# מעשה בחמישה בלונים מדעיים

> היום (ד') בשעה 11:30 לפי שעון גריניץ' יופרחו 5 בלונים מטאורולוגיים מאתרים שונים באירופה, רוסיה וישראל במסגרת ניסוי בהובלת פרופ' יואב יאיר מהמרכז הבינתחומי הרצליה השבוע ביום רביעי (22 לאוקטובר) בשעה 11:30 לפי שעון גריניץ' יופרחו בו-זמנית 5 בלונים מטאורולוגיים לגובה רב מחמישה אתרים שונים באירופה, רוסיה וישראל. הבלונים נושאים עמם גלאים לקרינה קוסמית, אשר מודדים את קצב היוניזציה מקרינה קוסמית כפונקציה של הגובה. באופן זה תתקבל תמונת מצב בפריסה…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/five-scientific-baloons-2210147
- Author: שירות הידען
- Published: 2014-10-22T00:05:37+03:00
- Modified: 2014-10-21T23:11:04+03:00
- Sections: אטמוספירה ואקלים, השמש, כדור הארץ
- Topics: אטמוספירה, יואב יאיר

## Article

היום (ד') בשעה 11:30 לפי שעון גריניץ' יופרחו 5 בלונים מטאורולוגיים מאתרים שונים באירופה, רוסיה וישראל במסגרת ניסוי בהובלת פרופ' יואב יאיר מהמרכז הבינתחומי הרצליה השבוע ביום רביעי (22 לאוקטובר) בשעה 11:30 לפי שעון גריניץ' יופרחו בו-זמנית 5 בלונים מטאורולוגיים לגובה רב מחמישה אתרים שונים באירופה, רוסיה וישראל. הבלונים נושאים עמם גלאים לקרינה קוסמית, אשר מודדים את קצב היוניזציה מקרינה קוסמית כפונקציה של הגובה. באופן זה תתקבל תמונת מצב בפריסה רחבה של מצבה החשמלי של האטמוספרה מפני הקרקע ועד גובה 35 ק"מ (זהו הגובה המרבי אליו יכולים הבלונים להגיע). זו הפעם הראשונה שמבוצעת הפרחה בקנה מידה בינלאומי כה נרחב. השיגור בישראל יבוצע ממצפה הכוכבים ע"ש וויז במצפה-רמון. אוניברסיטת רדינג תשגר בלון מהקמפוס מערבית ללונדון בו-זמנית עם שני בלונים שישוגרו על ידי מכון לבדב מ-מורמנסק (סיביר) וממוסקבה. הבלון החמישי ישוגר באמצעות חברת ספייסיאליסט הישראלית (Spacecialist) מאזור ברצלונה בספרד – והוא גם יצניח את מערך הניסוי, אשר ייאסף מהקרקע באמצעות "צוות רדיפה" של חברת zero2infinity הספרדית המפעילה את הבלון, שיזהה את מיקום הנחיתה לפי משיב GPS. (הגלאים בשאר 4 הבלונים הם חד-פעמיים והולכים לאיבוד כשהללו מתפוצצים). לשמש יש מחזור פעילות בן 11 שנים, במהלכו יש הבדלים במספר כתמי השמש, הסערות המגנטיות על פניה ועוצמת הקרינה הכוללת שהיא פולטת. המחזור האחרון הגיע לשיאו לפני חודשים ספורים, וכעת נמצאת פעילות השמש בירידה: אולם דווקא בתקופה זו יש סיכוי להתפרצויות חזקות במיוחד. הללו משפיעות על לוויינים ועל אסטרונאוטים בחלל, והשפעתן מורגשת היטב גם על האטמוספרה הגבוהה, ואפילו סמוך לפני השטח. מטרת הניסוי לזהות שינויים בפרמטרים החשמליים של האטמוספרה כתלות בפעילות השמש ולקשור אותם לתהליכים המשפיעים על אקלים כדור-הארץ. הניסוי נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע. הניסוי מבוצע בהובלת פרופ' יואב יאיר, דיקן ביה"ס לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה; ביחד עם פרופ' קולין פרייס ותלמיד המחקר רועי יניב מהחוג למדעי כדור-הארץ באוניברסיטת ת"א; פרופ' ג'יילס הריסון וד"ר קרי ניקול מהמחלקה למטאורולוגיה באוניברסיטת רדינג באנגליה (University of Reading); ופרופ' גלינה בזילבסקייה ופרופ' ולדימיר מחמוטוב ממכון לבדב לפיסיקה במוסקבה (Lebedev Physics Institute).   מבוסס על הודעה לעיתונות של המרכז הבינתחומי