# מדעי חקר העתיד מעידים על פתיחות אקדמית ולגיטימיות מדעית

> כך אמר היום פרופ' דוד פסיג מאוניברסיטת בר-אילן הכינוס השנתי הראשון במדעי חקר העתיד שארגן. בכנס גם ניתן פרס לפרופ' שלמה שוהם, שנלחם על השארת תפקיד נציב הדורות הבאים בכנסת שמחר עומד לביטול הכינוס השנתי הראשון במדעי חקר העתיד המתקיים היום באוניברסיטה ומקבץ את מיטב החוקרים בתחום, מעלה מחד, שאלות נוקבות על מידת הלגיטימיות של המחקר העתידי, ומאידך בוחן את מידת מחויבותנו כחברה לחשיבה לטווח רחוק ותכנון עתידי הלוקח בחשבון…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/future-from-biu-2311106
- Author: אוניברסיטת בר אילן
- Published: 2010-11-23T00:05:30+02:00
- Modified: 2021-11-05T10:55:08+02:00
- Sections: עתידנות טכנולוגית
- Topics: אוניברסיטת בר-אילן, דוד פסיג, נציבות הדורות הבאים, עתידנות, שלמה שוהם

## Article

כך אמר היום פרופ' דוד פסיג מאוניברסיטת בר-אילן הכינוס השנתי הראשון במדעי חקר העתיד שארגן. בכנס גם ניתן פרס לפרופ' שלמה שוהם, שנלחם על השארת תפקיד נציב הדורות הבאים בכנסת שמחר עומד לביטול הכינוס השנתי הראשון במדעי חקר העתיד המתקיים היום באוניברסיטה ומקבץ את מיטב החוקרים בתחום, מעלה מחד, שאלות נוקבות על מידת הלגיטימיות של המחקר העתידי, ומאידך בוחן את מידת מחויבותנו כחברה לחשיבה לטווח רחוק ותכנון עתידי הלוקח בחשבון את טובתו של הדור הבא. "מטרת הכינוס היא לתת במה לארגונים ומוסדות שיספרו לנו כיצד הם עורכים חשוב עתיד. אנחנו חברה צעירה שאינה מודעת מספיק לכלים שבעזרתם אפשר לחשוב עתיד. אנו מעניקים היום לשופט שלמה שוהם אות מיוחד על היותו 'מקדם עתיד' על גילוי אומץ מצידו ופריצת דרך בהתנהלות מול המחוקק לטובת עתיד ילדינו", אמר היום פרופ' דוד פסיג, מומחה לעתידנות, העומד בראש הכינוס. פרופ' יפה זילברשץ, המשנה לנשיא האוניברסיטה, אמרה בכינוס: "עצם העובדה שנושא ה[עתידנות](https://www.hadoctor.co.il/%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93/%d7%9e%d7%93%d7%a2/) נחקר באוניברסיטת בר אילן מעידה על הפתיחות האקדמית שקיימת כאן. פרופ' פסיג, עתידן בעל שם עולמי, הוא הדמות המובילה את המחקר בנושאים שיש בהם התעניינות גוברת והולכת". פרופ' חיים טייטלבאום, רקטור האוניברסיטה, דרש: " 'איזהו חכם? הרואה את הנולד'. פרופ' פסיג לקח על עצמו, כנגד הרבה תהיות, להוביל את ראיית הנולד בארץ ובעולם. הכינוס הוא הכרה והוקרה בלגיטימיות של המדע הזה. אנו כאוניברסיטה היהודית הגדולה בעולם מאמינים כי העיסוק והתכנון העתידי חייב לכלול חשיבה על העבר, בבחינת 'סולם ניצב ארצה וראשו בשמיים' ". פרופ' שלמה רומי, ראש ביה"ס לחינוך, ברך על קיום הכינוס. "השקעה טובה מאפשר עתיד טוב יותר. מחקר העתיד מבטא את ההתעניינות בתחום, ואין חולק על הצורך במחקר לטובת שיפור העתיד. צריך לבחון בצורה אמיצה את המתודולוגיה במחקר העתיד מול המתודולוגיה של מדעי החרבה ומדעי החיים, כדי למצוא את המתודולוגיה הראויה. הדבר יכול לעורר מתח רב בין גישות ואסכולות לאופן תקפותן של המתודולוגיות והשימוש בהן. הכינוס נותן ביטוי לתשתית ראויה שנותנת רצינות לדברים". בשיאו של הבוקר העניק מר מודי זנדברג, יו"ר קרן היסוד, את 'אות מקדם העתיד' לשופט שלמה שוהם, ואמר: "כנציב הדורות הבאים דבר השופט שוהם בשמם של הדורות הבאים בצורה סמכותית ומוסרית. כשהייתי שר המדע והטכנולוגיה נתבקשתי להקים את המולמ"פ (המועצה למחקר ופיתוח), ואז השופט שוהם בא כנציב עם הצעות ודרישות. תרומתו של פרופ' פסיג היתה בכך שלא יכול להיות מועצה למחקר ופיתוח שלא תעסוק בעתיד והשקעתם הנכונה של תקציבי המחקר". פרופ' שלמה שוהם, אמר בדברי תודתו על האות שהוענק לו: "אסור לנו לשכוח את ערכי היסוד, אסור לנו לחשוש משינוי וחשוב שנפקח את העיניים כדי שלא נאבד מהאחריות ונכנע לנוחות. לשרוד זה לא מספיק. צריך אומץ ותודעה פורצת דרך לחשוב על העתיד - למען הדורות הבאים". "ביטול 'חוק נציבות הדורות הבאים' הוא חוסר אחריות לגורל ילדינו" "ביטול 'חוק נציבות הדורות הבאים' הוא חוסר אחריות חברתית מהמעלה הראשונה כלפי הדורות הבאים. מחר עומד לקריאה ראשונה בכנסת חוק לביטול 'חוק הנציבות', כשהסיבה לביטול החוק היא פחד מוזר. אבל מי ידאג לעתיד? מי יקח אחריות על איכות חייהם של ילדינו וידאג לאינטרסים שלהם? האם זה בגלל שנוח לנו להיות במרחב הנוחות ולא לפרוץ קדימה? האם זה פוגע בעניינם של בעלי אינטרסים? צריך אומץ לפרוץ דרך, אבל יותר מכך צריך מוסריות לבחון כל חוק חדש ולוודא שקיים בו האינטרס לטווח הארוך, ולא רק לטווח הקצר", כך אמר הבוקר בנחרצות השופט שלמה שוהם באוניברסיטת בר אילן. השופט בדימוס שלמה שוהם קבל הבוקר את פרס "מקדם העתיד" במסגרת הכינוס השנתי הראשון למדעי חקר העתיד, שמתקיים באוניברסיטת בר-אילן. שוהם, לשעבר שופט בית משפט השלום, שימש משנת 2002 עד שנת 2005 כ'נציב הדורות הבאים' בכנסת. פרופ' דוד פסיג, העומד בראש הכינוס, דבר על 'חוק נציבות הדורות הבאים' כדבר עליון, שאסור לגעת בו. "זהו הגוף היחיד שמביא את דבר הדורות הבאים למחוקק כשיקול מוסרי וחובה חברתית במסגרת חקיקת חוק חדש. אסור לנו להסתפק באינטרסים ושיקולים עכשוויים מבלי להקשיב לקולם של הילדים שטרם נולדו ולקח עליהם אחריות. מחר עולה לכנסת ההצעה לביטול החוק – ומי ישמור על ילדינו? אני קורא לרובי ריבלין בקריאה: 'אל תשלח ידך אל הנער הזה', כי ההחלטה הזו תשאר לכם לדראון עולם. אנחנו, שהיינו פורצי דרך בעולם בחקיקת החוק הזה וכל הפרלמנטים מחקים את המודל לחוק שפותח אצלנו --אנחנו נסוגים מהחוק? ממה מפחד המחוקק הישראלי? זוהי החלטה מסוכנת והרת אסון", אמר פרופ' פסיג. 'חוק נציבות הדורות הבאים' מבטא את הצורך בהקמת ישות תוך-פרלמנטארית שתהיה בעלת האמצעים לקבל תמונה כוללת ומקיפה של החקיקה ושל חקיקת המשנה היוצאות מתחת ידיה של הכנסת, ולבצע בקרה לגבי השלכותיה העתידיות של החקיקה, ככל שיש בה כדי להשפיע על עתידם של הדורות הבאים שיחיו במדינה. נציבות הדורות הבאים רואה את תפקידינו בני הדור הזה לא רק לקבל את העולם כירושה מאבותינו אלא כפיקדון למען ילדינו. החוק מעניק לנציב הדורות הבאים סמכויות שונות במהלך הליך החקיקה, על מנת לאבחן את הצעות החוק שיש בהן משום פגיעה באינטרס עתידי, לחוות דעתו לגביהן, ולהביא בפני חברי הכנסת נתונים והמלצות באמצעות דיוני הוועדות השונות וכן במצורף להצעות החוק המובאות להצבעה בפני מליאת הכנסת.