# שמיים ריקים, תשובות גדולות: מה תוצאות אפס מלמדות אותנו על החיים ביקום

> גם אם לא יימצאו חיים בכוכבי לכת אחרים, תכנוני סקרים חכמים וסטטיסטיקה קפדנית יכולים עדיין לגלות כמה באמת נדירים, או נפוצים, החיים ביקום

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/empty-skies
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2025-04-22T08:33:00+03:00
- Modified: 2025-04-21T21:55:21+03:00
- Sections: חיפוש חיים בחלל, כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש
- Topics: איזור החיים, האזור הישיב, חיפוש חיים ביקום, כוכבי לכת חוץ־שמשיים, כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, סטטיסטיקה בייסיאנית, סקרי LIFE, תוצאות אפס

## Article

[](https://scitechdaily.com/images/Habitable-Exoplanet-Concept.jpg)גם אם לא יימצאו חיים בכוכבי לכת אחרים, תכנוני סקרים חכמים וסטטיסטיקה קפדנית יכולים עדיין לגלות כמה באמת נדירים, או נפוצים, החיים ביקום התרשמות אמן מכוכב הלכת החוץ-שמשי קפלר-186f, שהוא כוכב הלכת הראשון הידוע בגודל הארץ שמקיף כוכב ב"אזור הישיב" – תחום המרחק מכוכב שבו מים נוזליים עשויים להיאגם על פני השטח של כוכב לכת מקיף. קרדיט: NASA/Ames/SETI Institute/JPL–Caltech מה יקרה אם נסרוק עשרות כוכבי לכת רחוקים ונחפש חיים, ולא נמצא כלום? צוות בראשות הפיזיקאי ד"ר דניאל אנגרהאוזן חקר את השאלה הזאת. הם שאלו מה נוכל בכל זאת ללמוד על החיים ביקום אם משימות חלל עתידיות לא יגלו עדויות להם. במחקר החדש משתמשים בגישה של סטטיסטיקה בייסיאנית כדי לאמוד בכמה כוכבי לכת צריך לצפות כדי להסיק מסקנות משמעותיות על השכיחות של עולמות מיושבים. ## כמה כוכבי לכת מספיקים? החוקרים מצאו שאם יסרקו 40-80 כוכבי לכת חוץ-שמשיים דמויי ארץ ואף אחד מהם לא יראה סימני חיים, מה שמכונה תוצאת אפס "מושלמת", נוכל להסיק באופן סביר שבפחות מעשרה עד עשרים אחוז מכוכבי הלכת הדומים יש חיים. בגלקסיה שלנו עשרת האחוזים האלה עדיין יהיו בסביבות 10 מיליארד כוכבי לכת מיושבים בפוטנציה. גם ללא גילוי חיים, תוצאה מסוג זה תאפשר למדענים לקבוע גבול עליון משמעותי למידת השכיחות של החיים בקוסמוס, דבר שחמק מהם עד כה. אבל יש מלכוד. גם לתוצאת אפס "מושלמת" יש אי ודאות, שיכולה להשפיע על מהימנות המסקנות. אחד הסוגים של אי ודאות, אי ודאות של פירוש, קשורה לסיכון של תוצאה שלילית שגויה – מקרים בהם קיימים סימני חיים אבל הם לא מתגלים. אי ודאות מסוג אחר, אי ודאות של המדגם, קשורה להטיות בסוגי כוכבי הלכת שנבחרים לתצפיות. לדוגמה, אם המדגם כולל כוכבי לכת שלא באמת מסוגלים לתמוך בחיים, התוצאות יכולות להית מטעות. חיוני להבין את אי הוודאויות האלה ולהביא אותן בחשבון כדי להסיק מסקנות מדעיות מבוססות ממשימות חיפוש כוכבי לכת עתידיות.[](https://scitechdaily.com/images/Rocky-Exoplanet-Kepler-186f.jpg) ## לשאול את השאלות הנכונות "העניין הוא לא רק בכמה כוכבי לכת אנחנו צופים – אלא גם לשאול את השאלות הנכונות וכמה אנו יכולים להיות בטוחים שאנו רואים או לא רואים את מה שאנחנו מחפשים", אומר אנגרהאוזן. "אם נהיה לא זהירים ובטוחים יתר על המידה ביכולתנו לזהות חיים, גם סקר גדול יכול להוביל לתוצאות מטעות". שיקולים כאלה רלבנטיים מאוד למשימות עתידיות כמו המשימה הבינלאומית LIFE (אינטרפרומטר גדול לכוכבי לכת חוץ-שמשיים). המטרה של LIFE היא לחקור עשרות כוכבי לכת חוץ-שמשיים הדומים במסה, ברדיוס ובטמפרטורה לארץ על ידי חיפוש מים, חמצן וחתימות חיים מורכבות יותר באטמוספרה שלהם. לדברי אנגרהאוזן ועמיתיו, החדשות הטובות הן שמספר התצפיות המתוכננות יהיה מספיק גדול כדי להסיק מסקנות משמעותיות על השכיחות של חיים בשכונה הגלקטית של הארץ. ובכל זאת, המחקר מדגיש שאפילו עם מכשירים מתקדמים צריכים להביא בחשבון ולכמת בקפדנות אי ודאויות והטיות כדי להבטיח שהתוצאות משמעותיות מבחינה סטטיסטית. כדי לטפל באי ודאות של המדגם, למשל, המחברים מציינים ששאלות ספציפיות וניתנות למדידה כגון "איזה אחוז מכוכבי הלכת החוץ-שמשיים הסלעיים באזור הישיב של מערכת שמש מראים סימנים ברורים של אדי מים, חמצן ומתאן?" עדיפות על פני השאלה המעורפלת בהרבה "בכמה כוכבי לכת יש חיים?" ## נקודת מבט בייסיאנית לעומת שכיחותית אנגרהאוזן ועמיתיו חקרו גם איך ידע קודם משוער – המכונה פריורי בסטטיסטיקה בייסיאנית – על משתני תצפית נתונים ישפיע על התוצאות של סקרים עתידיים. לשם כך, הם הישוו את התוצאות של המסגרת הבייסיאנית לתוצאות שהתקבלו משיטה אחרת, המכונה הגישה השכיחותית, שאין בה פריורים. בגודל מדגם מהסוג שבו מתמקדות משימות כמו LIFE, נמצא שההשפעה של הפריורים הנבחרים על תוצאות הניתוח הבייסיאני מוגבלת, ובתרחיש הזה שתי המסגרות נותנות תוצאות בנות השוואה. "במדע שימושי, סטטיסטיקה בייסיאנית ושכיחותית מפורשות לפעמים כשתי אסכולות חשיבה מתחרות. כסטטיסטיקאית, אני רואה בהן דרכים חלופיות ומשלימות להבין את העולם ולפרש הסתברויות", אמרה המחברת המשותפת אמילי גרבין, שהתמקדה בניתוח השכיחותי ועזרה לאמת את תוצאות הצוות ואת הגישה וההנחות שלהם. "שינויים קלים במטרות המדעיות של סקר עשויות להצריך שיטות סטטיסטיות שונות כדי לספק תשובה אמינה ומדויקת", ציינה. [למאמר המדעי](https://iopscience.iop.org/article/10.3847/1538-3881/adb96d) עוד בנושא באתר הידען: - [שמשות כפולות ועולמות זרים: מסע המדע הבדיוני מטטואין אל המציאות](https://www.hayadan.org.il/%d7%a9%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%a2-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%a2-%d7%94%d7%91%d7%93) - [כוכב הבולע כוכב לכת נצפה בפעם הראשונה](https://www.hayadan.org.il/astronomers-witness-a-white-dwarf-devouring-a-planet) - [כוכב לכת דמוי ארץ](https://www.hayadan.org.il/topic/%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%91-%d7%9c%d7%9b%d7%aa-%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%99-%d7%90%d7%a8%d7%a5) - [כוכב לכת גדול מקיף באופן מפתיע כוכב שהיה אמור להשמיד אותו](https://www.hayadan.org.il/%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%91-%d7%9c%d7%9b%d7%aa-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%9e%d7%a7%d7%99%d7%a3-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%9f-%d7%9e%d7%a4%d7%aa%d7%99%d7%a2-%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%91-%d7%a9%d7%94%d7%99) - [האם ייתכנו חיים על פני כוכב הלכת מאדים?](https://www.hayadan.org.il/could-there-be-life-on-mars-2018)

## Questions and answers

### כמה כוכבי לכת מספיקים?

החוקרים מצאו שאם יסרקו 40-80 כוכבי לכת חוץ-שמשיים דמויי ארץ ואף אחד מהם לא יראה סימני חיים, מה שמכונה תוצאת אפס "מושלמת", נוכל להסיק באופן סביר שבפחות מעשרה עד עשרים אחוז מכוכבי הלכת הדומים יש חיים. בגלקסיה שלנו עשרת האחוזים האלה עדיין יהיו בסביבות 10 מיליארד כוכבי לכת מיושבים בפוטנציה. גם ללא גילוי חיים, תוצאה מסוג זה תאפשר למדענים לקבוע גבול עליון משמעותי למידת השכיחות של החיים בקוסמוס, דבר שחמק מהם עד כה. אבל יש מלכוד. גם לתוצאת אפס "מושלמת" יש אי ודאות, שיכולה להשפיע על מהימנות המסקנות. אחד הסוגים של אי ודאות, אי ודאות של פירוש, קשורה לסיכון של תוצאה שלילית שגויה – מקרים בהם קיימים סימני חיים אבל הם לא מתגלים. אי ודאות מסוג אחר, אי ודאות של…