# אתנול

> מדוע כדאי לגדל צמחים לייצור דלק במקומות שבהם הם לא מתחרים בגידולי מזון אתנול - C2H5OH ידוע גם כ "אלכוהול אתילי" או "כוהל גרעינים" משמש לשתיה/לייצור משקאות אלכוהוליים. כמו כן משמש האתנול כממיס "אוניברסאלי" וככזה בעיקר בשימושים רפואיים, זמן רב משמש האתנול כמרכיב חשוב בדלק למכוניות מרוץ, למטוסים ולמנועים להספקים גבוהים. לאחרונה במסגרת החיפושים אחרי מקורות אנרגיה / דלק חילופיים מפיקים כמויות גדולות של אתנול שמשמש כתוסף / תחליף לדלק…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/ethanol-280407
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2007-04-28T00:10:43+03:00
- Modified: 2009-06-07T23:59:21+03:00
- Sections: דלק ביולוגי
- Topics: ביודלק, פטריות

## Article

מדוע כדאי לגדל צמחים לייצור דלק במקומות שבהם הם לא מתחרים בגידולי מזון אתנול - C2H5OH ידוע גם כ "אלכוהול אתילי" או "כוהל גרעינים" משמש לשתיה/לייצור משקאות אלכוהוליים. כמו כן משמש האתנול כממיס "אוניברסאלי" וככזה בעיקר בשימושים רפואיים, זמן רב משמש האתנול כמרכיב חשוב בדלק למכוניות מרוץ, למטוסים ולמנועים להספקים גבוהים. לאחרונה במסגרת החיפושים אחרי מקורות אנרגיה / דלק חילופיים מפיקים כמויות גדולות של אתנול שמשמש כתוסף / תחליף לדלק למנועי מכוניות, כלומר דלק ממקור ביולוגי - "ביו-דלק". חשוב לציין כי בתהליך ייצור האתנול ניפלט דו-תחמוצת-פחמן, כך גם בשריפתו כדלק, אלא ש : מאחר והאתנול מיוצר מצמחים, צמחים שקולטים את הגאז תוך כדי גידולם ובכך מאפסים / מנטרלים את הפליטה. כמו כן בתהליכי היצור של היום האנרגיה המושקעת ביצור נמוכה רק במעט מהאנרגיה שהאתנול מספק, מצב שישתנה כשהתהליכים ישופרו. החלוצה בשימוש היא ברזיל בה מופק האתנול מקנה-סוכר ובה יותר מ 50% כלי-רכב (בעיקר בתחבורה הציבורית) מונעים ע"י דלק שתכולת האתנול בו מגיעה עד 100%. זאת ע"י שימוש ב"מנועים גמישים" שניתן להניעם בריכוזים שונים של דלק (בנזין) ואתנול, יוזמה שמתאפשרת בברזיל בגלל שטחי ענק בהם מגדלים קנה-סוכר, הפקת האתנול מקנה-סוכר קלה, והתפוקה גבוהה, כ 15ליטר אתנול מ 30 ק"ג קנה-סוכר, בארה"ב, בניסיון להחליף את השימוש בדלק ממקורות מחצביים, מיצרים אתנול מתירס (מהגרעינים), מכל 30 ק"ג גרעיני תירס מופקים כ 10 ליטר אתנול. יצור האתנול מתבצע ע"י התססת סוכר, לפיכך הדרך הקלה והפשוטה היא להשתמש בצמחים בהם אחוז סוכר גבוה, (תירס, קנה-סוכר, סלק-סוכר וכד'), אלא שהשימוש במקורות מזון ליצור דלק מעורר בעיות ומחלוקת, בעיקר השימוש בתירס. תירס מהווה מקור מזון בסיסי בארצות מרכז אמריקה ובארה"ב, בארה"ב מהווה התירס בסיס לייצור מיני מזון ומשקאות רבים, ואפילו שיקויי ריפוי כמו סירופ לשיעול. התירס משמש מקור מזון בלולי תרנגולות כלומר מקור לבשר עוף, עדרי בקר מואבסים בתירס מהווים "סמל" לייצור הבשר, כלומר חשיבותו של התירס כמזון במרכז ובצפון אמריקה אינה מוטלת בספק. בגלל הדרישה הגוברת לייצור דלק מתירס עולה מחיר הגרעינים. ההשפעה כמובן מידית, מחירי בשר הבקר והעוף ומוצרי המזון (והמשקאות) עולים, במקסיקו מפגינים אלפים כנגד עלית מחירי ה"טורטיה" שמהווה "מזון מהיר" עממי וזול. בארה"ב פועלים כ 100 מפעלים להפקת אתנול מתירס ומספר דומה בשלבי תכנון והקמה, בשנה שעברה יוצרו כ 20 מיליארד ליטר אתנול, עליה של 25% משנים קודמות, כל זאת מקלחי/גרעיני תירס שניתן היה להשתמש בהם כמזון. התוצאה המידית היא, יותר ויותר חקלאים מגדלים יותר תירס במקום גידולי מזון אחרים, כלומר מחיריהם של מוצרי חקלאות אחרים עולים גם הם. כדי להקל את ה"לחץ" וכדי למנוע חוסר במזון מנסים ביוטכנולוגים לפתח תהליכים להפקת אתנול מתאית, ניתן לפרק תאית, (מהווה את עיקר המסה בכל צמח) ולהפיק סוכרים. ניתן להפיק סוכרים משתנן, פטריות, נייר, כותנה, אצות (עשב-ים) וממרב החומרים הטבעיים שמכילים מולקולות פחמן ומימן כגון קש, נסורת, זבל בהמות, עשבים "שוטים" ואפילו גללי פילים. מכולם ניתן להפיק את חומר הגלם ליצור אתנול אלא שהתהליך יקר ולפיכך אינו כדאי ואינו עומד בתחרות מול קלות ההפקה מתירס, בטבע קיימים צמחים, חרקים ומיקרואורגניזמים ש"יודעים" להפוך תאית לסוכר, מיני חידקים, פטריות, בקטריות ואחרים, חלקם חיים בסימביוזה עם טרמיטים, נמלים, מקקים ואחרים, חוקרים מחפשים את היצור ה"אולטימטיבי" שיתן ליצרנים אפשרות להשתמש בחומרים צמחיים מישניים (גבעולי-דגנים, גזם-עצים וכד'), חומרים שהיום מהווים פסולת וככאלה ניזרקים, כלומר ניצול פסולת לייצור דלק. החיפוש אחרי אותם "יצרנים" (מיקרואורגניזמים) מתבצע במערכת העיכול של חרקים שונים, בשרף דקלים, בעלי האגבה, ב שרשי פטריות ועוד. הכוונה היא ל"הנדס" מיקרואורגניזמים לשלב בו "ידעו" ליצר אנזימים שיאפשרו פירוק של מיני פסולת רבים, פרוק שתוצאתו תיתן סוכרים, החיפוש / המחקר בנושא זה נימשך כבר כחמישים שנים, עכשיו מוקצבים מיליונים רבים לקידום המחקר, חלק גדול מהתקציבים מופנה / מוסב מסובסידיות ממשלתיות למגדלי תירס. ומספר חברות מבטיחות להגיע לתוצאות תוך זמן קצר. בינתיים, מתפרסם מחקר שמבוסס על הדמיית מחשב, החוקר, פרופ' מרק ג'קובסון Mark Jacobson מאוניברסיטת סטנפורד, הוא "מהנדס אזרחי סביבתי". על פי המחקר, מסקנתו היא כי "למרות שהשימוש באתנול אמור להיות פחות מזהם, יגרום שימוש מוגבר באתנול לפליטה גבוהה יותר של אוזון פליטה שתגרום ליותר מפגעים בריאותיים". כמובן שפרסום זה גורר תגובות נזעמות ומוסיף פן לוויכוח הציבורי על השימוש באתנול. במקום ובזמן אחר כתבתי על הז'טרופה, עץ שמפירותיו ניתן לסחוט ביו-דיזל, יחודו של עץ הז'טרופה בכשרו לגדול בתנאי יובש ובקרקע עניה, כלומר במקום שצמחים אחרים לא יצליחו. בעקבות הכתבה פנו מתענינים שרצו לבדוק את הכדאיות הכלכלית של גידול ז'טרופה, (בארץ ובחו"ל). איני מבין גדול בכלכלה, אבל ההגיון הפשוט אומר כי במקום שניתן לגדל מזון, לא נכון לגדל "דלק", יתכן כי עבור המגדל הבודד תהיה כדאיות לגדל דלק ולא עגבניות או תירס, אבל עבור החברה בכללותה נכון יהיה לגדל מזון. במידה וניתן להפיק דלק משירי / פסולת הגידול מה טוב. על כך עובדים היום חוקרים ומדענים וככל שיקדימו ויתקדמו ייטב לכולם. ושוב אצלנו נידחף מיזם תיפלצתי שעיקרו "תעלת-הימים", בין יתר ה"יתרונות" מכריזים היזמים על ייצור חשמל במפלים שינצלו את הפרש הגבהים בין מפרץ-אילת ל ים-המלח, נכון היהו עושים היזמים אילו היו בודקים את הנזקים הסביבתיים, כלכליים, חברתיים העצומים שיגרום מיזם זה ! אסף