G6PD: הצד הבריא של המחלה

במחקרים קליניים החוקרים הראו כי מוטצית המהידול היא משמעותית בהגנה שהיא מספקת כנגד המלריה. במשך תקופה של 7 שנים, נושאי המוטציה חוו מספר דומה של מקרי מלריה לעומת אלו ללא המוטציה, אך המוטציה הקטינה את מספר הטפילים מסוג P.vivax בדמם.

מזה תקופה ארוכה יודעים מדענים כי הקרב הארוך של בני האדם עם מחלת המלריה השאיר את חותמו על הגנום שלנו. כשליש מתושבי האזור שמדרום למדבר הסהרה באפריקה נושאים מוטציה הגורמת לאנמיה חרמשית אך גם מגינה מפני מלריה: כדוריות הדם האדומות המעוותות מונעות מטפיל המלריה להיכנס ולהתרבות בתוכן. למדע מוכרות מוטציות נוספות בגנום אשר כולן מהוות הגנה מפני טפיל המלריה העיקרי, Palsmodium flaciparum, האחראי בעולם למיליון מקרי מוות מידי שנה.

במחקר שהתפרסם ב-11 בדצמבר 2009 בירחון היוקרתי Science, החוקרים בחנו מוטציה בגן המקודד לאנזים G6PD. זהו אנזים בעל חשיבות בהגנה על התאים מפני נזקי חימצון. מוטציות בגן זה יכולות לגרום לצהבת בילודים, אנמיה לאחר הדבקה בפתוגנים מסוימים ובעיות נוספות כמו רגישות לתרופות ולפול. חלק ממוטציות אלה מאוד נפוצות בחלקים מאסיה ואפריקה. (בארץ ניתן למצוא את המוטציות בגן זה בקרב כל העדות אך בקרב יוצאי עיראק וכורדיסטאן השכיחות גבוהה יותר). קיימים יותר מ-400 מליון אנשים החיים עם מחלה זו בעולם.

מדענים חשדו כבר תקופה ארוכה שבוודאי יש יתרון כלשהוא למוטציות אלו והעלו את האפשרות כי הן קשורות להגנה מפני מלריה, מאחר ואנזים ה-G6PD חשוב לכדוריות הדם האדומות. אך מחקרים על P.falciparum באפריקה לא מצאו כל קשר שכזה.

בשלב הבא החוקרים הפנו את תשומת ליבם לתאילנד, שם P.falciparum, יחד עם בן דודו הפחות מפורסם P.vivax, גם גורמים למלריה. החוקרים התמקדו במוטציה מסוימת בגן ה G6PD הנקראת מהידול (Mahidol – על שם אביו של מלך תאילנד הנוכחי, רופא ידוע ומקדם בריאות הציבור) שנפוצה בדרום מזרח אסיה ובמיוחד במיאנמר. תחילה החוקרים ערכו מחקר גנטי בקרב 384 אנשים – רובם שייכים לקבוצה אתנית בשם קארן (“שבט ארוכות הצוואר”), באזור מוכה מלריה בתאילנד. תדירות מוטצית מהידול היתה 24% בקרב אנשים אלו ובדיקות נוספות האלו כי היא קיבלה העדפה על ידי הברירה הטבעית במהלך 1500 השנים האחרונות. מדענים חושבים כי המלריה התפשטה יחד עם החקלאות, היוצרת בריכות קטנות של מים עומדים שיתושים אוהבים. במקרה יצא כי מחקרים היסטוריים מצביעים על כך שבני שבט הקארן עזבו את טיבט והחלו לגדל אורז לפני כ-1500 שנים.

במחקרים קליניים החוקרים הראו כי מוטצית המהידול היא משמעותית בהגנה שהיא מספקת כנגד המלריה. במשך תקופה של 7 שנים, נושאי המוטציה חוו מספר דומה של מקרי מלריה לעומת אלו ללא המוטציה, אך המוטציה הקטינה את מספר הטפילים מסוג P.vivax בדמם. נשים שנשאו עותק אחד של הגן הראו ירידה של 30% במספר הטפילים בדמן, אלו עם שני עותקים הראו ירידה של 61%. מאחר והגן לG6PD הוא על כרומוזום X, לגברים יכול להיות עותק אחד בלבד. גברים שנשאו את העותק הזה הראו 40% ירידה במספר הטפילים בדם לעומת הלא נשאים. למוטציה לא היתה כל השפעה על הדבקה בP.falciparum.

עד כה לא התייחסו אל P.vivax כאל גורם משפיע על גנום האדם באותה מידה כמו P.falciparum, אך המחקר הנוכחי מראה שזו טעות לחשוב כך. P.vivax אמנם אינו הורג מהר כמו בן דודו וכיום רוב האנשים יכולים להרשות לעצמם תרופות כדי לטפל בו, אך לא זה היה המצב בעבר. יתכן שמוטציית המהידול אפשרה את הארכת חייהם של נשאיה וכך הם העמידו צאצאים רבים יותר והפיצו אותה בקרב האוכלוסייה.