# כלבת שעוברת בלי נשיכה

> שלטונות הבריאות והוטרינריה בארה"ב מדווחים על אבולוציה מהירה של נגיף הכלבת, התפתחות מהירה יותר ממה שידוע עד כה. הנגיף מדביק בואשים ושועלים במהירות שמצריכה תשומת לב חוקרי מחלות בארה"ב. כולנו שמענו על הכלבת, מחלה נגיפית שתוקפת את כל היונקים (לא רק כלביים). הנגיף שמועבר ע"י נשיכה ( מגע בין רוק לדם) תוקף את מרכזי העצבים אחרי שהתמקם במוח. בגלל פגיעתו במערכת העצבית הסימנים הראשונים למחלה הם שינויי התנהגות קיצוניים. על…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/evolution-of-mad-dog-syndrum-2805095
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2009-05-28T00:05:37+03:00
- Modified: 2009-05-26T22:41:37+03:00
- Sections: אבולוציה בפעולה, וירוסים, יונקים
- Topics: אבולוציה בפעולה, וירוסים, כלבת

## Article

שלטונות הבריאות והוטרינריה בארה"ב מדווחים על אבולוציה מהירה של נגיף הכלבת, התפתחות מהירה יותר ממה שידוע עד כה. הנגיף מדביק בואשים ושועלים במהירות שמצריכה תשומת לב חוקרי מחלות בארה"ב. כולנו שמענו על הכלבת, מחלה נגיפית שתוקפת את כל היונקים (לא רק כלביים). הנגיף שמועבר ע"י נשיכה ( מגע בין רוק לדם) תוקף את מרכזי העצבים אחרי שהתמקם במוח. בגלל פגיעתו במערכת העצבית הסימנים הראשונים למחלה הם שינויי התנהגות קיצוניים. על פי האמונה העממית אחד הסימנים הוא הפחד ממים ומכאן גם השם הנוסף הידרופוביה. היום קיים חיסון כנגד המחלה חיסון שפותח ע"י לואי פסטר, במידה והחולה מקבל את החיסון בזמן (תוך מס' ימים מההדבקה) קיים סיכוי טוב להבראה, אבל איחור במתן החיסון פרוש מוות וודאי. בגלל ייחודיותה של הכלבת חוקקו חוקים יעודיים ברוב מדינות העולם, חוקים שמיועדים לעצור התפשטות מחלה ולמנוע התפרצותה. עד כאן דברים ידועים ומקובלים, אלא שלאחרונה חלה התפתחות שראויה לתשומת לב מיוחדת. שלטונות הבריאות והוטרינריה בארה"ב מדווחים על אבולוציה מהירה של נגיף הכלבת, התפתחות מהירה יותר ממה שידוע עד כה. הנגיף מדביק בואשים ושועלים במהירות שמצריכה תשומת לב חוקרי מחלות בארה"ב. אין חידוש בכך שחיות חולות נושכות אנשים, אין גם חידוש בזיהוי הכלבת אצל בואשים ושועלים שכנראה נדבקים מעטלפים, החידוש הוא בתת-מין הנגיף שעובר בין החיות ללא נשיכה. מספיק ריחרוח הדדי או מגע גופני כדי להעביר את הנגיף מחיה לחיה, כלומר הנגיף מופץ כמו נגיף השפעת בין אנשים. בדרך כלל הננשך (שועל או בואש שננשכו ע"י עטלף) מהווה את סוף הדרך עבור הנגיף, שכן בתוך זמן קצר ימות הננשך ואם לא נשך חיה אחרת ימות איתו גם הנגיף. אלא שאצל בואשים כבר נצפתה הדבקה סבילה של הכלבת, כלומר ללא נשיכה, כפי שתועד מחקר שהתפרסם ב 2006 ב"התפרצות מחלות מדבקות" Emerging Infectious Diseases. מחקרים גנטים מראים כי גם אצל שועלים מועבר הנגיף ללא נשיכה. כבר ב 2001 אותר מקרה בו בבואש שנינשך ע"י עטלף התפתח תת-מין נגיף ש"ידע" לעבור מבואש אחד למשנהו ללא נשיכה. מאז ממשיכה הכלבת להדביק בואשים ושועלים למרות נסיונות הפצת חיסונים, עכשיו מאשר המרכז למניעת מחלות U.S. Centers for Disease Control and Prevention (CDC) כי "נגיף הכלבת שפוגע בשועלים ובבואשים התפתח מתת-מין שהיה קיים בין עטלפים וניתן לראות את מידת ההתאמה הגנטית ביחס להתפתחות המין החדש," התפתחות (אבולוציה) מהירה כל-כך היא-היא שמדאיגה את האחראים על בריאות הציבור, שכן ווירולוגים לא ראו התפתחות מין נגיף כלבת כה מהירה, התאמה כה מהירה לחיות שונות טרם תועדה. כפי שאמר דויד ברגמן ממשרד החקלאות David Bergman / U.S. Department of Agriculture's "אנו רואים את האבולוציה בפעילותה הממשית" נשאלת השאלה עד כמה ההתפתחות מסוכנת לאנשים? קירבת המינים - שועלים ובואשים - לאנשים מהווה "הזדמנות" טובה להפצת המחלה, מה עוד שאין צורך בנשיכה, ולכן הסכנה ל"קפיצה" בין מינים מוחשית וקרובה מתמיד. בינוי ופיתוח באיזורים שהיו חורשים מגדיל את מקורות המזון עבור עטלפים, בואשים ושועלים, בואשים למדו לנצל חללים מתחת לבתים ולהפכם למאורותיהם. עטלפים למדו לנצל עליות וקומות ביניים כמקום קינונם, שועלים נהנים ממצבורי האשפה וכך הקרבה בין יושבי הבתים לחיות הבר מצטמצמת מצב דומה התרחש במזרח ארה"ב ב 1970 כאשר התפתחות פרברים הביאה להדבקת בואשים בכלבת ע"י מגע עם בואשים קנדיים. ככל ששיש יותר חיות חולות באיזור בנוי ומאוכלס יש סכוי גבוה יותר למחלות מדבקות, כל הדבקה מהווה סיכוי עבור הנגיף לעבור מוטציה לתת-מין אלים יותר, וכך רבים הסיכויים להתפתחות מין חדש, מין שידע לעבור מאדם לאדם (כמו שפעת)! ההבדל משפעת הוא בזמן שהנגיף משפיע, נגיף השפעת גורם לסימני המחלה כמעט מיד לאחר ההדבקה ואילו נגיף הכלבת דורש זמן "דגירה" של כעשרה ימים, לכן יתכן כי יהיה קל יותר לעצור הפצתו, בתנאי כמובן שניתן לזהות את הנשא והנדבק בזמן. האביב ותחילת הקיץ הם זמנים בהם מתרחשת פעילות חברתית מוגברת אצל חיות בר זאת בגלל כניסה למחזורי יחום ופעילויות רביה, לכן בתקופה זו גדולים הסיכויים להדבקה בתוך המינים כמו גם הדבקה ממין אחד למינים אחרים. כדי לנסות ולעצור את ההתפתחות המדאיגה הוכרזה תקופת הסגר של 90 ימים (החל באפריל) לכל חיות הבית באיזורים נגועים, תכנית לחיסון חיות בר מבוצעת באותם איזורים. ולמרות הכל דוברי השירות הווטרינרי אומרים כי : "בגלל המרחקים הגדולים ששועלים עוברים היסכוי להדבקה גדל, ולכן אין קפיאה על שמרים ואין שקט עד שיעבור הקיץ". אצלנו: גם אם הנגיף החדש טרם הגיע לאיזורנו, קיימת סכנת ההדבקה, ההתנהגות חסרת האחריות של בעלי כלבים וחתולים ש"מאסו" בהם. "שחרור" חיות-בית לטבע גם בגלל "טוב-לב" או "רחמים", הביאו לקיומן של להקות כלבים ש"התברברו" ונוהגים כמו חיות בר, בהבדל אחד - כלבים אלה אינם חוששים מקרבת האדם ולכן הסיכוי למגע / נשיכה שלהם גדול ומסוכן. נוסיף על כך את הנזקים הגדולים לטבע שגורמות להקות אלה וקיבלנו בעיה קשה ומסוכנת.