלה.
מה כאן לא ברור?, אני מסביר זאת עם תורת היחסות וכן, אני לא אוהב את ההסבר הנ”ל, סתם דיעה אישית. תבין ניסים, שאם מישהו ימצא הסבר ניוטוני או פושינג גרביטי להתעקמות האור או האטת הזמן הוא יהיה עדיף עלי. אני חושב על זה כל הזמן, עד אז בכל בחינה אני אעשה את החישובים הייחסותיים.
כאן לא ניכנס פופר כי אם “התער של אוקאם”. ניוטוני או פושינג ניראה לי עדיף על ייחסותי.
דוגמא?- כשהיינו ילדים היו מחלקים לנו שמן דגים- חומר מגעיל שלקחנו אותו כי ככה נידרשנו עד שהיגיע היום ונימצאו תחליפים יותר טעימים לשמן לשימחת הילדים (וגם הדגים).
אני מחכה להסבר תחליפי. עיקום המרחב הוא בשבילי שמן דגים.
אני מקווה שהארתי את עיניך.
יום טוב ניסים
יהודה
יהודה
אני לא מבין את המרחק החופשי שלך. אני מחזיק ביד כדור ששוקל 5 ק”ג. כמה חלקיקים פוגעים בו כל שנייה?
יהודה
ברצינות כתבת: ‘אני לא אוהב מושגים כמו “עיקום מרחב”‘??? אתה? זה שמצטט בוקר וערב את הגישה של פופר???
אז איך אתה כן מסביר את התעקמות האור ליד מסה? או את האטת הזמן ליד מסה?
אנא, האר את עיני.
ישראל
שאלת : באיזה טווח הגרביטציה מתחילה להשתנות? התשובה תלויה בגודלה של הדרך החופשית הממוצעת של חלקיקיי הפושינג גרביטי. כל חלקיק שמתנגש , הופך לאקראי ומאבד את מסר הגרביטציה, ייתכן שהדרך החופשית הממוצעת של חלקיקיי הפושינג גרביטי היא כמאה אלף יחידות אסטרונומיות , קצת יותר מ 1.5 שנות אור, כי דרך כזאת תסביר את הפרצסיה של כוכב חמה בלי יחסות. פרטים בבלוג. ברור לי שהדרך החופשית הממוצעת היא קטנה בסדריי גודל ממאה אלף שנות אור.
כלומר למעשה מהמטר הראשון הגרביטציה כבר משתנה מניוטון אבל השינוי לא משמעותי עד למרחק של אלפי יחידות אסטרונומיות. הכפול כפול אפסילון לירה ads11635 , בו שני הכפולים רחוקים כעשרת אלפים יחידות אסטרונומיות. יכול לשמש לבדיקת הסטייה מניוטון אם היא קיימת, ואמרתי לפרופסור שי צוקר שכדאי לבדוק זאת עם גאיה.
ניסים
אתה חושב על משהו ומיד בחדוות ניצחון זועק :הפרכה!! מצטער ניסים, נקודת לגרנז’ מספר 2 נימצאת כמיליון וחצי ק”מ מכדור הארץ ותיקון קטן של המיקום במספר ק”מ (או מטרים) כבר ייתן פתרון לבעיה שהעלאת, ונכון גם שרק נקודות 4 , 5 הן בשיווי משקל יציב לכל השאר יש צורך במנגנון תיקוני מסלול, ודרך אגב על נקודת לגרנז’ 3 של כדור הארץ- שמש יש השפעה רבה כתוצאה מתנועת נוגה. (ויקיפדיה)
ולגבי עיקום המרחב,
אופן החישוב נותן תוצאות נכונות, אבל אני לא אוהב מושגים כמו “עיקום מרחב” ויש להם אצלי מקום של “כבוד” ליד “החומר האפל” “והאנרגיה האפלה”. אני אשמח אם היקום הפשוט יסביר את העיקום כמו שהוא מסוגל להסביר את הפרצסיה של כוכב חמה.
במילים אחרות , אצלי עיקום המרחב הוא “כשר” אבל “לא טעים לי” זה מה שאני מסוגל להגיד לך על דעתי על עיקום המרחב.
ולגבי גדל הזכור לטוב אני כמובן מצטער שהעלאתי אותו לויכוח ביננו אבל הויכוח לגביו הוא ממש שולי לגבי הגרביטציה שבה אנו דנים ואם אתה חושב שזה באופן מוחלט טעות אז שיהיה. מתנצל.
יום טוב
יהודה
אתה מתחמק…
יהודה
מה זאת אומרת אתה לא מסכים? זה עניין של דיעה???
יהודה – החללית WMAP נימצאת בנקודה L2. כלומר – בליקוי שמש מלא ותמידי. לפי מה שאתה אומר, המסלול שלו היה אמור להתרחק בהתמדה. באסה… . שוב הפרכה…
ועדיין אתה לא מתחמק מלענות על השאלה שלי: מסה מעקמת את המרחב? או לא?
יודה
באיזה טווח הגרביטציה מתחילה להשתנות? מתוך הנחה שסימטרייית המרחב של כל הגופים המעורבים היא כדורית, אז אם הגרביטציה הניוטונית היא נכונה בקירוב למרחק של נאמר 100,000 שנות אור, אז מתי היא מתחילה להשתנות? למה? האם קיימת נוסחה שמראה את תלות הגרביטציה במרחק? מרחק ממה?
ניסים
לא מסכים איתך שגדל אמר משהו אחר לגמרי, אבל באמת לא רוצה להרחיב בעינייני גדל, מה שאמרתי מקובל על רבים אבל לא עליך, והראיתי זאת. אז אנו לא מסכימים בעינייני גדל, נקודה.
ולגבי התיאוריה שלי ותורת היחסות: בטווחים קצרים התוצאות הן כמו ניוטון כמעט, ובמהירויות יחסותיות כמו יחסות. לעומת זאת בטווחים גדולים הגרביטציה שואפת לאפס בגלל הדרך החופשית הממוצעת של חלקיקיי הפושינג גרביטי, ואין התאמה כמובן גם לחישובים יחסותיים, התנועה בגופים רחוקים נובעת מהפרשי לחצים ולא מגרביטציה כלומר אם למשל אנדרומדה נעה כלפי שביל החלב זה לא נובע מגרביטציה (כמעט) אלא מהפרשי לחצים בין האזורים בהם נימצאות הגלקסיות.
דוגמא נוספת- ידועה תנועה של הגלקסיות באזורינו לכיוון מסויים בחלל הניראה די ריק והניקרא “המושך הגדול”, ומחפשים את המסה המושכת. דעתי היא שאזור המושך הגדול הוא אזור של לחץ נמוך ולכן יש זרימה אליו ולא בגלל מסה אפלה או חורים שחורים מיסתוריים.
גם לגבי מסות גדולות וצפופות יש התנהלות שונה בין התיאוריה שלי לבין יחסות וניוטון כי לא כל המסה של הגוף הכבד משתתפת בהליך הגרביטציה.
עוד הבדל- שני גופים שישקלו במאזניים אחד ליד השני ישקלו יותר מאשר אחד מעל השני.הבדל זעיר אבל קיים.
עוד דבר- בזמן ליקוי חמה הירח מסתיר לא רק את אור השמש אלא גם מעט מהגרביטציה שלה. כלומר הגרביטציה הפועלת על כדור הארץ ברגע ליקוי החמה היא קטנה יותר מאשר רגע לפני הליקוי.
סתם חומר למחשבה.
יש עוד הבדלים בין היקום שלך , רווי המסות והאנרגיות האפלות, לבין היקום שלי, אבל חמש בבוקר ואני מרגיש שנדודי השינה חולפים לי אז ..
לילה טוב
יהודה
יהודה
אתה זה שהזכרת את גדל, לא אני. טענת שהוא אמר משהו, והסברתי לך שהוא אמר משהו אחר לגמרי.
יהודה, עדיין יש סתירה כואבת בתוך מה שאתה אומר. אתה אומר שאתה מקבל את ההסבר של תורת היחסות הכללית לכבידה בטווחים קרובים. אם כך, אז אתה פוסל את התיאוריה שלך על הסף. הרי ההשפעה של החלקיקים שלך גדלה עם הקטנת המרחק , לא?
G
שוב נגעת בנקודה רגישה
כשהחלטתי שאת מהירות האור אני צריך להצמיד לשורש טמפרטורה מסויימת, הייתי צריך להחליט מה תהיה הטמפרטורה הזאת והאפשרות הראשונה שעלתה בראשי היא טמפ הרקע של היקום. האם אני בטוח שזו בחירה נכונה??, לאו דווקא, אלא שקיבלתי בסופו של דבר תוצאה שמצאה חן בעיני, על פי הירידה של המהירות קיבלתי שהתרחקות הירח מכדור הארץ היא רק 26 מ”מ לשנה ולא 38 מ”מ שנימדדו בעזרת לייזר. אז למה זה כל כך מצא חן בעיני כי 26 מ”מ בערך הן התפשטות האבל למרחק לירח[ נחמד אז לא צריך לתת כל התיחסות לגיאות שיצר הירח על כדור הארץ?, אולי אני טועה?,אבל זה לא צריך לשנות כי אפשר להצמיד את מהירות האור להתפשטות היקום בלי להתייחס לטמפ’ שלו,ומה שחשוב זה למדוד ולראות מה קורה עם המהירות של האור.
חומר למחשבה
יום טוב
יהודה
ניסים
אני מפשוטי העם לא מבין מתמטיקה כמוך ואם יש בעיה אני ניכנס לגוגל ושם כתוב (ויקיפדיה):-
גדל הראה שכל מערכת אקסיומות אפקטיבית ועשירה מספיק (כזו המכילה חלק מספיק גדול מאקסיומות האריתמטיקה) שהיא עקבית, היא בהכרח לא שלמה, משמע שקיימות טענות שלא ניתנות להכרעה, כלומר שלא ניתן להוכיחן או להפריכן. סוף ציטוט. ואת המשפט האחרון בדיוק אמרתי בתגובתי (G14 במאי 2018 בשעה 05:16):-
“גדל כבר אמר שתמיד בכל תיאוריה יהיו חלקים שאי אפר לדעת לגבי נכונותם, סוף ציטוט”
ואתה טוען שהדבר (שאמרתי מהזיכרון) הוא לא נכון? אבל זה מה שכתוב בויקיפדיה:-
“קיימות טענות שלא ניתנות להכרעה, כלומר שלא ניתן להוכיחן או להפריכן”. סוף ציטוט.
אז ברור לי שהיידע שלי אינו כמו שלך ובטח אתה צודק אבל רוח הדברים היא שאפשר להחליט שיש לחשוב על תשובה. הרי מזה התחיל הוויכוח על גדל. ניסים, המידע כיום הוא גדול וגדל בקצב רצחני . שמעתי שכבר כיום מתפרסמים כמיליון מאמרים מדעיים מידי שנה, כיצד אפשר לעבור על כולם?, האם אין שמץ של יהירות בדרישה הזאת שלך שאני אמור לדעת את קוצו של יוד של גדל , הילברט או פיאנו?, שהיום שמעתי את שמו לראשונה.
אני לא בא מהעולם המדעי, אני בא משטח ייעול עסקים, ואני מעולם לא הייתי מיצר פתרון של חומר אפל או אנרגיה אפלה דומיננטים בתהליכיי ייצור, לכן אני מחפש דרך להסביר דברים בצורה אחרת. אני עשיתי זאת, וכנידרש , אני גם מראה את האפשרויות להפרכה אז מה אתה מספר לי על פיאנו או כמה שאתה מכיר את גדל, זה לא שייך. וחלילה שלא תחשוב שאני לא מקנא בידע שלך על גדל אבל ניראה לי שלעיניינינו, מה שאני יודע על גדל מספיק בהחלט.
יום טוב ניסים
יהודה.
יודה, כתבת: הטמפרטורה המוחלטת של התווך בו נע הגל. ואני מניח שהתייחסת לטמפ 2.73 קלווין.
אבל זה קצת מוזר כי 2.73 זה לא הטמפ של התווך אלא הטמפרטורה (כלומר הספקטרום) של קרינת הרקע. אבל אותו תווך בדיוק מכיל גם פוטונים בטמפרטורה (כלומר ספקטרום) של 5700 קלווין – הפוטונים שיצאו מהשמש שלנו. והוא מכיל גם פוטונים שנעו אלינו מקוואזרים רחוקים במשך מיליארדי שנים והטמפ שלהם היא מיליוני קלווין. אני בטח מאד מפשט אבל יתקנו אותי אם אני טועה.
בכל מקרה זה קצת מוזר לייחס לתווך את הטמפ של חלק מהפוטונים שנעים בו. אתה הולך הפוך ממה שאתה מתאר! במקום לגזור את מהירות הגל מטמפ התווך, אתה גוזר את טמפ התווך מספקטרום אורך הגל של חלק מהגלים.
אבל אם כבר – במערכת השמש יש הרבה יותר פוטונים מהשמש מאשר פוטונים של קרינת רקע, בגלל זה כל כך חמים ונעים על כדוהײא. אז אולי הטמפ של התווך באיזורנו היא דווקא גבוהה, ולעומת זאת במקומות אחרים היא נמוכה? אז מהירות האור משתנה ממקום למקום? חשוד בעיני.
יהודה
במדע כדאי לדייק…
הנה מה אמרת “ודרך אגב הפילוסוף מתמתיקאי גדל כבר אמר שתמיד בכל תיאוריה יהיו חלקים שאי אפשר לדעת לגבי נכונותם”.
לא – זה לא נכון!!! דיוויד הילברט שאל ב-1928: האם ניתן להראות – בתוך מתמטיקה מסויימת – שהיא עקיבה. כלומר – בהינתן טענה בתוך השפה, האם ניתן להכריע את נכונתה – בתוך השפה. האם ניתן להוכיח שהיא נכונה או לא? “הוכחה” כאן זה משהו שאתה כנראה לא מכיר. הכוונה היא שיש לנו (א) קבוצת אקסיומות (במקרה הזה האקסיומות של פיאנו) ו-(ב) מספר כללי היסק (לדוגמה: אם A וגם B נכונים אז בפרט, A נכון). עכשיו נתון לנו טענה “T”. הכרעה אומרת: האם בעזרת האקסיומות וכללי ההיסק (בלבד) ניתן להגיע ל-“T” או ל “לא T”. זה מה שהראה גדל במשפט אי השלמות השני שלו. בפרט, במשפט השני, גדל הראה שניתן תמיד למצוא טענה כזו, בתוך השפה עצמה.
אתה שם לב? לא מוזכרת בו “תיאוריה” ובטח לא “כל תיאוריה”.
אחרי זה אתה מצטט: “משפט האי-שלמות משמש את חסידי העידן החדש על מנת לנגח את יומרתו כביכול של המדע לדעת הכל”. שאבין – אתה מייחס את עצמך לחבר בקבוצה האוממלה הזו??? 🙂
אתה כותב “תורת היחסות הכללית מסבירה את הכבידה כתכונה של המרחב – נכון!”. אז החלקיקים שלך לא פועלים במרחקים קצרים? הם לא פועלים על התפוח של ניוטון, על הירח, או על פלוטו? מה אם אנדרומדה (שמתקרבת אלינו) או גלקסיות רחוקות (שמתרחקות)?
ואם תורת היחסות נכונה בטווחים קצרים, אז איך התעקמות המרחב לא משפיעה במרחקים גדולים?
וסתם קוריוז מעניין על האור ופוטונים: אור אכן נע יותר לאט בזכוכית (לדוגמה) – אבל מהירות הפוטונים לא משתנה. זו הפשטה נוראית שמאד תרגיז את אלבנצו (כי אין לנו חלקיק שהוא פוטון שניכנס מצד אחד לזכוכית ויוצא מהצד השני) אבל זה כאן מדגיש שאתה לא יכול לבצע אנלוגיה בין פוטונים (חלקיקים קוונטיים) לחלקיקים שלך (שהם קלאסיים).
למתעניינים, הבלוג שלי:-
http://yekumpashut.freevar.com/
תודה מראש לאבי בליזובסקי על הפרסום !
יהודה
G
מהירותו של כל גל היא פרופורציונית לשורש הטמפרטורה המוחלטת של התווך בו נע הגל אני החלטתי להניח שאותו דבר עם מהירות האור בריק כלומר המהירות של האור בריק פרופורציונית לשורש טמפרטורת הרקע של היקום לדוגמא כשטמפרטורת הרקע של היקום הייתה פי מאה (273 מעלות קלווין) מהירות האור הייתה פי עשר כלומר כשלושה מיליון ק”מ לשנייה.
לדוגמא: מהירות האור בתקופת הרקומבינציה- 380,000 שנים אחרי המפץ הגדול, בטמפרטורת רקע של כ- 3000 מעלות קלווין הייתה היתה פי 33 שזאת מהירות של כ 10 מיליון ק”מ לשנייה.
מה רע עם המספר הנוכחי אתה שואל, התשובה היא הייתי מוכן לקבל את הקביעות של מהירות האור, אם זה היה נובע ממשהו, אבל לצערי, בניגוד לדיעה המקובלת, ניסוי מיקלזון מורלי לא יכול היה לקבוע שמהירות האור קבועה בעבר ובעתיד לצורך כך יש לעשות מספר מדידות ולהשוות ביניהן אתה לא יכול על סמך מדידה אחת לקבוע קביעות. אתה מצלם לדוגמא שעון בנקודת זמן, אתה לא יכול על סמך צילום אחד לדעת אם המחוגים נעים אבל שני צילומים ולהשוות בינהם אתה תוכל לקבוע. הצעתי לבדוק במתקן ליגו את ההשתנות, ניראה לי שיש למתקן את הרגישות המתאימה לבדוק את השינוי, אז אם למישהו יש קשרים, אשמח. ארוחה זוגית מובטחת.
בדקתי את התפשטות היקום ואת התקררותו וקבעתי מה צריכה להיות השתנות מהירות האור. התוצאה ירידה של ס”מ אחד לשנייה בשנה.
מאמר מספר 40 בבלוג שלי.
יום טוב, וברוכים הבאים לשגרירות האמרוקאית בירושלים
יהודה
יודה, אבל מה לגבי שימור תנע? כשמשהו מהיר מתנגש במשהו איטי, התנע נשמר. אם חלקיק מהיר ײמשיגײ איטי ושניהם באותה מסה אז לא השתנה כלום, המהיר נהיה איטי והאיטי מהיר…
אולי פשוט תסביר למה אתה חושב שמהירות האור קטנה.. מה רע לה עם המספר הנוכחי היא לא צריכה דיאטה בעיני.
לניסים
מתוך ויקיפדיה בעברית :-
“משפטי האי-שלמות של קורט גדל הם צמד משפטים יסודיים בלוגיקה מתמטית, הענף החוקר את יסודות הלוגיקה בכלים מתמטיים.
גדל הראה שכל מערכת אקסיומות אפקטיבית ועשירה מספיק (כזו המכילה חלק מספיק גדול מאקסיומות האריתמטיקה) שהיא עקבית, היא בהכרח לא שלמה, משמע שקיימות טענות שלא ניתנות להכרעה, כלומר שלא ניתן להוכיחן או להפריכן. בכך גדל שם קץ לניסיונות רבים לבנות מערכת אקסיומטית כוללת שממנה תנבע כל המתמטיקה.
ההשפעה מחוץ לתחומי המתמטיקה הייתה רבה אף היא. משפט האי-שלמות משמש את חסידי העידן החדש על מנת לנגח את יומרתו כביכול של המדע לדעת הכל. לטענתם, אם אפילו המערכות המתמטיות הבסיסיות ביותר אינן ניתנות להוכחה, אזי ישנה בעייתיות בגישה על פיה מסוגל המדע להבין את העולם” סוף ציטוט. אז שום קשר לפילוסופיה ניסים?, אחרים לא קישרו בינו לבין מדע?
אז כניראה בכל זאת אמרתי את מה שחושבים על גדל והמשפטים שלו אז מה תגיד עכשיו? אהה, ניזכרתי, ויקיפדיה בעברית זה אלה השקרנים שמטעים את הישראלים. סתם לחפש להשמיץ.
ומה אמרת בחלק הראשון של תגובתך? נבדוק:-
אני מצטער שאתה נעלב, אבל אני מאד ענייני.- נניח
אני כל הזמן חוזר על עצמי, – נכון
כי אתה מתחמק מלחשוב על המשמעות של מה שאתה אומר.- כמה שאתה טועה!
אמרת – “התיאוריה שלי ותורת היחסות הם חברים”- נכון, בטווחים קצרים.
תורת היחסות הכללית מסבירה את הכבידה כתכונה של המרחב. – נכון!
אתה טוען שלמרחב אין תכונות. – לא נכון, תכונות לטווחים קטנים מקובלים עלי נובעים מניסוי מיקלזון מורליי .
אתה באמת לא רואה שמשהו לא מסתדר כאן?- לא, כי אז נידרש ממני להסכים שבטווחים הגדולים תהיה חייבת להיות מסה אפלה ואנרגיה אפלה ואני מסביר את מה שהם מאפשרים בעזרת התיאוריה שלי, ובלעדיהן!.
ניסים עניתי על הכל, גם עכשיו תגיד שאני מתחמק??
יום טוב ניסים ונקווה לשקט יחסי בדרום .
יהודה
התגובה מופנית ל G
אני חייב לציין שלא חשבתי על שאלתך הבאה:-
(במילים שלי) “מה קורה עם החלקיקים והפוטונים (הוותיקים) הנעים מעל למהירות האור החדשה האיטית יותר”?
ברור שהם האטו, כי עובדה שלא קימים היום פוטונים הנעים מהר יותר ממהירות האור העכשיוית. שאלה קשה . אבל אני חושב שהפתרון נימצא בפתרון השאלה הדומה:-
מה קורה כיום לפוטונים של האור כשהאור חודר לאזור בו מהירות האור שונה? למשל אור עובר מהריקנות לענן גז?,(או מענן גז לריקנות?)
תשובה שתיתן לי לשאלה זו יכולה לעזור לי בפתרון.
יש לי כמה רעיונות לפתרון למשל, התנגשות עם הפוטונים החדשים האיטיים יותר, או התנגשות עם חלקיקים אחרים איטיים הקיימים בקוסמוס, אבל הייתי רוצה לחשוב על כך.
חייב לציין שזו שאלה קשה. נסה לפתור אותה גם אתה? זאת יכולה להיות שאלה מאתגרת לתלמידים מתקדמים בפקולטה לפיזיקה!.
ברור שאם תוכיח שמהירות האור אינה יכולה להאט בריק, זה ידרוש שינויים מרחיקיי לכת בתיאוריה שלי עד כדי הכחדתה. ובהומור נאמר שאת פרק א בבראשית נשנה ל:-ויאמר אלוהים יהי אור, ויהי אור במהירות 299,792,458 מטר לשנייה בריק. נקודה.
יום טוב G. חייב לציין שאתה הכי קרוב להרוויח ממני ארוחה זוגית.
יהודה
יהודה
אני מצטער שאתה נעלב, אבל אני מאד ענייני.
אני כל הזמן חוזר על עצמי, כי אתה מתחמק מלחשוב על המשמעות של מה שאתה אומר.
אמרת – “התיאוריה שלי ותורת היחסות הם חברים”. תורת היחסות הכללית מסבירה את הכבידה כתכונה של המרחב. אתה טוען שלמרחב אין תכונות. אתה באמת לא רואה שמשהו לא מסתדר כאן?
גדל לא אמר משהו שאפילו קרוב למה שאמרת עכשיו! גדל התיחס לאחת הבעיות של הילברט והראה שהמתמטיקה של פיאנו אינה שלמה. אין פה שום קשר לפילוסופיה, ואין כאן אמירה אפיסטמולוגית כללית.
נחמד שאתה מתעצבן כשאין לך מה להגיד.
יודה, כתבת: העדפה שלי היא כולם נעים במהירות האור מכיוון שברור שהפוטונים הניטרינים ושאר הקרניים הקוסמיות נעים במהירות האור. סוף ציטוט.
אבל אמרת שמהירות האור קטנה כל הזמן, האם גם החלקיקי הפושינג מאיטים כדי להתאים למהירות האור? מעין הצמדה לדולר? ואם כן – איך כל התנע שלהם הולך לאיבוד?
ניסים
היקום שלי נמצא במרחב שרובו ריק והיקום מתפשט לתוך המרחב הריק . אין לי צורך שהמרחב יתפשט ולא מבין לאן הוא צריך להתפשט ?, אם התשובה הזאת מספקת אותך או שאתה דוקא רוצה סתם לריב.
גם כאן צריך לרדת לעומקם של דברים, אז תגיד לי ניסים האם באמת חטאתי חטא דתי בזה שאמרתי שלא חשבתי על משהו לעומקם של דברים?? זה עושה אותי דתי? הרי לדתיים הכל ברור. דרך אגב בזה שאתה משווה ביני לבין וואלאס אני רואה בזה קומפלימנט. הרי המיטב שבמיטב שבמדענים אמרו דברים וחזרו בהם האבל אמר שהתפשטות היקום היא פי שבע מהמשוער היום, איינשטיין קבע את הקבוע הקוסמולוגי “טעותו הגדולה ביותר”אז מה קרה אם אני צריך לחשוב בבעיה או שתיים לא מושלמות. ודרך אגב הפילוסוף מתמתיקאי גדל כבר אמר שתמיד בכל תיאוריה יהיו חלקים שאי אפר לדעת לגבי נכונותם, אז מה הבעייה אם אני אומר שלא חשבתי עדיין על בעייה מסויימת?, סתם לזלזל ולהשמיץ ואתה מאשים אותי בזילזול?, בהשמצות? עזוב, לפעמים לא כייף להתמודד מול תגובותיך. איפה ראית שאני דוחק את הבעיות הצידה?, איפה ראית שאני מעביר נושא, ואיפה ראית שאני מתחמק מלענות? סתם מטיל דופי!
לילה טוב
יהודה
יהודה
או שהמרחב עצמו מתפשט או שלא. אני חושב שעלינו על מה באמת לא תקין בגישה שלך: “לא חשבתי על זה”…
אתה מזכיר לי את אלפרד וואלאס: הוא גם חשב על הברירה הטבעית כסיבה לריבוי המינים, אבל פסל את זה כשזה הגיע לבני אדם, ונשאר עם השטות של אלוהים.
וכמו אנשים דתיים, כשאתה נתקל בבעיות אז אתה דוחק את הבעיות הצידה, מזלזל באלה שמציגים את הבעיות (ו/או בבעיות עצמן), או מעביר נושא.
ניסים
אמרתי כבר שלטווחים עד אלפי י”א התיאוריה שלי מקבלת את כל המסקנות של ניסוי מיקלזון מורלי ותורת הייחסות. מעבר לזה , בטווח של שנות אור, היחסות לא מקובלת עלי כמו שגם הגרביטציה לא. זה לא אומר שלא נקבל גלי גרביטציה מהמרחקים כי הם נוצרו כתוצאה מפעילות קרובה של גופים גדולים חורים שחורים או כוכביי נטרונים וכו.
אם תפוצץ בלון בריק השכבות הפנימיות של הגז לא תהיינה מודעות לפיצוץ בתחילה ולאחר מכן גם הן תתפשטנה החוצה כלומר ממהירות אפס הן יעברו למהירות ההולכת וגדלה, וזה ניקרא תאוצה.
ולגבי נקודה/ אזור מרכזי מועדף, אז קודם כל ביקום כמו שלי כל נקודה מתרחקת יחסית לאחרות אבל אין סיבה שאנו נהיה במרכז זה. נכון שיש אזור בקוסמוס “מיוחס” מהאחרים ויש גם כיוון מועדף, ומסכים שזה דורש חשיבה איך בדיוק תיראה ההתפשטות מכל נקודה ונקודה ביקום ואיך יראה האזור המיוחס.
כניראה יהיה שינוי זעיר בקרינת הרקע מכיוונים מסויימים, אבל שוב לא חשבתי על זה לעומק.
שבוע טוב
יהודה
ניסים
גם תגובתי לך ממתינה לאישור. לא מבין למה?,נמתין בסבלנות
ניסים
אמרתי כבר שלטווחים עד אלפי י”א התיאוריה שלי מקבלת את כל המסקנות של ניסוי מיקלזון מורלי ותורת הייחסות. מעבר לזה , בטווח של שנות אור, היחסות לא מקובלת עלי כמו שגם הגרביטציה לא. זה לא אומר שלא נקבל גלי גרביטציה מהמרחקים כי הם נוצרו כתוצאה מפעילות קרובה של גופים גדולים חורים שחורים או כוכביי נטרונים וכו.
אם תפוצץ בלון בריק השכבות הפנימיות של הגז לא תהיינה מודעות לפיצוץ בתחילה ולאחר מכן גם הן תתפשטנה החוצה כלומר ממהירות אפס הן יעברו למהירות ההולכת וגדלה, וזה ניקרא תאוצה.
ולגבי מרכזיותה של נקודה, אז קודם כל ביקום כמו שלי כל נקודה מתרחקת יחסית לאחרות אבל נכון שיש אזור בקוסמוס “מיוחס” מהאחרים ויש גם כיוון מועדף. אין סיבה שאנו נהיה במרכז זה אבל מסכים שזה דורש חשיבה איך בדיוק תיראה ההתפשטות מכל נקודה ונקודה ביקום ואיך יראה האזור המיוחס.
כניראה יהיה שינוי בקרינת הרקע מכיוונים מסויימים, אבל שוב לא חשבתי על זה לעומק.
שבוע טוב
יהודה
יהודה
כלומר, התיאוריה שלך בסתירה מוחלטת לתורת היחסות הכללית. אז בבקשה, תפסיק להגיד שהם חברים.
לא ברור לי איך היקום שלך מאיץ. אם תפוצץ בלון בחלל, אז הגז לא יאיץ.
לפי התיאוריה שלך, ליקום יש מרכז. האם אתה טוען שאנחנו בדיוק במרכז הזה? נהיית דתי? 🙂
ניסים,
קח לך שעתיים מעבודה החשובה שאתה עושה כאן (לא בציניות) וצפה בהרצאה של נימה ארקדי חמד. הנושא הוא סופו של הזמן-חלל והוא בין היתר מתאר שיטות חדשות לחישוב אינטראקציה בין חלקיקים יסודיים שנוצרו כי לא ניתן לחשב אותן באמצעות דיאגרמות פיינמן והן נובעות מההבנה שזמן-חלל הוא רעיון מקורב למציאות אך ככל הנראה יש אבני בניין פרימיטיביים יותר.
https://youtu.be/qTx98PUW6lE
הוא מתחיל לדבר על השיטות החדשות בסביבות דקה 45
הנה לינק לעבודה
https://physicslearning.colorado.edu/tasi/tasi_2013/notes/june19/Dixon3.pdf
אלבנטזו, אם אתה עדיין כאן ומכיר את הנושא, יהיה נחמד לשמוע פרטים נוספים. אין לי שאלה ספציפית הנושא פשוט מרתק
G תגובה שלי מחכה לאישור… נמתין בסבלנות
ובכן G כאן באמת יש בעית מילכוד שכל תשובה עלולה להיות בעייתית. אם אני אגיד שיש התפלגות בולצמנית במהירות החלקיקים אזי יהיו חלקיקים שנעים יותר מהר ממהירות האור, ואם אני אגיד שכולם נעים באותה מהירות אז איפה בולצמן?, יש גם את האפשרות שההתפלגות הבולצמנית תהיה באנרגיה היחסותית של החלקיקים שכולם ינועו כמעט באותה המהירות ושוב בעייה האם מותר לי להשתמש בתורת הייחסות מתיאוריה אחרת לניתוח תיאוריה חדשה? אז לא בדיוק יודע מה הפיתרון. העדפה שלי היא כולם נעים במהירות האור מכיוון שברור שהפוטונים הניטרינים ושאר הקרניים הקוסמיות נעים במהירות האור.- בדיוק או כמעט. לה סאז’ לא ידע מיחסות לכן אמר מה שאמר אני לא חושב שהחיכוך קיים ולכן לא צריך את המהירות הלה- סאז’ית.
חוזר לראות מה התוצאה בארוויזיון…
יום טוב
יהודה
יודה, אמרת “מרחב גזי”, האם אתה אומר שחלק מחלקיקי הפושינג גרביטי נעים מהר וחלק לאט, בהתפלגות מקסוול בולצמן – ורק הממוצע הוא C? הרי ככה גז עובד.. אם כן, אז זה סותר את מה שראו ב LIGO.
אגב לאסאג כתב שמהירות הפושינג גרביטי היא פי 10000 מ C (כדי להתגבר על הבעיה שאתה מתעלם ממנה – חיכוך) אז מסתבר שלא רק מהירות האור נשחקת עם השנים 🙂
G – שאלת את השאלה “מה מהירות חלקיקיי הפושינג גרביטי בתיאוריה שלי? התשובה לכך לא קלה , אני מעריך שמדובר בחלקיקים הדומים לניטרינים, רק זעירים יותר ומהירותם היא דומה, קרוב מאוד למהירות האור.
ניסים- בקשר להתפשטות היקום, אצלי היקום ניראה קצת שונה,:- היקום שלי הוא מרחב גזי הבנוי מהמוני חלקיקי פושינג גרביטי, נטרינים פוטונים היגס בוזונים ועוד המוני קרניים קוסמיות, המכיל בתוכו גם כוכבים וגלקסיות.. מעבר לגלקסיות הרחוקות ביותר מופיעה ריקנות, לא יודע עד להיכן. כלומר כל היקום שלנו הוא גוף גזי אדיר המכיל בתוכו כוכבים וגלקסיות, המתפשט לריקנות סביבו. השכבות החיצוניות של היקום מתפשטות באופן טיבעי מהר ואילו הפנימיות מתפשטות לאט (התפשטות האבל). קל להוכיח שהתפשטות יקום כזה הנעשית אל תוך הריקנות סביבו, אפילו מאיצה, כי תמיד הכוח הדוחף גלקסיה כלפי חוץ הוא גדול מהכוח הדוחף אותה כלפי פנים. כל כך פשוט, בלי אנרגיה אפילה ובלי חלקיקים מוזרים, ודרך אגב היקום שלי לא התחיל מנקודה סינגולרית ואין סיבה להניח כך, אני מאמין שגודלו המינימלי היה בקוטר של שנות אור בודדות. הגרביטציה ביקום הפושינג גרביטי שלי – היקום הפשוט, פועלת למרחק של שנות אור בודדות, הכוח הדומיננתי ביקום שלי אינו הגרביטציה כי אם הפרשי הלחצים הפועלים ביקום הגזי שלי. סתם, הסבר “יקום פשוט” על רגל אחת.
ותודה על איחולי המזל טוב לחגיגת נכדתי הבכורה!
כל טוב
יהודה
ניסים,
קח לך שעתיים מעבודה החשובה שאתה עושה כאן (לא בציניות) וצפה בהרצאה של נימה ארקדי חמד. הנושא הוא סופו של הזמן-חלל והוא בין היתר מתאר שיטות חדשות לחישוב אינטראקציה בין חלקיקים יסודיים שנוצרו כי לא ניתן לחשב אותן באמצעות דיאגרמות פיינמן והן נובעות מההבנה שזמן-חלל הוא רעיון מקורב למציאות אך ככל הנראה יש אבני בניין פרימיטיביים יותר.
הנה ההרצאה
https://youtu.be/qTx98PUW6lE
נדמה לי שהוא מתחיל לדבר על השיטות החדשות בסביבות דקה 45
הנה מאמר בנושא
https://physicslearning.colorado.edu/tasi/tasi_2013/notes/june19/Dixon3.pdf
אלבנטזו, אם אתה עדיין מרחף באיזור ורוצה לשפוך אור נוסף על הנושא, אשמח. אין לי שאלות קונקרטיות, אומר מראש (הבן הרביעי בהגדה…)
יהודה
קודם כל מזל טוב!
בקשר ל-GPS, יש מספר שיטות שמעלות את הדיוק שלו בהרבה. שתי דוגמאות הן DGPS ו-RTK.
האנרגיה האפלה נידרשת להאצת התפשטות היקום, אבל לא להתפשטות עצמה. אבל לא זה העניין. אני אשאל אותך שוב: האם לדעתך המרחב עצמו מתרחב?
יהודה, דבר במספרים! מה המהירות של חלקיקי הפושינג גרוויטי בתאוריה שלך? האם היא גבוהה ממהירות האור?
כן או לא..
ניסים
אני הבאתי את המידע שלי מויקיפדיה בעיברית והם מדברים שם על אי הדיוק שדיברתי עליו. זה לא ידע שלי. אבל “כידוע”, המדענים שמפרסמים בויקיפדיה בעברית הם (לדעתך, לדעת אלבנזו ואחרים) מדענים טיפשים שלא מבינים כלום ומדברים שטויות ומפיצים שקרים. תבין שלדעתי אי דיוק של פחות מ מ”מ אחד בשנה לא ניתן לעלות עליו אפילו לפי הנתונים החדשים שהמצאת. אני לא מבין גדול בג’י פי אס אבל אני מתאר לעצמי שיש מנגנון תיקון שבו שני פרומיל המ”מ ליום מדידות יתמסמס בין כל התיקונים האחרים הנעשים במדידות. את הכיוונים העדינים שלהם הם עושים על ידי מדידה בגלים אלקטרו מגנטים, לייזר , מכ”ם, או רדיו ואתה מבין ש”סרגל” זה שהם משתמשים בו הוא, הוא, זה שאינו קבוע, והם לא יוכלו לעלות על כך…..
אתה כל הזמן חוזר על כך שכאילו אמרתי שהמדענים הם מטומטמים, אף פעם לא טענתי כך!!!! אי הסכמה לדברים שאתה אומר לא עושה את בן השיחה שלך מטומטם.
את המשך תגובתך עם הכבידה לא הבנתי אבל כידוע לך היקום מתפשט ואפילו מואץ , ואתה זקוק נואשות לאנרגיה האפלה כדי להסביר זאת. אצלי אין צורך בכך.
טוב, לי ניראה שלא ירחק היום וניראה ספקות לגבי כל מה שאני טוען:- חומר אפל, אנרגיה אפלה, מהירות אור קבועה ועוד. אז נלך לנום מנוחת צהרי שבת, אצלנו במולדת צפוי שבוע מלא פעילות עם שכיננו הפלסטינאים הסורים הלבנונים והאירנים ועוד, וחוץ מזה, להבדיל, נכדתי הבכורה החכמה והיפה, תחגוג בת מצווה השבוע, זה מעניין יותר מעולם הקוסמולוגיה והגלקסיות.
יום טוב ניסים
יהודה
יהודה
אני מצטער, אבל הטעתי אותך – הדיוק של GPS הוא 1 ס”מ…
יהודה
באמת סלח לי, אבל דעתך לא שייכת לעניין. מהירות האור היא 299,792,458 מטר לשניה. אתה טוען שהתיאוריה שלך מסתדרת עם תורת היחסות – אבל אין לך מושג בתורת היחסות. אתה לא רואה כאן בעיה?
גם ב-GPS אתה לא מבין…. ניתן להגיע לדיוק של 2 סנטימטר ב-GPS. מעולם לא נתת לעובדות לבלבל אותך 🙂
יהודה, אם הכבידה נחלשת אז היקום מתפשט. אם המרחב עצמו לא מתרחב, אז לתוך מה היקום מתפשט? אם המרחב כן מתפשט – אז אתה לא רשאי לטעון שמהירות האור אינה קבועה.
שוב המדענים אידיוטים ושקרנים??? לא אמרנו שמפסיקים עם זה??? אלבנצו הסביר לך בהרחבה שאין שום סיבה לחשוב שאלה שחקרו את הנושא לא אומרים את האמת, את כל האמת ורק את האמת. אין לך שום בושה ?
ודרך אגב , לגבי המטר, המוגדר כיום על פי מהירות האור, חייבים לשנות את הגדרתו, הוא מאבד כל שנה כ 0.3 אנגסטרם מאורכו.
ולגבי התרחקות הירח מכדור הארץ שניקבעה ע”י מדידות לייזר בסדר גודל של כ- 38 מ”מ לשנה, לדעתי היא רק כ 25 מ”מ לשנה, שוב, בגלל השתנות מהירות האור. ודרך אגב 25 מ”מ לשנה היא התפשטות היקום למרחק לירח –סתם חומר למחשבה.
ואיבוד המשקל השנתי הוא 0.43 מיקרוגרם לק”ג משקל לשנה ולא חשוב באיזו פלנטה או ירח אנו שוקלים זאת. דווקא נחמד לחשוב שהדינוזאורים לפני מאה או מאתיים מיליון שנה שקלו הרבה יותר.
אך איזה יקום יפה!
יהודה
ניסים
בוקר טוב בישראל!
ולעיניינינו:
אם משהו הוא גודל מישתנה, אתה לא יכול בהגדרה להכריח אותו להיות קבוע, כלומר, מהירות האור לא יכולה להיות קבועה בהגדרה אם היא משתנה (לדעתי).
לגבי מערכת הג’י פי אס. נכון שהמערכת הייתה צריכה לצבור טעות, הבה וניבדוק כמה ?.
ידוע שהלווינים טסים בגובה של 20,200 ק”מ שהם כ0.07 שניות אור ולכן הטעות שתימדד בשנה בגלל השתנות מהירות האור היא פחות מ1 מ”מ, ולגבי הדיוק הניקבע ע”י הלווינים, אני מצטט מוויקיפדיה:-
“לווייני ה-GPS שבפעולה, נכון לשנת (2012), לוויינים מסוג “בלוק 2″, מבטיחים דיוק מיקום של 5 מטרים בציר האנכי ו-3 מטרים בשימוש באות האזרחי ב-95% מהזמן[3] – לפני חישוב השגיאה הנובעת (בעיקר) מהיונוספרה. מעשית, דיוק העולה על כ-10 מטרים דורש תיקון השפעות היונוספרה. ” סוף ציטוט. בקיצור אני לא חושב שבסטיות של מטרים מהאופקי והאנכי והיונוספרה ומה לא, הם יגלו סטייה של מ”מ אחד הנובעת משינוי מהירות האור. אז צר לי לאכזב אותך ניסים ידידי.
ולגבי איבוד משקל , אני מתכוון למה שאמרתי:- “איבוד משקל”,(לא איבוד מסה) כלומר החלשת הכבידה הנובעת מהתפשטות היקום שאז חלקיקיי הפושינג גרביטי יהיו דלילים יותר, כל מה שצריך לעשות זה לשקול בהפרש של שנה ולהראות שאין שינוי במשקל בסדר גודל של 0.43 מיקרוגרם לשנה. אתה כל כך נילהב ניסים, להרוס את תיאורייתי ה”אהובה” שאתה מספר סיפורים על מסה אנרצית ומסה כבידתית ופריז וכו. שקול ובדוק ! כרגע, מצטער, שוב אין הפרכה!.
ואחרי גשושיות עוקבים ב”דיוק אדיר”??, היחידה שעקבו אחריה קצת הייתה פיוניר וגם שם תירצו את האנומליה שלה, כסטייה שנבעה מחימום מהמנועים האטומיים הכבויים שלה בדיוק בכיוון הנכון.
בקיצור, צר לי , אבל לא הופרך כלום.
הייתי שמח ניסים, להתנצל לפני כולם על בילבול המוח שגרמתי ב”תיאורייתי ההאובה”, ואותך להזמין לארוחה זוגית, אבל מצטער, התיאוריה לא הופרכה.
שבת שלום ניסים
וכל טוב
יהודה
יהודה
מהירות האור היא קבעה בהגדרה. אם הייתה באמת משתנה כמו שאתה טוען אזי מערכת ה-GPS הייתה צריכה לצבור טעות מסתברת של מעל 20 עד היום. זה לא קרה.
רגע, זהו? התיאוריה שלך הופרכה?
איבוד משקל? אתה מתכוון לאיבוד מסה, או להחלשת הכבידה? ואם מסה – מסה כבידתית או מסה אינרציאלית? הקילוגרם הסטנדטי לא איבד ממשקלו, אז שוב הפרכה…. (זה שבפריס נהיה יותר קל – יחסית לעותקים שלו במקומות אחרים, כך שאי אפשר לטעון שהמסה יורדת)
אחרי גבשושיות בחלל עוקבים, בדיוק שהוא ממש מדהים. אין שום תנועה לא מוסברת של הגבשושיות האלה. שוב הפרכה? מה יהיה….
בקשר לחמישי אין לי שום הבנה.
אבל אני לא מבין למה צריך להפריך את התיאוריה, אם יש מספיק סיבות אחרות לא לקבל אותה. התעקמות המרחב לדעתי פוסלת אותה לחלוטין – אתה לא מסכים?
לניסים
צר לי שהתעלמת מחמשת אפשרויות ההפרכה שניתנו בסעיף 8 בתגובתי הקודמת. מה יותר פשוט מלבדוק (גם בלי כל קשר לתיאוריה שלי)
-מהירות אור הקטנה בס”מ אחד לשנייה בשנה, – כניראה אפשרי למדידה במתקן LIGO
-איבוד משקל שנתי של כ 0.43 מיקרוגרם בשנה לכל ק”ג משקל –מתקן אלקטרוני מדוייק
-חיכוך בתנועה בחלל בכיוונים מסויימים בעיקר בניצב למסלולי כוכבי הלכת- לעקוב אחרי גשושיות
-את סטיית מהירות הסיבוב של מערכת הכפול כפול אפסילון לירה ADS11635, והתפשטות היקום שמתבצעת גם בתוך הגלקסיות הספיראליות, ניתן יהיה למדוד ולחשב בעזרת הנתונים של גאיה.
הפרכת אחת מחמשת האפשרויות תערער את נכונות התיאוריה.
ולגבי סעיפים 5,6,7, אני חולק עליך לגבי מדעיותו של והרלבנטיות של “התער של אוקאם”.
אולי יפליא אותך, אבל אני נותן תפקיד דומיננטי ל”תער של אוקאם” בקביעת הנוסחאות הפיזיקליות.
הסיבה לכך פשוטה- בגלל אי וודאות שקיימות תמיד במדידות, יש לכל תופעה פיזיקלית, אין ספור נוסחאות שנותנות תוצאות נכונות מדעית (במסגרת אי הוודאות) . אנו אף פעם לא יכולים להיות בטוחים במאה אחוז מי היא הנוסחה שעלינו לחשב לפיה!,
כאן נכנס לפעולה “התער של אוקאם” הקובע שמתוך אינספור הנוסחאות שנכונות מדעית, בוחרים בנוסחה הפשוטה לצרכי חישוב מטעמי נוחיות, ולא מטעמי נכונות, כי הרי כולן נכונות מדעית.
(מאמר 20 בבלוג שלי)
יש לי גם מה להגיד לגבי תגובתך לסעיפים 1-4 אבל מודה שתגובתך מאתגרת ודורשת מחשבה .
למשל איך אני צריך להתייחס להסבר התעקמות המרחב של תורת הייחסות?
או, האם אני חייב לציין בתיאוריה איך מגלים את החלקיקים שלי?,
יום טוב ניסים
יהודה
יהודה
1. “התיאוריה שלי אוהבת את תורת היחסות ואין לה עיניין להתעמת איתה, כל המסקנות של תורת הייחסות מקובלות עלי, אין כל התנגדות לניסוי מייקלזון מורליי ומסקנותיו הייחסותיות”
תורת היחסות מסבירה את הכבידה כתוצאה מהתעקמות המרחב. אתה טוען שאין התעקמות במרחב.
2. הרבה מאד חלקיקים שגילינו הם תוצאה של ניבויים של המודל הסטנדרטי. החלקיקים שלך, לטענתך, לא ניתנים לגילוי היום. אז אתה מציע שנזרוק את המודל הסטנדרטי ולא נעשה כלום עד שמישהו יבנה גאלי לחלקיקים שלך? ודרך אגב איף בדיוק מגלים חלקיקים כאלה?
3. אתה לגמרי לא מבין מה זה תורת היחסות 🙂 אי אפשר – בשום דרך – להגיד שהיא עובדת במרחקים קצרים בלבד. זה כמו להגיד שחוק החילוף לא תקף למספרים גדולים….
4. התורה שלך ניכשלת בגלל החיכוך. כבר דיברנו על זה הרבה … ואתה פשוט מתחמק מלתת תשובה טובה. אתה לא יכול להגיד שיש מערבולות, ואז להתעלם מאותם גופים שנעים הפוך.
5-7 לא רלוונטיים למדע. התער של אוקאם זה לא משפט מדעי, אלא כלי עזר לחשיבה.
את התיאוריה שלך כבר הפרכנו … חיכוך
אבי
מחק בבקשה שתי תגובות מתוך שלושת התגובות האחרונות שלי הן כמעט זהות
תודה
יהודה
לניסים
הבה ונטפל בבעיות הקטנטנות (כהגדרתך):
1. היא לא מסבירה את מה שתורת היחסות כן מסבירה.
תשובה: התיאוריה שלי אוהבת את תורת היחסות ואין לה עיניין להתעמת איתה, כל המסקנות של תורת הייחסות מקובלות עלי, אין כל התנגדות לניסוי מייקלזון מורליי ומסקנותיו הייחסותיות
2. היא לא מסבירה למה לא גילינו את החלקיקים שלה עד היום.
תשובה : קשה לגלות את החלקיקים כי הם בסדר גודל של עשר בחזקת מינוס 40 של הק”ג.
3. היא סותרת גם את תורות היחסות וגם את תורת הקוונטים (המודל הסטנדרטי.
תשובה: היא מסכימה עם תורת הייחסות למרחקים קצרים של כמה אלפי יח”א. במרחק של שנות אור אין התאמה
4. היא גם לא עובדת….
תשובה: זה שאין התאמה במרחקים קוסמולוגיים גדולים עם תורת הייחסות זה לא אומר שהיא לא עובדת (ראה בהמשך).
בנוסף, לידיעתך:
5. התיאוריה לא נאלצת להשתמש בחומר אפל להצדיק את גודל הגרביטציה.
6. התיאוריה לא זקוקה ל “אנרגיה האפלה” כדי להסביר את התפשטות היקום המואצת
7. נקודות סינגולאריות לא קיימות
8. בנוסף היא מנבאת מספר דברים שהפרכתם תפריך את התיאוריה, כגון:
-מהירות אור הקטנה בס”מ אחד לשנייה בשנה,
-איבוד משקל שנתי של כ 0.43 מיקרוגרם בשנה לכל ק”ג משקל על פני כדור הארץ.
-חיכוך בתנועה בחלל בכיוונים מסויימים בעיקר בניצב למסלולי כוכבי הלכת
-מהירות הסיבוב של מערכת הכפול כפול אפסילון לירה תיסטה מנוסחת ניוטון
-התפשטות היקום מתבצעת גם בתוך הגלקסיות הספיראליות.
ועוד.
לתשומת ליבך ניסים, שאני מביא בסעיף 8 חמש אפשרויות הפרכה לתיאוריה (כנידרש על פי פופר).
מה עוד צריך בשביל רעיון לתיאוריה ? בבקשה, תפריך….
ונקווה שהמקלטים בצפון לא יהיו בשימוש
ושכולם יגיבו בעדינות…
יהודה סבדרמיש
יהודה
כתבת “האם באמת אנשים לא מבחינים שיש כאן פשוט שינוי המדידות שנימדדו, רק כדי להתאים אותן למה שאמור להתקבל מהנוסחה??”
המדענים הטיפשיים האלה!!! 95%, ואולי 99%, לא מבחינים בשטות הזו? לא יאמן, הה?
אז ככה. אותה נוסחה מטופשת מסבירה בצורה מדהימה את רוב מה שאנחנו רואים בתצפיות. היא מסבירה את התעקמות האור ליד מסה, את התקצרות הזמן בשדה כבידה, את הנקיפה של כוכב חמה. יהודה – היא מסבירה גם את הכבידה עצמה (ככה כתוב בגוגל….).
אותה “נוסחה” שאתה מתייחס אליה – היא נוסחת השדה של איינשטיין, ולא נוסחת הכבידה של ניוטון. אני לא מבין למה אה שוב ושוב חוזר על הטעות הזו.
ולעניין התיאוריה שלך, יש לה כמה בעיות קטנטנות:
1. היא לא מסבירה את מה שתורת היחסות כן מסבירה.
2. היא לא מסבירה למה לא גילינו את החלקיקים שלה עד היום.
3. היא סותרת גם את תורות היחסות וגם את תורת הקוונטים (המודל הסטנדרטי).
4. היא גם לא עובדת….
ניסים
אני מסכים שהקצנתי במקצת את דבריך ואני מתנצל על כך, אבל לא תוכל להכחיש שזו רוח הדברים בתגובתך להרצל.
ואני מצטט: ” רוב המדענים הם אנשים חכמים מאד, וכשרובם טוען משהו, יש סיכויי לא רע שהם צודקים.” סוף ציטוט. בו נאמר שאם רוב המדענים אומר משהו אז הסיכוי הוא לפחות 95 אחוז שהם צודקים, במחשבה שנייה, אפילו 99 אחוז שהם צודקים, מקובל עליך?, ואני שואל: אז מה? האם זה אמור למנוע ממני לעלות רעיון נגדי?, ניסים אתה לא אדם טיפש, האם לא קרה לך שהיית בדעת מיעוט ובטוח בה? אני בטוח שיצאת לפעמים נגד מערכת שלמה של אנשים בהחלטות חשובות שנידרשת להחליט. אינטואיציה וניסיון חיים זה דבר שמבדיל אותנו מאחרים לטוב או לרע, לכן אנחנו יכולים לצדוק אפילו אם אנחנו דעת המיעוט, כי ככה זועקת האינטואיציה שלנו . עבורי, החומר האפל ודרך קבלתו, צורם את המחשבה. האם באמת אנשים לא מבחינים שיש כאן פשוט שינוי המדידות שנימדדו, רק כדי להתאים אותן למה שאמור להתקבל מהנוסחה??
שמע ניסים את פתרון החומר האפל אפשר לקבל כליגיטימי לתקופת זמן קצרה, מספר חודשים , גג שנה, שנתיים, אבל אחרי שמונים שנה שלא מוצאים ממנו כלום?, הבה ונהיה אמיצים ונחליט שאולי , למרות הכל, הוא לא קיים, והפתרון הוא הסבר אחר, פתרון שרק מדענים אמיצים וחכמים מאוד עשויים למצוא אותו, האם שכנעתי אותך ניסים, האם לפחות העלאתי בך קצת ספקות?.
זאת דעתי
יום טוב
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
הרצל
על איזה ידע חדש אתה מדבר?
אם כל המדידות מראות א’ ומדידה אחת מראה לא-א’, אז פוסלים את כל המדידות בגלל מדידה אחת?
א
האם אתה טוען שבגלל שהראו שאין אתר אז מזה נובע שאין חומר אפל?
יהודה
1. “אם רוב המדענים מסכימים על משהו סימן שהמשהו הזה נכון” – זה לא מה שאני אומר. אני אומר שאם רוב המדענים מסכימים על משהו ולמישהו יש רעיון אחר, אז אותו מישהו צריך (א) להבין באותו משהו – לא פחות מהם, (ב) להביא טענה חילופית שלא סותרת את התצפיות, ו-(ג) להביא טענה חילופית שלא מסבירה פחות מהטענה המוסכמת.
2. “אם זה גם כתוב בגוגל אז זה בטח נכון” – גוגל אינו אתר, אלא מנוע חיפוש. אני לא מבין למה המצאת שאני אומר את זה.
3. “כל סטייה מעיקרון זה תהיה פגיעה בכבודם של המדענים שהם אנשים חכמים מאוד” – לא, אבל לקרוא להם חבורת מטומטמים רודפי פרסום, זה בהחלט פגיעה בכבודם.
ואחרי זה – אתה רק מחזק את עמדתי 🙂 🙂
אתה קורה לחומר האפל “ניסיון עלוב” (ראה סעיף 3 לעיל).
אחרי זה אתה אומר שכל תפקידו שלך החומר האפל זה להסביר משהו שקשור לנוסחת הכבידה של ניוטון – ראה סעיפים 1א, 1ב ו-1ג…
להרצל
ניכנסתי ללינק ששלחת אותנו אליו . המאמר לא כל כך החלטי שהמדידות מראות שאין צורך בחומר אפל
We report a correlation between the radial acceleration traced by rotation curves and that predicted by the observed distribution of baryons. The same relation is followed by 2693 points in 153 galaxies with very different morphologies, masses, sizes, and gas fractions. The correlation persists even when dark matter dominates. Consequently, the dark matter contribution is fully specified by that of the baryons. The observed scatter is small and largely dominated by observational uncertainties. This radial acceleration relation is tantamount to a natural law for rotating galaxies.
לא מדובר פה על פסילת קיומו של החומר האפל. אולי אפשר לכל היותר לקבוע ש:-
המדידות באינפרה אדום נימצאות בקורולציה לחישובים ניוטוניים.
ולניסים-
קודם כל מה שלומך בגלות האמריקאית?, מקווה שטוב.
הזהרת אותנו שלא להמציא פיזיקה חדשה, אבל אני חייב לציין שאתה הוא זה הבונה מדע עם חוקיי יסוד חדשים. הבה וניקרא לו ברשותך “המדע הדמוקרטי”.
כלל ראשון במדע הדמוקרטי: אם רוב המדענים מסכימים על משהו סימן שהמשהו הזה נכון,
כלל שני:- ואם זה גם כתוב בגוגל אז זה בטח נכון.
כלל שלישי:- כל סטייה מעיקרון זה תהיה פגיעה בכבודם של המדענים שהם אנשים חכמים מאוד.
הערה: פעם זאת הייתה גם פגיעה בכבוד הכנסיה הקדושה ודינה היה שריפה על המוקד ( ראה בגוגל הקדוש, את הערך ג’ורדנו ברונו, עליו השלום)
בקיצור ניסים למה לא להבין את הדבר הפשוט, החומר האפל הוא ניסיון (עלוב) לשנות את המדידות בגלקסיות הספיראליות כדי שתתאמנה לנוסחת גרביטציה ישנה בת שלוש מאות שנה פלוס. ודרך אגב ניסים יש בכלל 20 אפשרויות לשמור על אי השיוויון הטורדני בתנועת הגלקסיות הספיראליות למשל…. הגדלת G למרחקים גדולים בדיוק כמו M. שניהם נימצאים במונה נוסחת הגרביטציה והגדלה של אחד יכולה להתחלף בקלות בהגדלה של השני!
ראית, ניסים, כיצד בקלות יחסית הראיתי פתרון, בנוסף לפתרון החומר האפל שאתה כה דוגל בו, אבל יש עוד 18. בינהם כמה ממש טובים ואחד מעולה, שאני מאמין בו.
יאללה נלך לישון מספיק להיום
למי שרוצה , פרטים בבלוג שלי.
נא להגיב בעדינות.
יהודה
http://yekumpashut.freevar.com/
ככל שיתרבו המדידות, הסיכוי לכך שהספקולציה המרחיקת לכת אודות ‘החומר האפל’ תפורק – גדל. זה עדיין לא אומר שאולי ידרשו תיקונים בתורת היחסות ואולי גם מעבר לה, אבל באופן כללי המדע ירויח בגדול.
ניסים – המדענים הם בד”כ בעלי אינטלגנציה גבוהה מן הממוצע ולפעמים – הרבה יותר גבוהה, והם גם מיומנים בפרופסיה שלהם. אבל אין לזה בהכרח קשר לחוכמה. גם מדענים מועדים לחשיבה דוגמתית, גם הם מועדים לטעויות חמורות. ההיסטוריה של המדע מלאה בתאוריות שפעם חשבו שהן האמת לאמיתה. אחת מהן, לא כל כך עתיקה, מזכירה את הספקולציה של החומר האפל. אני מתכוון לספקולציה בדבר ה”אתר”. אנחנו יודעים מה עלה בגורלה. אפשר לומר עליה שהיא גופה מתה, אבל נשמתה עוד רודפת אחרי המדע מקברה, אחרי שהוחייתה באמצעות הספקולציה של החומר האפל ע”י מדענים אינטילגנטים ומיומנים אבל לא מספיק שקולים, זהירים וחכמים באמת.
לניסים:
האפשרות הנכונה היא לפסול מדידה אחת, גם אם קבלו עליה פרס נובל, כשהיא לא מתאימה לשום מדידה אחרת, ובמיוחד כאשר מתפרסמות מדידות אחרות שסותרות אותה.
מקס פלנק אמר שהמדע מתקדם לא כאשר ידע מדעי חדש מצליח לשכנע מדענים, אלא כשהם מתים, וקם דור חדש של מדענים שמקבלים את הידע החדש (תרגום חופשי שלי).
הבעייה כיום שיש דור שלם של מדענים שגדלו על החומר האפל והם לא מוכנים לקבל ידע חדש. כנראה גם לא מדענים “תקועים” עם העניין.
ליהודה: המדידות באיפרה אדום כן מתאימות לחישובים ניוטוניים:
https://arxiv.org/abs/1609.05917
The Radial Acceleration Relation in Rotationally Supported Galaxies
ראה ציור 3.
ולעניין החורים השחורים שמהווים את ה”חומר האפל” באזור המרכזי של הגלקסיות:
https://phys.org/news/2018-04-tens-thousands-black-holes-milky.html
וגם:
https://phys.org/news/2017-03-dark-influential-galaxies-early-universe.html
הרצל
רוב המדענים הם אנשים חכמים מאד, וכשרובם טוען משהו, יש סיכויי לא רע שהם צודקים.
אם מישהו כמוני, ואולי גם כמוך מגלים מה שנראה לנו לא הגיוני – פותחים גוגל, או הולכים לספריה, כדי להבין.
ומה אנחנו מגלים? בין היתר, כמות המסה הבריונית ביקום ידועה, כי יש יחס מסויים בינו לבין כמות הפוטונים ביקום. לכן – לא ייתכן שהמסה החסרה היא חומר רגיל, כמו אבק לדוגמה.
אפשרות אחרת היא לפסול את כל הפיסיקה המוכרת ולהמציא פיסיקה חדשה. אבל, את זה אתה יכול לעשות רק אם אתה מומחה בפיסיקה הקיימת…
מצטרף לנאמר בתגובתו של הרצל המוטרד מהדרישה המופרזת של החומר האפל לצורך “תיפעולן” של הגלקסיות הספיראליות. ניראה לי ש”גאיה” מסוגלת במדידותיה המדוייקות לדייק בחישובי החומר האפל, כמותו ומהותו. ואולי יגיע היום שניתפטר מצרתו של זה (חומר אפל) שכל מטרתו, התאמת התוצאות הנימדדות במרחבי הקוסמוס לנוסחת הגרביטציה ה”קדושה” של ניוטון.
למותר לציין שכל נוסחה אחרת הייתה ניזרקת כבר מזמן כשהיו מגלים אי התאמה כל כך גדולה בינה לבין המדידות בקוסמוס!
נא להגיב בעדינות גם מאלה ה”מתים” על ניוטון והחומר האפל.
יום טוב
יהודה
מספר הכוכבים בשביל החלב הוא נושא חשוב ובעייתי.
עקב כמויות גדולות של ענני אבק, לא ניתן לראות את כל הכוכבים. כתוצאה מכך נוצרה הערכה כי חסרה מסה בגלקסיות, ו”הומצא” החומר האפל. אני כותב “הומצא” במרכאות כי זו היתה הנחה כלל לא מבוססת, אבל מאות ואלפי מדענים בנו את כל הקריירה שלהם עליה. עד כה לא נמצא כל ביסוס שהוא.
לאחרונה נערכו מחקרים בטלסקופים באינפרא אדום, שיכולים “לראות” דרך ענני האבק. הם גילו כמות גדולה בהרבה של מסה מאשר באור נראה. עדיין חסרה מסה במרכז הגלקסיות, אבל מחוץ לתפיחה המרכזית (מה השם העברי של BULGE?), כלומר בזרועות, חישוב התנועה של הכוכבים והמסה הנצפית מתאים לחישובי איינשטיין/ניוטון.
לאחרונה נתגלה (בעזרת גלי גרביטציה) שקיימים חורים שחורים עם מסה של עשרות מסות שמש, שכמובן לא ניתן לצפות בהם, ושעד כה לא היה ברור אם יש בכלל כאלו. צריך עוד כמה שנים של מדידות כדי לאסוף סטטיסטיקה של כמויות החורים השחורים האלו. ייתכן שהם פותרים את השארית של המסה החסרה בגלקסיות.
בעזרת המדידיות של גאיה, ניתן יהיה אולי גם לגלות חורים שחורים בשביל החלב על ידי השפעתם על התנועה של כוכבים בסביבתם. נקווה.
ועדיין, הערכות מספר הכוכבים בשביל החלב נעות בין 100 ל- 400 מילירד, כלומר רב הלא ידוע על הידוע.
צודק, YOU KNOW זה גם יודעים וגם מכירים.
מצטרף לדברי המגיב יהודה.
יש בשביל החלב כ 200 מיליארד כוכבים. ההערכה לגבי מספרם גסה ונעה בין 50 מיליארד ל 400 מיליארד.
כפי שאומר המגיב המספר של 1.7 מיליארד זה רק מספר הכוכבים הנחקרים.
נא לשנות את כותרת המאמר. בשביל החלב יש לפחות מאה מיליארד כוכבים ולא רק 1.7 מיליארד כוכבים. הכוונה כניראה שגאיה חקרה נתונים על 1.7 מיליארד כוכבים בגלקסיה שלנו.
יהודה