הסיבה שעדויות ארכיאולוגיות לא שרדו היתה עליית גובה פני הים שהשמידה תרבויות שהתגוררו בעיקר בחופים
בני האדם המודרנים שהיגרו מאפריקה עשו זאת ככל הנראה באמצעות הצמדות לחופי אסיה. ניתוחים של שרידי האוכלוסיות האבוריג’ניות המקוריות בדרום מזרח אסיה מעלים אפשרות כי הם הגיעו בגל הגירה יחיד שעזב את קרן אפריקה לפני למעלה מ-65 אלף שנים. באמצעות מעקב אחר החופים, אומרים מחברי הניתוח, יכלו בני האדם לישב את כדור הארץ במהירות מרשימה ולהגיע לארצות רחוקות כמו אוסטרליה בתוך כמה אלפי שנים.
מרבית החוקרים מסכימים כי בני האדם הראשונים הופיעו באפריקה לפני שהתפשטו ברחבי העולם. ואולם בעוד העדויות הארכיאולוגיות מראות כי בני האדם נעו צפונה לעבר מצרים והמזרח התיכון, רשומות אקלימיות מראות כי איזור זה היה מדבר עוין עד לפני 50 אלף שנים, ולפיכך ככל הנראה זה לא היה המסלול המועדף.
מסע מזרחה סביב קווי החוף של סומליה ולבסוף הודו, עשויים להיות חלופה אחת, אומר וינסנט מקולי (Macaulay) מאוניברסיטת גלזגו בבריטניה. :לא היה קשה לחיות על החוף”, אמר. למעשה זה אפילו היה די מושך.
לחיות לבד
מקולי ועמיתיו ניסו את הרעיון באמצעות חקר דגימות DNA מאנשי האורנג-אסלי במלזיה, שככל הנראה לא נהגו להתחתן עם בני קבוצות אחרות. “אנחנו מנסים לגלות מי היו האנשים הראשונים שיצאו מאפריקה, כך שברור שהאנשים שצריך לדגום הם אלה המקומיים המקוריים ביותר.” הסביר.
החוקרים אספו דגימות של רקמות מהצד הפנימי של הלחי מ-260 בני ובנות אורנג’ אסלי וניתחו את ה-DNA המיטוכונדרי שלהם, החלק המועבר מהם לילדים. לאחר מכן הם הישוו אותו עם DNA מיטוכונדרי של אוכלוסיות אחרות – ההבדל בין הקבוצות משקף את הזמן מאז הם נפרדו.
קבוצת מחקר אחרת, שהובלה על ידי לאלג’י סינג by Lalji Singh מהודו, ביצעה ניסויים דומים בקבוצות מקומיות באיי אנדמן באוקיאנוס ההודי.
באמצעות השוואת נתונים אלה מהנתונים ב-DNA המיטוכונדרי של אוכלוסיות אחרות באיזור, הגיעו המסקנה כי שתי האוכלוסיות הם צאצאים של קבוצה יחידה של בני אדם שהכילה ככל הנראה 600 משפחות בגיל הפוריות, שחיו בהודו לפני 65 אלף שנים. המחקרים מדווחים בגליון השבוע של סיינס.החוקרים מעלים אפשרות כי בני אנדמן ואורנג’ אסלי לא יכלו לנוע בנתיבים עקלקלים בתוך היבשה, ושהם לא יכלו להישאר כל כך קרובים לאוכולסיה המקורית של הודו.
תנועה מהירה
אם בני האדם נטו להגר לאורך החופים, הדבר עשוי להסביר כיצד הם נעו כל כך מהר, אומר מקולי. השרידים הראשונים שנמצאו באוסטרליה הם בני כ-60 אלף שנים, ופריוש הדבר שהחלוצים הראשונים נעו כמה קילומטרים בשנה.
באמצעות הצמדות לקו החוף, היה מרחב מוגבל מאוד להתרחבות, ולפיכך הדבר דרש מהמתיישבים לכלות את המשאבים שלהם יותר מהר ונאלצו להמשיך הלאה. אומר מקולי. יתרה מכך, אם גובה פני הים עלה מאז, שרידים אריכולוגיים רבים נמצאים ככל הנראה מתחת לפני הים ולפיכך זהו ההסבר מדוע מרבית הממצאים הארכיאולוגיים נמצאו בלב היבשות.
