"בזכות "גאיה" אנו מכירים 1.7 מיליארד כוכבים בשביל החלב"

כך אומר גונטר האסינגר, המנהל המדעי של סוכנות החלל האירופית בעקבות פרסום מקבץ הנתונים השני של מדידות החללית המיועדת למפות את שביל החלב ויכולה גם לסייע בפתרון שאלות מדעיות רבות * ניתוח ראשוני של נתונים ממדידות שביצע טלסקופ החלל "גאיה" סיפקו פרטים מדויקים על 1.7 מיליארד כוכבים בשביל החלב וכיצד הם נעים. נתונים אלה חיוניים כדי להבין איך הגלקסיה שלנו התפתחה לאורך זמן.

השמים של גאיה - בצבעים מלאכותיים. צילום: ESA/Gaia/DPAC
השמים של גאיה – בצבעים מלאכותיים. צילום: ESA/Gaia/DPAC

ב-19 בדצמבר 2013 שוגר טלסקופ חלל "גאיה" של סוכנות החלל האירופאית (ESA) לאחת המשימות השאפתניות ביותר אי פעם. במהלך המשימה המתוכננת בת חמש שנים (שהורחבה לאחרונה), מיפה טלסקופ החלל הזה מעל מיליארד כוכבים, כוכבי לכת, כוכבי שביט, אסטרואידים וקוואזרים כדי ליצור את הקטלוג התלת ממדי הגדול והמדויק ביותר של שביל החלב.

הגרסה הראשונה של נתוני "גאיה", שהתפרסמה בספטמבר 2016, הכילה את נתוני המרחקים והתנועות של מעל שני מיליון כוכבים. אבל פרסום מקבץ הנתונים השני, ב-25 באפריל 2018 אפילו מרשים יותר – הוא מכיל מיקומים, כיוונים, מרחק ותנועות של יותר ממיליארד כוכבים בגלקסיה שלנו, אסטרואידים בתוך מערכת השמש שלנו, ואפילו כוכבים מעבר לשביל החלב.

בעוד פרסום מקבץ הנתונים הראשון התבסס על תצפיות של מעל לשנה, הנתונים החדשים משתרעים על פני תקופה של כ-22 חודשים – שנמשכה מ-25 ביולי 2014 ועד ל-23 במאי 2016. ניתוח ראשוני של נתונים אלה גילה פרטים מדויקים על 1.7 מיליארד כוכבים בשביל החלב וכיצד הם נעים. נתונים אלה חיוניים כדי להבין איך הגלקסיה שלנו התפתחה לאורך זמן.

לדברי גונטר האסינגר, המנהל המדעי של סוכנות החלל האירופית "התצפיות שנאספו על ידי "גאיה" מגדירות מחדש את יסודות האסטרונומיה. "גאיה" היא משימה שאפתנית המסתמכת על שיתוף פעולה אנושי רחב היקף שנוצר כדי לעבד כמות גדולה של נתונים מורכבים. הוא ממחיש את הצורך בפרויקטים ארוכי טווח שיבטיחו התקדמות במדע ובטכנולוגיה בחלל ויבצע משימות מדעיות נועזות עוד יותר בעשורים הבאים".

"הדיוק של המכשירים של "גאיה" איפשר לבצע מדידות מדויקות עד כדי כך שאפשר היה לקבל את הפרלקסה של הכוכבים – תנועתם האמיתית סביב מרכז הגלקסיה, כשהיא מופרדת מהתנועה הנראית בשל סיבוב כדור הארץ סביב השמש ולהבין מכך את תנועותיהם של הכוכבים בגלקסיה בדיוק רב יותר. מתוך 1.7 מיליארד כוכבים מקוטלגים, מדדה ותיעדה "גאיה" פרלקסה ומהירות (כלומר את התנועה הנכונה) של יותר מ – 1.3 מיליארד כוכבים."

"עבור כ-10% מהכוכבים שנמדדו, מדידות הפרלקסה היו מדויקות עד כדי כך שהאסטרונומים יכולים להעריך באופן ישיר מרחקים לכוכבים בודדים." מסביר אנתוני בראון מאוניברסיטת ליידן בהולנד, שהוא גם יו"ר קונסורציום עיבוד הנתונים של "גאיה".

"המהדורה השניה של נתוני "גאיה" מייצגת קפיצת מדרגה ענקית ביחס ללוויין היפרקוס של סוכנות החלל האירופית, קודמו של "גאיה" ומשימת החלל הראשונה שנועדה לבצע אסטרומטריה. לשם השוואה היפרקוס סקר כ-118 אלף כוכבים לפני כמעט שלושים שנה. מספרם העצום של הכוכבים כשלעצמו עם מיקומם ותנועותיהם יהפוך את הקטלוג החדש של "גאיה" למדהים למדי. אבל זה לא הכול. קטלוג מדעי ייחודי זה כולל סוגים רבים אחרים של נתונים, המאפשרים גילוי מאפייני כוכבים ועצמים שמימיים אחרים, מה שהופך את הפרסום הזה ליוצא דופן.

בנוסף לתנועות של הכוכבים, הקטלוג מספק מידע על מגוון רחב של נושאים אשר יעניינו אסטרונומים ואסטרופיזיקאים. בין השאר מדדה גאיה בהירות וצבעים של כמעט כל 1.7 מיליארד הכוכבים המקוטלגים, וגם על השינויים בבהירות ובצבע של כחצי מיליון כוכבים לאורך זמן.

הקטלוג של "גאיה" מכיל גם את המהירות לאורך קו הראייה של שבעה מיליון כוכבים, טמפרטורות פני השטח של כ-100 מיליון, ואת אפקט האבק הבין כוכבי על 87 מיליון כוכבים. נתוני "גאיה" מכילים גם מידע על עצמים במערכת השמש שלנו, לרבות המיקום של 14,000 אסטרואידים ידועים, דבר אשר יאפשר קביעה מדויקת של מסלוליהם.

מעבר לגלקסיית שביל החלב, "גאיה" השיגה מדידות מדויקות יותר למיקומם של חצי מיליון קוואזרים מרוחקים – גלקסיות בהירות הפולטות כמויות עצומות של אנרגיה בשל נוכחותו של חור שחור מאסיבי במרכזיהן. בעבר, קוואזרים שימשו מסגרת התייחסות עבור הקואורדינטות השמימיות של כל העצמים בקטלוג "גאיה" המבוססים על גלי רדיו. אולם, מידע זה יהיה כעת זמין לראשונה גם בחלק האופטי של הספקטרום האלקטרומגנטי. "פיתוח זה וחידושים אחרים של "גאיה" יכולים להביא למהפכה בחקר הגלקסיה שלנו והיקום"אומרת אנטונלה ולנארי מהמכון הלאומי לאסטרופיזיקה בפדואה, איטליה וסגנית יו"ר קונסרציום עיבוד הנתונים של "גאיה".

"הנתונים החדשים של "גאיה" הם כה חזקים עשירים עד כי הממצאים המרגשים פשוט קופצים עלינו. לדוגמה, בנינו את דיאגרמת Hertzsprung-Russell המפורטת ביותר של כוכבים שנעשתה אי פעם על כל כיפת השמים ואנחנו כבר יכולים לזהות כמה מגמות מעניינות. אני חשה שאנו חונכים עידן חדש של ארכיאולוגיה גלקטית".

 

למאמר המקיף באתר סוכנות החלל האירופית

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

111 תגובות

  1. יהודה
    "לאחר מכן כל שנה ביום ההולדת שלי יעדכנו את המטר למאחרים." כלומר – אתה מסכים איתי ש"אורכו" של מטר אינו קבוע. אז – בבקשה – איך אתה יכול להגיד שמהירות האור משתנה? אולי זה אורך המטר שמשתנה.

    ואם להיות פדנט – אורך המטר אכן גדל עם הזמן, ולכן, במובן מסויים, מהירות האור קטנה עם הזמן, בלי שום קשר לטמפרטורה.

    ואם כבר מדברים על טמפרטורה – מה זה בכלל אצלך? לחלקיקים שלך יש טמפרטורה?

  2. ניסים
    אמרתי לך כבר שאתה פדנט??
    ניבדוק כמה אפשרויות. למשל אפשר להחליט שמהירות האור בתאריך 26.5.18 (יום ההולדת שלי!) תוגדר כ 299,792,458 מטר לשנייה בדיוק, כך שיש לכל העולם זמן של חמישה ימים להתארגן. אפשר גם לדחות את זה בשנה או שנתיים.לאחר מכן כל שנה ביום ההולדת שלי יעדכנו את המטר למאחרים.
    אבל האמת, בעולם שבו הכל משתנה זה בעייה לקבוע משהו שנשאר קבוע נידמה לי שלא תהיה ברירה אלא לעבור למטר הסטנדרטי – מוט באורך מטר שיישמר תחת משמר, כל מדינה והמטר הסטנדרטי שלה. יש בוודאי עוד אפשרויות אבל צריך לחשוב עליהן
    יום טוב ניסים
    יהודה

  3. יהודה
    הבנתי מה שאתה אומר.

    המטר מוגדר לפי 1 חלקי 299,792,458 מהירות האור. אז, שוב, איך אתה יכול למדוד את מהירות האור? האם יש לך הגדרה יותר "מדוייקת" למטר?

    יש אותו בעיה לגבי משקל. במדידת משקל גם יש יחידות אורך.

  4. ניסים
    אני מסתכל על מה שאני כתבתי וזה ניראה משכנע ואז אני מסתכל גם על מה שאתה כתבת וזה גם ניראה משכנע. נישאלת השאלה :- האם הדברים סותרים אחד את השני?. ניראה לי שלא. אנו מודדים שני דברים שונים!
    אני מדבר על מדידת התפשטות היקום ומהירות האור כאן באזור כדור הארץ במכשיריי ה LIGO ומתקניי השקילה, ואתה מדבר על התפשטות היקום במרחקים בעזרת התרחקות גלקסיות. אז נכון ש "את המהירות קובעים על פי ההיסט לאדום. כדי לחשב את המהירות שנובעת מהיסט מסויים, צריך לדעת את מהירות הגל" אבל זה לא המצב אצלי, אני מודד סטייה במשקל (אפשרות א') או במדידת מרחק קבוע בעזרת לייזר במתקן LIGO (אפשרות ב') ומשם מסיק מסקנות בכמה השתנתה מהירות האור ובכמה השתנה גם קבוע האבל.
    אם הייתי מודד בשיטה המקובלת, לפי מידת התרחקות הגלקסיות והסטייה לאדום אז היה מקום למה שאמרת.
    לי לא ניראה שקיימת סתירה בדרך המדידה שלי.
    כמובן כל זה בתנאי שההנחות העומדות בבסיס התיאוריה שלי נכונות.
    נסכם:
    אצלי כשאני עושה את הבדיקה עם המשקל או במתקן LIGO אני מניח רק מהירות אור עכשוית בגודל 299,792,458 מטר לשנייה שזה מקובל על כולנו ולא מניח כלום על גודלו של קבוע האבל. בתוצאות הניסוים (גם של המשקל וגם של LIGO ) אני מקבל את גודלו של קבוע האבל ואת השינוי במהירות האור!
    בשיטה המקובלת של התרחקות הגלקסיות עם כל קיזוזיי המהירות הנידרשים (ואני מוריד בפני המדענים המודדים את הכובע על העבודה הקשה שהם עושים וחלילה לא מזלזל בהם!) , עם כל הקיזוזים הנידרשים, יש המון מקום לטעויות באופן המדידה המקובל של קבוע האבל:-
    אפשרות לטעויות בהנחה המקובלת על הקביעות של מהירות האור וגודלו של קבוע האבל ומידת התנועה העצמית של הגלקסיות המקומיות והגלקסיות בכלל.
    מפליא שאי הוודאות במדידות היא, בגדול, רק בין 65-75 ק"מ לשנייה למגה פרסק.
    יום טוב ניסים
    יהודה

  5. יהודה
    לא, אני לא סותר את עצמי. "קבוע" האבל מבטא יחס בין מרחק למהירות.

    את המהירות קובעים על פי ההיסט לאדום. כדי לחשב את המהירות שנובעת מהיסט מסויים, צריך לדעת את מהירות הגל.

    מדידת המרחק כמובן לא מסתמכת על מהירות האור.

  6. ניסים
    לא סתרת את עצמך?
    בתחילה קבעת שקבוע האבל אינו קבוע אלא פרמטר- ערך נימדד (אני מסכים עם זה), ובחצי השני של תגובתך אתה קובע שקיימות נוסחאות לחישוב הפרמטר הזה?? ושבהן ניכנסת לחישוב מהירות האור?. אז תראה לי בבקשה נוסחה כזאת. לי לא ניראה שקיימת נוסחה כזאת.
    חג שמח
    יהודה

  7. יהודה
    חג שמח!

    "קבוע" האבל אינו קבוע, אלא פרמטר. זה ערך נמדד, כמו הטמפרטורה בת"א אתמול בצהריים. היום בצהריים היא הייתה שונה.

    ומה שעוד יותר מעניין – בנוסחאות לחישוב הפרמטר הזה, ניכנס מהירות האור… אז איך אתה יכול להגיד שאתה מסיק את מהירות האור מהערך הזה?

  8. ניסים
    הגורם החשוב ביותר בחישובים בתיאוריה שלי הוא קבוע האבל, הקובע את טמפרטורת הרקע של היקום וצפיפות חלקיקיי הפושינג בתוכו. לצערי עד היום קבוע האבל לא ניקבע בצורה מדוייקת והמדידות נעות מ 69.32 ק"מ לשנייה למגה פרסק (כפי שנימדד ע"י לוויין המחקר WMAP ) בהמשך נימדד ע"י טלסקופ החלל פלנק והתוצאה 67.11 ק"מ לשנייה למגה פרסק, ועד ל 72 ק"מ לשנייה למגה פרסק כפי שניקבע ע"י קבוצת חוקרים (הנתונים מויקיפדיה) לכן כשאני קובע את הנתונים שלי ע"י קבוע האבל יש בהם אי וודאות, לזה התכוונתי בדברי שהקבוע לא נמדד בוודאות.
    אבל… אם אני צודק בתיאוריה שלי, היא תוכל למדוד את קבוע האבל אפילו בלי תצפית של טלסקופ! לדוגמא:-
    אם למשל נקבל שמהירות האור משתנה ב 1.06 ס"מ לשנייה בשנה זה קובע שקבוע האבל הוא 69 ק"מ לשנייה למגה פרסק. (מאמר מספר 45 בבלוג).
    אם במתקן LIGO במדידת מהירות האור, תתגלה סטייה של 8 ננומטר במשך 10 שעות למדידה ל 200 ק"מ מרחק הרי סטייה זאת ניקבעת ע"י קבוע האבל של 68,571 מטר לשנייה למגה פרסק. והיא קובעת השתנות מהירות אור של 1.0512 ס"מ לשנייה לשנה (מאמר 45 בבלוג).
    אפשרות נוספת לקבוע את קבוע האבל היא כתוצאה מאיבוד המשקל השנתי של גופים (לתשומת לב: איבוד משקל ולא איבוד מסה) . אם נימדוד איבוד משקל של 0.4234 מיקרוגרם לק"ג משקל לשנה. זה יקבע לנו קבוע האבל של 69 ק"מ לשנייה למגה פרסק. (מאמר 65 בבלוג).
    אני מקווה שעיניין קבוע האבל ברור.
    לגבי "התער של אוקאם", אני חייב לציין שאני חולק על דעתך ועל דעתם של רבים (נא, בבקשה לא לטעון שאני מזלזל בהם) והסיבה- בגלל אי וודאות במדידות שנעשות (תמיד) לקביעת נכונות נוסחאות, יש אינספור נוסחאות נכונות לכל תופעה פיזיקלית. לדוגמא בנוסחת ניוטון שלנו שינוי זעיר בה למשל בחזקה וכדומה עדיין יביא תוצאות נכונות במסגרת אי הוודאות במדידות, וכאן נישאלת השאלה במי מכל האינספור הנוסחאות הנכונות ניבחר?, כאן ניכנס "התער של אוקאם" ואומר "בחר בפשוטה"!
    זה עדיין לא אומר בדיוק מה לעשות כי "לבחור בפשוטה" זה עיניין של טעם אישי, ומה שפשוט לי לא חייב להיות פשוט לך. (מאמר 20 בבלוג)
    לסיום תגובה זו, אני חייב לציין לזכותך ניסים, שהפדנטיות אותה אתה דורש ממני (ומעצמך כמובן) מעודדת מושלמות. תפסתי את עצמי חושב לפעמים, מה היה אומר ניסים על משהו שאני כותב, ולפעמים אני משנה, מתקן ומחייך.
    חג שמח ניסים!
    יהודה
    http://yekumpashut.freevar.com/

  9. יהודה
    אמרת עכשיו משהו מאד מוזר. אמרת שהנוסחה שלך לשינוי מהירות האור תלוי בנתון תצפיתי. זה לא פיסיקה 🙂 תלמי התאים אפיציקליםנ ודפרנטים לתצפיות שלו (אני חושב שהם היו שלו). חוקי קפלר הם נוסחאות שהותאמו לתצפיות של טיכו ברהה. ניוטון, להבדיל, נתן הסבר לתצפיות. איינשטין הגדיל לעשות, ופיתח את המודל שלו ממספר קטן של אקסיומות.

    ואתה? אתה חוזר להתאמת נוסחה לתצפית! לא ככה צריך. אתה צריך להגיע לנוסחה שלך מהאקסיומות שלך.

    יהודה, התער של אוקאם לא קשור לפיסיקה. זו היוריסטיקה נחמדה, ולא כלי מדעי. בתיאוריה שלך יש כשלים רבים, ואתה לא יכול להמשיך להתעלם מהם. אתה מתעלם מהבעיות שאני מעלה, ופשוט חבל.

  10. ניסים
    כעת אני מבין את כוונתך. ובאמת התפלאתי מה פתאום שזה יקטין את הסיכוי שלי. הבה ונאמר שזה ישמח אותי להיות בחברת המנבאים את הירידה במהירות, אבל אני עשיתי עוד דבר- אני חישבתי וקבעתי גם את גודל הירידה במהירות האור, והיא כ ס"מ אחד לשנייה בשנה. (החישוב המדוייק תלוי בגודלו של קבוע האבל שעדיין לא נמדד בוודאות) תודה על ההסבר.
    ולגבי החלק השני של תגובתך…. שוב בעיה!,
    אכן אני מחליף את תיאוריית החומר והאנרגיה האפלים בעלי חלקיקים שלא התגלו בתיאוריית הפושינג גרביטי שוב עם חלקיקים שלא התגלו?, מודה שיש לי כאן בעיה
    מעניין מה היה אומר על זה התער של אוקאם?
    ולסיכום חישבתי את הסטייה באפסילון לירה. הסטייה בזמן המחזור של הזוגות סביב מרכז הכובד המשותף, תהיה של כ 5%יותר מהניוטונית במקום כ315,000 שנים (החישוב הניוטוני) היא תהיה 332,000 שנים (חישוב היקום הפשוט)
    אבל זה על פי נתונים שהיו לי לפני מספר שנים ולא חישוביי גאיה החדשים. מאמר מספר 73 בבלוג שלי.
    יום טוב
    יהודה
    http://yekumpashut.freevar.com/

  11. יהודה
    הכוונה שלי היא: אם התיאוריה שלך היא היחידה שמנבאת את האטת מהירות האור, ואם ההאטה הזאת אכן מתגלה – אז התיאוריה שלך מקבלת אישוש. ככל שיש יותר תיאוריות שמנבאות תופעה, אז השפעת האישוש קטנה.

    תורת היחסות מסבירה את הכבידה בכל מרחק. היא גם מסבירה את התעקמות האור ואת האטת הזמן. כדי להסביר תופעות מסויימות – צריך להוסיף סוגי חלקיקים שלא גילינו עדיין.

    אתה אומר – כדי להסביר את מה שהיחסות לא מסבירה, בוא נזרוק את ההסבר שלה לפח. במקום זה, צריך להוסיף חלקיקים שעדיין לא גילינו, צריך לזרוק את תיאורית המפץ הגדול, את תורת היחסות הפרטית ואת תורת הקוונטים.
    אה, ונתעלם מהבעיות של גרר, אי-שמירת אנרגיה וכן הלאה.

    פיספסתי משהו?

  12. ניסים
    לא מבין מה אמרת עכשיו:-
    אתה אומר:-
    "בוא נניח שעכשיו אנחנו מגלים שמהירות האור אכן השתנתה. אז עכשיו – הסיכויים שהתיאוריה שלך נכונה ירדו" ??? מה פתאום , הרי זה יעלה את הסבירות שהתיאוריה שלי נכונה!! להזכירך, אני כל הזמן טוען שמהירות האור הייתה בעבר גדולה יותר, ואם זה יתגלה ובמידה שאני קובע זה מאשש את התיאוריה שלי!!
    אתה ממשיך ואומר:-
    " זה לא בדיוק מדעי להביא תיאוריה מתחרה כדי לחזק את התיאוריה שלך…." וכאן אני חייב לציין שנגעת בנקודה רגישה. האם מותר להביא חלקים מתיאוריה אחרת לאשש את דברי? ברור לי שלכל דבר
    תהיה החלטה שונה. אבל כאן במקרה שלי אני לא זקוק למאמר כי מה שהם אמרו, אני כבר אמרתי. אבל כיף לראות שאני לא לבד ברעיונות שלי.
    ולגבי השאלות שלך אמרתי כבר שיש טעם לענות עליהם רק כשאחת האפשרויות להפרכה תיבדק.
    אני בכל זאת אבדוק קצת אם אחרים חשבו על רעיונותי ובעיקר על נוסחת הגרביטציה השונה
    שאכתוב אותה שוב:-
    Y=N*e^-q
    Y נוסחת היקום הפשוט
    N נוסחת ניוטון
    e המספר הטיבעי
    ^ סימן של חזקה
    r המרחק בין הגופים
    d הדרך החופשית הממוצעת של חלקיקי הפושינג
    q נסמן את r חלקי d

    שבת שלום ניסים נידמה לי שאני אפרוש לישון
    תודה על תגובות מאתגרות
    יהודה
    http://yekumpashut.freevar.com/

  13. יהודה
    בוא נניח שעכשיו אנחנו מגלים שמהירות האור אכן השתנתה. אז עכשיו – הסיכויים שהתיאוריה שלך נכונה ירדו.
    זה לא בדיוק מדעי להביא תיאוריה מתחרה כדי לחזק את התיאוריה שלך….

    אבל, אולי תענה, בבקשה, על השאלות שלי?

  14. ניסים וישראל
    אני לא לבד! שימו לב כמה שזה דומה לדברים שאני אומר!
    להלן המאמר שפורסם:-

    מהירות האור הקבועה היא הבסיס לתורת היחסות ולפיזיקה המודרנית, אך תיאוריה חדשה טוענת כי בעבר היא הייתה גבוהה יותר, הסבר שעשוי לפתור תעלומות הקשורות בהיווצרות היקום
    אחת מהנחות היסוד המהפכניות שהיוו את הבסיס לתורת היחסות של אלברט איינשטיין היא שמהירות האור קבועה בכל מערכות הייחוס. כלומר אדם שיושב על כדור הארץ ואדם שנמצא בחללית הנעה במהירות גבוהה יראו שניהם את האור נע בדיוק באותה מהירות – 299,792,458 מטר לשנייה. להנחה הזאת יש השלכות מרחיקות לכת על התקדמות הזמן והתארכות המרחב במהירויות גבוהות, והיא הוכחה שוב ושוב באין ספור ניסויים.
    חוקרים מאוניברסיטת ווטרלו בקנדה ואימפריאל קולג' בלונדון מציעים תיאוריה קצת אחרת. לטענתם, מהירות האור אכן קבועה בכל מערכות הייחוס בכל רגע נתון, אבל היא משתנה בזמן והייתה בעבר גבוהה יותר. התיאוריה שהם מציעים עשויה לפתור בעיה קיימת בקוסמולוגיה ולהסביר את השלבים המוקדמים של התפתחות היקום.
    המשך בלינק הבא:-

    https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%94

    שבת שלום
    יהודה

  15. לניסים
    אני עד עכשיו נימנעתי מלנסות להתמודד עם הייחסות. אמרתי לעצמי היחסות כבודה במקומה מונח הבה וניתמודד עם ניוטון. אבל אתה"לוחץ" ויתכן והגישה שלי היא מוטעית אולי כדאי לבדוק מה מכל הייחסות מסוגל היקום הפשוט לנבא:-
    פרצסיה של כוכב חמה כבר ראיתי שניתן לנבא עם הפושינג,
    עידוש ניתן לנבא,
    גדילת הגרביטציה בתנועה מהירה גם היא ניתנת לניבוי כי הרי גופים נעים יבלמו בצורה רבה יותר את חלקיקיי הפושינג,
    מה נישאר לנו?, השתנות הזמן…. זה קשה … אבל לא צריך להשבר… הרי אף פעם לא ויתרנו על מייקלזון מורלי,,,
    האם כדאי לי להשקיע כעת בעינייניי יחסות??, אני מעדיף להמתין ולראות מה קורה עם כל אותם אפשרויות להפרכה כי אם התיאוריה תופרך אין טעם להתאמץ. אם תאושש התיאוריה , אחזור לבדיקת הייחסות.
    לגבי כל הלווינים הסובבים נגד סיבוב כדור הארץ הגרביטציה של ההרים יעכבו אותם גם על פי גרביטציה הניוטונית ומשך חייהם יהיה קצר יותר. זה לא רק עיניין של פושינג גרביטי אז אני באמת לא מבין מאיין אתה לוקח את זה שאין עליהם כל השפעה מעכבת?
    אז נא לנהוג בסבלנות ובמתינות, וניראה מה קורה. באמת אין מה למהר. ישראל מנסה לבדוק את הנתונים של גאיה על ads11635 אולי משם תבוא הישועה.
    אתה יכול לבדוק את שינוי המשקל של גופים או את החיכוך. בזמנך החופשי,
    אפשר גם את שינוי מהירות האור, לא להלחץ. יש זמן, השמש תהפוך לענק אדום רק עוד מיליארדי שנים. אני מבטיח לך ניסים שאם תהיה לי התפתחות לחיוב או לשלילה בנושא התיאוריה אני אעדכן את כולם.
    יום טוב ניסים
    סבלנות
    יהודה

  16. יהודה
    האם למרחב יש תכונות או לא? אם יש לו, אז לא צריך להוסיף חלקיקים נוספים.
    ואם אין לו -פסלת את תורת היחסות הכללית (ואז תצטרך להסביר איך הזמן מעט בשדה כבידה).

    לווינים מסויימים נעים הפוך לכיוון הסיבוב של כדור הארץ. אין אנומליה במסלולים שלהם.

    אשמח להתיחסות לנקודות האלה.

  17. ניסים היקר
    איפה אתה ראית שאני בטוח בתיאוריה שלי כשאני מביא קרוב לעשרה מדידות שיכולות להפריך אותה??
    מהיכן אתה כל כך בטוח במפץ הגדול כשבסיס קיומו נבע ממהתפשטות האבל?, איך מדידה שנעשית בנקודת זמן מסויימת, קובעת לך בביטחון לגבי נקודת זמן לפני 13.8 מיליארד שנה??, תמיד דבר שמתפשט חייב להיות מרוכז בעבר בנקודה סינגולארית??, האם אתה יכול להאשים מישהו שמטיל ספקות בקיומה של נקודה סינגולארית?? כל היקום מרוכז בנקודה??, וגם לך יש בעייה עם הנקודה הזאת ולכן תוך חלקיקי שנייה היא מתפשטת לכמה שנות אור ולמעשה היקום ממשיך משם!
    שוב אתה קובע" אתה מזלזל במדענים" , למה? איפה ראית את זה??
    על החיכוך איני רוצה להוסיף, ועל הגופים המסתובבים נגד הכיוון המועדף אז משך חייהם הוא קצר יותר! ולמה אתה קובע שעל חלקיקיי הפושינג לא פועלת הכבידה? בגלל שהם קטנים? זה סתם רצון להתאים את הנתון למה שאתה זקוק, תבין שהגודל לא קובע!
    לה סאז' ראה את נוסחת ניוטון שהגיע אליה כהצלחה ולא שם לב שיש גם מושג "הדרך החופשית הממוצעת שעושה את ההבדל הגדול בין גרביטציה ניוטונית לגרביטציה של פושינג גרביטי.
    אתה מבקש שאני אתאים את המודל שלי למציאות?, אז מה אתה רוצה שאני אוסיף חומר אפל כמו שפריץ צוויקי עשה בתחילת המאה העשרים?, זה ניקרא אצלך התאמה למציאות?, וכשזה לא מסתדר אז אין לך כל בעייה שוב לשנות את הנתונים עם עוד המצאה דגולה "האנרגיה האפלה"?
    ניסים החלקיקים שלי רובם חולפים דרך השמש ולא מודעים לקיומה, החלק הזעיר שמתנגשים ביניהם ובין החומר האחר המצוי במערכת השמש עושים את ההבדל.
    ולגבי האור הוא משתנה בסדר גודל של ס"מ לשנייה בשנה. מכשיר ליגו מסוגל למדוד סטיות בגודל ננומטרים, ניבדוק ואולי תסתום לי את הפה.
    ואז אתה מסיים במשפט המחץ ". בהחלט ייתכן שקיים חומר אפל, ולעולם לא נגלה אותו" !
    בהחלטה זו הראיתה שהחומר האפל אינו דבר מדעי כי אנו מחוייבים לתת את האפשרות להפרכה כדי להיות כזה (פופר, זוכר?). הפכת את החומר האפל לאלוהי, הוא קיים אך לעולם לא נוכל לראות לראות אותו.
    טוב , ניסים, אנחנו לא מסכימים ביננו, אבל נתתי הרבה אפשרויות להפרכת התיאוריה שלי ואף הבטחתי הזמנה זוגית למסעדה למי שיוכיח זאת. אני מבטיח שתוך זמן קצר מאוד העולם המדעי ייפתר מהטעות המדעית הגדולה ביותר של המאה העשרים- החומר והאנרגיה האפלים.
    זאת דעתי ואולי אני טועה.
    יום טוב ניסים
    יהודה

  18. יהודה
    מרגיז אותי שאתה כל כך בטוח בתיאוריה שלך, ופשוט מתעלם מכל מה שלא נראה לך.
    אתה טוען שהיקום "התחיל" מגודל של כמה שנות אור. מה היה לפני זה? אתה לא רואה פה את הבעיה? 🙂 הקביעה של מודל המפץ הגדול הוא לא סתמי. לא רק שהוא מתבסס על מודל מתמטי, אלא יש לכך גם עדויות רבות. אבל, איך אמרת? זה לא נראה לי. יהודה, מה היה אומר פופר??

    אני באמת חושב שאתה מזלזל במדענים, ומזלזל בצורה בוטה. יש לך תיאוריה פשטנית, שלא מסבירה הרבה, וסותרת בצורה בוטה את התיאוריות הכל כך מוצלחות שיש לנו.

    מעצבן אותי שאתה מתעלם מהסתירות האלה, בצורה לא יפה.

    ובנוסף, כבר לסאג' הבין שיש בעיה במודל החלקיקים – החיכוך. אז אתה ממציא "החלקיקים מסתובבים סביב השמשף או מה שזה לא יהיה. אז מה עם יש גופים שמסתובבים הפוך? אז מה עם הפרט הקטן שהחלקיקים לא יכולים להסתובב סביב השמש, כי עליהם לא פועלת הכבידה?

    יהודה – אולי תנסה להתאים את המודל שלך למציאות, ולא להיפך? אולי תנסה להבין שאתה לא רשאי להגיד "מהירות האור תלויה בטמפרטורה" בלי להבין מה זה מהירות האור?

    באמת, יהודה, תחשוב על זה שאולי אתה טועה. ואל תסתמך לי על פופר ועל אוקאם. בפרט – פופר טועה. בהחלט ייתכן שלא ניתן להפריך תיאוריה שהיא נכונה. בהחלט ייתכן שקיים חומר אפל, ולעולם לא נגלה אותו. קרא קצת מעבר לפופר, היו הרבה פילוסופים אחריו.

  19. ישראל
    אין לי את הנתונים המדוייקים של המדידות של גאיה. ברגע שיהיו לי, אפשר לחשב.
    אתה יכול להשיג את המדידות של אפסילון לירה ads11635 ?
    ארוחה זוגית מובטחת
    יהודה

  20. ישראל
    בוא ניקח דוגמא אמיתית – מערכת הכוכבים אפסילון לירה ads11635 . זאת מערכת כוכבים הבנויה משני זוגות הרחוקים כעשרת אלפים י"א. מכיוון ש והדרך החופשית הממוצעת המשוערת של חלקיקיי הפושינג גרביטי היא98,000 י"א אזי q שווה 0.102 , ואז e^-q= 0.9 כלומר כוח המשיכה במערכת זו יהיה רק 90 אחוז מהגרביטציה הניוטונית וזה ניתן למדידה. יכול להיות שגאיה כבר בדקה את המדידות הרלבנטיות, וצריך רק לחשב את זמן הסיבוב של זוג אחד סביב לזוג השני באפסילון לירה , האם הוא על פי ניוטון או סבוב איטי יותר בגלל גרביטציה קטנה יותר על פי יקום פשוט.
    האם זה מספק אותך ישראל??

  21. יודה, מה כל כך מסובך? אתה לוקח קוביית חלל שמקצועה מיליון שנות אור, מפנה אותה מכל הגלקסיות והכוכבים שבה ומניח שם שתי מסות בודדות. קל, ישים, וגם לא יקר במיוחד.

    וברצינות, ברבים מספרי הפיזיקה תמצא בעיות תאורטיות העוסקות בשתי מסות בודדות. לדוגמה חישוב האנרגיה הפוטנציאלית הכבידתית הוא האינטגרל של הזזת מסה מהארץ לאינסוף, אפילו בסירס זימנסקינו. אין עוד מסות.

    אה שכחתי, ספרי הפיזיקה לא רלוונטיים.. 🙂

    אך אל יפול רוחך. אם תעמיק חשוב, פושינג דווקא שופכת אולי אור על אנומליית מהירות הסיבוב בשולי הגלקסיות, וזאת ללא עכירות ובלי יהירות.

  22. לניסים
    כשאני קורא תגובה שמתחילה "אני להבדיל ממך באמת מנסה להבין" אז מיד יש פה את ההרגשה של הזלזול, אדם נאור העומד לעומת אדם נחות שלא מתעמק ולא מנסה להבין את דבריו של "היחיד מסוגו", ניסים. אמור לי ניסים, האם באמת אתה חושב שקל לכתוב תיאוריה? האם אתה חושב שאפשר לכתוב אחת בלי שיהיו לך חורים גדולים בכל המארג. זה לא הוגן להתייחס כך לבן שיחתך.
    נמשיך הלאה:-
    "… חלקיקים שנוצרו בנפח קטן לפני זמן של הרבה פחות מ 13.8 מיליארד שנה?" סוף ציטוט.
    אסביר לך מה הייתה כוונתי. היקום מוסבר היום כנקודה שהתפוצצה ותוך חלקיק שניה התפשטה באינפלציה לגודל של כמה שנות אור. ואני טוען שאפשר אולי להתחיל את היקום מהגודל של כמה שנות אור ולא להצטרך להסביר את היאינפלציה המוזרה שהייתה ביקום בזמן של 10^-35 שניות ביקום .
    אם למשל אתה רואה חבורת תלמידים מתפזרת בהפסקה במגרש המשחקים זה אומר שלפני ההפסקה הם היו מרוכזים יותר, אבל אסור להסיק מכך שהם יצאו מנקודה סינגולארית!!.
    במילים אחרות, אם אנו רואים את היקום מתפשט על פי קבוע האבל , לחלוטין לא נובע מכך שהיקום התחיל בנקודה.
    ומהירות האור הייתה גבוהה יותר בעבר (ולא כמו שכתבת) כי מהירות האור פרופורציונאלית לשורש הטמפרטורה של היקום הלוהט שהיה בתחילה.
    מתי זה קרה?, לפי החישוב שלי מכיוון שחלק מהתקופה האור היה מהיר יותר אזי כניראה יש סטייה בקביעה של 13.8.
    ובקשר להמשך תגובתך לגבי מבנה החלקיקים נשאיר את זה לפעם אחרת.
    אני מקווה שתהיה יותר מתון בתגובותיך ופחות זילזול (אלא אם אתה לא יכול בלי זה), שאל הסבר ואני אשתדל להמציא לך אותו.
    יום טוב ניסים. אני עדיין עייף.
    אני ניגש לשתות קפה
    נא להגיב במתינות
    יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן