# ‫קולו של הספקן – חמישה מיתוסים על טרור‬

> המאמר מתפרסם באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/five-terrorism-myths-1611135
- Author: סיינטיפיק אמריקן ישראל
- Published: 2013-11-15T00:07:17+02:00
- Modified: 2021-09-09T13:08:29+03:00
- Sections: בעקבות 11 בספטמבר, מייקל שרמר - קולו של הספקן
- Topics: 11 בספטמבר, בעקבות 11 בספטמבר, טרור, קולו של הספקן

## Article

מדוע טרור אינו יעיל   מכיוון שהטרור מעורר רגשות עזים כל כך, הוא גם הוליד לפחות חמישה מיתוסים. הראשון נולד בספטמבר 2001, כשנשיא ארה"ב ג'ורג' ו' בוש הכריז: "נשחרר את העולם משוחרי רעה" השונאים אותנו בגלל "החירויות שלנו." הרגש הזה מגלם בתוכו את "המיתוס של הרוע המוחלט", לדברי רוי בַּאוּמַייסטֶר, פסיכולוג באוניברסיטת מדינת פלורידה. המיתוס הזה טוען למעשה שהטרוריסטים נוהגים באלימות חסרת תכלית ללא שום סיבה הגיונית. הרעיון הזה הופרך במחקרים מדעיים שבחנו את הסיבות לתוקפנות. פסיכולוגים זיהו ארבעה סוגי אלימות שבהם נוקטים התוקפנים כדי להשיג מטרה תכליתית (מנקודת מבטו של התוקפן): אלימות ככלי להשגת דבר כלשהו, או אלימות אינסטרומנטלית, למשל שוד, כיבוש או חיסול יריבים; נקמה, כמו נקמת דם או לקיחת החוק לידיים; שליטה והכרה, כמו תחרות על יוקרה ונשים, בייחוד בקרב גברים צעירים; ואידיאולוגיה, כמו אמונה דתית או שאיפות אוטופיות. תערובת של כל הארבעה מניעה טרוריסטים. במחקר שהקיף 52 מקרים שבהם נקטו מוסלמים קיצוניים פעולות טרור נגד ארה"ב, למשל, הסיק חוקר מדעי המדינה ג'ון מולר מאוניברסיטת מדינת אוהיו, שהמניעים שלהם היו לעתים קרובות שילוב של אלימות אינסטרומנטלית ונקמה: "זעם רוחש נגד מדיניות החוץ של ארה"ב, בייחוד נגד מלחמותיה בעיראק ובאפגניסטן ונגד תמיכתה בישראל בסכסוך הפלסטיני." אידיאולוגיה דתית "הייתה אחד השיקולים של רובם," אומר מולר, "אבל לא מפני שהמְפַגעים רצו להפיץ את חוקי השַריעה או לייסד כליפויות (מעטים מן הטרוריסטים היו מסוגלים בכלל לאיית אפילו אחת משתי המילים), אלא כדי להגן על אחיהם לדת נגד מה שמקובל לראות כמלחמה מרוכזת שמנהלת נגדם ארה"ב במזרח התיכון." ובאשר לשליטה ולהכרה: האנתרופולוג סקוט אטראן מאוניברסיטת מישיגן הראה שמחבלים מתאבדים (ובני משפחותיהם) זוכים במעמד ובכבוד בחייהם ובהבטחות לנשים בעולם הבא. רובם משתייכים "לרשתות מקומיות ורופפות של בני משפחה וחברים המוסרים את חייהם לא רק לשם המטרה אלא גם זה למען זה." רוב המחבלים הם בשנות העשרה המאוחרות או בראשית שנות ה-20 לחייהם והם "מועדים להצטרף בעיקר לתנועות המבטיחות להם מטרה בעלת משמעות, חברוּת, הרפתקה ותהילה," הוא אומר. אטראן מפריך דעה מוטעית אחרת: שהטרוריסטים נמנים עם רשת כלל-עולמית רחבה, המנוהלת מגבוה וזוממת כנגד המערב. הוא מוכיח שלמעשה מדובר ב"רשתות חברתיות מורכבות, מבוזרות, המאורגנות באופן עצמאי ומתפתחות ללא הרף." דעה מופרכת שלישית טוענת שטרוריסטים הם גאונים שטניים, כפי שקבע דוח ועדת החקירה של אירועי ה-11 בספטמבר: "מתוחכמים, סבלניים, ממושמעים וקטלניים." לטענת חוקר מדעי המדינה מקס אברהמס מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, לאחר חיסול המנהיגים של ארגוני הצמרת הקיצוניים ביותר "מחבלים שפעלו בתוך ארה"ב לא היו מתוחכמים ולא היו גאונים אלה טיפשים דלי יכולת." והדוגמאות רבות: ריצ'רד רייד, שניסה לפוצץ מטוס באמצעות פצצה בנעליו ב-2001, לא הצליח להצית את פתיל ההשהיה מפני שנרטב בגשם. עומר פארוק עבד-אלמוטאלב, שניסה לפוצץ פצצה שהטמין בתחתוניו ב-2009, לא הצליח אלא להבעיר את מפשעתו. ב-2010 ניסה פייסל שאחזאד להפעיל פצצה בכיכר טיימס ולא הצליח אלא לשרוף את רכב הניסן פאת'פיינדר שלו מבפנים. רזוואן פרדוס, שניסה לבנות טיסן-תופת ב-2012 רכש חומר נפץ מזויף מסוג C-4 מסוכני הבולשת הפדרלית של ארה"ב (FBI). ולאחרונה, נראה שלמחבלים במרתון בוסטון 2013 לא היה אלא רובה אחד, ושיטת המילוט היחידה שלהם הייתה לחטוף מכונית, כמעט ריקה מדלק, ששימשה את דז'וקר צרנייב לדריסת אחיו, טמרלן, לפני שנכשל בניסיונו להתאבד בסירה מקורקעת. בדיה נוספת גורסת שהטרור קטלני. בהשוואה לממוצע הרציחות השנתי בארה"ב, העומד על 13,700 מקרים בשנה, מקרי המוות מפעולות טרור כמעט אינם נחשבים מבחינה סטטיסטית: 33 מקרים בארה"ב מאז 11 בספטמבר 2001. ולבסוף, המצאה נוספת טוענת שהטרור יעיל. בניתוח של 457 מבצעי טרור שנערכו מ-1968, לא מצאה חוקרת מדעי המדינה אודרי קרונין מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון אפילו קבוצת טרור קיצונית אחת שהצליחה לכבוש מדינה ו-94% מהן לא הצליחו להשיג אף אחת ממטרותיהן האסטרטגיות. בספרה מ-2009 "כיצד הטרור מסתיים" (בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון) היא קובעת שהוא מסתיים מהר (קבוצות טרור שורדות בממוצע שמונה שנים) ורע (במות מנהיגיהן). עלינו תמיד לעמוד על המשמר, כמובן, אבל המיתוסים האלה מורים על כך שאי אפשר להימנע מן המסקנה שהטרור אינו דומה כלל למה שהמחבלים היו רוצים שיהיה. ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ על המחבר מייקל שרמר הוא המו"ל של כתב העת Skeptic (.(www.skeptic.com ספרו האחרון, "המוח המאמין" יצא כעת לאור בעטיפה רכה. עקבו אחריו בטוויטר: @michaelshermer [המאמר מתפרסם באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל](http://sciam.co.il/archives/6993)