# סר ארנסט בוריס צ׳יין: אביר ההרמוניה של הרפואה

> ארנסט בוריס צ׳יין, מדען יהודי שנמלט מגרמניה הנאצית, היה הכוח הביוכימי המרכזי בצוות שהפך את הפניצילין מתגלית מעבדתית בלתי יציבה לתרופה ששינתה את הרפואה והצילה מיליונים

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/ernst-boris-chain-penicillin-nobel-prize
- Author: פרופ' אלכס גורדון
- Published: 2026-09-04T08:23:00+03:00
- Modified: 2026-08-21T21:25:44+03:00
- Sections: היסטוריה > היסטוריה של המדע, יהודים במדע
- Topics: אלכסנדר פלמינג, אנטיביוטיקה, ארנסט בוריס צ׳יין, הווארד פלורי, היסטוריה של הרפואה, מדענים יהודים, מכון ויצמן למדע, מלחמת העולם השנייה, פניצילין, פרס נובל לרפואה

## Article

ארנסט בוריס צ׳יין, מדען יהודי שנמלט מגרמניה הנאצית, היה הכוח הביוכימי המרכזי בצוות שהפך את הפניצילין מתגלית מעבדתית בלתי יציבה לתרופה ששינתה את הרפואה והצילה מיליונים ארנסט בוריס צ׳יין, זוכה פרס נובל בשנות הארבעים. By Ministry of Information Photo Division Photographer - from the collections of the Imperial War Museums., Public Domain, סר [ארנסט בוריס צ׳יין](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%90%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%98-%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%a1-%d7%a6%d7%b3%d7%99%d7%99%d7%9f), חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, נולד ב־19 ביוני 1906 בברלין. אביו, מיכאל צ׳יין, היה יליד מוגילב שבבלארוס ובנו של חייט. הוא הגיע לגרמניה בשלהי המאה ה־19, למד כימיה, קיבל תואר דוקטור והיה לכימאי ולתעשיין מצליח. ליד ברלין הקים מפעל כימי לייצור מלחים של מתכות שונות. אמו של צ׳יין הייתה מרגריטה אייזנר, אחותו של קורט אייזנר – המנהיג הסוציאל־דמוקרטי שהיה ראש ממשלת מדינת בוואריה לאחר נפילת הקיסרות הגרמנית. אייזנר נרצח בידי לאומן גרמני במינכן ב־21 בפברואר 1919, זמן קצר לפני הקמתה של הרפובליקה הסובייטית הבווארית. ארנסט גדל בנקודת המפגש של כמה עולמות. אביו, שהגיע מתחום המושב של האימפריה הרוסית, זכה להצלחה בגרמניה אך נותר יהודי מאמין. אמו נולדה בגרמניה למשפחה יהודית מתבוללת בעלת השקפות שמאליות. סבו שמואל, חייט ממוגילב שבא לבקר את המשפחה בברלין, נחרת בזיכרונו כ"זקן גבוה בעל זקן ארוך, שהתפלל כל הזמן ולמד את כתבי הקודש". ## בין הכימיה לפסנתר תחומי העניין של צ׳יין הצעיר נעו בין מדע למוזיקה. הוא רכש השכלה בכימיה ובמוזיקה והיה פסנתרן מחונן. הוא היה גם רב־לשוני: בבית המשפחה דיברו גרמנית, רוסית ויידיש; הוא שלט באנגלית ובצרפתית ובהמשך למד איטלקית ברמה שאפשרה לו להרצות בשפה זו ברומא. אביו מת כאשר ארנסט היה בן 13. העסק המשפחתי קרס בתקופת האינפלציה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, ואמו ואחותו נקלעו עמו למצוקה כלכלית. צ׳יין נאלץ לוותר על חלומו להיות מוזיקאי מקצועי, אך לא נפרד מהפסנתר עד סוף חייו. הוא למד בגימנסיה לואיז בברלין וכבר בנעוריו התעניין בכימיה, בין השאר בעקבות ביקוריו במעבדתו ובמפעלו של אביו. רק בשנת 1928 קיבל אזרחות גרמנית. עד אז היה זר בארץ שבה נולד – חברה שדודו קורט אייזנר ניסה לשנות, ושבה האנטישמיות נותרה כוח רב־עוצמה. צ׳יין ירש מאביו את האמונה היהודית, את אהבת הכימיה, את כושר העבודה ואת שאפתנותו של מהגר יהודי שביקש להתקדם בחברה שלא תמיד הייתה מוכנה לקבלו. בשנת 1930 השלים דוקטורט בכימיה באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין. לאחר מכן עבד במשך כשלוש שנים במחלקה לפתולוגיה בבית החולים שאריטה ועסק במחקר ביוכימי של אנזימים וחומרים ביולוגיים. כדי להתפרנס נתן שיעורים פרטיים, כתב ביקורות מוזיקליות ואף הופיע בקונצרטים. המדע והמוזיקה המשיכו לחיות בו זה לצד זה. ## הבריחה מגרמניה לאחר שהיטלר התמנה לקנצלר בינואר 1933 החליט צ׳יין להגר לבריטניה. כפי שכתב לימים, הוא עשה זאת "מתוך שנאה לכנופייה של היטלר, ולא כדי להציל את חייו". כמו רבים אחרים, הוא הניח כי "הרייך בן אלף השנים" לא ישרוד יותר מכמה חודשים. הוא לא סלח לעצמו על שלא לקח עמו את אמו ואת אחותו. שתיהן גורשו ונרצחו בשואה. ייתכן שהעזיבה החפוזה נבעה גם מחששו מרדיפה בשל קרבתו המשפחתית לקורט אייזנר. צ׳יין הגיע לבריטניה כשברשותו עשרה לירות שטרלינג בלבד. תמיכה שקיבל מהקהילה היהודית סייעה לו להתחיל מחדש. זמן קצר לאחר הגעתו החל לעבוד באוניברסיטת קיימברידג׳, במעבדתו של חתן פרס נובל פרדריק גולנד הופקינס. בשנת 1935 המליצו עליו ל[הווארד פלורי](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%94%d7%95%d7%95%d7%90%d7%a8%d7%93-%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%a8%d7%99), הפתולוג האוסטרלי הצעיר שעמד בראש בית הספר לפתולוגיה על שם סר ויליאם דאן באוניברסיטת אוקספורד וחיפש ביוכימאי מוכשר. פלורי שיתף אותו במחקר על חומרים אנטיבקטריאליים טבעיים המצויים בהפרשות של בעלי חיים ובני אדם, ובהם רוק, דמעות וחלבון ביצה. כך גבר עניינו של צ׳יין במנגנוני הפעולה האנטיבקטריאליים של חומרים ביולוגיים. במהלך סקירת הספרות המדעית נתקל במחקרו של [אלכסנדר פלמינג](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%90%d7%9c%d7%9b%d7%a1%d7%a0%d7%93%d7%a8-%d7%a4%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%92) על חומר קוטל חיידקים המופרש מעובש ואינו רעיל לבעלי חיים. פלמינג הבחין בתופעה בשנת 1928 ופרסם אותה בשנת 1929. הוא כינה את החומר "[פניצילין](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9f)", אך לא הצליח לבודד אותו בצורה יציבה וטהורה דיה לשימוש רפואי. ## הרעיון שהורם מהרצפה גילוי השפעתן האנטיבקטריאלית של תרופות הסולפה בשנות השלושים עורר מחדש את חלומו של המדען היהודי־גרמני פאול ארליך: ליצור "כדורי קסם" שיפגעו בחיידקים בלי להזיק לבני האדם. צ׳יין הרים, כלשונו, את רעיון הפניצילין מן הרצפה לאחר שנזנח במשך שנים. בתחילה משכה אותו הבעיה מתוך סקרנות כימית, אך הוא שכנע את פלורי לפתוח בתוכנית מחקר. הוא האמין שאפשר יהיה להתגבר על חוסר היציבות של החומר ולהפיק ממנו תכשיר רפואי. המחקר השיטתי החל בשנת 1938 והתרחב עם פרוץ [מלחמת העולם השנייה](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%94). תחילה הופק הפניצילין בריכוז נמוך מאוד מתמציות של תרבית העובש. צ׳יין, נורמן היטלי, אדוארד אברהם וחברי הצוות האחרים פיתחו שיטות להפקתו, לריכוזו ולטיהורו. במרץ 1940 ביצעו צ׳יין ואברהם בדיקת רעילות ראשונית בעכברים. הניסוי המכריע נערך במאי 1940: שמונה עכברים הודבקו בחיידקים קטלניים, וארבעה מהם קיבלו פניצילין. העכברים שלא טופלו מתו, ואילו המטופלים שרדו. עדי ראייה סיפרו כי צ׳יין רקד משמחה, בעוד פלורי הסתפק באמירה המאופקת: "תוצאה מעניינת מאוד." תוצאות המחקר פורסמו בקיץ 1940 בכתב העת The Lancet. בפברואר 1941 החל הניסוי הקליני המפורסם הראשון בחולה, השוטר אלברט אלכסנדר. מצבו השתפר באופן דרמטי, אך מלאי התרופה אזל והוא מת מהזיהום. המקרה הוכיח בעת ובעונה אחת את כוחו של הפניצילין ואת הצורך הדחוף לייצר אותו בכמויות גדולות. ## מלחמה, אהבה ופרס נובל בשנת 1943 הכיר צ׳יין באוקספורד את אשתו לעתיד, אנה בלוף. היא הייתה כימאית צעירה ואחותו של ההיסטוריון הבריטי מקס בלוף, בן למשפחת מהגרים יהודית מרוסיה. אנה המשיכה ללימודים בארצות הברית והייתה לביוכימאית מצטיינת. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים, שקיבלו חינוך יהודי. בריטניה הייתה שרויה במלחמה נגד גרמניה הנאצית, והפקת הפניצילין הפכה למשימה רפואית וצבאית. התעשייה הבריטית והאמריקנית נרתמה לפיתוח שיטות ייצור המוני, והתרופה החלה להציל את חייהם של פצועים וחולים במספרים גדלים והולכים. בשנת 1945 הוענק פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה במשותף לאלכסנדר פלמינג, ארנסט בוריס צ׳יין והווארד פלורי, "על גילוי הפניצילין והשפעתו המרפאת במחלות זיהומיות שונות". שלושת חתני הפרס שינו את פני הרפואה והווטרינריה. לפניצילין נמצאו גם שימושים בחקלאות ובתעשייה, והוא השפיע עמוקות על תוחלת החיים ועל יכולתה של הרפואה לטפל בזיהומים. פלמינג היה הראשון שזיהה את פעילות הפניצילין, אך במשך יותר מעשור נותר החומר רעיון גדול שטרם מומש. הוא היה בלתי יציב, הופק בכמויות זעירות ולא היה יכול לשמש כתרופה זמינה. היה צורך לבודד אותו, לרכז אותו, לבדוק את בטיחותו ולהפוך אותו לנגיש למיליוני חולים. ## המנצח על העולם המולקולרי ריפוי המוני של חולים והצלת חיים הם מעין הרמוניזציה של החיים – "אודה לשמחה" של פרידריך שילר. הרעיון הגדול היה זקוק למי שיעניק לו סדר והרמוניה. צ׳יין היה פסנתרן מחונן, וגם בעבודתו המדעית הורגשה שאיפתו להרמוניה. הסופר הצרפתי־יהודי אנדרה מורואה, בספרו על חייו של אלכסנדר פלמינג, תיאר את צ׳יין כמדען יוצא דופן, נלהב וחדור מטרה, שמילא תפקיד מכריע בהפיכת תגלית מעבדתית לתרופה רבת־עוצמה. מורואה ציין כי צ׳יין היה תובעני, קפדן ונוטה להתפרצויות זעם. הוא נקלע לעימותים עם עמיתיו, אך דווקא תובענותו דחפה את הפרויקט קדימה כאשר אחרים פקפקו באפשרות להפיק תכשיר פניצילין שימושי. עקשנותו, דיוקו ויכולתו הביוכימית סייעו להביא את העבודה המורכבת לסיום מוצלח. כדי להפוך רעיון לתרופה נדרש אמן מיומן, לוחם להשגת חומר יציב ומנצח על העולם המולקולרי. בסימפוניה הזאת של החיים ניגן צ׳יין את תפקידו באופן מבריק. ## מדען יהודי מאמין בשנת 1973 פרש צ׳יין מתפקידו האקדמי. בשנותיו האחרונות בילה פרקי זמן באירלנד, ושם מת ב־12 באוגוסט 1979. הוא היה חבר בחברה המלכותית, קיבל תארי דוקטור לשם כבוד ועוטר במדליות על שם לואי פסטר ופאול ארליך. בשנת 1969 הוענק לו תואר אבירות, ומאז נשא את התואר סר. משנת 1954 היה חבר במועצת המנהלים של [מכון ויצמן למדע](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%a6%d7%9e%d7%9f-%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%a2) בישראל. צ׳יין היה יהודי מאמין, והסתייג מפרשנויות מטריאליסטיות מקיפות של האבולוציה. בשנת 1965 ניסח חלק מהשקפותיו בנאום "מדוע אני יהודי", שנשא בכנס עולמי של אינטלקטואלים יהודים. הוא טען כי הישרדותו של העם היהודי תלויה במידה רבה בחינוך יהודי ודתי, וכי האמונה מסייעת לשמור על זהותו המוסרית והאינטלקטואלית. לאחר שאיבד את אמו ואת אחותו בשואה, הקדיש תשומת לב מיוחדת לשאלה כיצד שרדה היהדות אלפי שנים של רדיפות. צ׳יין הסביר את ההישרדות בקשר ההדוק שבין המורשת היהודית לחינוך. לדעתו, המסורות היהודיות מציעות בסיס מוסרי חיוני להתנהגות האדם. הוא הדגיש את החשיבות שבהעברת הערכים היהודיים לדור הבא באמצעות לימוד מעמיק, התנגד להתבוללות מלאה בחברה החילונית והזהיר כי התנערות מהשורשים היהודיים עלולה להביא לאובדן זהות תרבותית חיונית. ## שאלות ותשובות שאלה: האם ארנסט צ׳יין גילה את הפניצילין? תשובה: אלכסנדר פלמינג גילה את הפעילות האנטיבקטריאלית של הפניצילין בשנת 1928. צ׳יין, פלורי ועמיתיהם הפכו את התגלית לחומר שניתן לרכז, לבדוק ולפתח כתרופה. שאלה: מה היה תפקידו של צ׳יין בפיתוח הפניצילין? תשובה: הוא הוביל את העבודה הביוכימית לבידוד החומר, לטיהורו ולבדיקת תכונותיו, והיה מן הכוחות המרכזיים שהניעו את תוכנית המחקר באוקספורד. שאלה: מתי נוסה הפניצילין בבעלי חיים ובבני אדם? תשובה: בדיקות בעכברים נערכו בשנת 1940, והטיפול הקליני הראשון הידוע בחולה החל בפברואר 1941. שאלה: מדוע זכה צ׳יין בתואר אבירות? תשובה: בריטניה העניקה לו תואר אבירות בשנת 1969 כהכרה בתרומתו המדעית והרפואית, ובראשה חלקו בפיתוח הפניצילין. לפרסום המקורי: [פתיחת הפרסום המקורי](https://www.nobelprize.org/prizes/medicine/1945/chain/biographical/) ## עוד בנושא באתר הידען - [מה ההשפעה של מתן פניצילין בשלבי חיים מוקדמים?](https://www.hayadan.org.il/what-is-the-effect-of-giving-penicillin-at-early-stages-of-life-3004179) - [פרופ' אורוואן הס, חלוץ השימוש בפניצילין 2002-1906](https://www.hayadan.org.il/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%a4-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%90%d7%9f-%d7%94%d7%a1-%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a5-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9f) - [אמריקה במבחנה – פרק שלישי המלחמה שבנתה את מערכת מימון המדע האמריקנית](https://www.hayadan.org.il/america-in-a-test-tube-3) - [זלמן וקסמן: מעיירה יהודית קטנה באוקראינה לחתן נובל שגילה את הסטרפטומיצין נגד שחפת](https://www.hayadan.org.il/selman-waksman-streptomycin-tuberculosis-nobel-prize) - [העובש שגרם לקללת הפרעונים הופך לנשק נגד לוקמיה](https://www.hayadan.org.il/deadly-mold-that-killed-10-scientists-could-soon-save-thousands)