# היום חל יום השוויון הסתווי ומדוע למרות שטכנית זה נכון, אין באמת שוויון בין היום והלילה

> השנה המועד המדויק של יום השוויון הסתווי הוא 22 בספטמבר בשעה 14:49 שעון גריניץ'

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/equinox-of-the-fall-220912
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2012-09-22T00:15:34+03:00
- Modified: 2021-06-07T15:57:07+03:00
- Sections: אסטרונומיה עתיקה
- Topics: אסטרונומיה, השמש, יום השוויון האביבי, יום השוויון הסתווי, תצפיות אסטרונומיות

## Article

השנה המועד המדויק של יום השוויון הסתווי הוא 22 בספטמבר בשעה 14:49 שעון גריניץ' תרשים של עונות השנה כפי שהן נראות בחצי הכדור הצפוני. מימין: יום ההיפוך החורפי בדצמבר. מתוך ויקיפדיה בכל שנה יש שני ימים - בספטמבר ובמארס - בהם השמש זורחת בדיוק מעל קו המשווה ואורך היום והלילה שווים פחות או יותר. העונות מנוגדות בכל צד של קו המשווה, כך שבחצי הכדור הצפוני יום השוויון של ספטמבר מכונה יום השוויון של הסתיו, אך בחצי הכדור הדרומי הוא מכונה יום השוויון האביבי. השנה המועד המדויק של השוויון הוא 22 בספטמבר בשעה 14:49 שעון גריניץ' (17:49 שעון ישראל, רגע לפני שמזיזים את השעון ומחזירים את שעון הקיץ).  המונח הלועזי ליום השוויון - equinox נגזר ממילה לטינית שמשמעותה "לילה שווה". ואולם במציאות הדבר אינו לגמרי מדויק. במציאות בימי השוויון אין באמת 12 שעות אור ו-12 שעות חשכה. יום השוויון הסתוי מתרחש ברגע שהשמש חוצה את קו המשווה השמימי - הקו הדמיוני בשמים מעל קו המשווה של כדור הארץ, מצפון לדרום. הדבר מתרחש בימים 22,23 או 24 בספטמבר. בכל יום אחר, השמש נוטה בזווית מרוחקת במקצת לעבר השמש או ממנה. ואולם בשני ימי השוויון - הסתוי והאביבי, ציר כדור הארץ לא נוטה לא לעבר השמש או ממנה. אבל יש עוד דבר חשוב שגורם לכך שלמרות הכל, יש יותר שעות אור מאשר שעות חשכה. בהגדרה האסטרונומית, לצורך חישוב השוויון היום מתחיל כאשר השמש זרחה והראתה מחצית מפניה מעל האופק ומסתיים באותו המצב עם השקיעה. ואולם מבחינה מעשית היום מתחיל מיד כאשר קצה העליון של השמש מציץ מעל האופק בעת הזריחה ומסתיים כאשר אחרון הקרניים של השמש בוקעים ממנה והיא שוקעת אל מתחת לאופק. בנוסף, השמש נראית גם כשהיא מעט מתחת לאופק (בשני הכיוונים) משום שאורה משתקף מהשכבות הגבוהות של האטמוספירה, ששולחת אותם בקשת מעל האופק. במילים אחרות אם השמש היתה מצטמקת לגודל נקודתי כמו כוכב רגיל, ולא היתה לנו אטמוספירה, היינו רואים בדיוק לילה שווה באורכו ליום.