תורת היחסות של איינשטיין הוכחה גם בגלקסיה רחוקה

אסטרונומים עשו את ניסוי הכבידה המדויק ביותר מחוץ למערכת השמש שלנו.  באמצעות שילוב נתונים מטלסקופ החלל האבל של נאס"א והטלסקופ הגדול מאוד של ESO (המצפה האירופי הדרומי בצ'ילה) מראים החוקרים כי כוח הכבידה בגלקסיה זו מתנהג כפי שחזתה תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין. בכך התקבל אישור לתוקף התיאוריה בקני מידה גלקטיים

עדשת הכבידה של גלקסיית LRG 3-757 שצולמה במצלמת השדה הרחב מס' 3 של טלסקופ החלל האבל. צילום: נאס"א/ESA / טלסקופ החלל האבל
עדשת הכבידה של גלקסיית LRG 3-757 שצולמה במצלמת השדה הרחב מס' 3 של טלסקופ החלל האבל. צילום: נאס"א/ESA / טלסקופ החלל האבל

אמצעות שילוב נתונים מטלסקופ החלל האבל של נאס"א והטלסקופ הגדול מאוד של ESO (המצפה האירופי הדרומי בצ'ילה) מראים החוקרים כי כוח הכבידה בגלקסיה זו מתנהג כפי שחזתה תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין. בכך התקבל אישור לתוקף התיאוריה בקני מידה גלקטיים.

בשנת 1915 הציע אלברט איינשטיין את תורת היחסות הכללית (GR) כדי להסביר כיצד פועל כוח הכבידה. מאז עברה התיאוריה סדרת בדיקות דיוק גבוהה בתוך מערכת השמש, אבל עד כה לא בוצעו מדידות מדויקות של התנהגותה בקני מידה אסטרונומיים גדולים.

 

מאז 1929 ידוע כי היקום מתפשט, אבל בשנת 1998 שתי קבוצות של אסטרונומים הראו כי היקום מתפשט בקצב הולך וגדל. תגלית מפתיעה זו – שזכתה בפרס נובל ב – 2011 – אינה ניתנת להסבר אלא אם כן היקום מורכב בעיקר ממרכיב אקזוטי הנקרא אנרגיה אפלה. עם זאת, פרשנות זו מסתמכת על כך שתורת היחסות הכללית נכונה בקנה מידה קוסמולוגי, ולכן בדיקת תכונות הכבידה לטווח ארוך חשובה כדי לאמת את המודל הקוסמולוגי שלנו.

צוות של אסטרונומים, בראשות ד"ר תומאס קולט מהמכון לקוסמולוגיה וכבידה באוניברסיטת פורטסמות ', השתמש בגלקסיה סמוכה כעדשת כבידה כדי לבצע בדיקה מדויקת של כוח הכבידה על גלקסיות בקצה היקום.

ד"ר קולט אמר: "תורת היחסות הכללית מנבאת כי עצמים מסיביים מעוותים את המרחב-זמן, כלומר, כאשר האור עובר ליד גלקסיה אחרת, נתיב האור מוסט. אם שתי גלקסיות מתואמות לאורך קו הראייה שלנו, הדבר עלול לגרום לתופעה הנקראת חזית כבידה חזקה, שבה אנו רואים תמונות מרובות של גלקסיית הרקע, אם אנו מכירים את המסה של הגלקסיה הקרובה, הרי שכמות ההפרדה בין התמונות המרובות מספרת לנו אם תורת היחסות הכללית היא תיאוריה נכונה של כוח הכבידה בקני המידה הגלקטיים ".

כמה מאות עדשות כבידה חזקות ידועות, אך רובן רחוקות מכדי למדוד במדויק את המסה שלהם, ולכן הן לא יכולות לשמש כדי לבדוק במדויק את GR. עם זאת, הגלקסיה ESO325-G004 היא בין עדשות הכבידה הקרובות ביותר – 500 מיליון שנות אור מכדור הארץ.

ד"ר קולט ממשיך: "השתמשנו בנתונים מהטלסקופ הגדול מאוד בצ'ילה כדי למדוד את מהירות תנועת הכוכבים ב E325. הדבר זה מאפשר לנו להסיק כמה מסה חייבת להיות ב E325 כדי להחזיק את הכוכבים האלה במסלול. חישוב מבנה הגלקסיה הרחוקה שאורה הוגבר ועוות, קרוב לתחזית של תורת היחסות הכללית, בהפרש של 9%. זה אולי נשמע הרבה אבל זה הניסוי החיצוני המדויק ביותר של תורת היחסות הכללית עד כה, מגלקסיה אחת בלבד."

"היקום הוא מקום מדהים המספק עדשות שאנו יכולים להשתמש בהן כמעבדות שלנו", מוסיף חבר הצוות, פרופ 'בוב ניקול, מנהל המכון לקוסמולוגיה וכבידה באוניברסיטת פורטסמות'. "מרגש מאוד להשתמש הטלסקופים הטובים ביותר בעולם לאתגר איינשטיין, רק כדי לגלות איך התחזית שלו עומדת במבחן."

המחקר פורסם בכתב העת Science . 

להודעה של החוקרים

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

296 תגובות

  1. ישראל
    מימין מגיעים 990,000 (אלו שחדרו את הסדיו הימני) ועוד אחוז אחד של אלו שחדרו את הסדין השמאלי, כלומר – 999,900 חלקיקים. יש לנו עכשיו טור הנדסי, שזה האיבר הראשון, והמכפיל הוא מאית אחוז (כי כל פעם אחוז אחד מוחזר, ומוחזר חזרה).

    הסכום – מיליון. כלומר סה"כ מיליון חלקים מגיעים מימין, וכנ"ל משמאל.

    The defence rests its case

  2. בוא ננסה את זה רגע.

    נאמר לשם פשטות שאחוז אחד של החלקיקים נבלם.

    כל סדין בעל שטח של 100 מ״ר והם במרחק סנטימטר אחד מהשני.

    במשך שניה פוגעים בפגיעות אלסטיות בכל סדין מיליון חלקיקים, 990,000 חודרים. כל חלקיק מפעיל כוח של דין אחד, קיבלנו שעל כל סדין פועל במשך שניה כוח של 10,000 דין מהצד החיצוני.

    אזן לי בבקשה את המשוואה כך שנקבל 0 מכל צד של כל סדין.

  3. יהודה
    שם לב שאתה מניח שיש תנועה – ובמקרה שאכן יש תנועה אתה צודק.
    אבל שים לב(!) – נניח שיש תנועה של הסדין לכיוון ימין, עקב פגיעת חלקיק שבא משמאל. אם פוגע חלקיק אחר בצד ימין של הסדין, הוא יפעיל עכשיו כוח גדול יותר בגלל מהירות הסדין.

    הטענה שלי היא שעבור כל חלקיק שפוגע משמאל, יש חלקיק אחר שפוגע מימין.

    תחשוב שיש לנו שני פנסים זהים מכוונים אחד לשני. בוא נגיד שהפנס הימני כחול והשמאלי אדום, אבל נתעלם מזה שלצבע יש משמעות, וזה יהיה פשוט "צבע". נקבל קו של אור, שבכל נקודה בה נראה פוטונים כחולים שבאים מימין ופוטונים אדומים שבאים משמאל בקצב זהה.

    ניקח מראה דו-צדדית ונשים במהלך הקרניים (בין הפנסים). אם נסתכל על נקודות לאורך קו האור, מה נראה? בכל נקודה נראה את אותו מספר של פוטונים. אבל, משמאל כולם יהיו אדומים ומימין כולם יהיו כחולים. בכל נקודה – מספר הפוטונים שבאים משמאל יהיה זהה למספר שבאים מימין.

    עכשיו – נוסיף מראה דו-צדדית נוספת, מימין למראה הראשונה. משמאל למראה ה שמאלית לא משתנה כלום. מימין למראה הימנית – לא ישתנה כלום.

    אבל שים לב – בין המראות ישארו פוטונים כחולים! הם ימשיכו לקפץ בין 2 המראות. ושים לב: קצב פגיעתן במראות יהיה כמו מקודם. לכן – לא יופעל כל כוח על המראות.

    במקום אור – תחשוב שמימין יוצא גבר כל שנייה וצועד לימין, ומשמאל כל שנייה יוצאת אישה וצועדת לשמאל. עכשיו קל לדמיין מה קורה כשממקמים את המראה השנייה. הכנסנו אותה במסלול שבה גברים הולכים הלוך וחזור (משמאל למראה הראשונה. הגברים שמשמאל יהיו כלואים בין המראות וייילכו תמידית ביניהם.

    אני מקווה שעכשיו קל לראות שמספר בני האדם שפוגעים במראות לא משתנה. הקצה הוא אדם אחד לשנייה. ולא חשוב כמה מראות יהיו.
    ויתרה מכך – בל נקודה לאורך הקו – עובר אדם פעם בשניה מימין, ופעם בשניה משמאל, כלומר למראות שאין שום השפעה על מה שקורה על הקו.

  4. לניסים וישראל
    משום מה לא יכולתי לישון. שנתי נודדת. כאן שלוש וחצי בלילה, אז מה יותר טוב מאשר להיכנס לידען ולקרוא תגובות מחכימות. ובכן ניסים, כידוע, שמתי לי למטרה כנה להבין את דבריך.
    הגעתי לסעיף 3 בתגובתך רבת הסעיפים שאומר כדלקמן:-
    "3) אם אניח סדין בניצב לציר X, כל חלקיק שיפגע בסדין יוחזר באותה המהירות. לא יהיה שום כוח על הסדין ". סוף ציטוט.
    ובכן, נידמה לי שיש לך כאן שתי טעויות שמשנות את התמונה.
    החלקיק שיפגע בסדין לא יוחזר באותה מהירות, ודווקא כן יפעיל כוח על הסדין!
    החישוב הוא פשוט מחישוביי תנע ואנרגיה קינטית שנישמרים בתנגשויות אלסטיות לחלוטין.
    להלן החישוב:-
    נניח הסדין נימצא בתחילת התהליך במנוחה במהירות 0 כלומר התנע שלו הוא 0. ואילו מהירות החלקיק הפוגע היא V ומסתוM כלומר התנע שלו הוא M*V.
    התנע של המערכת לפני ההתנגשות הוא M*V (התנע של החלקיק בלבד כי של הסדין התנע הוא 0 ) ואילו אחרי ההתנגשות בסדין התנע של החלקיק יהיה מינוס M*V . מכיוון שהתנע בהתנגשות אלסטית נישמר אזי תנע בגודל 2*M*V עבר לסדין והסדין חייב לנוע בכיוון V. מהירות הסדין תהיה כמובן זעירה כי מסת הסדין גדולה.
    מכיוון שבהתנגשות אלסטית גם האנרגיה הקינטית נישמרת ומכיוון שהסדין קיבל מהירות קטנה, לא ייתכן שהחלקיק נסוג באותה מהירות ובאותה אנרגיה קינטית התחלתית שהייתה לו כי חלק מהאנרגיה הקינטית עברה לסדין. לכן מהירות החלקיק הנסוג היא קטנה יותר במידה קטנה ובסימן מינוס. שלא ישנה כמעט את חישובי התנע.
    האם אתה מסכים איתי ניסים?, כי זה מה שלימדו בבית הספר שלי,
    כעת אם יש סדין נוסף קרוב מספיק לסדין הראשון, שימנע פגיעה שוות ערך של חלקיקים מבין הסדינים, הסדינים יהיו חייבים להתקרב אחד לשני.
    על זה יש לנו ויכוח ניסים אם יכול להיות מצב כזה . ועל זה אני מקווה יענה הניסוי שלי.
    לילה טוב ניסים וישראל
    יהודה
    http://yekumpashut.freevar.com/

  5. ישראל
    עכשיו רק החלק המיליארד של המים נעצרים בסדין? ההסבר שלי מכסה גם את האפשרות הזו. אמרנו שלחלקיקים יש מרכיב מהירות רק בציר X. נבחר Y ו-Z אקראים.

    אם חלקיקים יפגע ובסדין לאורך הקו הזה כשהוא בא מכיוון X, אז הם גם יפגעו מכיוון מינוס X.

    אם לסדין השני יש חור ב YZ הזה, אז חלקיקים שבאים מרחוק לאורך מינוס X יבטל את השפעת החלקיקים שבאים משמאל.
    ואם אין בו חור, אז יהיו חלקיקים כלואים בין שני הסדינים שיבטלו את השפעת החלקיקים שבאים מבחוץ.

    אני כל הזמן נותן את אותו ההסבר. אתה יכול בבקשה להגיד לי מה לא נכון בו?

  6. על אילו קפיצות אתה מדבר בדיוק ניסימיינו? חלקיק אחד ממיליארד אולי נעצר במסה כבדה ביותר וההוא מדבר לי על קפיצות כאילו שמדובר ברגלי צפרדע במסיבת שחיתות של צרפתים אחרי המונדיאל..

    מסה בפושינג עוצרת חלק זערורי של החלקיקים. רוב החלקיקים עוברים אותה כמו נייטרינו דרך הארץ ורובם המכריע עוברים את המסה הנגדית כמו אמבפה דרך ההגנה של בולגריה.

  7. ישראל
    לא. המים מהצינור לא ממלאים את התנאים של סעיף 1 שלי. ברגע שנמקם את שני הסדינים, המים הכלואים בין הסדינים יפלו למטה.
    אם המים היו ממשיכים לקפוץ בין הסדינים, כמו חלקיקי פושינג (או חלקיקי גז בקירוב), אז התשובה שלי הייתה שונה.

  8. ישראל
    זה שאני לא מקבל כל מה שאתה אומר לא אומר שאני לא קורא את התגובות שלך. יכול להיות, אולי, שאתה טועה.

    בוא נגדיר את הניסוי הבא:

    1) בכל המרחב יש חלקיקים שנעים רק לאורך ציר X, במהירות קבועה.

    2) המרחב איזוטרופי. כלומר, אם אני אבחר נקודה אקראת במרחב ואעקוב במשך שנייה, מספר החלקיקים שיחצו משמאל לימין זהה למספר החלקיקים שיחצו מימין לשמאל. ומעבר לכך, בכל סביבה קטנה ככל שתרצה יש עדין חלקיקים.

    3) אם אניח סדין בניצב לציר X, כל חלקיק שיפגע בסדין יוחזר באותה המהירות. לא יהיה שום כוח על הסדין.

    4) ולכן – אם אסתכל בכל נקודה במרחב, לא אגלה שום שינוי בחלקיקים. עדיין מספר החלקיקים ליחידת זמן בכיוון X זהה למספר החלקיקים לשניה בכיוון מינוס X. המשמעות שהסדין לא יוצר "שדה", ולא יכול להשפיע על מה שקורה במרחק כלשהו ממנו.

    5) נניח סדין שני במקביל לסדין הראשון. אני טוען שלא נראה שום שינוי. בפרט, מספר החלקיקים שיפגעו בשניה אחת בכל צד של כל סדין לא ישתנה.

    6) קרב את הסדינים כמה שאתה רוצה – כל עוד המרחק גדול מגודל החלקיקים, המצב לא ישתנה.

    7) אם תחשוב על Newton's Cradle, תראה שאין גם מניעה שהמרחק יהיה שווה לגודל החלקיקים.

    8) עכשיו, אתה מוזמן לחרר את הסדינים כרצונך, וההסבר שלי ישאר תקף.

    9) אם החלקיקים מתנגשים ביניהם, ההסבר שלי ישאר תקף.

  9. ״אז בואו תחילה נסכים על זה: האם מקובל עליכם שכשיש התנגשויות בין החלקיקים אז אין כל כוחות?״

    אולי אנחנו מתכנסים.. יש כוחות אך הם מבטלים זה את זה. זו הסיבה שהסדינים לא יתקרבו באוויר, אך הם כן במידה ואין התנגשויות.

    וזה מה שניסימוב מפספס (טוב, הוא לא קורא תגובות חוץ מאת אילו שלו). שאני לא מדבר על סימטריה כדורית אלא על המקרה הפשוט בלבד – שני לוחות גדולים הנמצאים זה מול זה במרחק קטן ביותר. במקרה כזה ההתנגשויות בציר הx הן הדומיננטיות ושאר הצירים משניים. הלוחות יתקרבו והחלקיקים המזיעים יפלטו כמעט כולם בלי לעשות הרבה נזק.

    זו גם הסיבה שלדעתי תאוריית לסאז׳ אינה קבילה. אם יש לחץ מהחלקיקים, הרי שהוא עצום בגודלו כפי שניתן להיווכח בקרבת חור שחור שבתיאור של פושינג עוצר את כל החלקיקים מצד אחד בלבד.

    אז אם הלחץ הוא כה גדול – מיליארדים רבים של בר מכל כיוון – איך זה שאיננו חשים בו ונמעכים תחתיו?

    ?
    ??
    ??!??

  10. ניסים היקר
    יכול להיות שאתה צודק
    אז הבה נמתין לניסוי שיראה או לא יראה אם הלוחות יתקרבו ואז נהיה יותר חכמים
    בינתיים אני מחפש מכשיר וואקום
    לילה טוב
    יהודה

  11. יהודה
    תחשוב על קוביה חלולה בגז שאינה נספגת בדפנות הקוביה. בהתחלה – נשאיר חור בקוביה לאיזון הלחצים ואחרי זה נאטום.

    השאלה שלי היא – איך אין ירידה בלחץ בתוך הקוביה? התשובה היא שהתנגשויות המולקולות מבפנים מאזנות את ההתנגשויות מבחוץ.

    עכשיו, אפשר לחורר את פני התיבה כמה שאתה רוצה, וזה לא ישנה את המצב. תעשה חור אחד בצד אחד – ולא יהיה שום שינוי. תעשה כל כך הרבה חורים עד שתקבל חומר שמעביר 99.99999999% מהחלקיקים – לא ישתנה כלום.
    אפילו – תוריד 4 רבועים כך שישארו רק שניים נגדיים – ועדיין לא השתנה כלום.

    ישראל, להבנתי, טוען שנקודה עקרונית כאן היא שהחלקיקים מתנגשים ביניהם (אני חושב שגם אתה טוען ככה).

    ישראל/יהודה
    אז בואו תחילה נסכים על זה: האם מקובל עליכם שכשיש התנגשויות בין החלקיקים אז אין כל כוחות?

  12. ניסים
    בינתיים היגיעה ממך תגובה נוספת
    לגבי אטמוספרת הירח אכן שכחתי פעילות גאולוגית כאחת סיבות לאטמוספרה
    לגבי אטמוספרת טיטן – בעייה אבל זה מה יש, אולי הטמפרטורה הנמוכה הקירבה לשבתאי ואולי גם אסטרואיד שהביא את הגז לשם גרמו לאטמוספרה המלחיצה.
    בנוסף, אני רואה שהסברת לישראל על ניסוי קוביית הפלדיום אתעמק ואגיב,
    בנוסף יש לי הרגשה שאתם בשלב ההכרעה של הפנדלים אבל עברתם כבר 200 בעיטות פנדל ועוד לא הגעתם להכרעה…. נידמה לי שתצטרכו בסוף להטיל מטבע.

    התקשרתי למספר חברות שמוכרות מכונות וואקום והם ייפנו אלי מחר. אולי בסוף הגאולה תגיע מהניסוי.
    יום טוב ניסים וישראל
    יהודה

  13. ניסים
    שמתי לי אתגר בחיים:- להבין את הסבריך.
    לקחת 6 ריבועיי פלדיום (שיש לו תכונה לספוג מימן) בתוך אטמוספרה של מימן ובנית מהם קוביה מכיוון שהמימן בתוך הקוביה ייספג בפלדיום הלחץ בתוך הקוביה יהיה קטן מאטמוספרה אחת. עד כאן הכל מוסכם אך מה לזה ולגרביטציה של פושינג גרביטי? מה לזה ולניסוי המראות המעניין שתיארת לפני כן?
    מצטער. לא ירדתי לסף דעתך.
    יום טוב ניסים
    יהודה

  14. ישראל
    "אתה רוצה להאמין שההתנגשויות האלסטיות בגז אינן אילו שנושאות ומאזנות את הלחץ בגז"
    זה לא מה שאני מאמין בו. אם אני אקח מיכל גז ואעלה מקום מסויים את הלחץ אז ההתנגשויות אכן תגרומנה להשוואת הלחצים.
    אבל – עדיין אין לנו כל דרך לגלות את המצאותו של גוף בתוך גז ע"י השוואת לחצים. ואם כך – אין כבידה. ובמקרה של פלדיום ומימן – אכן נגלה לחץ נמוך ליד הפלדיום (וגם זה רק למשך זמן מסויים!).

    "איזון זה לא הוא המונע מהיווצרות משיכת לסאז׳ בין 2 סדינים?" נכון! קרא את הדוגמה של הקופסה שנתתי ליהודה.
    תבנה קופסה מהסדינים שלך ותירה עליה קליעים מכל הכיוונים. ברור שהקליעים ייצרו לחץ כלפי פנים.

    ישראל, אז אולי כדאי לחשוב במקרה הזה דוודא התוך הקופסה?

    יהודה
    בקשר לירח – אני חושב שאתה צודק, במיוחד לגבי הקרינה. הפילוג הגאוסי יגרום לכך שהמולקולות המהירות תברחנה, אבל אז היינו מצפים למצוא אטמוספירה קרה קרוב לירח. ההסבר המלא יותר מורכב: יש בעקרון 4 סיבות לכך שלגוף שמיימי לא תהיה אטמוספירה:
    1) כבידה נמוכה
    2) טמפרטורה גבוהה (קרבה לשמש למשל)
    3) שילוב של קרינה (שמש, קוסמית) וחוסר שדה מגנטי
    4) חוסר פעילות גיולוגית.

    תחשוב על טייטאן – יש לו לחץ אטמוספרי יותר גדול משלנו 🙂

  15. יהודה
    אני לא מדבר על מסלול החלקיק אלא על הנקודה שבא פגע החלקיק הראשון. בנקודה הזו – שיקול הכוחות הוא 0.

    העלת נקודה מענינת – חלקיקים שנכלאים בין הדיסקיות להרבה זמן אכן מתנגשים הרבה פעמים בדיסקיות.

    בוא נחשוב על זה בדרך אחרת, דרך שתסביר את הנושא בפשטות. בוא ניקח 6 רבועים של חומר אטום ונשים אותם במיכל גז. נמקם את הרבועים כך שהם ירכיבו קופסה אטומה, ונדביק אותם יחד.
    עכשיו – יש גז כלוא בתוך הקופסה שלנו.

    הטענה שלי היא פשוטה: הלחץ בתוך הקופסה שווה ללחץ מחוץ לקופסה.

    ובוא נמשיך את הרעיון, כדי שישראל יבין למה אני כן מקבל את גישתו של לה סאג'. בוא נבנה את הקופסה מפלדיום, ובתור גז נשתמש במימן.

    חלק מהמימן ייספג בפלדיום, והלחץ בתוך הקופסה תרד! ואם נחזור לדוגמת הדיסקיות – אכן תהיה "משיכה" בין הדיסקיות 🙂

  16. ניסים, יה אח של תמסח.

    כפי שראינו, אינך נזקק לשמוע את טיעוני מפי, אתה יוצר אותם יש מאין בעצמך..

    וכפי שאמרת, גם אין לך כוונה להתייחס לטיעונים שלי אוריגינל..

    אז למה שלא פשוט תכתוב מהם הטיעונים שלי לפי נוחותך ואז תוכל להשיב עליהם כראות עיניך?

    אתה רוצה להאמין שההתנגשויות האלסטיות בגז אינן אילו שנושאות ומאזנות את הלחץ בגז, ושאיזון זה לא הוא המונע מהיווצרות משיכת לסאז׳ בין 2 סדינים? תפדל.

    אך בשביל מה אתה צריך אותי בשביל הפרסה הזו? טען בשמי וענה כרצונך.

    אקט פשוט של סילוק המתווך.

  17. לניסים וישראל
    בקשר לאטמוספרת הירח מהירות מולקולות הגז היא בממוצע כמה מאות מטרים לשנייה אבל כמובן יש פיזור גאוסי של המהירויות ובשל כך יש תמיד כאלה שהשיגו את מהירות הבריחה של הירח. ובנוסף קרניים קוסמיות ורוח השמש ניקו את הירח מהאטמוספרה שלו.
    עד כאן זו דעתי לגבי אטמוספרת הירח.

    לניסים
    שירטטתי את השרטוט שהסברת ב 15.7 שעה 22:07. במקרה שלי לפי השרטוט שלי החלקיק הבולם שבא ממול התנגש שלוש פעמים בכל מראה עד שהגיע לנקודת הפגיעה הראשונית של חלקיק אותו הוא אמור לבלום (זה שפגע בהתחלה במראה השמאלית). במקרה הפרטי הזה. החלקיק הבולם ימלא את תפקיד הבלימה עבור ס"ה שש נקודות שגם בהם פגעו לקיקים השואפים לקרב רת המראות. כלומר לפי דעתך חלקיק בולם אחד יצליח לבלום 6 חלקיקים הלוחצים לקרב את המראות? זה ניראה לך שיוויון כוחות??
    אתה רק משכנע אותי שעלי לבצע את הניסוי בואקום.
    יום טוב ניסים וישראל
    יהודה
    http://yekumpashut.freevar.com/

  18. ישראל
    כתבת "איך ישיגו מולקולות האטמוספירה בירח את מהירות המילוט ללא התנגשויות פנימיות?"

    האם אתה טוען שהתנגשויות אלסטיות מאיצות את חלקיקי הגז? הגז מתחמם איכשהו?

    האם אתה מוצא טעות בהסבר שלי, או בחלק מההנחות שלי?

  19. ניסים

    אתה צודק.. אין צורך לקרוא את ההסברים שלי או לענות על השאלות שלי. רק ההסברים שלך חשובים, שלי בזבוז זמן.

    אם תשים לב בשירשור הזה בלבד, עניתי על כ10 שאלות שלך, אתה כמעט ולא.

    אז כאחד שמגן בחירוף נפש על המדע, אולי ידוע לך ששאלות ותשובות הן חלק הכרחי במיתודה המדעית, אחרת כל אחד היה אומר את דעתו ואף אחד לא היה מקשיב לשני (כפי שאתה עושה כאן).

    אבל יש בעיה בטיעון שלך, והיית רואה אותה לו היית טורח לענות – או אפילו לקרוא – את מה שכתבתי. היית נוכח שהטענה שלי אינה פיזיקלית כי אם לוגית, ואינה מחייבת קווים או חלקיקים.

    בכל אופן אני שמח שאתה מרוצה עם ההבנה שלך, כמו שאתה מרוצה עם זה שהקישור היחיד שמצאת לאי נכונות תאוריית לסאז׳ היא דבריו של לסאז׳.. לסאז׳ אומר שתיאוריית לסאז׳ שגויה.. כפי שכתבת:

    ״לדעתי (ולדעת אחרים מסתבר) הרעיון הוא שגוי – והוא לא עובד, בלי קשר לבעיות האנרגיה והגרר״.

    ואז כשביקשתי ממך קישור קישרת אותי לתאוריית לסאז׳, כדי להראות שהיא שגויה..

    שיהיה. אני מניח שאותו הגיון צלול וחד הוא שהביא אותך לכתוב:

    ״עכשיו אתה אומר "על חלקיקי הגז פועלת כבידה"? מצחיקון…״ אה? מישהוא טען אי פעם משהוא אחר? מואה?

    ״עכשיו אתה אומר שאני יכול לזהות כדור בגז בזכות הכבידה?״ – תוכל להביא איזה ציטוט שלי בנידון?

    בקיצור – אתה לא ממש צריך אותי בשביל הדיון, אינך קורא או עונה למה שאני כותב, ושם דברים בפי שמעולם לא אמרתי.. אז תתפדל.

  20. ישראל
    מה שהתכוונת להגיד זה אחד מהבאים:
    1) לא בא לי לקרוא את ההסבר שלך.
    2) אכן קראתי את ההסבר שלך ולא הבנתי אותו, או
    3) קראתי, הבנתי, אבל המסקנה שלך לא באה לי טוב בעין, כי היא נוגדת את מה שאני רוצה להאמין בו.

    אבל, בגלל שאני ממש נחמד, אסביר שוב. והפעם, עוד יותר מפורט.

    1. כמו שהסברתי קודם, אחוז החלקיקים שהם בדיוק מקבילים לצירי הדיסקיות (מאונכות למישור הדיסקיות) הוא אפסי.

    2. ובכל זאת, בוא נתייחס לאחוז האפסי הזה. בגלל שאני מניח פילוג רציף ואחיד, עבור כל חלקיק שנע לאורך קו x, יש חלקיק אחר שנע לאורך קו מינוס x.

    3. זה אומר, כמו שאמר יהודה, שעבור כל חלקיק שפוגע, לדוגמה, בדיסקית השמאלית משמאל, יש חלקיק אחר, הכלוא בין הלוחות, שיתנגש בדיסקית השמאלית מימין.

    4. כדי להבין את זה, בוא נעשה את הניתוח הבא. נניח תחילה שיש ציר יחיד, ציר x. כשאין שום דיסקית, הזרימה השקולה בכל נקודה היא 0. כלומר, עבור כל חלקיק שבא משמאל יש חלקיק אחר, שבא מימין. אחרת, יש זרימה שקולה דרך הנקודה (חוק גאוס).

    כלומר – כיסיתי גם את מקרה הקצה, שבו יש חלקיק שנע בדיוק לאורך ציר x.

    5. ואם כן אתה צודק, נקבל שכוח הכבידה אינה תלויה בטווח. אלא אם יש לך עוד המצאה לבזבוז הזמן של כולם.

    שוב – עניתי לשאלה שלך, ואתה כהרגלך תעביר נושא, ו/או תתכחש למה שכתבתי.

  21. ואני אומר – צרפתי, זה לא דוגמה. יום עסל יום בסל, דה גול, דה אופסייד, אני איתם גמרתי.

    לא צריך טובות.

    ניסים ההסבר שלך לוקה בחסר לדעתי. ניתן לראות זאת אילו היית טורח להתייחס למה שכתבתי בתגובה הקודמת:

    מה שאתה צריך להסביר זה איך ההתנגשויות מהמימדים הנוספים מבטלות – בדיוק – את הדחיפה שמקרבת את הגופים מההתנגשויות במימד אחד, שלא הפסיקו גם כאשר הוספנו את ההתנגשויות מהמימדים הנוספים.

    אבל כנראה שגם הפעם לא תתייחס (איך זה שאני לא מופתע).

  22. יהודה
    צייר שני קווים מקבילים על דף, כך שהם שני צדדים של רבוע. לשמאלי נקרא L, ולימני נקרא R.. עכשיו תעביר בעט שחור קו משמאל לימין, בזווית מסויימת. סמן בעגול את הנקודה בה הקו חצה את L. הצד השמאלי של הקו מסמן את מסלולו של חלקיק שמגיע מימין, ולטענתך מפעיל כוח על L.

    עכשיו, התחל לעבור מהנקודה לאורך המשך הקו בצבע אדום. אם הקו האדום חוצה את R, שנה כיוון, כמו קרן אור הפוגעת במראה. המשך כך, כלומר כל פעם שהקו האדום מגיע ל-L, או ל-R, שנה כיוון.

    עכשיו, בוא נהיה טיפה פורמליים. ל"קו האדום" שני רכיבי מהירות. הרכיב האופקי מחליף כיוון בכל פגיעה ב-L או R. הרכיב האנכי לא משתנה. לכן – בהכרח – לבסוף הקו האדום כבר לא יפגע בקווים, וייצא מהדף.

    עכשיו, נהפוך כיוון. קיבלנו מסלול של חלקיק שמתחיל מרחוק, ופוגע בנקודה שסימנו בעיגול.

    כלומר לכל חלקיק שפוגע מבחוץ, ונחסם, יש חלקיק אחר שפוגע "מולו", ומבטל את השפעתו.

    אני מניח כאן שיש הרבה מאד חלקיקים בפיזור אחיד. אני חושב שההנחה הזו סבירה, כי אחרת היינו רואים תנועות בראון בגופים קטנים בריק. יש היום מערכות ניסוי כאלה, שהן רגישות בצורה מתאימה: אנחנו יודעים היום לטפל באטומים בודדים.

    ואם ההנחה שלי שגויה, ההסבר עדיין נכון, אבל, זה דורש להיכנס להסתברויות.

  23. יהודה
    צייר שני קווים מקבילים על דף, כך שהם שני צדדים של רבוע. לשמאלי נקרא L, ולימני נקרא R.. עכשיו תעביר בעט שחור קו משמאל לימין, בזווית מסויימת. סמן בעגול את הנקודה בה הקו חצה את L. הצד השמאלי של הקו מסמן את מסלולו של חלקיק שמגיע מימין, ולטענתך מפעיל כוח על L.

    עכשיו, התחל לעבור מהנקודה לאורך המשך הקו בצבע אדום. אם הקו האדום חוצה את R, שנה כיוון, כמו קרן אור הפוגעת במראה. המשך כך, כלומר כל פעם שהקו האדום מגיע ל-L, או ל-R, שנה כיוון.

    עכשיו, בוא נהיה טיפה פורמליים. ל"קו האדום" שני רכיבי מהירות. הרכיב האופקי מחליף כיוון בכל פגיעה ב-L או R. הרכיב האנכי לא משתנה. לכן – בהכרח – לבסוף הקו האדום כבר לא יפגע בקווים, וייצא מהדף.

    עכשיו, נהפוך כיוון. קיבלנו מסלול של חלקיק שמתחיל מרחוק, ופוגע בנקודה שסימנו בעיגול.

    כלומר לכל חלקיק שפוגע מבחוץ, ונחסם, יש חלקיק אחר שפוגע "מולו", ומבטל את השפעתו.

    אני מניח כאן שיש הרבה מאד חלקיקים בפיזור אחיד. אני חושב שההנחה הזו סבירה, כי אחרת היינו רואים תנועות בראון בגופים קטנים בריק. יש היום מערכות ניסוי כאלה, שהן רגישות בצורה מתאימה: אנחנו יודעים היום לטפל באטומים בודדים.

    ואם ההנחה שלי שגויה, ההסבר עדיין נכון, אבל, זה דורש להיכנס להסתברויות.¿

  24. לניסים
    אם אני מבין נכון, אתה מסביר את את ביטול ההשפעה של המשיכה הברורה שנוצרת בכיוון ציר X ב"התגנבות" של חלקיקים המגיעים כמעט מכיוון ציר ה X למעשה אין לפי דעתך כל צורך בשאר התלקיקים כי אלה שמגיעים מזוית של מעלה אחת או שתיים מציר X הם ילכו והלוך וחזור אולי אף עד אינסוף.ולמעשה אפילו יקבעו לנו דחייה בין המראות/ גופים או מה שזה לא יהיה. מה עם שאר החלקיקים המגיעים מכיוון כל כדור השמים?? הגיוני בעיניך שזה מה שקורה?. אפילו נגזים ונאמר שאם לפי התיאוריה שלך רק חלקיק אחד יצליח לחדור בין המראות והוא הרי ינוע אינסוף פעמים ביניהם זה מספיק להגדיר דחייה? לי זה לא ניראה אבל אין לי כלים מתמטיים שיקבעו מה ההשפעה של חלקיקים שנעים הלוך וחזור כנ"ל.
    במחשבה שנייה אנו לא צריכים לשכוח שחלקי פוגע בגוףו לא במרכזו ולכן נותן לו תנע זויתי ששוב איני יודע איך להתייחס אליו.
    אבל מה שבטוח הוא שהניסויים בלחץ רגיל ובריק חלקי, יעמידו אותנו בפני הכרעה שלי או שלך ובא לציון גואל או גרביטציה. אני מקווה שהובנתי.
    יום טוב ניסים
    ובהצלחה לצרפת אלופת המונדיאל
    יהודה
    http://yekumpashut.freevar.com/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן