מוליכים למחצה משמשים כחומר הנבחר עבור התקנים אלקטרוניים ואופטיים מגוונים תודות למאפייניהם הפיסיקליים. הדבק האלקטרוני שפותח בארה”ב יאפשר קידום התחום במער לננוטכנולוגיה
חוקרים מאוניברסיטת שיקאגו ומהמעבדה הלאומית ב- Lawrence Berkeley פיתחו “דבק אלקטרוני” שיוכל לזרז את ההתקדמות של טכנולוגיות מבוססות-מוליכים למחצה, בכללן: תאי-שמש והתקנים תרמו-אלקטרוניים הממירים, בהתאמה, אור שמש וחום-פסולת לאנרגיה חשמלית שימושית.
מוליכים למחצה משמשים כחומר הנבחר עבור התקנים אלקטרוניים ואופטיים מגוונים תודות למאפייניהם הפיסיקליים. תאי-שמש מסחריים, מעבדי מחשבים ושאר טכנולוגיות של מוליכים למחצה משתמשים לרוב בגבישים מוליכים למחצה גדולים יחסית. אולם, גודל זה תורם להגברת עלותם ולמניעת שימושם ביישומים לקנה-מידה גדול, כגון קולטי אנרגית-שמש בגגות הבתים.
לשם יישומים שכאלו, מהנדסים רואים אפשריות מבטיחות בננו-גבישים של מוליכים למחצה, שלעיתים גודלם מאות אחדות של אטומים בלבד. ננו-גבישים יכולים להיות מיוצרים בקנה-מידה גדול בקלות יחסית ויכולים לשמש בהכנת התקנים המיוצרים ע”י הדפסת הזרקה ותהליכים מבוססי-תמיסות אחרים. אולם, עדיין נותרת בעיה – הגבישים לא מסוגלים לנייד ביעילות את המטען החשמלי שלהם מאחד לשני בשל הימצאותן על-פני השטח של ליגנדות – פרודות אורגניות נפחיות מבודדות ה”מכסות” את ננו-הגבישים.
“הדבק האלקטרוני” שפותח במעבדתו של החוקר Dmitri Talapin באוניברסיטת שיקאגו פותר את בעיית הליגנדות. צוות המחקר מתאר בכתב-העת היוקרתי Science כיצד החלפת הפרודות האורגניות המבודדות בפרודות אי-אורגניות חדישות מגבירה באופן ניכר את הצימוד האלקטרוני בין ננו-הגבישים.
