צמחים מהונדסים גנטית הצליחו להשתחרר ולגדול פרא בטבע

צמחי קאנולה, שהונדסו גנטית על מנת שיוכלו לעמוד טוב יותר בחומרי הדברה כנגד עשבים שוטים ומזיקים אחרים ברחו לטבע בארה"ב

שדה קנולה, מויקיפדיה, הועלתה ע"י ג'ון אוניל
שדה קנולה, מויקיפדיה, הועלתה ע"י ג'ון אוניל

בין מלחמת אלוף הלוף באלוף הבצל, ושאר סיפורים של הפוליטיקה הישראלית, חמק בימים האחרונים סיפור חשוב מבין אצבעות התקשורת. לא מדובר בפריצת דרך מדעית, מהסוג שעליו אני אוהב לדווח, אלא במאורע שרבים ניבאו וחזו שיקרה, ועתה הגיח סוף-סוף אל מציאות חיינו. אורגניזמים מהונדסים גנטית נמלטו אל הטבע, והם משגשגים וגדלים בהצלחה בארצות הברית.

כבר לפני עשרות שנים התחילו רואי השחורות לחזות עתיד בו מצליחים בעלי-חיים וצמחים שהונדסו גנטית להימלט מהמעבדות ומשדות הגידול השמורים להם. בין הגרסאות המסויטות במיוחד של עלילה שכזו ניתן למצוא ספרי מדע בדיוני המנבאים כי צמחים טורפים ענקיים יצמיחו רגליים ויתחילו לבצע את זממם גם בבני-האדם. אם נבהלתם, אפשר להירגע. הצמחים המהונדסים גנטית, שהתגלו לאחרונה בצפון דקוטה שבארצות-הברית, לא תוכנתו כדי להזיק ליצורים חיים. בדיוק ההיפך. מדובר בצמחי קאנולה, שהונדסו גנטית על מנת שיוכלו לעמוד טוב יותר בחומרי הדברה כנגד עשבים שוטים ומזיקים אחרים.

לכאורה, זוהי תגלית תמימה למדי. אחרי הכל, מה כבר קרה? כמה זרעים משדות של קאנולה מהונדסת-גנטית נסחפו עם הרוח, ומצאו אדמה ומים במרחבי הטבע והבר. אלא שהממצא מעלה חששות כבדים בנוגע לעתיד השימוש בצמחים המהונדסים גנטית. עד עתה היינו סבורים שאפשר לבודד את הצמחים הללו מהטבע, ולהגביל את גידולם לשדות בלבד. מסתבר שלא כך.

מה הסכנה הגדולה? צמחים אלו יכולים לשבש את כל המאזן האקולוגי בסביבה אליה הם פולשים. קיימים, למשל, צמחים המהונדסים גנטית לייצור רעלנים נגד חרקים. אם אלו יתפשטו בבר, הם עלולים להביא לירידה דרסטית בשיעור החרקים המסוגלים להאביק צמחי מאכל באותו אזור. קרוב לוודאי שאוכלוסיית החרקים תעבור אבולוציה מהירה, ושהדורות הבאים יהיו מסוגלים להתמודד עם הרעלנים, אך שינוי שכזה עלול לארוך מספר שנים, במהלכן יסבלו עצי הפרי וצמחים אחרים המסתמכים על חרקים להאבקתם.

חשש אחר הוא שהצמחים המהונדסים יוכלו להתרבות עם אוכלוסיית הבר, ולהעביר אליה את הגנים שקיבלו במעבדות. חשש זה קרם עור וגידים בימים אלו, מכיוון שבצפון דקוטה נמצאו צמחים המכילים שתי הגנות שונות מפני קוטלי עשבים. הצמחים המהונדסים המקוריים כוללים בתוכם הגנה אחת בלבד. המסקנה הברורה היא שהצמחים הצליחו לתנות אהבהבים (בשידור רחוק) אחד עם השני בטבע, ותוצר ההכלאה היה צמח שמכיל גנים מהונדסים שהגיעו משני הוריו. הצמח הזה מוגן משני סוגים שונים של קוטלי עשבים. לא נורא. אבל תרחיש האימים, כאמור, הוא זה בו הצמחים ניחנים בתכונה שעלולה להזיק לבני-האדם או לשרשרת האקולוגית – ועתה הם גם מסוגלים להעביר אותה לכל יתר קרובי המשפחה שלהם באזור.

הקהילה המדעית הצליחה לגלות את הצמחים הנמלטים רק בחודש האחרון, אך קיימות עדויות כי בני-עלה אלו משגשגים בטבע כבר כמה דורות, והם גדלים לצידי הכבישים וליד תחנות דלק, במרחק רב מכל שדה חקלאי. הג'יני, מסתבר, כבר פרץ מן הבקבוק. עכשיו צריך רק לתהות איזה עוד שדים מסתתרים בתוך המיכל.

בנקודה זו אני חייב לתהות: האם כדאי באמת להשתמש בצמחים מהונדסים גנטית, בהתחשב בסכנות המלוות את השימוש בהם? והתשובה, לצערי, חיובית. על מנת להאכיל אוכלוסיה הולכת וגדלה של בני-אדם בארצות המתפתחות והמפותחות, יש צורך בצמחים יעילים יותר וחסונים יותר. תופעת המידבור הולכת ומתפשטת, וההתחממות הגלובלית תביא לשינויים קיצוניים באקלים שישפיעו במיוחד על הצמחים. המחסור במים הוגדר כבר כאחת הסכנות הגדולות ביותר אתן נצטרך להתמודד בעשורים הקרובים. אנו זקוקים נואשות לצמחים מהונדסים גנטית, שיוכלו לצמוח ולשגשג בסביבות גידול קשות, תחת השקיה מינימלית. צמחים מסוג זה יוצרו כבר בטכניון ובמוסדות אקדמיים אחרים מסביב לעולם, ומחקרים אלו מתחילים לשאת פרי, במלוא מובן המילה. האם הם יימלטו אל הפרא? כן, בוודאות. אבל הם גם עשויים להיות המפתח שיישא את המין האנושי אל המאה הבאה. התשואה, במקרה זה לפחות, גדולה מהסיכון.

זאת, כמובן, עד שנשמע את התחנונים מתחת לחלון הבית – "feed me, feed me!"

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

19 תגובות

  1. איך המסקנה קשורה לגוף הכתבה?
    אין צורך להנדס גנטית צמחים יש מספיק מזון על כדור הארץ לכל האוכלוסיה, הבעייה היא אופן חלוקת המשאבים והמטרות לשמן מנצלים אותם.
    העולם המערבי טובע בקלוריות ובאוכל בעוד באפריקה רעבים. טריליוני דולרים נשפכים על נשק ומלחמות. גם אם נייצר פי שתיים מזון באותן תשומות מי ערב שהאוכל יגיע לאפריקה? מי ערב שהמשאבים שיתפנו לא יגיעו ליצרן נשק?
    הבעיה העיקרית בעולם המערבי היא קלוריות חסרות, אלא אוכל ריק מויטמינים ומינרלים, בעיה זאת אינה עומדת לנגד עינהם של החברות שמהנדסות את הצמחים, להיפך, אני חושש שהצמחים המהונדסים יהיו עוד יותר עניים בויטמינים ומינרלים.ההנדסה הגנטית אינה משמשת לטיוב הצמח או הגדלת היבול, היא משמשת להשגת יתרון עסקי – הדוגמא שהובאה בכתבה – מייצרים צמח שעמיד לקוטל חרקים מסוים, ואז מוכרים את הזרעים של הצמח העמיד וקוטל החרקים המתאים לחקלאי, ככה ניתן להציג קוטלי חרקים חדשים. ככה גם מעיפים יצרנים אחרים של קוטלי חרקים כמו מכתשים אגן שלא השקיעה בהנדסה גנטית. מה עושה גן העמידות לגוף האדם למישהו יש מושג? כמה שנים חקרו את זה?
    לא אחר כל דבר שמחליטים ארגוני "בריאות" צריך להגיד אמן.

  2. הפיתרון לצורך להאכיל אוכלוסיות איננו הגדלת כמות האוכל אלא הפחתת האוכלוסיות כדור הארץ לא נועד לשאת עליו אוכלוסיה של מילארדי בני אדם אשר משמידים את בתי הגדיול של יצורים אחרים (מכל הסוגים והמינים). הסיבה היא שיעור ילודה מטורף בארצות רבות כמו ברזיל מכסיקו אינדונזיה ארצות ערב והארצות האיסלאם בכלל, הודו בנגלדש וגם במקומות רבים באפריקה.
    שיעור ילודה פראי זה הוא תוצאה מתחושה של בני אדם שכדור הארץ שייך להם בלבד ומכיוון שהאופי האנושי הוא לנסות להעלות את רמת החיים שלו (בכל דרך שהיא של צריכה – צריכת מזון, תחבורה, לבוש ועוד ועוד) ברור שיותר בני אדם – יותר הרס הסביבה (אפילו אם כולם ימלאו את כל הוראות אמנת טוקיו אמנת קנקון וכל אמנה שלא ימציאו). ניתן לכתוב משוואה – C=P*L כאשר C עלייה בצריכת משאבים (כולל מזון) P גידול באוכלוסיה ו- L עלייה ברמת החיים. אם L ו- P חיוביים אז C חיובי – אולי קטן, אבל מאה מאתיים שנה והמשאבים יאזלו.
    מכיוון ש- L תמיד יהיה חיובי (כי בממוצע שום אדם אינו מוכן להוריד את רמת חייו – למשל לאכול פחות!) כדי להציל את האנושות מידי עצמה יש להפחית את הילודה דרסטית, אפילו לעצור אותה למספר שנים.
    כמובן שגם הרפואה המונעת "שיפרה" את המצב – בכל הארצות שאוכלוסייתן גדלה בפראות, יש אנשים טובים שדואגים לתמותה נמוכה של תינוקות. כך הפכה האנושות למפלצת של 6-7 מיליארד, שישמידו כל מין חי אחר וגם את הצומח בסופו של דבר, עם או בלי ניסויים בגנטיקה.
    נראה מי יצליח להפריך את הטענות האלה!!!

  3. הבעיה העיקרית היא לא מחסור באוכל אלא שימוש לא נכון במשאבים כך שנוצר מחסור במקומות מסויימים ועודף במקומות אחרים. הסבסוד המוזר של ממשלת ארה"ב בחקלאות האמריקאית כפי שהוא היום משפיע על איזון המזון הגלובלי, כמו גם הפטנטים שמוציאות חברות ענק על סוגי מזון שונים.
    כך שהנדסה גנטית היא לא הפתרון, אלא רק פלסטר קטן על פצע ענק, שהמקור שלו הוא בעיקר כלכלי/חברתי, ואף הנדסה גנטית לא תפתור אותו.

  4. אני מניח שאתה מתכוון אולי מה יקרה לדורות הבאים אם לא תהיה הנדסה גנטית בצמחים. הם יירעבו אבל יותר קל למי שאין אחריות להפיק סרט ולהפיץ אותו ביוטיוב.

  5. הבעיה היא שיש יותר ויותר דיווחים מהשטח על כך שצמחים מהונדסים גנטית מזוהים כגורם זר, פולש, ומעוררים תגובה של המערכת החיסונית בגוף. לא רק אצל בע"ח אלא גם אצל בני אדם.
    למשל: איכרים בפיליפינים בשנים האחרונות מדווחים שמרגע ששתלו שדות תירס מהונדס, החלה תופעה של תגובות אלרגיות בעור ובדרכי הנשימה בזמן הפריחה של התירס.
    לידע כללי, ההאבקה של התירס נעשית ע"י הרוח, והאבקנים האלה ננשמים ע"י האיכרים ויוצרים את המחלות האלה.
    קישור לכתבה:
    http://www.mindfully.org/GE/2004/Bt-Corn-Human-Disease24feb04.htm

  6. ברצוני רק להוסיף לרשימת הדברים-המסוכנים-שקורים-ואף-אחד-לא-מתרגש, חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה שמבלים בבתי החולים כמו ילדים בחנות ממתקים.

    מתי בפעם האחרונה מישהו התרעם על כך שבבתי החולים הצוות לא רוחץ ידיים כמו שצריך? זה יותר קל לדאוג בגלל משהו רחוק ומסתורי…

  7. מיכאל ור.ח.

    אין לי בעייה עם הידיעה.

    הבעייה היא עם ההתפלאות שזה קרה ואני מקווה שיש תוכניות מגירה למקרים כאלו. שלא יזכרו בדקה 90 .

  8. צמחים מהונדסים גנטית הם בעלי זכויות יוצרים בארה"ב, אם גדלו לך בחצר אסור לך להשתמש בהם בשום צורה חובה לדווח ולשלם תמלוגים. חבל שזה לא בקוד פתוח

  9. התעסקות עם הנדסה גניטית זו התעסקות עם כול האבולוציה.
    בטבע לכול חיה יש את האויבים הטבעים שלו, מה ששומר על איזון.
    וברגע שיש פלישה של מין לא מוכר לאיזור חדש, זה יכול להסתיים מעוד רע.
    כמו הקרפדות הארסיות שיובאו לאוסטרליה כדי להילחם בחיפושית שפגעה ביבולי הקנה סוכר, הרעיון היה "מלחמה ביולוגית" ללא כימיקלים.
    כל אלו שהגו את הרעיון המבריק, לא הבינו כלל את המשמעות של הכנסת מין חדש לסביבה שאינה שלו, ואת זה שאי אפשר לשלוט על התוצאות.
    ברגע שמין אחד משתנה, הוא משפיע על כול הסביבה, כל הסביבה משתנה, כמו אפקט הפרפר, שינוי הסביבה מעלה את אחוז הכחדת המינים.
    אנחנו כיום בעיצומו של אחד מהכחדות המינים הגדולות ביותר בהיסטוריה של כדור הארץ, והכול ידי אדם.
    תאונות קורות , אין דבר כזה 0% תאונות.
    לשחק בגנטיקה, זה כמו לשחק באש.
    השינויים הם הרבה יותר חדים וקיצונים, מזמן התגובה של הטבע.
    וכאשר הטכנולוגיה הגנטית תבשיל, זה יהיה עוד הרבה יותר מהיר ומסוכן לסביבה.
    אבל בגדול אי אפשר למנוע את זה.

  10. גיל דותן,
    לגבי פארק היורה, מה ההבדל העקרוני בין גן חיות רגיל המכיל אריות נמרים ונחשים ארסיים לפארק היורה? איזה שטות זו שבפארק היורה מתעסקים בכוחות שמעבר להבנתנו. לדעתי בהנחה שאפשר היה ליצור דינוזאורים, פארק שלהם לא היה שונה במהותו מהסאפרי ברמת גן.
    פארק חרקים ארסיים הרבה יותר מסוכן מפארק היורה.

  11. בשנות ה – 70 עם תחילת הביולוגיה המולקולרית ושיבוט גנים לעמידות בחיידקים גם עלתה השאלה "מה יקרה אם חיידק כזה יברח ויפיץ את העמידות לחיידקים פתוגניים". בהתחלה נחקקו המון חוקים שנועדו למנוע מצב כזה. אולם עם הזמן התברר שהמצב לא כל כך חמור. כל הגנים האלה לעמידות בחיידקים וכמו במקרה שלהלן בצמחים מקורם באורגניזמים מהטבע. הגנים האלה "מסתובבים" ועוברים בהעברה רוחבית גם ללא עזרת האדם וכשיש סלקציה חזקה נותרים אלה שמחזיקים אותם. יש להניח שכל שיבוט או הנדסה שאנו מייצרים כבר קרתה מתי שהוא או איפה שהוא בצורה "טבעית" (האם אנחנו לא חלק מהטבע?)
    שימוש נרחב בקוטלי עשבים יביא אם נרצה או לא לעלייתם ופריחתם של זנים עמידים בדומה למה שקורה גם במיקרואורגניזמים אפילו אם לא נייצר זנים עמידים משלנו.
    כך שהבהלה וההסטריה בסגנון אוי ואבוי "נמלטו" צמחים עמידים, כאילו שרוצח סדרתי ברח מאלקטרז קצת מוגזמת.

  12. ישנן דרכים נוספות להגן מפני "בריחת" מיני הצמחים לטבע, למשל שמוש בהכלאות לאחר יצירת צמח המכיל את התכונות הרצויות בהנדסה גנטית. תהליך ההכלאה מתבצע בסביבה מבוקרת (חממות קטנות ומבודדות) והזרעים המתקבלים מועברים לחקלאים לשתילה בשדות גדולים ולא מבוקרים. התוצאה היא צמחים עם התכונות הרצויות, אך עקרים (אם ההכלאה נעשתה נכון, כמובן), שאינם יכולים להתרבות. הדבר משול להכלאה של סוס וחמור. התוצאה – הפרד, הוא עקר שאינו יכול להתרבות לא עם חמור, לא עם סוס ולא עם פרד, חי את חייו, מושך את העגלה, ומת מבלי להותיר אחריו צאצאים.

  13. התראה מפני תפוצה לא מבוקרת בטבע של מינים זרים לסביבה הטבעית נפוצה מאד, ואנחנו לא נרעשים ממנה מאד למרות הנזקים האפשריים. נמלי אש שחדרו לארץ ומתפשטות מדרום לצפון והדוגמה הבולטת יותר התפשטות אורגניזמים טרופיים דרך תעלת סואץ לים התיכון הסגור. המדוזות החוטיות עוברות עונתית את תעלת סואץ ואין לשער מה יכול פעם להתפתח ממעבר כזה, איזה מין ישתלט ע"ח אחר ויכלו אוכלוסיה קיימת. ראו מקרה האצות שברחו מהמוזיאון הימי בקאן וממיתות והורסות את חופי איטליה וצרפת.

  14. חברים:
    צריך להבין שאין הבדל עקרוני בין הנדסה גנטית לבין אבולוציה וזו אף זו יכולות ליצור דברים מועילים כפי שהן יכולות ליצור דברים מזיקים.
    נכון שבהנדסה גנטית אפשר לעשות דברים שהסיכוי שיתרחשו באבולוציה רגילה קרוב לאפס אבל זו אינה בעיה. אין ל"טבעי" שום יתרון עקרוני על ה"מלאכותי" (המירכאות מכוונות שהרי אין בעולם דברים לא טבעיים וההנדסה הגנטית היא דבר שטבעי שהאדם יעסוק בו).

    כפי שציין רועי – ההבטחה בהנדסה הגנטית גדולה ואין צורך להרחיב בעניינה.
    הייתי רוצה, בתגובה זו, לעמוד דווקא על הסכנה שבה, לא כדי להגזים בחומרתה (אני מסכים עם רועי שתוחלת הרווח עולה על תוחלת ההפסד) אלא כדי שנבין על מה אנחנו מדברים.

    הסכנה בהנדסה הגנטית היא בקצב יצירת המינים החדשים ולא בעצם יצירתם.
    מינים חדשים נוצרים, כאמור, גם באופן טבעי, וסיכוייו של מין חדש להזיק או להועיל זהים – בין אם נוצר בהנדסה גנטית ובין אם נוצר באופן טבעי.

    אנשים ששונאים סיכון מתנהגים באופן שמרני – כלומר – משתדלים להימנע ממהפכות.
    מדוע?
    משום שמי שמנסה דבר חדש מסתכן.
    לכן יש סכנה מסוימת בצריכת מין מזון חדש – בין אם נוצר באופן טבעי ובין אם נוצר באופן מלאכותי.
    כשאנחנו צורכים מזון "טבעי" אנחנו פחות מסתכנים מכיוון שהסיכוי שהוא יהיה מוטנטי קטן יותר.
    אנחנו יודעים שהמין ה"טבעי" מתאים לנו כי כבר שילמנו את המחיר האבולוציוני עבורו – אלה שהוא היה רעיל בעבורם כבר אינם אתנו, בדרך כלל (רק בדרך כלל, כי מדובר בתהליך שאינו נגמר – האם התפתחות הפול היא דבר "טוב"? תלוי את מי שואלים – יש אוכלוסיות שהוא מזיק להן) והאקולוגיה הקיימת, הכוללת אותו, יציבה.

    העניין הוא שבלי סיכון אין גם סיכוי.
    אם לא נפתח זנים מהונדסים גנטית ייווצר מחסור חמור במזון ואנשים ימותו מרעב.
    הדרך להקטין את הסיכון היא כמובן בדיקות מקיפות ככל שאפשר לפני השחרור.
    בזכות בדיקות אלו – מין חדש שנוצר במעבדה פחות מסוכנת ממין חדש שנוצר בטבע (כיוון שהאחרון לא עובר בדיקות מיוחדות לפני השימוש). הסכנה שכן קיימת נובעת מריבוי המינים החדשים ומתקלות כגון אלו שתוארו במאמר.

  15. כמו בסרט פארק היורה,
    אם דברים יכולים לקרות הם יקרו.

    למה "מדענים" חושבים שהם חסינים מחוק מרפי ?

  16. רענן, הביות פועל באמצעים של האבולוציה בטכע – הברירה הטבעית (שמבוצעת על ידי בני אדם) ולא באמצעים טכנולוגיים שכוללים שינויי מהונדס של הגנים. יש הבדל עצום בין שתי הדרכים: בעוד שביות משתמש במה שנקרה בדרכו (מוטציות טבעיות מועילות במקרה הקיצוני) הרי שהנדסה הגנטית משנה בפועל גנים. קצת דומה להבדל בין בחירות דמוקרטיות למהפכה צבאית… או אולי להבדל בין התקוה (שיצאה מתיבת פנדורה אחרי שהאלים ניחמו על התעללותם בבני האדם) לבין כל מה שיצא לפני כן מהתיבה…

  17. גם גזר וכרוב אורגניים ולא מהונדסים גנטית הם למעשה סוג של מהונדסים גנטית כי האדם ביית אותם מצמח בר שכמעט ולא דומה לגזר וכרוב המודרנים. ביות זה הנדסה גנטית לכל דבר ועניין, רק באמצעים איטיים לא טכנולוגים, וככה זה עם הרבה צמחים אחרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן