# ייצור מזון סביבתי

> השפעתנו על הסביבה הטבעית ושינויי האקלים מהווים נושא חשוב. פעילויותינו היום-יומיות, האופן שבו אנחנו מתנייעים ומה אנחנו אוכלים מהווים גורמים שקשורים ישירות להתחממות העולמית והשפעותיה באותו הקשר מתייחסים לפליטות גזי החממה מהמשק החי בהשוואה לפליטות ממערכות השינוע ותנועת כלי הרכב. אלא שההשוואה אינה מדויקת כיוון שמתחשבים רק בפליטות הישירות של מערכות התעבורה מול הפליטות הישירות וגם העקיפות מהמשק החי. בעבר כבר התייחסתי לצורך להבדיל ולהפריד בין הגישה הנכונה למעבר למזון…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/environmental-food-production-2710187
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2018-10-27T00:05:10+03:00
- Modified: 2018-10-26T20:17:22+03:00
- Sections: תזונה
- Topics: IPCC, ארגון החקלאות העולמי

## Article

השפעתנו על הסביבה הטבעית ושינויי האקלים מהווים נושא חשוב. פעילויותינו היום-יומיות, האופן שבו אנחנו מתנייעים ומה אנחנו אוכלים מהווים גורמים שקשורים ישירות להתחממות העולמית והשפעותיה באותו הקשר מתייחסים לפליטות גזי החממה מהמשק החי בהשוואה לפליטות ממערכות השינוע ותנועת כלי הרכב. אלא שההשוואה אינה מדויקת כיוון שמתחשבים רק בפליטות הישירות של מערכות התעבורה מול הפליטות הישירות וגם העקיפות מהמשק החי. בעבר כבר התייחסתי לצורך להבדיל ולהפריד בין הגישה הנכונה למעבר למזון צמחוני, לבין הצורך לאפשר לקבוצות ילידים ורועים שמתקיימות בעיקר מחלבון מהחי להמשיך להתקיים בדרך החיים המסורתית לפחות עד שניתן יהיה להיטיב את תנאי מחייתם ללא פגיעה במסורת ולבטח ללא פגיעה בביטחונם התזונתי. מסתבר כי בנושא זה יש חילוקי דעות בין שני גופים חשובים: ״[הגוף הבין-ממשלתי לשינויי אקלים](http://www.ipcc.ch)״ http://www.ipcc.ch - IPCC, לבין "[ארגון החקלאות והמזון הבין-לאומי](https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full.pdf)" - FAO. הגוף הבין-ממשלתי לשינויי אקלים מזהה את הפעילויות האנושיות שגורמות לשינויי האקלים תוך הפרדה בין ענפי התעשייה והתחבורה לחקלאות ומשגיח עליה. על-פי הערכות IPCC, הפליטות הישירות מתחבורה (יבשתית, ימית, אווירית) הן כמעט 7 ג׳יגה-טון כל שנה המהווים כ-14% מכל הפליטות מפעילות אנושית. עיקר הפליטות הן של פחמן דו-חמצני ותחמוצות חנקן שנוצרים במנועי בעירה פנימית. לעומת זאת, הפליטות ממשק החי הן כ-2.3 ג׳יגה-טון, שהם כ-5% מכלל הפליטות. המשק החי פולט מתאן ותחמוצות חנקן בשל פעילות מעלי גירה ומטיפול בזבל. בניגוד לתחבורה, חקלאות מבוססת על מגוון רחב של תהליכים טבעיים מהם נפלטים מתאן, פחמן דו-חמצני ותחמוצת חנקן ממקורות רבים ושונים. בעוד קיימת אפשרות לניטרול הפליטות (“de-carbonize”) מתחבורה, ניטרול וויסות פליטות מחקלאות קשה בהרבה. אנשי ה-FAO מתייחסים לנושא מתוך הבנה כי יש ״מחזורי חיים״ של פליטות ממשק החי. הפליטות הישירות והעקיפות גדולות בהרבה ומגיעות ל-7 ג׳יגה-טון בשנה. לפי ארגון זה, פליטות אלה מהוות כ-14% מכלל הפליטות. ההתייחסות ל״מחזורי החיים״ מביאה בחשבון את הפליטות מגידולי המזון לחיות משק, הובלת המזון לחיות והובלת המוצרים הגמורים ומהשפעת כריתת היערות כדי לפתח שדות מרעה חדשים. לפיכך השוואת הפליטות בין התחבורה לחיות משק שגויה. לטענת הFAO-, למרות השיטתיות של IPCC בהערכות הפגיעות הסביבתיות, אין התחשבות במחזור החיים של ענף התחבורה, זאת בעיקר בגלל חוסר נתונים מכל העולם. ע[ל פי מספר מחקרים כולל דו"חות של ה](https://www.ipcc.ch/publications_and_data/ar4/wg3/en/ch5s5-3-1-4.html)IPCC, הפליטות מהתחבורה גדלות בהרבה כאשר מחשבים את ״מחזור החיים״ של דלק ורכב. למשל כאשר מוסיפים לחישוב את הפקת הדלק או את הגריטה של כלים ישנים. כך לדוגמה, כאשר מחשבים את מחזור חיי פליטות הפחמן מענף התחבורה [התוצאה תהיה גבוהה פי 2.5 מהנתון הנוכחי](http://iopscience.iop.org/article/10.1088/1748-9326/4/2/024008/meta). השוואת הפליטות בין תחבורה לחיות משק מעלה בעיה נוספת: לצרכנים עשירים שמתייחסים ל״טביעת הפחמן״ יש אפשרויות לנסוע פחות או לבחור מזונות דלי פחמן. לא כך [קרוב למיליארד אנשים שסובלים מרעב ומתת תזונה](http://www.fao.org/state-of-food-security-nutrition/en/), עבורם חלב, בשר וביצים הם מזונות נדרשים וחיוניים. רבים מאלה שחיים בעוני קיצוני הם רועים או חקלאים ״זעירים״ שתלויים בחיות משק שיספקו את מזונם ויבטיחו את קיומם. ההשוואה השגויה והתקשורת השלילית עשויים להשפיע על תכניות פיתוח והשקעה לכוון בו חוסר הביטחון התזונתי שלהם יגדל. ההתעסקות בפליטות שמקורן בחיות משק מגיעה כי דרושים יותר משאבים לייצור בשר בהשוואה למזונות אחרים. נוסף לכך שימוש לא נכון בקרקע גורם לפליטות מתאן שהוא גורם התחממות פי 25 מפחמן דו-חמצני, אלא שאורך החיים שלו נמוך משל פחמן דו-חמצני מה שאומר כי להפחתת פליטות המתאן תהיה השפעה תוך זמן קצר. יש כבר מדינות, בעיקר באמריקה הלטינית בהן יש מיזמים ל״פיתוח״ חיות משק ושיטות גידול שיפחיתו את הפליטות (http://www.fao.org/3/I8098EN/i8098en.pdf). זאת בעיקר על ידי עיבוד קרקע נכון וגידול מרעה מתאים תוך כדי מחזור זרעים וטיפול נכון בתוצרי הלוואי שבפסולת. מיזמים אלה מאפשרים גם יתרונות סביבתיים, חברתיים וכלכליים כמו שיפור ושימור המגוון הביולוגי, שיפור המערך ההידרולוגי, וכמובן שיפור תנאי המחיה של העוסקים במיזם. לעולם דרושים צרכנים מודעים לבחירת מזונם וגם יצרנים וחברות שיפתחו מזונות ״עניים בפחמן״. הגידול המוגבל של חיות משק במקביל לפיתוח שיטות גידול יאפשרו בטחון תזונתי מחד גיסא והפחתה בפליטות מאידך גיסא. מה שמחזיר אותנו לפיסקה השניה ברשימה על-פיה: בד-בבד עם המעבר לצמחונות ראוי להתחשב בחברות מסורתיות שבהן עיקר המזון מגיע מהחי. עוד בנושא באתר הידען: - [בשר מאובד](https://www.hayadan.org.il/lost-meet-2210169) - [מחקר: כדאי פי 10 לעבור לצרוך בשר עוף וביצים במקום בקר](https://www.hayadan.org.il/its-better-to-eat-chicken-not-beef-2407141) - [אכילת בשר אחראית להצלחה האבולוציונית של המין האנושי ולהתפשטות האוכלוסייה העולמית](https://www.hayadan.org.il/meat-eating-behind-evolutionary-success-of-humankind-240412)