# יציאת מצרים: המספרים שלא יאמנו

> בשמות יב' פסוק 37 נכתב במפורש "ויסעו בני-ישראל מרעמסס סכתה כשש-מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף" * היו שחישבו שעם הנשים, הטף, הקשישים והערב-רב עלה מספרם של היוצאים ממצרים על 3 מיליון. האמנם הדבר בכלל הגיוני? שואל בראין פאלמר ראו גם: התנך כהסטוריה מספרים נועדו הן להרשים והן לבלבל אנשים רבים. משום שהמספרים נעדרי תוכן רגשי, ומכיוון שהם רק מייצגים סימבוליים של דברים מציאותיים כמו מכוניות במגרש חניה או בני…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/exodus-from-egypt-unbelevable-numbers-0804092
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2009-04-09T00:05:53+03:00
- Modified: 2015-07-21T21:22:24+03:00
- Sections: התנך - היה או לא היה
- Topics: התנ"ך, יציאת מצרים

## Article

בשמות יב' פסוק 37 נכתב במפורש "ויסעו בני-ישראל מרעמסס סכתה כשש-מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף" * היו שחישבו שעם הנשים, הטף, הקשישים והערב-רב עלה מספרם של היוצאים ממצרים על 3 מיליון. האמנם הדבר בכלל הגיוני? שואל בראין פאלמר ראו גם: [התנך כהסטוריה](https://www.hayadan.org.il/is-bible-a-history-book-211201/) מספרים נועדו הן להרשים והן לבלבל אנשים רבים. משום שהמספרים נעדרי תוכן רגשי, ומכיוון שהם רק מייצגים סימבוליים של דברים מציאותיים כמו מכוניות במגרש חניה או בני אדם במשחק כדורגל, המספרים נוטים להתפס כעדות בלתי מוטית לעובדות שאינן ניתנות לערעור. בני אדם מאמינם במספרים ואולם מספרים עלולים להטעות. באמצעות מספרים ניתן להשפיע. בראין פאלמר, כותב מאמר מדעי ארוך ומפורט אליו הגעתי מהערך יציאת מצרים בויקיפדיה האנגלית. הנה ציטוטים אחדים מהמאמר: האנשים האדוקים בדתם סבורים כי יש לקבל את כל טענות התנך ללא פקפוק, משום שלא יכול להיות בספר קדוש כזה טעויות. מרבית המאמינים סבורים כי התנ"ך נכתב בידי יצור עליון, דברי אלוהים חיים. לפיכך אם מופיע בכתובים נתון כלשהו, הוא אמיתי. ולפיכך אם התנך קובע כי היקום כולו נברא בתוך ששה ימים, זה חייב להיות נתון הסטורי. אם התנ"ך טוען שמבול כיסה את כל כדור הארץ וחסיל את כל היצורים החיים פרט למספר נציגים מכל מין בתיבה קטנה, זה בדיוק מה שקרה בין אם המדע מביא עדויות התומכות בטיעון ובין אם לא. אם התנ"ך (הברית החדשה במקרה זה) מספר לנו על אדם שמת על הצלב וחזר לתחיה כעבור שלושה ימים, המאמינים לא רואים סיבה לפקפק בכך. באותה מידה, אם התנ"ך מספר את הסיפור על יציאה המונית של עבדים מאיזור דלתת הנילוס בעקבות סדרת אותות נסיים מאל כל יכול, ואם התנ"ך מציב מספרים וקובע כי מדובר בכמעט 3 מיליון בני אדם מרבית המאמינים אפילו לא מעלים על דעתם שמספר זה יכול להיות הגזמה פראית או לא נכון היסטורית בדרך כלשהי. אחרי הכל, התנך הוא יצירתו של אלוהים שאינו יכול לטעות ואין לו שום סיבה להגזים רק כדי להוכיח נקודה או לקדם אג'נדה. לא חשוב מיהו האל, כאלוהים צריכה להיות לו מידה כלשהי של יושרה. אם התנך טוען ששלושה מיליון בני אדם שוחררו מהעבדות במצרים בעבר הרחוק, זה מה שהאל התכוון לומר. אם יש שגיאה כלשהי בקריאת התנך, היא נמצאת בהבנה של בני האדם את הכוונה האלוהית, לא להפך. לפני למעלה מ-300 שנה הבין קורא ביקורתי של הטקסט התנכי כי ישנן בעיות עצומות בסיפור אודות יציאת מצרים, אם רוצים לקרוא את הנרטיב כעדות פשוטה לעובדות היסטוריות. הרמן סמואל רימארוס, פילוסוף גרמני מהמאה ה-18 כתב: "בקריאת ההיסטוריה של משה והתקופות העוקבות ראינו כי לכותב אין אינטלקט ואין לו כל בעיה להמציא נסים ושהקורא נדרש לפחות אינטלקט כדי להאמין בהם. בתוך שלוש שעות ובלילה אפל הוא (כותב הנרטיב) מוציא 3 מיליון גברים נשים ותינוקות, זקנים וחולים, פסחים ועוורים, אוהלים ורהיטים, עגלות ותבואה, שלוש מאות אלף שוורים, שש מאות אלף כבשים, בבטוחה מעל קרקעית הים שעמוקה לפחות כמייל אחד, קרקעית המכילה עשב ובוץ בצד אחד וחול ושברי אלמוגים בצד השני, דבר מדהים. אין לו שום בעיה אפילו להרהר האם הדבר אפשרי. הוא מתאר לעצמו שניתן לבצע פעולה כזו במשמרת לילה בודדת. מרבית הקוראים המודרניים של הטקסט שאינם מוטים לטובת התנך כספר קודש, עקבו אחר הרעיון של ריימארוס ודחו את ההסטוריות של הסיפור אודות עבדים עבריים שחיו במזרח דלתת הנילוס לפני כ-3,400 שנה. למרות הטיעון המנוגד של הדתיים, הסיפור כל כך מדהים שלא ניתן להאמין בו. ואולם כמה פונדמנטליסטים נסיבתיים, הן יהודים והן נוצרים עברו לטיעון כי הם מאמינים שהתנך מספר פרטים מדויקים אודות ימיהם הראשונים של בני ישראל כבני חורין, לאחר שיצאו מארץ גושן ועד לתום מסעם במדבר סיני במשך 40 שנה. במיוחד מתמיהה העובדה כי בשמות יב' פסוק 37 נכתב במפורש "ויסעו בני-ישראל מרעמסס סכתה כשש-מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף" כדי לחשב את כלל האוכלוסיה של העבדים המשוחררים שחיו במצרים, מתייחסים לגברים כבני עשרים ומעלה (גיל שירות צבאי). פרטים על נתוני אוכלוסיות אלה ניתנים בספר במדבר 1:1 כאשר אלוהים אומר כי הורה למשה לפקוד את בני ישראל שזה עתה יצאו ממצרים למדבר סיני. לפי הטקסט בספר במדבר פרק א' פסוק 47, הדבר התרחש ביום הראשון של החודש השני בשנה השניה לאחר צאתם ממצרים. וַיִּהְיוּ, כָּל-הַפְּקֻדִים--שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף, וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים; וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וַחֲמִשִּׁים. מז וְהַלְוִיִּם, לְמַטֵּה אֲבֹתָם--לֹא הָתְפָּקְדוּ, בְּתוֹכָם. נתונים אלה זהים כמעט ל"הערכות" המעוגלות שבספר שמות. כלומר 603,550 בני אדם. ואולם נתון זה אינו כולל את הלוויים, שבט שנפרד משאר האוכלוסייה ונועד לשמש לעבודות הקודש, (חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כָּל-בְּנֵי-חָיִל, דברים פרק ג'), כלומר המספר אינו כולל נשים, וכן זקנים וילדים משני המינים. חוקרים שביקשו לחשב את הנתונים לפי הנחה שמספר הנשים היה דומה למספר הגברים, ולפיכך מנתה האוכלוסייה של הצעירים של בני ישראל 1.2 מיליון בני אדם שעזבו את מצרים לאחר עשר המכות. המספר מוכפל אם מוספים את הקשישים וכן את הילדים משני המינים וכך מגיעים לכמעט 2.5 מיליון. הטקסט בספר שמות יב' פסוק 38 טוען כי מספר לא ידוע נוסף של בני אדם (ערב רב) עזבו גם הם את מצרים ביחד עם בני ישראל. לפי כמה הערכות, מספר הנוהרים אחר משה במדבר סיני היה כ-3 מיליון. אם מספרים יכולים להטעות או לשמש למטרות שונות מאשר הצגת העובדות הדרך הטובה ביותר לדעת את האמת היא לחפור אחר האמת שמאחורי הנתונים באמצעות נתון שונה מזה המופיע בשמות פרק יב' פסוק 37 וזוכה להד בספר במדבר כפי שמציעים אלו הרוצים למצוא את האמת ההסטורית מאחורי הנרטיב של יציאת מצרים. החוקרים ג'יימס פטריק הולדינג וברנט הארדווי מקבלים את הנתון כמובן מאליו. הם אפילו פיתחו חישוב מתמטי כדי להצדיק את עמדתם. לעומתם, הסבר אחר, של קולין האמפריז, פסיקיאי מקיימברידג' ומחבר ספר אודות הסיבות הטבעיות לסיפורי התנך ובפרט הנסים של ספר שמות. עמדה זו גורסת כי יתכן ונפלו טעויות העתקה בטקסט והנתונים אודות מספר בני ישראל בגיל צבא שעמד על מאות אלפים היה במציאות רק כמה אלפים. טיעון שלישי מקבל אף הוא מספרים גבוהים אך לא את אלו שמופיעים בתנך. ויליאם דבר מציע סתריט אפשרי כדי לאתר את הגלעין הבסיסי של האגדה שהפכה אחר כך לנרטיב מכונן בספרו "מי היו בני ישראל המוקדמים" הוא כותב: היו, לפחות לפי ההקשר אסיאתיים שנמלטו מעבדות במצרים, ואפילו ממחקר של טקסטים מצריים מסוף תקופת הברונזה, אנו יודעים על אל המכונה יהו (Yhw) בהקשר לשבטי השאסו הנוודים מדרום עבר הירדן. אחרי הכל היה זה שם, בארץ מדין, לפי התנך, המקום שבו משה למד על קיומה של הישות הזו, לפי אחת הגרסאות מחותנו. בתנך מוזכר אלוהים מספר פעמים כמגיע משעיר (בדרום אדום – שופטים ה' פסוק 4). מסיבות אלה, אפילו חוקרים רדיקאלים לוקחים ברצינות את הרעיון שכמה מבני שאסו של יהו היו בין בני השבטים שהפכו לבני ישראל, ושהם הונחו לחצות את המדבר בידי מצרי בשם משה, מנהיג כריזמטי, דמוי שייך של היום, חצי מיתולוגי, דבר ששרד בדת העממית של אותם קדם בני ישראל, ואשר סיפור זה שרד עד לסוף תקופת המלוכה (בית ראשון). לפי דבר, הם שילבו את הסיפור והפכו אותו לאפי ומזוכך, כאשר האידאל החקלאי פינה את מקומו לעיור, בטחון לאומי ואחידות דתית. ההסבר הטנטטיבי של דבר אודות מקור הנרטיב של סיפור יציאת מצרים עשוי להיות אמת והמרכיבים האגדתיים החינוכיים של הנרטיב התנ"כי הם מעשה ידי אדם ולא של אלוהים. הספקנים מרוצים מהסבר הגיוני כזה, מאחר שהם אינם מקבלים מרכיבים לא חיוניים כגון ישות אלוהית. ואולם עבור מקבלי התנך באורח מילולי, טוענים כי הנרטיב הגיע ישירות מאלוהים, ולכן רעיון כזה הוא בלתי מתקבל. ואולי הם חוששים לפגיעה בנרטיב אם חלילה תתגלה האמת שבבסיסו. חזרנו לנקודת ההתחלה, אבל לפחות הוספנו חומר למחשבה. [למאמר המלא של פאלמר, כולל מראי מקום והפניות](http://www.theskepticalreview.com/BPNumbersGame1.html) עוד בנושא באתר הידען:[](https://www.hayadan.org.il/yetziat_mizraim-30040/) - [יציאת מצרים - היתה או לא היתה?](https://www.hayadan.org.il/yetziat_mizraim-30040/) - [יציאת מצרים - נרטיב מומצא?](https://www.hayadan.org.il/egypt-exsodus-061104/) - [היהודים היו שבט מצרי שברח](https://www.hayadan.org.il/pharoejews-200900/) - [התנ"ך כהסטוריה?](https://www.hayadan.org.il/is-bible-a-history-book-211201/)