הפוגרומים ברוסיה דחפו את היהודים לגרמניה. הגירה זו עוררה כתגובת נגד את האנטישמיות הגרמנית, ואיינשטיין ניסה להלחם בהיבטי האנטישמיות הללו
בשנות ה-1920 היהודים לא יכלו להתגונן כנגד המתקפה של האנטישמיות המידבקת כמו מחלה על היהודים הגרמנים; אנטישמיות שהופיעה כאשר מלחמת העולם הראשונה הסתיימה. יהודי מזרח אירופה התחילו לזרום לתוך גרמניה מיד כאשר המלחמה הסתיימה; מה שהניעם מערבה היו הפוגרומים והרדיפות שהתעצמו עם הכאוס של המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים. אקסודוס זה סייע בהמרצת וגידול האוכלוסייה היהודית של ברלין מ-44,000 ב-1910 ל-173,000 יהודים ב-1925.
ה- Ostjuden כפי שהם נקראו או היהודים ממזרח אירופה אלה, לפתע יצרו נוכחות זרה בבירה הגרמנית, משיכה ומטרה למתקפות, והם התיישבו בשכונות המגורים העניות, הצפופות של החלק המזרחי של ברלין וככל שקהילתם גדלה הם הוקעו על ידי תושבי ברלין ועל ידי גורמים אנטישמיים כגרים בשכונה מסריחה, שרחובותיה חשוכים וקלסטרופוביים; לבושים בקפוטה שחורה ארוכה, ותוארו כזרים.
תיאור דמגוגי מזעזע דומה לזה בדיוק של יהודי מזרח אירופה יופיע מאוחר יותר אצל היטלר. האנטישמיות תמיד הייתה בגרמניה אבל עכשיו בהדרגה אחרי מלחמת העולם הראשונה היא נהפכה לתנועה פוליטית שסחפה עיר אחרי כפר. עם התמוטטות הכוח הצבאי הגרמני במלחמה, ניתן היה להדביק ליהודי תווית של פשעים מדויקים. היהודים הואשמו בכך שהם בוגדים כנגד הפטריוטים הגרמנים. המטרה של האנטישמי הייתה כמובן מדינת וייאמר, שנתפשה כשלטת על ידי היהודים וכקרובה יותר לסיבה מדוע גרמניה הפסידה במלחמה. כדאי לזכור בהקשר זה את התרמית הגדולה של 1918. את המלחמה בהפסקת אש סיימו הסוציאל דמוקרטים, למרות שגרמניה הפסידה במלחמה לפני שהקייזר וילהלם נפל, אבל עדיין לא גילו לעם אודות התבוסה; זאת כדי לגרום לעם לחשוב שאת התבוסה הובילו הסוציאל דמוקרטים ולא הלאומנים המיליטריסטים, יותר נכון הצבא שמייצג את דעותיהם, שנחל תבוסה במלחמה כמה חודשים קודם לכן – כפי שזה היה למעשה…
בין 1919 ל-1920 מה שהגרמנים כינו ה-Ostjuden יכלו להיעצר כמעט בלי סיבה. מספיק שיהודי כזה היה מחוסר עבודה וזו כבר הייתה עילה להחזיקו במחנה. גם חשדות לגבי מעשים חתרניים או כוונות כאלה, או אי יכולת לשלם מיסים, או כל דבר אחר ששוטר יכל לחלום עליו. ברגע שהוא נכלא, היהודי הזה היה לגמרי קורבן, לא מסוגל באמצעות שום פעולה או ערעור רשמי לשנות את מהלך האירועים.
עתה מגיעים לחלק היותר מזעזע בסיפור של היהודים ואולי ניתן לכנותו כסוג של הלקאה עצמית. ב-1921 הוקם האיגוד החדש של היהודים הגרמניים הלאומיים כדי להלחם ב”כל הכוחות ביהדות הגרמנית שחיפשו לחזק זהות יהודית לא גרמנית”. בפגישתה הציבורית הראשונה של ההתארגנות הזו, הדובר הראשי “הדגיש את ההבדלים היסודיים בין היהודים המזרחיים… ליהודים המערביים המתבוללים”. בהינתן הבדלים כאלה, הדובר אמר ש”כגרמני…[הוא]…יעדיף כללי הגירה נוקשים יותר” אפילו גרוע מזה.
מקרה שהיה: פרופסור גרמני-יהודי, שאמר – אחרי עליית הנאצים לשלטון כאשר התחילו ברדיפת היהודים הרשמית: “לא ניתן להאשים את היטלר על השקפותיו אודות היהודים”. מדוע לא? היטלר היה אוסטרי, וחשיפה לאוסף המגוון של האימפריה האוסטרו-הונגרית של Ostjuden באופן טבעי נוטה להעלות בחילה ובוז. עניין זה הוא פשוט, אמר הפרופסור. “אילו הוא היה מכיר את היהודים הגרמנים היטב, אף פעם לא הייתה לו דעה עלובה כזו עלינו”. פשוט לקרוא ולא להאמין. טיפשות זחוחה כזו הייתה יוצאת דופן ולא התמונה והדעה האוניברסאלית של הקהילה היהודית בברלין. אבל היא משקפת את השפלות וההתרפסות של היהודים המתבוללים. והיא מזעזעת ביותר.
אלברט איינשטיין, שחי באותה תקופה בברלין, חש מחויבות לפליטים היהודים ממזרח אירופה ופעל נגד העברתם למחנות. הוא חש קרבת דם, קשר של זהות, למרות שדתם הייתה זרה לו – לפחות בצורתה הגלויה המסורתית. כאשר הוא בקר בפלשתינה ב-1923 והוא ראה יהודים מתפללים בכותל, הוא חש מעין ריחוק לאלה ה”קודרים בני השבט שלי”. הם “התפללו בקול רם, פניהם פנו לקיר, גופם התנודד קדימה ואחורה”. הוא חשב זאת ל”מראה פתטי של האיש בעל העבר אבל ללא עתיד”.
איינשטיין ראה בדתיות כמשהו טיפשי וכאמונה טפלה. ולמרות זאת, איינשטיין הבין שמבית אצלו בברלין האנטישמיות היא בעלייה, היא הייתה כמו מחלה מדבקת והתחילה להיות מאוד אלימה. והיהודים המזרח אירופאים אשר היו בברלין נהפכו למטרה הברורה להתעללויות הגרועות ביותר. ומזה איינשטיין היה מודאג. הוא לא סבל את זה בשקט. בהתחלה הוא הוקיע את התוכנית שהוכרזה ב-1919 לגרש את יהודי המזרח.
ב-1917 הצהרת בלפור קראה ליצירת מולדת ליהודים בפלשתינה, כאשר היא לראשונה נותנת לגיטימיות לאמביציות הלאומיות של התנועה הציונית.
ב-1921 איינשטיין התקשר בצורה ציבורית עם הציונים ומנהיגם, הכימאי האנגלי חיים ויצמן, תוך שהוא מצהיר על תמיכתו ביצירת מדינת יהודים עצמאית. “הסתה נגד פליטים אומללים אלה”, הוא אמר, “שבדיוק הצילו את עצמם מהתופת באירופה המזרחית, הפכה לנשק פוליטי אפקטיבי, שכל דמגוג מנצלה בהצלחה”. ההתנפלות על יהודים אלה “עוררה בי את הרגש הלאומי היהודי”, שהובילני “לדרוש את שימור הלאומיות היהודית”.
את המילים האלה אמר איינשטיין ה”אינטרנציונליסט” (דוגל בפילוסופיה בינלאומית) – שסלד בדרך כלל מלאומיות. איינשטיין היה צריך להתגבר על הסתירה בין הדגש הלאומי לנטייתו המושרשת לאינטרנציונליזם: בינלאומיות.
ההסבר שלו מאותו הזמן ניתן בדמות סיפור: “אני נגד לאומיות אבל אוהד את הציונות… כאשר לאדם יש שתי ידיים והוא תמיד אומר יש לי יד ימנית, אז הוא שוביניסט. אולם כאשר היד הימנית נעדרת, עליו לעשות כל שבכוחו כדי לפצות על הגפה החסרה. לכן, אני כבן אדם, מתנגד ללאומנות, אבל כיהודי אני תומך במאמצים היהודים-לאומיים של הציונים”. וכך איינשטיין היה מוכן לדבר בשפת הלאומיות. וזה הראה עד כמה הוא חשב שהנסיבות בגרמניה באותם ימים של תחילת 1920 נהפכו מאיימות על היהודים (בייחוד המזרח אירופאים).
בסופו של דבר – וזה גם יתברר אחר כך, הציונות חיפשה בדיוק את מה שאיינשטיין לא אהב: היא קבעה את הצורך ליצור או לקבל שלטון עבור קבוצה אחת שהיא מוגדרת בצורה אתנית. היא הוקירה את מוסדות המדינה, עם כל הזכויות והפריבילגיות שאיינשטיין לעג להן. הוא ידע זאת והוא חרק שיניים בינתיים. עדיין כאשר הנאצים היו בשלטון ב-1938 איינשטיין אמר ש”קרובינו השבטיים” (היהודים) עלולים להזדקק למדינה. זאת למרות שהוא אמר בנאום בפני קהל ציוני בניו יורק ש”מודעותי לטבע היסודי של היהדות מתנגד לרעיון של מדינה יהודית בעלת גבולות, צבא, ומידה של כוח חולין”. כי “אני חושש מהנזק הפנימי שהיהדות תעבור – בייחוד מההתפתחות של לאומיות צרה בתוך מעמדתו”.
ב-30 לדצמבר, 1919 אינשטיין כתב ל-Berliner Tageblatt “בין קולות הציבור הגרמני שומעים בצורה הולכת וגוברת דרישות למידות משפטיות כנגד יהודי מזרח אירופה. טוענים שישנם 70,000 רוסים, כלומר יהודים מזרח אירופאים, בברלין לבד. וחושדים שיהודים מזרח אירופאים אלה הם ספסרים, סוחרי שוק שחור, בולשביקים, או גורמים שהם מתנגדים לעבודה. כל הטיעונים האלה קוראים לאמצעים המקיפים ביותר, כלומר, קיבוצם של כל המהגרים למחנות ריכוז או גירושם”. אינשטיין זועזע ממצבם של יהודים אלה והוא כתב, שהמקרה של היהודים המזרח אירופאים במיוחד מעלה את החשד שהשיפוט בנוגע אליהם טבול באינסטינקטים אנטישמיים חזקים, ואלה משפיעים על הלך הרוח של האנשים ומסיטים אותם מהבעיות האמיתיות ומהסיבות האמיתיות של האסון הכללי.
איינשטיין זועזע מכך ששום גורם רשמי מטעם השלטונות לא חשף את “חוסר התוקף” של האשמות כנגד יהודי מזרח אירופה בברלין. בנוסף, הוא טען שאין 70,000 יהודים מזרח אירופאים בברלין כפי שטענו. יש אולי 15,000 יהודים שהיגרו מהמזרח מאז חתימת חוזה השלום בעוד שהרוב המכריע של היהודים בברלין הוא ממוצע גרמני. ואז מגיע משפט המחץ של איינשטיין: “כמעט ללא יוצא מהכלל הם [יהודי מזרח אירופה] נאלצו להימלט מהתנאים הזוועתיים בפולין ולחפש מקלט כאן [בברלין] עד אשר תינתן להם ההזדמנות להגר למקום אחר. הבה נקווה שמרביתם ימצאו מולדת כבנים חופשיים של העם היהודי בפלשתינה היהודית החדשה המוקמת”. ואיינשטיין המשיך לכעוס על כי “המצפון הציבורי הוא כל כך אטום לנוכח התחנונים לאנושיות, שהוא אפילו לא מרגיש יותר את חוסר הצדק האיום שבו אנו מתבוננים כאן”. לבסוף איינשטיין אמר, “החלמתה של גרמניה לא תושג על ידי שימוש בכוח כנגד חלק קטן וחסר ישע באוכלוסייה”.
69 תגובות
שלום ערנסט,
יש הרבה תיאוריות שענײנן רציונל. אתה אומר “מעצם הגדרתו”, אך היות שאינך מביא את ההגדרה עצמה, אינני יודע איך להתײחס לזה.
לא הבנתי איך הגעת למסקנה “זהו מדע” בסיום הפסקה הראשונה. אולי התכװנת להגיד “זה נובע מסיבות מדעיות” או משהו כגון זה?
אני מניח שגם בפסקה השלישית התכװנת למשהו כבד משקל, אך לא הצלחתי להבין מהו.
אתה אישית לא מאמין שהמושג “רציונל”, עליו אתה מדבר, ישנו. מן הסתם אתה נמצא בעמדה טובה מזו שלי, כי אני אפילו לא מבין על מה מדובר.
וברצינות: למרות שלא הבנתי אותך, הגבתי כאן כעת כי הפנית את הדברים במפורש אלײ. אך אינני מבטיח שאגיב גם להבא.
יובל
החשיבה מכל סוג שהו אינה יציבה או עקבית מעצם העובדה שמעורבים בתהליכיה חומרים שונים שאינם יציבים מעצם טבעו של החומר.ווכן חשופים כל הזמן להשפעות של כוחות חיצוניות ופנימיות. זה מדע.
רציונל מעצם הגדרתו אמור להיות משוחרר מפעילות או מכוחות אקראיים, מצב זה יכול להתקיים
רק בנשמה עצמאית המנותקת מהחומר.
כל מכניזם שתלוי בחומר ובהשפעות אקראיות לא יכול באמנת, ליצור רציונל,אלא אם המכניזם נמצא במשהו רוחני לא גשמי לא חומרי וכך אינו נתון לאותה השפעה.הרציונל נבנה ומושפע רק מרעיונות מדעות ממידע מכל מה שלא ניתן לראות לגעת לחוש למדוד, ו
אני אישית לא מאמין, שישנו רציונל.
ערנסט, מה שאתה אומר מאד מענײן אך לא בטוח שהבנתי.
לי נראה שאם יש רציונל שניתן להבינו או לגלותו, הרי מדובר במכניזם לוגי כמו תוכנת מחשב.
ישראל
אם אינני טועה הרי כל תורה שטוענת שיש בהתנהגות האדם והאנושות רציונל מסוים
וניתן להבינו לגלותו, מתבססת על קיומה של ישות רוחנית עצמאית כלשהי באדם, כמו הנפש.
גם שלי..
ישראל
זו הייתה רק בדיחה…
יובל.
אין לי כל כוונה להיכנס לדיון סוקרטי ארוך בנושא הפסיכומכניקה, במיוחד עם מי שכבר פסק שהיא “עורבא פרח” עוד לפני שידע מה היא בכלל. הספיק לי הדיון עם ר.ח.
אם תרצה לערוך דיון (קצר!) לפי התנאים שלי (אני הוא זה ששואל את השאלות המנחות, ומסיים כשנראה לי שהגיע הזמן לכך), ממתינות לך שאלות בכתבה מצויינת וכמעט לא מוגבת שעוסקת בנושאי פסיכולוגיה:
https://www.hayadan.org.il/epygentics-sciam-170412/#comment-336399
ערנסט.
נראה לי שרוב חלשי הראיה היו מברכים על הטכנולוגיה (משקפיים) ומתעניינים מעט מאוד במדע שמאחוריה (אופטיקה). העיקר שזה עובד.
אותו הדבר לגבי פסיכוטכנולוגיה.
ובעניין הגירושים – לפני המצאת המשקפיים, מעטים היו הזוגות שהגיעו בכלל לגיל שבו ניתן לבדוק את תאוריית הקמטים.. פופר לא מאשר את מבחן ההפרכה לתאוריה שלך.
שפירא
לגבי המשקפיים ,
חדות ראייתו של האדם נחלשת מטבעה, עם הופעת הקמטים על עורו, בתקופת ההזדקנות,
ולכן המצאת המשקפיים, היינה הגורם המרכזי לגירושים.
אופסס 🙁 תבלבלתתי בסיפור הדלתות שהבאתי,
במקרה השני ההתרוקנות תהיה מהירה יותר, ולא כפי שכתבתי
שאלתי, אבל הוא התחמק בטענה שאני חוזר כמו תוכי על דברים של אחרים. הוא אומר שאת השאלות האלה אתה כבר שאלת. אז אנסה לענות במקומו, אם זה בסדר מצדך.
את ניר להב אינני מכיר. הדבר היחיד שיש לי ממנו זו תגובה לסיפור שלך בו מוזכרת פ”מ. אם אין בו התײחסות בעקיפין לנשוא הדיון, הרי שיש בידי רק סיפור אחד, וזה אפילו פחות ממה שקיװיתי…
לפני מספר שבועות ניסיתי לחשב את קצב התרוקנות אולם הרצאות מסוײם דרך שתי דלתות סמוכות בהתאם לנתונים הבאים: 1) רק אחת משתי הדלתות פתוחה ומצדה החיצוני עומדים סטודנטים הממתינים להיכנס לאולם להרצאה הבאה וחוסמים ליוצאים את הדרך. 2) אחת הדלתות פתוחה והדרך ממנה החוצה פנויה. 3) שתי הדלתות פתוחות. במקרה הראשון האולם יתרוקן במהירות מסױמת. במקרה השני הוא יתרוקן יותר לאט. חישבתי ומצאתי שאם שתי הדלתות תהײנה פתוחות ולא יעמוד שום סטודנט חוסם, האולם יתרוקן באותו קצב בו היה מתרוקן במקרה הראשון (דלת אחת פתוחה והדרך ממנה החוצה אינה חלקה). הגורם לזה הוא שהסטודנטים היוצאים מאחת הדלתות אינם ממשיכים בקו ישר אלא כל אחד פונה לכיװן אחר וחלקם חוסמים את הדרך לאלה שעדײן בפנים. זה הזכיר לי ניסוי פיסיקלי מסױם על התאבכות אור שעובר דרך חריץ אחד או שנײם. כמו כן, ל”זרימת” הסטודנטים החוצה יש מאפײנים של צמיגות (כמו מים, שמן או דבש). אם תקליק על השם שלי תוכל לצפות בסרטון ביוטיוב שמראה כיצד להתנהגות חברתית יש מאפײנים פיסיקלײם. מה שאני מתכװן להגיד בכל הסיפור הזה הוא שברור בהחלט שיש מקום לקשר בין פיסיקה וסוציולוגיה (או פסיכולוגיה, אם תרצה). אך את זה אני מסײג משום שלכל “חלקיק” חײתי ישנן תכונות שלא בהכרח נמצאות בחלקיקים מעולם הפיסיקה. בקרב האנושות, מיגװן התכונות שאין בנמצא מקבילות להן בפיסיקה הינו גדול מאד (בצע, אגו, סקס, סכיזופרניה, ועוד ועוד).
על מהירות האור אשמח להרחיב במסגרת הגדרת מושג הזמן שהתחלתי בה לפני עידן או שנײם.
כן.
כלומר לא.
ז”א אולי.
אני מתכוון שלמה שלא תשאל את הבורא הכל יכול עימו אתה עורך שיחות נפש?
בהזדמנות שאל אותו שתי שאלות, שמעניינות גם אותי:
1. האם יכול, הכל יכול, את מהירות האור לכפול?
2. מתי התייחס אי פעם ניר להב לפסיכומכניקה?
ישראל,
כל החומר שיש לי על מדע הפסיכומכניקה מתמצה בשני סיפורים שנכתבו בגלילאו. האחד סיפור פרי מקלדתך והשני תגובה של ניר להב. אני מקװה שאתה מסכים איתי שזה לא הרבה.
מעבר לזה שאתה ואסימוב ע”ה מספרים סיפורים יפים ובמידה דומה של ריתוק (great minds think alike). אשמח לראות גם פיתוחים מסודרים. מאסימוב כבר לא אוכל לקבל הסבר, אבל אתה עדײן חי ותוסס.
הענײן שלי בתחום הזה הוא יותר רציני ממה שאני מצליח לשדר. אני סבור, כמוך, שלהתנהגות ההמון יש מאפײנים דומים להתנהגות של פלואידים במצבי תנועה וצבירה מסױמים. אך כדי לײחס ליצורים בתחום אחד תכונות הלקוחות מיצורים בתחום אחר (למשל אנטרופיה של חברה אנושית) צריך להסביר מעט יותר. האינך סבור כי יש צדק מסױם בדברײ?
אחרי שהתװכחתי יום שלם עם חברים על השאלה אם אלהים קײם או לא, ואחרי שקײמנו משאל מקיף שתוצאותיו לא נטו לשום כיװן, החלטתי ללכת אל המקור, לשאול את פי הסוס – כמו שאומרים.
“אלהים!”, אמרתי בדחילו ורחימו, “אמור לי בבקשה, האם אתה קײם או לא קײם”.
“כן!”, ענה לי דקודשא בריך הוא.
“תודה”, עניתי בשמחה מסױיגת, אך מיד התעשתתי: “מה כן? כן קײם או כן לא קײם? ברשותך, אשאל יותר ממוקד. האם אתה קײם?”.
“לא!”, ענה הבריך “אני לא קײם”.
“יופי!”, שמחתי לקבל אישוש לדעתי המוצקה ופניתי ללכת. אבל פתאום תפשתי שמשהו כאן לא כשורה.
“רגע, סליחה, אז איך אתה מדבר איתי אם אתה לא קײם?”.
“ואתה, כאילו, קײם בעצמך?” השיב לי הברוך הוא בשאלה.
“אני חושב, משמע אני קײם”, עניתי מהמותן.
“לצטט את דה-קארט גם אני יודע”, אמר ריבון העולמים, “ואפילו בלטינית. אבל האם הוא, דקרט, קיים?”.
“טכנית, לא”, עניתי בבושת פנים, “הוא חטף הצטננות ומת. אבל פעם, בעבר, הוא התקײם ואפילו חשב שהוא קײם”.
“הוא חשב את עצמו לדעת!”, צחוקו של אל-שיחי הרעים בחלל. הצטרפתי לצחוקו, מתוך נימוס.
“ריבױנושל”, פניתי אליו בשם החיבה שהכרתי, “תגיד לי בבקשה. האם אתה יהודי?”.
“למה אתה שואל?”, ענה לי ריבױנושל בשאלה.
“פשוט, כי יהודים תמיד עונים בשאלה על שאלה, אז חשבתי שאולי, אתה יודע..”, עניתי במבוכה גדולה.
כנראה שהוא התחיל לרחם עלי, כי פתאום הוא דיבר אלײ כמו אל ילד קטן. הוא שאל: “אתה יודע איך מבדילים בין יהודי לבין גוי?” ובלי לחכות לתשובה המשיך, “לפי המילה. כלומר לפי מה שאין. אבל אני לא רק שאין לי מילה, אני כולי אינני”.
מה אגיד לכם? התעײפתי. כל מה שהבנתי זה שגם אם הוא קײם וגם אם לא, אין לו מילה.
לא יודע מה קרה – תגובה נשלחה לבד. נמשיך.
אח”כ על רכוש.
ועל כוח.
ועל ידע.
אך תמיד יהיה מאבק. אם תחפור עמוק, תראה שהסיבה הבסיסית (לדעתי) היא החוק השני של התרמודינמיקה: מערכת אינה יכולה להקטין את אי הסדר שלה בכוחות עצמה.
אם הנושא מעניין אותך, נוכל להמשיך בתגובות חופשיות. זה באמת לא קשור לאיינשטיין.
יובל
כשאני הולך לעבודה אני משתדל ליידע במידה ויש ממתינים לתגובה כחלק מדו שיח עכשווי, וכבר היו דברים מעולם.
האם יש לך מהלכים אצל המייסד של המדע הזה?”
איזה אינטרס יש למייסד המדע הזה לדון איתך? איזה אינטרס יש לקצר רואי הנהנה כל יום מן התועלת שבמשקפיים לדון עם מי שמטיל ספק במדע האופטיקה, וכל מטרתו היא להוכיח את אי קיומו של מדע זה? (מבלי שכמובן טרח ללמוד אותו קודם).
הבור פוסק ברוב פשטות
כל שאינו מבין – הוא שטות.
ערנסט.
קין הרג את הבל בגלל קנאה. האל קיבל את מנחת הבל ודחה את זו שלו.
הילדים בגן יריבו על צעצועים.
בביה”ס על הבנות.
כדאי
יובל
יש הרבה דרכים לעקוף את המילה הזו ודומייה, אבל לא את השפעתה ההרסנית.
כדי גם לך לשמוע את “נבואתו” והבנתו של ליבוביץ.
http://www.youtube.com/watch?v=G1mluix9cQU&feature=related
אם הייתה הדת או האמונה פרטית, פנים אישית, הכל היה שונה.
יש עוד דרכים. למשל, במקום לכתוב אֱלוֹהִים אפשר לכתוב בכתיב חסר ובלי ניקוד – אלהים
וביום הראשון או השני, ברא את הניקוד
אני מקווה שהבדיחות קצת הצחיקו.
(ראית איך עקפתי את הסינון? 🙂 )
ערנסט,
רוב הדברים שאתה אומר הם מובנים מאליהם. מה שלא ברור לי זה באיזו זכות אתה מתװכח עם אֱלוֹהִים
ויובל לגבי המשפט שבו כתבתה על יצירת האישה, לפי ניתוח מעמיק שעשיתי :
לא בטוח,שהוא יצר את האישה מצלע, שהוציא מגוף הגבר, מה שבטוח, שזה מה שהגבר הרגיש.
ויובל לגבי המשפט שבו כתבתה על יצירת האישה, לפי ניתוח מעמיק שעשיתי :
לא בטוח,שהאל יצר את האישה מצלע, שהוציא מגוף הגבר, מה שבטוח, שזה מה שהגבר הרגיש.
התגובה ממתינה לאישור.
יובל, למרות גדולתו של איינשטיין:
ייותר מאמינים במה שנכתב באבן אחת (לוחות הברית)
מאשר מאמינים במה שכתב אבן אחת (איין שטיין)
אבי, ברצינות!
בכל מקום שיש מונופול תמצא שחיתות. אנחנו, מרצון ומדעת, הרשינו לגוף אחד ליטול בלעדיות על חײנו, אז מה לנו כי נלין.
אם אתה יכול להקדיש שעה לצפײה בסרט הקשה הבא, תראה דוגמה אחרת של מונופול המביא לשחיתות. אני מדבר על המונופול שיש למשטרה על חקירות פליליות ועל מערכת המשפט שמשתפת איתה פעולה:
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=kXTulGfnWKs
בתקופה ההיא נשים היו מיוצרות מצלעות של אָדָמִים. לא מספרים לנו על תהליך ײצורה של אשת קין, כי זו סתם חזרה משעממת על מה שכבר קראנו בפרק קודם. אבל היות שכולנו חכמים וכולנו נבונים ומצװה עלינו וגו’, הרי זה מובן מאליו.
אבי
ממש במקרה יום אחד נתקלתי בהרצאתו של ליבוביץ, אתה חייב לשמוע ,בעיקר
בנושא של חלקה של הדת ומוסדותיה המושחתים והשוחטים, בתוך המערכת השלטונית והפוליטית.
http://www.youtube.com/watch?v=G1mluix9cQU&feature=related
בהמשך כתוב וידע קין את אשתו. מאין לעזאזאל היא הגיעה?
ישראל
נכון, בטבעו של עולם החיי והצומח.
ישראל, ההולך לעבודה (על מי, אם מותר לשאול?),
האם יש לך מהלכים אצל המייסד של המדע הזה? יש לי המון שאלות רציניות לשאול אותו
יובל
יש הכופרים בתועלת המדע (ע”ע נתורי קרתא).
יש הכופרים בתועלת הטכנולוגיה ( ע”ע אמיש).
מכיוון שאין לי כל ספק בתועלת של הפסיכומכניקה, (ובעיקר הפסיכוטכנולוגיה) למשתמש בה, הרי שאני מוצא את עצמי בעמדת יתרון מסויימת על הכופרים בן, ובוודאי שאין בכוונתי להרחיב על הנושא עם מי שמזלזל ומכניס מניירות אישיות בוטות לדיון (באופן שיטתי, אגב).
אתה רוצה להאמין ש”הפסיכומכניקה אינו מדע רציני אלא עורבא-פרח.”?
תפדל.
ערנסט.
אם אני מבין נכון את שאלתך, אפשר לנסח זאת כך: מדוע בכלל יש אלימות, קיימות מלחמות, והאם זה מושרש בעצם ההוויה האנושית (ולא רק האנושית).
מדוע הרג קין את הבל בעולם בן 4 נפשות בלבד?
האם הבנתי נכון?
הולכים לעבודה.
בכל דור ודור קײמת אנטישמיות, ובכל דור ודור היא חזקה, רעננה ואיתנה בין אם השוטמים מגײסים כזבים ובין אם הם מודים בעובדות בפה מלא.
למי שיש 23 דקות מיותרות*, מומלץ לצפות עד הסוף.
*ולמי שאין, שיעשה מאמץ וימצא.
http://vimeo.com/16779150
ערנסט! הדברים שאתה אומר הם מובנים מאליהם.
יובל
לא עיינת אולי מספיק את שכתבתי, אשמח לתגובה גם של שפירה ואחרים:
האם יתכן שבהתנהגות ילדים או יותר נכון פעוטות קיימות אותן תופעות של שנאה, תחרות, אלימות…
שאנחנו עדים להם בעולמינו. וזה אולי מצביע על משהו הרבה יותר בסיסי קיומי טבעי באותן תופעות
שליליות, מחרידות וכו’.
אודה למי שיעביר את זו ה-e-גרת לאיש/ה שײסד/ה את מדע הפסיכומכניקה:
למײסד/ת שלום רב,
הריני מבקש לשאול אותך שאלה אינטימית.
אם הבנתי נכון הרי אינך מײחס/ת חשיבות לשאלה אם העם היהודי אכן קײם במציאות הריאלית או שהוא רק פיקציה שבישל אירגון האנטישמים הבינלאומי העולמי.
װעדת פרס נובל טוענת (מעולם לא במילים אך לעתים קרובות כן במעשים) שהרבה מן הקידמה האנושית הושגה על ידי יהודים. ברור לגמרי שמדע הפסיכומכניקה עוד יפרוש כנפײם ודורות של מדענים יחונכו על ברכיו, ולא מן הנמנע כי גם אתה/ת תופיע/י ברשימת החתנים/כלות של הנכסף המוזהב הזה. לו הײתי בטוח כי מינך זכר, הײתי שואל בפשטות אם חתכו לך. מאידך, גם למוסלמים חותכים ואפילו למוסלמיות. לכן אני נאלץ לשאול בבוטות: האם אתה/ת יהודי/ה?
ברור שהתשובה לכך תהיה מפלילה, בין אם כן ובין אם לאו. אם כן, הרי שהיהודים בפירוש קײמים במציאות. אם לאו, הרי הפסיכומכניקה אינו מדע רציני אלא עורבא-פרח.
ערנסט
…..סמלה היה הולוגרמה של כדור, עם האות הקטנה i במרכזו. השאלה המרכזית שניצבה בפניה הייתה: אם, כפי שנטען, מתנהגות מערכות אנושיות בקירוב כמערכות תרמודינמיות, האין זה מחייב קיומו של עקרון דומה לחוק האנטרופיה לחברות אנושיות? תשובה מסמרת שיער: הסתברות ששואפת לאחד ככל שהמערכת גדולה ואקראית יותר, או בפשטות: כן. ומכאן השאלה הגורלית: האם כדור הארץ, שהינו מערכת פסיכומכנית סגורה, יכול להקטין את האנטרופיה הפסיכומכנית הכוללת של עצמו? תשובה מרפת ידיים ומייאשת: לא בכוחות עצמו. ה”חוק השני של הפסיכומכניקה” שולל את האפשרות שהאנטרופיה במערכת פסיכומכנית סגורה תקטן, אלא אם כן תגדל האנטרופיה של מערכת אחרת.
אפשר לאמר שלום לשלום ואחווה עולמיים. כל רווחה ושפע בקבוצה אחת יבואו תמיד על חשבונה של קבוצה אחרת. שעתו של מזל דלי לא תגיע בכוחות עצמה, ולא יעזור אם יזרח הירח בבית השביעי וצדק ומאדים יתייצבו כאיש אחד בשורה. ללא מקור חיצוני של אנרגיה פסיכומכנית, נידונה כל מערכת סגורה, בין אם מדינה, אמונה דתית או מעמד כלכלי, והנתונה בלחץ פסיכומכני, לנטייה מתמדת להתפשטות כדרך להקטנת האנטרופיה המקומית של עצמה – וזאת בהעדר מרחב פסיכומכני פנוי, על חשבון מערכת פסיכומכנית אחרת.
יובל
… מעניין לא פחות הינו ההסבר שנותנת הקבוצה לבעיית האנטישמיות. לפי טענת הפסיכומכניקה, אין זה משנה כלל מה יעשו היהודים, מי הם מה הם והאם הם בכלל קיימים. מקור הבעיה הינה קבוצה אחת – האנטישמים – המנסה להוריד את האנטרופיה הפסיכומכנית של עצמה עיי העלאת האנטרופיה של קבוצה אחרת, היהודים.
טענה זו הולמת יפה את הממצא שהאנטישמיות גוברת בזמני משבר, כאשר הלחץ הפסיכומכני גובר, וגם עם קיומה של אנטישמיות במדינות בהן אין בכלל יהודים. זאת מכיוון שלפי המשפט היסודי של הפסיכומכניקה, רגשותינו נובעים מן הצורה בה תופסים אנו את המציאות, אפילו אם זו מציאות מדומה בלבד.
אײנשטײן שינה את מראה הפיסיקה. וײצמן השפיע חזק על ההיסטוריה של אירופה. שני מדענים דגולים. יהודים. מדענים יהודים מהװים בין 20 ל-30 אחוז מכלל חתני פרס נובל בקטגוריה שלהם, למרות ששיעור היהודים באוכלוסײה העולמית קטן מזה פי מאה. בהנחה שפרס נובל מהװה מדד לתרומה לקידום האנושות, הרי היהודים הם במקום טוב בראש רשימת המיטיבים. זה בדיוק מה שמגולם במושג “תיקון עולם”, מעיקריה המרכזײם של היהדות. ואף על פי כן, היהודים נרדפים בכל מקום ובכל זמן.
מדוע העולם כל כך כפוי טובה? האם האנושות אוהבת להזיק לעצמה? האם כך פועלת האבולוציה? האם למישהו מן המגיבים כאן יש איזשהו הסבר רציונלי לתופעה הלא-מובנת הזאת?
כרבים, יש במשפחתי , זה, שלקחו נשמתו, בגולה, בשואה, וזה, שהקריב נשמתו, בישראל, בהגנה.
אולם, “מעניין”, שכל אשר אנחנו מעלים לדיון כאן, נאמר בשפטים פשוטים, כגון, זה רק שלנו ,
אנחנו ראשונים, אנחנו תמיד הצודקים, אנחנו המנצחים, אנחנו הנבחרים, ועוד כל מיני אנחנו…..,
והם לדעתי, אבני היסוד לכל סוגי האנטישמיות, למאבקים הפוליטיים והמדיניים שמאל נגד ימין, למאבקי טריטוריות ודתות בין משפחות שבטים עמים לאומים אחים חברים שכנים………………
בהתנהגות של ילדים בגני ילדים ופעוטונים ובכלל, ניתן להבחין שקימת איזו תכונה, הטבועה בהם השולטת ברגשותיהם, הילדים נאבקים לא פעם,אחד בשני באכזריות ללא כל התחשבות באחר, אם זה בין חברים או בין אחים, רק ששפם יותר ילדותית ונשקם חלש יותר,.וכך זה נראה/נשמע, “זה רק שלי המקום אני תפסתי אותו ראשון” ודחיפה. או, “זה המשחק אך ורק שלי ונשיכה”.
יתכן שכל מה שאנחנו רואים בהתנהגותם של המבוגרים כמו זו שאצל הילדים הנה ביטוי,
לאיזשהו צורך או דחף פנימי אולי לצערנו טבעי, הקיים בכל יצור בטבע, “אפילו” באדם,
ולכן מה שנותר לאנושות, זה להשתדל לתעל בצורה נבונה, את תוצרי אותן התכונות שבאדם.
זה נשמע יפה אבל לא הכי מציאותי. כרגע.
עמי, מירום גולן וכל מי שמתריע על שנאת אחים,
גם אני במצטטי המשפט הנדוש הבא: אם לא נהײה תלױים זה בזה נהײה תלוײם זה לצד זה.
ערנסט, המקסימום שאתה יכול להסיק לגבי קיומו או אי-קיומו של אלהים הוא לא על המושג הזה בעצמו אלא רק על הפירוש (הסובײקטיבי) שאתה נותן לו.
-בפגישתה הציבורית הראשונה של ההתארגנות הזו, הדובר הראשי “הדגיש את ההבדלים היסודיים בין היהודים המזרחיים… ליהודים המערביים המתבוללים”
מישהו מזהה את הרלוונטיות לימינו? לי זה הזכיר בדיוק את המאמצים של ארגוני השמאל הישראלי כיום, לבדל עצמם מהיהודי ה”מתנחל” בתקווה שע”י כך הערבים יעשו את אותה ההבדלה וירחמו עליהם, על היהודים “הנאורים” המשלשלים מרצ בקלפי.
מה שהם לא הבינו, אז כהיום- זה שהם באותה הסירה. בעבור הנאצים מעולם לא התקיימה חלוקה בין יהודים תרבותיים ללא-תרבותיים. בדיוק כפי שהערבים לא עצרו עצמם מלטבוח רק ביהודים תושבי הצד המזרחי של הקו הירוק (אוסט יודן). אותם לא עניין איזה יהודי לחם כנגדם ואיזה היה מוכן להעביר לידם שטחים ממולדתו כאקט פייסנות.
ועוד משהו
האחים ביילסקי לא דאגו רק לעצמם ורק לעורם. הם יכלו לעשות כו ללא קושי. הם דאגו להציל כל יהודי באדר הוא, ותודות להם נצלו כ-1260 יהודים לרבות נשים וטף.
באותה תקופה, אף מחתרת לא הסכימה לכלול/להציל ילדים ונשים.
ליובל חייקין תודה.
זה סיפור מדהים על המקרה היחיד, למיטב ידיעתי, בו הייתה התארגנות של מחתרת יהודית ביערות ביילרוסיה, אשר השיבה מלחמה שערה כנגד הגרמנים ובני בריתם. האחים ביילסקי הטילו מוראם על כל האזור בו שהו, וגרמו, בין השאר, לכל משתף פעולה לחשוב פעמיים אם להסגיר או לפגוע ביהודים.
תמוה, כיצד הנושא כלל לא נלמד וגם לא מוזכר בכל תכניות בית הספר.
אני אישית התודעתי לנושא במקרה, רק בשנת 2006, חרף היותי חוקר/מדריך בנושא זה.
בברכה עמי
אני ממליצה לכם לקרוא את הספר של ד”ר זאב רוזנקרנץ:
http://thejewishchronicle.net/view/full_story/17838415/article-%E2%80%98Einstein-Before-Israel%E2%80%99-sheds-light-on-scientist%E2%80%99s-links-to-Zionism?instance=this_just_in
ערנסט, היתה בעיה עם משוגע, כלומר אחד שחושב עצמו אלוהים, שכתב את השם בתור כינוי שלו.
ערנסט, הנה עקפתי את מנגנון הסינון. האם הבנת איך?
ערנסט: קל לבני אנוש לזכור את הִיטְלֶר ודומיו, כי זכרונו של הקוף העירום מוגבל לפרטים בודדים.
עמי,
תודה על ההפנײה לאחים בײלסקי. אכן, מופת שאין כמוהו לגודל. השואה גבתה קרבנות במספר עצום והצמיחה סיפורי גבורה באותו סדר גודל. אני מקװה שמדינתנו תתקײם עוד דורות רבים ומאמין שאחד הדורות הבאים יזכה להתװדע לסיפור המופלא הזה לעומקו.
מהיום,
אסור יותר להזכיר את שמו לשו
לטעון טענה כלשהי נגדו
או לפקפק בעצם קיומו.
בגלל שכתבתי
השואה הוכיחה לי, ש????? לא קיים אפילו אם הוא כן קיים
השואה הוכיחה לי, שאלוהים לא קיים אפילו אם הוא כן קיים
יובל
מצאתי מדוע “התגובה ממתינה לאישור”.
מעניין לא פחות, שאותם מטורפים לרוב גם כותבים,נואמים, טוענים וסוברים, והקהל המלומד מנתח, לומד ומסיק מסקנות מתוכם . וכבר כולנו יודעים למה אותו המטורף החולני, טען , עשה, אמר, חשב…
מעניין לא פחות, שאותם מטורפים לרוב גם כותבים,נואמים, טוענים וסוברים, והקהל המלומד מנתח, לומד ומסיק מסקנות מתוכם . וכבר כולנו יודעים למה אותו המטורף החולני, טען , עשה, אמר, חשב…
השואה הוכיחה לי, שאלוהים לא קיים אפילו אם הוא כן קיים..
הם והיטלר בניהם, בלתי שפויים לחלוטין, צמאי דם , בעלי צורך חילוני לאלימות לכוח להשמדה ולהחרבה. אולם, הצלחתם במהלך אלפי שנים וגם בימינו מוכיחה, שיש מנגנון מסתורי או תכונה, הגורם להמונים, צעירים מבוגרים נשים ילדים חכמים תמימים עניים עשירים , לנהור כמהופנטים אחרי אותם המטורפים.
קצת מוזר שאלו שהרגו או רצחו, תלוי מי המגדיר, הם שמופיעים בדפי ובספרי ההיסטורי שלמדתי בבית הספר,נפוליון, מוקדון, ג’נגס,נבוכדנצר ועוד “גיבורים” רבים שאינני זוכר כרגע, מה שאני כן זוכר שהם הרגו ולטעמי רצחו עשרות מליוני בני אדם , החריבו ערים עמים ושבטים..
יובל
אולי אתה יודע למה לכתבה ששלחתי צרפו “התגובה ממתינה לאישור”
.
אבי
אתה עסוק בניקוי או חיטוי כלשהו
אבי
מספר הערות
קצת מוזר שאלו שהרגו או רצחו, תלוי מי המגדיר, הם שמופיעים בדפי ובספרי ההיסטורי שלמדתי בבית הספר,נפוליון, מוקדון, ג’נגס,נבוכדנצר ועוד “גיבורים” רבים שאינני זוכר כרגע, מה שאני כן זוכר שהם הרגו ולטעמי רצחו עשרות מליוני בני אדם , החריבו ערים עמים ושבטים..
הם והיטלר בניהם, בלתי שפויים לחלוטין, צמאי דם , בעלי צורך חילוני לאלימות לכוח להשמדה ולהחרבה. אולם, הצלחתם במהלך אלפי שנים וגם בימינו מוכיחה, שיש מנגנון מסתורי או תכונה, הגורם להמונים, צעירים מבוגרים נשים ילדים חכמים תמימים עניים עשירים , לנהור כמהופנטים אחרי אותם המטורפים.
מעניין לא פחות, שאותם מטורפים לרוב גם כותבים,נואמים, טוענים וסוברים, והקהל המלומד מנתח, לומד ומסיק מסקנות מתוכם . וכבר כולנו יודעים למה אותו המטורף החולני, טען , עשה, אמר, חשב…
השואה הוכיחה לי, שאלוהים לא קיים אפילו אם הוא כן קיים..
עמי,
אנחנו אוהבים לדבר על שנאת אחים בקרב היהודים. אך התופעה הזאת היא מן הצרות החולות של המין האנושי בכלל, ואין לנו מונופול עליה.
מספר הערות
קצת מוזר שאלו שהרגו או רצחו, תלוי מי המגדיר, הם שמופיעים בדפי ובספרי ההיסטורי שלמדתי בבית הספר,נפוליון, מוקדון, ג’נגס,נבוכדנצר ועוד “גיבורים” רבים שאינני זוכר כרגע, מה שאני כן זוכר שהם הרגו ולטעמי רצחו עשרות מליוני בני אדם , החריבו ערים עמים ושבטים..
הם והיטלר בניהם, בלתי שפויים לחלוטין, צמאי דם , בעלי צורך חילוני לאלימות לכוח להשמדה ולהחרבה. אולם, הצלחתם במהלך אלפי שנים וגם בימינו מוכיחה, שיש מנגנון מסתורי או תכונה, הגורם להמונים, צעירים מבוגרים נשים ילדים חכמים תמימים עניים עשירים , לנהור כמהופנטים אחרי אותם המטורפים.
מעניין לא פחות, שאותם מטורפים לרוב גם כותבים,נואמים, טוענים וסוברים, והקהל המלומד מנתח, לומד ומסיק מסקנות מתוכם . וכבר כולנו יודעים למה אותו המטורף החולני, טען , עשה, אמר, חשב…
השואה הוכיחה לי, שאלוהים לא קיים אפילו אם הוא כן קיים..
ומבין השיטין מבצבצת שנאת אחים והנטייה להתבוללות והפחד “מהפריץ”, ראוי לציין, והדבר מופיע בספר החדש על איינשטיין, כי הוא התנגד ובז לכל המתבוללים ולאלה אשר חפצו להיות”ככל העמים”. עניין זה חיזק אצלו את ההכרה ביהדותו ובכך כי ראוי שליהודים תהיה מדינה, והוא כידוע גם תרם לכך.
היום יום השואה: מדוע בשום מקום לא מופיע סיפורם המופלא והאמיץ של האחים ביילסקי?
כיצד קרה כי סיפור אמיץ אציל והראוי ביותר לתואר גבורה כלל לא מוזכר ולא מסופר בשום מקום.
הדבר אומר דרשני!!!! ותמהני כאחד.
שנוא נפש הצורר לפני איינשטיין היה ױיצמן. הוא נתן לבריטים את התהליך הביוכימי (עד היום קרױ על שמו החײדק שבלב התהליך) שהביא לתבוסה הצורבת במלחמה הגדולה. ױיצמן רכש את השכלתו בגרמניה, כלומר בעיני הצורר היהודים הם גם בוגדים המוסרים ידע חיוני לאױב.
ױיצמן גם הביא להצהרת בלפור. הבה נשער בנפשנו איך הײתה ההיסטוריה העולמית נראית ללא ױיצמן: בריטניה לא הײתה מבטיחה לעם היהודי בית לאומי בפלסטינה. גרמניה הײתה שומרת על הישגים נאים במלחמה הגדולה, ומלחמת העולם השניה לא הײתה פורצת. יהודים היו ממשיכים להירצח בפוגרומים, אך השואה לא הײתה מתרחשת.
שי,
תגובתי לך ממתינה לאישור כבר 8 שעות.
הרבה עמים ומדינות קמו עלינו בשעה הקשה ההיא.
לדעתי, בשורה התחתונה איינשטיין ניצח את היטלר. כך לפחות ראה זאת היטלר.
כי איינשטיין היה כל מה שהיטלר שנא ובו הוא נלחם: יהודי, קוסמופוליטן, רחוק מכל לאומנות ונאמנות למולדת. שונא משמעת, מיליטריזם,
גם את תורת היחסות תיעב היטלר וקרא לה “מדע יהודי” שתכליתו להוכיח ששום דבר אינו מוחלט, שקיים רלטיביזם מוסרי, שממנו משתמע שהיהודים אינם תת האדם המבחיל כפי שטענה תורת הגזע הנאצית.
בשורה התחתונה, הוא נלחם בראש ובראשונה ביהודים. הוא ראה את המלחמה כמשחק שחמט, שבו אפשר אמנם לנצח מהר ובמספר מהלכים מועט (מינימום 2) ללא נפגעים, אך המשחק יכול גם להימשך זמן רב וכמעט כל הכלים והפיונים יאבדו, אך מה שמשנה בשורה התחתונה זה מי ניצח, לא כמה חיילים אבדו בדרך.
מכיוון שלדעתו היהודים שלטו ברוסיה, אמריקה ושאר העולם, הרי שסטלין ורוזבלט הם רק כלים של היהודים, ולמעשה מי שמשחק מולו הוא היהודי, ואיינשטיין הוא היהודי בהא הידיעה.
הוא הפסיד, והוא ידע זאת. כל ההתדרדרות שלו בשנים האחרונות של המלחמה נבעה מן ההכרה שתת האדם הרוסי, המנווט עיי תת האדם היהודי, מנצח אותו בשדה הקרב, חודר לגרמניה, ומחריב את כפריה ועריה (בערים ההרוסות הוא לא העיז לבקר מעולם). לכן נתן קדימות לפיתרון הסופי על פני כל דבר אחר. צריך להיות היטלר כדי להבין איזה עונש איום הוא קיבל כשנודע לו מה מעולל הצבא האדום לאוכלוסיה הכבושה במזרח גרמניה.
עלינו ירדה השואה האיומה, אך לאנשים מסוגם של היטלר או סטלין, חשוב רק הניצחון במלחמה, ולא כמה אנשים מתו בדרך. והיטלר הפסיד במלחמה. ליהודי. לאיינשטיין.
שי,
בין הפטיש הגרמני והסדן הבריטי נמחקו חלקים גדולים ממשפחותינו.
מה שקרה בגרמניה היה ההתגלמות חולשתה של כל דמוקרטיה: קבוצה של תאבי כח שטנײם (שבראשה בכלל עמד לא גרמני אלא אוסטרי) ניצלה פרצות בשיטה והשתלטה על האומה. אינני אומר שהגרמנים חפים מכל אנטישמיות. בהחלט לא. אבל נראה לי שאִילו תוכנית ההשמדה הײתה עולה לדיון דמוקרטי מסודר בגרמניה היא הײתה נדחית על הסף. את זה אינני יכול לומר באותה מידה של ביטחון על מדינות אחרות. לא רק הגרמנים השמידו את קרובינו. כמעט כל אירופה שָׁרְצָה מפלצות דמױות אדם שקפצו על ההזדמנות להוציא לפועל את דחפיהם האפלים בחסות הכיבוש “הנאור”.
אני מאוד רוצה לחשוב שאתה לא רומז שלגרמנים לא היתה ברירה אלה להשמיד כמעט את כל משפחתי
משום שהבריטים סגרו את שערי הארץ הם ממש תיפקדו על תקן הסוכנות היהודים ולא יכלו להתמודד
עם כל אותם מיליוני יהודים והם החליטו שאם לא פלשטינה אז עדיף למות
אז כדי שנאשים את הבריטים ולא את הגרמנים הצוררים
מעניין איך היו פני הדברים לולא הצהרת בלפור. אמא שלי, ילידת ברלין, זוכרת שפע כתובות על קירות הבתים בשנת 1933 “יהודים לכו לפלסטינה”. העם הגרמני החשיב את עצמו לנאור שבעמי אירופה והעולם בכלל, וקשה להעלות על הדעת שהיה תומך בתוכנית להשמדה שיטתית. אולם כאשר יש ליהודים בית בארץ אחרת, הרי מובן מאליו שלשם הם צריכים ללכת. הכװנה המוצהרת המקורית הײתה רק לגרש את היהודים לארצם הטבעית, ולשם כך הוקמו המחנות מלכתחילה. אולם אחרי שבריטניה הפרה את הבטחתה וסגרה את שערי הארץ, נותרו הגרמנים עם מחנות מלאים יהודים שאין להם לאן ללכת, ואז החלה ההשמדה בפועל.