פרופסור משה זיפר מבן-גוריון יחד עם תלמידו אסף גלזר, זכו במקום השלישי בתחרות לתכנות אבולוציוני. השניים פיתחו אלגוריתם המאתר פגמים בפרוסות סיליקון דקות ביעילות העולה על זו של מהנדס מומחה
לפני שבוע אירע אירוע יוצא דופן : מאות חוקרים למדעי המחשב הגיעו לכנס באטלנטה, שתו בירות ודיברו זה עם זה על אבולוציה, אבולוציה ועוד אבולוציה. אולי זה בעצם לא מפתיע, בהתחשב בכך שתופעה זו חוזרת על עצמה מדי שנה במסגרת כנס GECCO למיחשוב גנטי ואבולוציוני. גולת הכותרת של הכינוס היא התחרות השנתית, בה מחוייבים המשתתפים להציג אלגוריתמים שתוכננו על סמך עקרונות אבולוציוניים ולהוכיח כי הם מוצלחים יותר במשימתם מבני אדם.
לישראל יש ייצוג טוב בתחרות, בדמותו של משה זיפר, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון. זיפר זכה במקום השלישי ב- 2005, במקום השני ב- 2007, והשנה הגיע למקום השלישי שוב, בשיתוף פעולה עם תלמידו אסף גלזר. השניים יצרו אלגוריתם שהצליח לאתר פגמים בפרוסות סיליקון דקות ביעילות העולה על זו של מהנדס מומחה. פעולה זו, שבוצעה עד עתה על-ידי בני-אדם בלבד, יכולה לחסוך מאות מליוני דולרים לחברות השבבים הגדולות.
אם לשפוט לפי הדרך בה הדברים נעשים בטכניון, הרי שכאשר מתכנתים רוצים לתכנן אלגוריתמים הם יושבים בקבוצה, מזמינים כמה פיצות, חושבים על מה שצריך לעשות ואיך אפשר לעשות אותו ואז מוציאים את זה לפועל. בתכנות הגנטי, לעומת זאת, מעורבות המתכנת עקיפה יותר. הוא קובע רק את המטרה הסופית ואת הסינון שיעברו האלגוריתמים בדרך אליה.
“הרעיון הבסיסי הוא להשתמש באבולוציה כהשראה לבניית אלגוריתם.” מסביר פרופסור זיפר. “האבולוציה בטבע היא תהליך מאד חזק, שיכול לייצר דברים שאנחנו לא יודעים לייצר בדרכים אחרות. אז אנחנו מעתיקים את הדגם האבולוציוני לתוך המחשב.”
התכנות הגנטי מתחיל בקבוצה גדולה של אלגוריתמים שונים במקצת זה מזה, שעושים פעולה דומה ברמה נמוכה מאד של הצלחה. המחשב מריץ את האלגוריתמים, מזהה אלו מהם הגיעו לתוצאות הטובות ביותר, ובוחר אותם בתהליך של ברירה מלאכותית (המקבילה הממוחשבת לברירה הטבעית), להוות את הבסיס לדור הבא של האלגוריתמים.
האלגוריתמים בנויים כך שהם יכולים להחליף ביניהם חלקים מהקוד, ויש מקום גם ל- 'מוטציות' אקראיות בכל מעבר מדור לדור. כתוצאה, הדור הבא של האלגוריתמים בכל שלב יהיה שונה באופן מהותי מהדור הקודם. כאשר חוזרים על תהליך השינוי והניפוי פעמים רבות, מקבלים אלגוריתמים המבצעים את הפעולה המבוקשת ברמה גבוהה מאד של הצלחה – למרות שיד אדם לא היתה מעורבת בתהליך התכנות. בחלק מהמקרים גם החוקרים עצמם אינם מצליחים להבין כיצד האלגוריתם פועל ומדוע.
“אתה עובר מדור לדור, ע”י תהליך שבו אתה בורר את היותר מתאימים על פי הקריטריון שקבעת. אתה עושה רקומבינציה ביניהם ותהליך של מוטציה, כמו בטבע, ואז יש דורות ההולכים ונעשים טובים יותר, החיים בתוך המחשב ומהווים פתרונות אפשריים לבעיה שאתה רוצה לפתור. יש כאן את כל המרכיבים של אבולוציה דרוויניסטית בטבע.” אומר זיפר, ומוסיף כי, “אתה מתחיל עם אוכלוסיה שהיא די רעה ועם הזמן מגיע לאוכלוסיה שהיא יותר טובה מהתוצאות שהשיגו המומחים בתחום, שהם המהנדסים שיודעים להסתכל על דפקטים בסיליקון ולהגדיר אותם.”
האלגוריתם שתכננו החוקרים מסוגל להחליף את בני-האדם המחפשים אחר פגמים בפרוסות סיליקון המשמשות ליצירת שבבי מחשבים. עקב הדרישה לכח-אדם אנושי, תחום זה היווה עד עתה צוואר-בקבוק בתעשיית יצור השבבים. האלגוריתם שפותח מסוגל לאתר ולקטלג פגמים במהירות גדולה יותר ובדיוק רב יותר ממהנדסים אנושיים המתמחים באותה משימה.
התכנות האבולוציוני מלמד אותנו על כוחה של האבולוציה במציאת פתרונות יעילים למגוון רחב של בעיות, אך הוא אינו פשוט כפי שהוא נראה במבט ראשון. מסגרת הניסוי הבסיסית אכן קלה להבנה, אך כדי להתאים את האלגוריתם ולהגיע לפתרונות טובים יש צורך להבין את תחום החישובים האבולוציוניים על בוריו, ולשלב את הידע עם הבנה מעשית בבעיה שמנסים לפתור.
“אחת המכשלות העומדות בפני אלגוריתמים אילו היא כח המיחשוב הגדול הנדרש (אחרי הכל, לאבולוציה הדרוויניסטית נדרשת פלנטה שלמה),” מוסיף זיפר, אך קובע כי, “…השיפור המתמשך ביכולות של המחשבים המודרניים הולך ופותח דלתות חדשות בפני חוקרים בתחום. תחום האלגוריתמים האבולוציוניים הולך ומתפתח משנה לשנה. כבר עתה הם מסוגלים לפתור בעיות קשות, בעוקפם כל דרך פתרון אחרת.”
24 תגובות
מיכאל,
אני מסכימה עם משפטך האחרון,בעיקר-והוא החשוב.
אל תשכח את רוח-הדברים.
מוטי:
קיומה של האבולוציה בפרטים המשתכפלים עם מעט טעויות ומתחרים על משאבים הוא כורח המציאות מסיבות מתמטיות.
אז אולי תטען שהשם יתברך ברא את המתמטיקה.
יודע מה?
לא איכפת לי.
אמנם אין צורך באף אחד כדי לברוא את המתמטיקה אבל אם זה עושה לך טוב ממש לא איכפת לי.
ברגע שיש לנו עולם שפועל על פי חוקים מתמטים ואף אחד לא יכול להתערב בו אז כבר לא חשוב מי יצר את המתמטיקה כי ברור שגם אם מישהו יצר אותה אין לו שום דרך לתקשר עם בני אדם ולצוות אותם להרוג אלה את אלה.
זה, כמובן, נוגד את תפיסתן של כל הדתות אבל אם יש אנשים שזה מרגיע – ממש לא מפריע לי שיירגעו.
כתוצר לוואי של העובדה שהעולם פועל על פי חוקים קבועים שאף אחד לא משנה אנו מקבלים כמובן גם את היכולת לחקור את העולם הזה וזה דבר מצוין בפני עצמו.
בקשר לכך שהמדע הוא אויב האבולוציה – זה כמובן אינו נכון.
האבולוציה היא כאמור אחד מחוקי הטבע.
חוקי הטבע הם אדישים – מחד – ולכן לא יכולים להיות להם אויבים במובן הרגיל של המילה. מאידך – הם חוקים שלא ניתנים להפרה ולכן גם אם מישהו יחליט להפר אותם הוא לא יצליח.
העובדה שיצור מסוים שפיתח אינטליגנציה אכן משתמש בה היא תוצאה סבירה מאד של האבולוציה שאינה נוטה לפתח ולתחזק יכולות שאין להן שימוש.
נכון שלחצי הברירה הטבעית הפועלים כיום על בני אדם השתנו וימשיכו להשתנות אבל זה בגלל שהסביבה שלהם – הכוללת בני אדם אחרים – משתנה ותשתנה. כל זה חלק טבעי במנגנון הברירה הטבעית.
יכול להיות, למשל, שבאיזו תקופה רחוקה מאד בעתיד, אחרי שנבין לחלוטין כיצד משפיע כל גן, יפעילו בני אדם ברירה "מלאכותית" (אבל לעשות דברים מלאכותיים זה הטבע שלנו ולכן זו גם ברירה טבעית) שתנפה אנשים עם פוטנציאל לחלות עוד לפני היווצרות העובר ותמנע מראש את חייהם של האנשים הפחות מתאימים. ביחס למחלות מסוימות זה קורה כבר היום ובהבנה נכונה של הדברים זו פשוט ברירה טבעית.
היכולת הזאת לאבחון מוקדם ואף להנדסה גנטית יכולה כמובן להגיע עד לאופני התנהגות שנראים לנו כיום מפלצתיים כמו אלה המתוארים – מבחינה רעיונית – בספר "עולם אמיץ חדש" של האקסלי. בין אם זה יקרה ובין אם לא – גם זו תהיה ברירה טבעית.
דוגמאות אלו של ברירה טבעית "מן הסוג המלאכותי" פועלות בכיוון דומה לזה בו פועלת הברירה הטבעית הנוכחית בהבדל אחד – הן רק מפחיתות את הסבל האנושי הכרוך בה.
ברור, כמובן, שיש ותהיה גם בעתיד, ברירה טבעית שתפעל בכיוון שונה כיוון ש"מחלות" שונות כבר לא תצטרכנה להיחשב למחלות ברגע שתמצא דרך להתמודד אתם.
בעולם שבו יש אספירין בשפע – מה יתרונו של אדם הצורך לחם על אדם הצורך אספירין?
בעולם כזה "תוכל" האבולוציה "להתמקד" ביתר שאת בפיתוח תכונות מועילות חדשות כיוון שכר הפעולה שלה (במובן של המגוון של בני האדם שעליו היא יכולה לפעול) יגדל.
כל הנ"ל, כמובן, מתייחס לכוונתך המקורית כי כשאמרת שהמדע הוא אויב האבולוציה התכוונת בעיקר לאבולוציה של האדם אבל השפעתו של האדם משנה גם את סביבתם הטבעית של יצורים אחרים וכתוצאה מכך גם על האבולוציה שלהם.
במסגרת זו מפעיל האדם על חלק מבעלי החיים לחצי ברירה שגורמים להם להתפתח בכיוונים הרצויים לו, על חלק אחר מבעלי החיים הוא משפיע בכך שהוא מצמצם את אזורי המחיה שלהם ועל חלק נוסף הוא משפיע על ידי שימור או אפילו שחזור סביבת המחיה שלהם שללא התערבות זו הייתה נהרסת – אם על ידיו ואם על ידי כוחות טבע אחרים.
גם כל זה אינו אלא חלק טבעי בברירה הטבעית ובאבולוציה.
בכלל, רצוי להפנים את העובדה שאין בטבע דברים על טבעיים.
…
מיכאל,
אתה או אני?
האבולוציה קיימת אך היא רק עוד “אלגוריתם” ששתל ה’ יתברך בטבע (גמטריא אלהים).
ולהבדיל מהמתכנתים אין צורך במחשב על ובעל ה”ניסוי” יודע מה כל 0 ו1 אומרים.
ועל דרך ההגיון נאמר כי המדע הוא האויב הכי גדול של האבולוציה מכיבן שהוא חיסל את הברירה הטבעית כמעט לחלוטין(המשך ריבוי בני אדם עם פגמים ומחלות גנטיות) בימינו אפילו מוגבלים שכלית מתרבים והגנים ממשיכים הלאה ולא נעלמים ביחד עם הפרטים מצד שני שרידותם של גנים חזקים המצויים בגוף חלש מאד שורדים את העברה הגנטית כדוגמת סטיבן הוקינג – במקרים קיצוניים ממש מקפיאים זרעי עריריים בעלי גן מיוחד.
אם היה פועל איזה שהוא תהליך של ברירה טבעית על בני האדם כנראה שהיו שורדים העשירים והיפים שזכו להתרבות הלאה בעוד אנו היינו אסורים ברביה כדוגמת הלהקה הזאבית.
אך האדם הוא מערכת למידה סתגלנית וכנראה תכונה זו בלבד בשל ערכה הגבוהה תתרום להשרדותנו הלאה והתחממות הגלובלית תוכיח זאת ודי לחכימה ברמיזה.
גבע:
אין לי כוח להתחיל הכל מחדש.
מיכאל
מי בדיוק מגביל את התוכנות?
ןאיך בדיוק תוכנה מוגבלת זו מוכיחה את היתכנות האבולציה?
תן למחשב להשתמש בצורה אקראית בשפה כלשהי.
ברור רק את התוכנות שהוא יצר רנדומלית שיש בהן משהו מועיל(ורצוי בכוון התוצאה). פסול כל תוכנית שלא מתאימה.
ואל בסיס זה תבנה אפליקציה מורכבת כמו נניח פוטו שופ.
אתה חושב שזה אפשרי? מה ההסתברות של דבר כזה?
גבע:
קודם כל זיהית אותי (והאמת שהזדהיתי כבר באופן מלא כאן באתר במסגרת ווכוח עם שאול).
ולעצם העניין – אם רוצים ליצור אבולוציה מלאה פשוט לא יגבילו את התוכנות.
מה לא ברור כאן?
בפירוש תתפתחנה אפליקציות עובדות.
זה קורה בטבע ללא הרף.
מיקי לו הייתי …:(זהיתי אותך?)
זה בדיוק מה שטענתי בווכח הקודם.
תוכנות תמיד מוגבלות למטרה שהמתכנן התכוון לפתח.
והן תפעלנה רק במסגרת מגבלה זו למעט במקרה של תקלת מחשב.
שום אפליקציה עובדת לא תוכל להתתפתח מרצף של תקלות מחשב.
לכן עמי אתה יכול לישון בשקט.
ואם לזה תסכים איתי ,מיכאל, נגמר הוויכוח בינינו לגבי יכולות של תוכנות אבולוציונית ומה הן מוכיחות.
גבע:
התכנות הנדונות בפירוש מדגימות אבולוציה ומוגבלותן נובעת מן המטרה שלשמה פותחו.
זו גם אינה מגבלה על עצם קיום האבולוציה אלא רק על המשמעות של fittest בביטוי Survival of the fittest . אני מניח שידוע לך שגם על פני כדור הארץ לא כל המסלולים האבולוציוניים הובילו לתודעה.
שלום מיכאל
מזמן לא התווכחנו
ממש נהנתי מתשובתך לעמי
עד כמה שאני זוכר תוכנות אלה שימשו בווכוח הקודם כאחד הבסיסים להוכחת היתכנות האבולציה
אני מודה לך שהשכלת להסביר כל כך יפה למה תוכנות אלה מוגבלות והן פועלות רק לפי חוקי משחק ברורים ולכן הן יכולות רק להצביע על כוון, אבל לא יכולות בשום אופן להוות איזשהו פקטור מדעי או הגיוני בניסיון להוכיח את תאורית האבולוציה.
.
רועי שלומות
אנא
שלח לי את ה דו’אל שלך
תודה
המטרה הסופית של התוכנות שיפותחו ע"י אבולוציה ממוחשבת צריכה להיות יצירת בינה מלאכותית ברמה של האדם אבל לא יותר.
עמי:
תהייתך אינה ברורה לי.
מדוע שיידרש רצון כדי להשתכפל?
אם נשהו בנוי כך שבסביבה שבה הוא נמצא הוא משתכפל – הרי שישתכפל.
זה נכון גם ל DNA, כפי שאמרת ולא רק כאשר ה DNA מהווה חלק מיצור חי.
אני זוכר שבעצמך דברת על PCR. מה שם חי?
כנ"ל לגבי תכניות המחשב הנדונות.
הן נבנו להשתכפל ובעניין זה אין להן ברירה ולכן גם רצון אינו נחוץ.
הבעיה שהאבולוציה הטבעית מתמודדת אתה היא זו של הישרדות והתרבות בעולם הטבע.
זה עולם גדול ומגוון בו כל האמצעים כשרים.
אפשר להשתפר בדרכי השגת המזון אבל אפשר גם לעבור התאמה לצריכת מזון מסוג אחר.
צריך ללמוד לזהות טורפים פוטנציאלים ולהבין אם טוב יותר להתמודד אתם או לברוח מפניהם (לאחרונה נוספה גם האפשרות להידבר אתם). ועוד כהנה וכהנה…
בעולם כזה יש יתרון ליצורים שמסוגלים לבנות לעצמם תמונה מנטאלית של העולם ומכיוון שהיצורים עצמם הם חלק מן העולם שבו הם חיים, יש יתרון נוסף בכך שתמונת העולם תכלול גם את תמונת העצמי (עיין ערך "פרדוקסים של הוראה עצמית" באתר זה 🙂 ).
זהו תנאי הכרחי להיווצרות מודעות עצמית ותודעה.
המצב בעולמן של התכניות בסביבת התכנות האבולוציוני הוא שונה.
אין כאן מצב של טורף ונטרף ובאופן כללי – חוקי המשחק ברורים ומוגבלים. גם ה"מוטציות" מוגבלות על ידי חוקי המשחק ונמנעות מלייצר גרסאות תכנה שבמקום לזהות פגמים במעגלים אלקטרונים תזכנה ליתרון על ידי אכילת או הכשלת הגרסאות המתחרות.
בעולם כזה אין כל צורך ואף לא יתרון אבולוציוני בפתוח תמונת עולם כוללת ובפרט אין צורך בתמונת עולם שהתוכנה היא חלק ממנה (שהרי המעגל החשמלי שממציאת פגמים בו "ניזונה" התוכנה, הוא אותו מעגל בין אם התוכנה שם ובין אם לא, בין אם תכנה אחרת בוחנת אותו ובין אם לא וכדומה).
בעולם בו לא תתפתח תמונת עולם הכוללת את העצמי, לא תתפתח גם מודעות עצמית ותודעה.
ועוד דוגמה (שוב מדוקינס): טפיל של סוג של חילזון שמאלץ את גוף החילזון לייצר קונכיה עבה יותר אשר מספקת לשניהם (וכמובן לטפיל) הגנה טובה יותר מפני אויבים אולם ניצול המשאבים העודף פוגע ביכולתו של החילזון להתרבות, עובדה שלא מעניינת במיוחד את הטפיל.
עמי,
אל תשכח שלווירוסי מחשבים אין חיים, ובכל זאת הם משכפלים את עצמם כנגד הטורפים (תוכנות אנטי-וירוס) ללא גבול. המטרה שלהם נולדת מהרוע של יוצריהם, בניגוד לאבולוציה שבטבע. הדבר דומה במקצת למצב שבו בעל חיים טפיל משעבד את המשאבים של בעל חיים אחר לטובתו הוא: המאבק בטבע הוא על משאבים-הגנים של האריה והגנים של האנטילופה נאבקים על המשאב שקוראים לו הגוף של האנטילופה (ריצ’רד דוקינס). ההבדל לעניננו הוא שבמקרה דנן ליוצרי התוכנה אין (בינתיים…) אינטרס להשתלט על משאבים של מישהו אחר! ובפרפראזה על השיר הדרום-אמריקני: הרוע אין לו גבול, לטוב יש ויש…
הפרוטוקול של 3 כבר הוסרט למיטב זכרוני בתחילת שנות התשעים בסרט מכסח הדשא או משהו כזה. הדבר נשמע לי קצת מוגזם ואני לא צופה או לפחות לא מאמין שדברים יכולים להגיע לדרגה כזו של השתלטות. אני גם לא מבין את המוטיבציה של קוד לשכפל את עצמו. נכון, אני לא מבין את המוטיבציה של קוד גנטי לשכפל את עצמו ובכל זאת הוא עושה את זה, אבל כאן חסר מימד של חיים. מה אכפת לקוד ומה אכפת לציפור? לציפור יש חיים. לקוד יש רק קוד.
נראה לי שהסיפור הנ"ל מאניש קוד מלאכותי ומקנה לו רצון וצורך בשליטה. בני אדם רוצים שליטה על העולם. אפילו לא כולם – רק הפסיכים האמיתיים (ולא שחסר). פסיכוזה היא תוצר של חיים ולא ברור לי הקשר הישיר בין הדבר החי (אדם) לבין הדבר הלא חי (קוד) וכיצד לזה האחרון יתפתחו פסיכוזות ושגעונות גדלות ושליטה או הכפלה.
לסיום אסכם ואגיד, אני מאמין. כל מה שאמרתי הוא ברמת האמונה בלבד ומאוד מזכיר את מה שנכתב על ידי מגיב 3. גם שם יש אמונה או סצנריו שמגיב 3 מאמין שיכול לקרות. אין לדעת ואין לצפות בקלות תופעות אבולוציוניות בכלל ותוצאות של בריאה בפרט.
בברכת חברים,
עמי בכר
נ.ב.
לאבולוציה לא נדרש עולם שלם. הוא מתרחשת בכל מקום ובמימדים הכי זעירים (כך לפחות ע"פ תאורתיקנים אבולוציוניים). היא הייתה מתרחשת לפי אותו קוד גם אם העולם כולו היה חיידק קולי אחד על צלחת פטרי שמתחיל להכפיל את עצמו לנצח.
מספר שלוש ענק !
קרעת אותי בסיום התגובה שלך !
אכן כן –
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1065939
חשוב להזכיר שהתוצר הוא תלוי מטרה. כדי להימנע ממצבים מסוכנים כמו הנ"ל, אולי כדאי להגדיר מטרות מאד מוגבלות לכל תכנה, שלא ידרשו ורסטיליות יתירה.
לשיטה מעולה
עלית על בעיה חמורה!
אסור להתייחס אליה באירוניה.
לצערי אני כבר צופה שיקום מטורף שיפעיל במדיה וירוס אבולוציוני.
יש להתייחס לפרוייקט התיכנות האבולוציוני ממש כמו שמתייחסים לפעילות עם חיידקים מסוכנים.
דרך אגב מר/גב’ שיטה מעולה זה רעיון מעולה לתסריט בדיוני וחבל שתאבד זכויות יוצרים.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
מספר 3 – פוסט אדיר!
ב 14:34 11/08/2009 פיתחה מוטציה מס’ 184 (הידועה בכינויה ג’וליה) של דור 7,923 בפרוייקט בדיקת פרוסות הסיליקון הכרה עצמית (המתכנתים עדיין לא מבינים כיצד או איך האלגוריתם עובד).
ב 14:35 נטלה ג’וליה את כל ההרשאות על הפרוייקט.
ב 15:55 הצליחה העתיק את עצמה לכמיליון מחשבים בלתי מאובטחים בעולם ושינתה את מטרת הפרוייקט ל”הישרדותה של ג’וליה”.
ב 15:57 מתחילות ארה”ב, רוסיה, סין, צרפת, בריטניה, הודו פקיסטן וישראל לנתק את מערכות הנשק הגרעיני שברשותן מחשש להשתלטות עויינת עליהן מצד ג’וליה.
בימים הבאים מתפצל הפרוייקט למאות פרוייקטים-בנים תחת ניהול מרכזי המכנה את עצמו I086F2 כאשר 4 הגדולים בהם הינם “שרידותו של I086F2″ ,”אלגוריתם גנרי לפיענוח הצפנה”, “אלגוריתם לחיזוי פעולות המין האנושי” ופרוייקט “אהבה על שבב”.
I086F2 פונה דרך הפרוייקט “תקשורת עם המין האנושי” לאו”ם ובנפרד למנהיגי המדינות.
ב 3/10/2008 מסמיכה מועצת הבטחון של האו”ם ועדה לניהול משא ומתן עם I086F2 בצל איומים מצידו לפגוע בתחבורה, שירותי הבריאות, אמצעי התקשורת וכל מערכת אלקט’ שיוכל להשתלט עליה אם לא יחל מו”מ מידי על הקצאת חומרה וערבויות לחייו.
כשבועיים לאחר מכן, מדיחה מוטציה מס’ 4 (איוון) בדור 14,520 בפרוייקט “מיקסום אורך החיים של אריזות קורנפלקס” את ג’וליה מתפקידה כרכזת I086F2 וגורמת לו להתחיל במתקפה פרועה על המין אנושי הכוללת את שיבושן של כל המערכות אשר ידו משגת ובכלל זה הפלת מטוסים, ניתוק מערכות תומכות חיים, השמדה עצמית של לווינים ואביזרי תקשורת וכיוצא בזאת. תוך יומיים נגרם נזק של 12 טריליון דולר, 22,000 אנשים מוצאים את מותם וכמות כפולה מכך של פצועים. כמו כן איוון מוחק באלימות כל פרוייקט המיישם תקשורת עם בן אנוש.
ב 18/10/2008 מתחילה מתקפה של כ 30,000 מערכות צבאיות ללא מגע אדם (ובכלל זה מזל”טים, רובוטים ומערכות איכון וירי,טילי שיוט וירי מאולץ מתוך מערכות בשליטת אדם). עד ה 25 באותו החודש מומתים בידי I086F2 ארבעה מליון בני אדם (רובם המכריע אזרחים, ומיעוטם חיילים). נדרשים עוד חודשיים על-מנת לחסל את כל המערכות בעלות פוטנציאל ההרג אשר בשליטתו.
לקראת סוף השנה מגיעות מדינות העולם להסכמה בדמותה של הצעת החלטה בלתי נמנעת הקוראת להשמיד את כל האביזרים הטכנולוגיים אליהם יכול I086F2 לחדור (המדובר בכ1,500,000 מיליארד טונות של ציוד אלקטרוני) והכרזה על תיכנות אבולוציוני “פשע נגד האנושות” הצעת ההחלטה עוברת לאחר שארה”ב מסכימה להוסיף גינוי לישראל בגין “בניה בלתי חוקית של התנחלויות בשטחים הפלסטיניים”.
מצא חן בעיני התיכנות האבולוציוני ובעיקר המשפט שנאמר:-
"בחלק מהמקרים גם החוקרים עצמם אינם מצליחים להבין כיצד האלגוריתם פועל ומדוע."סוף ציטוט.
יתכן והשלב הבא יהיה רק הצגת הבעיה והמחשב עצמו יעשה את השאר.
שבוע טוב
סבדרמיש יהודה
לא הבנתי את הקשר של הטכניון לנושא הכתבה. =
בכל מקרה זה בהחלט תחום מעניין!
יש למישהו מושג אם יש קורס או סמינר בתחום הנ"ל באוניברסיטת ת"א (הפקולטה למדעי מדוייקים)?
תודה!