עוד לא גמרנו עם כתם נפט אחד וכבר יש עוד כמה

דליפת הנפט במפרץ מקסיקו נאטמה אבל סביב מקור הדליפה נובעים מעינות שממשיכים לזהם את מי המפרץ, הנפט שכבר הגיע לחופים וגורם לנזקים לסביבה ולאדם ממשיך וגולש לאוקיינוס האטלנטי. ועוד חדשות מתחום הטבע והסביבה.

דליפות שמתמשכות לאורך כ-20 שנים בשפך הניג’ר אינה מושכת תשומת לב אבל נזקיה המצטברים גדולים בהרבה שכן הנפט מזהם מניפת סחף בשטח של כ-7000 קמ”ר בו חיים כ-20 מיליון תושבים שפרנסתם תלויה ישירות בנחלים, באגמים ובביצות … כולם מזוהמים, בים הסיני דולף נפט כבר ימים רבים, דליפה בכמויות שאינן מביישות את האקסון-וולדז, תושבים, דייגים, דגים, עופות ויונקים רואים איך סביבתם נמוגה ומורעלת.

קרוב יותר אלינו, מזה מס’ שבועות דולף נפט מבארות שבים-סוף, מול חופי מצריים (בסביבות הורגדה) במרחק של כ 35 ק”מ דולף הנפט ומגיע לחופים, המצרים מטפלים בזיהום בשלש דרכים, האחת – נסיונות לעצירת הדליפות, השניה – איסוף הנפט ונסיונות למנוע את הגעתו לחופים, הדרך השלישית – החשובה מבחינת המצרים … מניעת הפרסום על הזהום שכן החופים שכבר מזוהמים נמצאים בקרבת אתרי צלילה שמושכים אלפי צוללים, צוללים ותיירים שידעו על הזיהום … לא יבואו, לכן הדליפה והפעילות סביבה מכוסה במעטה סודיות כבד.

האם ישוקמו צבי הים במפרץ מקסיקו?

אלפי צבונים שהוצאו מקינים (כביצים) והודגרו במדגרות מלאכותיות משוחררים למי מפרץ מקסיקו (במערב המפרץ) בתקווה שעד שיגיעו לאיזורים שהיום נגועים בנפט יסתיימו עבודות הניקוי וסביבת מחייתם תהיה שוב ראויה ונקיה (?)
‫
מלחמה חדשה בארבה

בקיץ “הוכתה” דרום אוסטרליה בלהקות ארבה שפשטו על כל חלקה ירוקה, עם הגיע החורף (הדרומי) נעלמו להקות הארבה, מזה מס’ שבועות סובלים חקלאי אוסטרליה ממכת עכברים, המכרסמים פוגעים הכל, כבלי חשמל, צינורות השקיה, רצועות וחלקי מכונות ומעל לכל אוכלים כמויות גדולות של זרעים ומצרכי מזון, הנזק עצום אבל החקלאים שרגילים ב”מכות” טבע רואים בהתפרצות העכברים גם צד חיובי, שכן בין היתר, המכרסמים אוכלים כ 20% מביצי וזחלי הארבה, וכך מפחיתים את סכנת ה”מכה” בקיץ הבא.
‫
איך מוצאות הציפרים את דרכן?

חידה שמעסיקה את האורניטולוגים מאז החל המדע להתפתח, חוקרים גרמנים שבדקו את אדום-החזה, טוענים כי הציפור “רואה” את השדה המגנטי של כדור הארץ, לדברי Katrin Stapput of Goethe-Universitat in Frankfurt ברשתית של הציפור יש מולקולות רגישות לכח מגנטי והן עוזרות להתמצאות רחבית, פעילות המולקולות מושפעת מכמות האור שחודר לעין, פחות אור יותר פעילות מגנטית, כך יכולות הצפרים לנווט ביום על פי תוואי השטח ובלילה על פי השדה המגנטי.

חוזרים לצוד דובים

בארה’ב – בניו-ג’רזי, תיפתח (בדצמבר) עונת צייד הדובים, אחרי שחמש שנים היה הצייד אסור הוחלט כי בגלל התרבות הדובים וכתוצאה מכך התרבות המקרים בהם נוצר מגע (שלילי) בין דובים לאנשים החליטו ביולוגים על מתן רשיונות צייד כדי לדלל את האוכלוסיה, לעומת הדובים … לזאבים עדנה, הזאב האפור שכמעט והוכחד ברוב שטחי ארה’ב בתחילת המאה העשרים חוזר ותופס את מקומו כטורף-על ברוב האיזורים, זה מכבר הוצא הזאב מרשימת החיות הנתונות בסכנה והיום יש תכניות להשיב להקות זאבים לכל השטחים בהם היו עד תחילת המאה הקודמת.

רוב אובדן היונקים הגדולים – בשמורות

החברה הזואולוגית של לונדון ואונ’ כמברידג’ מפרסמות תוצאות של35 שנות מעקב אחרי היונקים הגדולים של אפריקה, על פי המעקב איבדה היבשת אחוז ניכבד מאוכלוסיות החיות, בראש המפסידות עומדות ארצות מערב אפריקה עם אובדן של 85% מאוכלוסיות היונקים, מזרח אפריקה איבדה כ 50% כאשר רוב האובדן מתרחש בשמורות, ביניהן שמורות ידועות ומפרסמות כמו הסרנגטי בטנזניה והמסאי-מרה בקניה.

חיות כמו : אריות, פילים, קרנפים, תאואים, נמרים ואחרים מאבדים מספרים ניכרים מאוכלוסיתם כל שנה, החדשות הטובות : בשנים אחרונות פחתה הפגיעה ובמספר איזורים יש סיכוי להתאוששות האוכלוסיות, כאשר ארצות אפריקה הדרומית (למעט זמימבבואה) מובילות את ההתאוששות בעקבות ניהול נכון ותקציבים גדולים יותר שמופנים להגנת חיות הבר.

ויהי חושך ‬

בהוואי שונו הזמנים בהם ישחקו משחקי כדור באיצטדיון מקומי, התאורה הלילית באיצטדיון מבלבלת גזרנים (דמויי שחף) צעירים שרק עזבו את קינם, במקום לעוף לים הם נוחתים באורות האיצטדיון, החוק (הפדרלי) קובע קנס של 30 אלף דולר עבור כל ציפור שנופלת בגלל האור, כדי להגן על הגזרנים יוחשך האיצטדיון והמשחקים יערכו ביום,

‫פיקו פלנקטון

ניצ’ר מפרסם סקר נתונים שלפיו מאז 1950 פחתה אוכלוסית הפיטופלנקטון באקינוסים ב 50%, הפיטופלנקטון מורכב מאוכלוסיות צמחים זעירים שמהווים את בסיס המזון בגופי המים בעולם כולו, יש ענקים כמו לוויתני המזיפות שניזונים ישירות מהפלנקטון אליהם מצטרפים דגים, ספוגים, שושנות וחבצלות, אלמוגים ועוד רבים אחרים, כולם ניזונים מהפיטופלקנטון ומהפלנקטון, אלה כמובן מהווים מזון/טרף עבור דגים ויונקים גדולים וכך במעלה שרשרת המזון.

כלומר פגיעה בפיטופלנקטון מהווה פגיעה בכל מערך החיים באוקינוסים, חוקרים אינם יודעים להצביע על הגורם הברור לנפילה אבל בין “המועמדים” העיקריים הם ריבוי המזהמים שנסחפים למים מהיבשה, עליית החומציות וכמובן ההתחממות העולמית.

תקציב המשרד להגנת הסביבה

אצלנו : מתוך מהומת התקציב וכל ה”פרשות” שסביבו עולה נתון מעודד המשרד להגנת הסביבה קיבל תוספת תקציב של 30% ותוספת של 10% לתקנים, כלומר יותר פיקוח ויותר פעילויות סביבתיות חיוביות.