החן האמיתי של ביוגראפיה על איינשטיין הוא הסיפורים המשעשעים על איינשטיין. להלן כמה סיפורים משעשעים על הגאון
בימים אלו רואה אור בהוצאת ספריית עליית הגג וידיעות ספרים התרגום לעברית של הספר הפופולארי של וולטר אייזקסון “איינשטיין חייו והיקום שלו”.
וולטר אייזקסון היה עורך מגזין “טיים” והוא כתב את הביוגראפיה על איינשטיין בשפה שהיא מובנת לכל. הביוגראפיה מתמקדת בחייו של איינשטיין מלידתו ועד מותו: עבודתו הפיסיקאלית, היותו הומניסט בלתי רגיל ושוחר שלום, סיועו ליהודים בעולם ועזרתו בהקמת האוניברסיטה העברית והטכניון, יחסיו עם נשותיו ואישיותו המשעשעת.
הגרסה העברית עברה עריכה מדעית והתאמה לקורא הישראלי: מרבית הערות השוליים שמצויות בגרסה האנגלית הושמטו לטובת הקורא הישראלי. כמוכן נוספו מקורות בעברית על איינשטיין לטובת הקורא שמתעניין ורוצה לחפש ספרים נוספים שפורסמו על איינשטיין. הערות השוליים שכן שולבו בגרסה העברית הותאמו במיוחד לקורא הישראלי. המונחים תורגמו לעברית, אם כי לא תמיד אני מסכימה עם התרגום. למשל המילה הגרמנית nostrifizieren תורגמה כ-“לשספח”. אני הייתי מתרגמת אותה כ”נוסטריפיקציה”, מכיוון שאיינשטיין השתמש בביטוי הזה מספר פעמים והביטוי היה טעון עבורו. פרק 9, עמוד 295.
החן האמיתי של ביוגראפיה על איינשטיין הוא הסיפורים המשעשעים על איינשטיין. להלן כמה סיפורים משעשעים על הגאון.
כיצד איינשטיין התפרסם? בנובמבר 1919, לאחר פרסום התוצאות של הניסוי הגדול של ארתור אדינגטון, שאישר שקרני האור מתעקמות בשדה הכבידה של השמש כפי שאיינשטיין ניבא, איינשטיין זכה לפרסום עולמי. ב-7 לנובמבר עיתון טיימס של לונדון פרסם בעמוד 12 את הכותרת הבאה:
“מהפכה במדע/תיאוריה חדשה של היקום/הרעיונות הניוטוניים נוצחו”.
כתב הטיימס הכריז, על הודעה חשובה, דיבר על החלל העקום, וכתב, “האופן שבו המדע תופס את מארג היקום חייב להשתנות”.
ביום ה-10 בנובמבר הניו יורק טיימס סיפר, בטרם איינשטיין פרסם את תורתו הוא יידע את העורך, דע לך כי בדיוק שנים עשר חכמים בכל העולם כולו יהיו מסוגלים להבין את תורתי החדשה. אבל העורך החליט בכל זאת לקחת את הסיכון ולפרסם תיאוריה בלתי מובנת. הכותרת שהופיעה בניו יורק טיימס הייתה: “אורות מעוקמים במרומים/ התלהבות אוחזת באנשי מדע לנוכח תוצאות תצפיות ליקוי/ ניצחון לתיאוריית איינשטיין […] ספר עבור 12 אנשים חכמים/ רק תריסר אנשים בכל העולם יוכלו להבין אותו, אמר איינשטיין כשהמו”לים הנועזים שלו קיבלו את הספר.”
במשך ימים לאחר מכן תיאר הניו יורק טיימס את הסיפור בגרסאות שונות. במהלך נובמבר 1919, מידי שבוע, הניו יורק טיימס עדכן את הסיפור וקבל על כך שהתורה של איינשטיין צוברת תאוצה בציבור שכלל לא יכול להבינה. ב-2 לדצמבר, כתב חרוץ במיוחד של העיתון בברלין הצליח להשיג ראיון עם איינשטיין בדירתו בברלין.
הדיווח של הכתב מה-3 לדצמבר בניו יורק טיימס הפך את ניסוי המחשבה המפורסם של איינשטיין, שאותו הגה בעודו עובד במשרד הפטנטים בברן ב-1907 והובילו לתורת היחסות הכללית – אדם הנופל מראש גג בית, לאירוע אמיתי. הכתב דיווח כי איינשטיין צפה לפני שנים באדם צונח מגג סמוך לספרייה בברלין. ולמרבה המזל הוא צנח על ערימת דומן רכה – ויצא כמעט ללא שריטה. האיש סיפר לד”ר איינשטיין שבשעת הנפילה הוא לא חווה שום תחושה שמקובל לתאר כהשפעת כבידה. כך פיתח איינשטיין שכלול לחוק הכבידה של ניוטון. האם לדעתכם איינשטיין סיפר לכתב סיפור עלילה חדש?… קראו בפרק 12 “תהילה”.
איינשטיין סיכם את מהות החגיגה הזו במלים אלה לחברו מקס בורן ב-9 לספטמבר 1920, “בדיוק כמו עם האיש באגדת העם, כל מה שנגע בו הפך לזהב, איתי הכל נהפך לרעש עיתונאי.
אנשים בני זמנו של איינשטיין הלכו והשתגעו. כדי להבין את גודל ההיסטריה, ראוי לציין שאנשים קראו לתינוקות ולסיגרים על שמו של איינשטיין. מסתובב סיפור שבאחד הימים איינשטיין הגיע לביתו של הביולוג ג’. ב. ס. הולדיין כדי להישאר אצלו למשך הלילה. בתו הביטה בו אך מבט אחד חטוף ומיד התעלפה וכאילו מתה.
רוממו את איינשטיין לדרגה של חכם עליון. אם כי ניתן היה לראותו צנוע ואדיב כתמיד. איינשטיין לא השתבח ולא אמר מעולם על עצמו מחמאות בעוד העיתונות פיזרה עליו סיפורי בדים ותלאות. הוא נותר פרוע ומרושל ואמר בענווה, “אני מדבר לכולם באותה הדרך, בין אם זה איש הזבל או נשיא האוניברסיטה”.
איינשטיין וחיים ויצמן נסעו יחד באוניה כדי לאסוף תרומות לאוניברסיטה העברית. כאשר שניהם הגיעו ב-1921 לניו יורק, נשאל חיים ויצמן, “האם אתה מבין את התיאוריה של איינשטיין?” ויצמן השיב תשובה נפלאה: “במהלך חציית האוקיינוס, איינשטיין הסביר לי את התיאוריה בכל יום ויום, ועד שהגענו הצלחתי להשתכנע ללא כל ספק שהוא באמת ובתמים מבין אותה”. אייזקסון הוסיף לפני הבדיחה, “ובמהלך הנסיעה ניסה איינשטיין להסביר לויצמן את תורת היחסות”. זה לא נכון. זוהי תוספת של אייזקסון לסיפור שמופיע במקור אצל קרל זיליג. ד”ר חיים ויצמן, שהיה אחד המדענים הדגולים ביותר, הבין היטב את תורת היחסות והתשובה שהוא נתן למעלה בהגיעו עם איינשטיין לניו יורק, הייתה בדיחה שנונה ביותר של אחד המדענים המבריקים ביותר שהיו לעם היהודי. ראו פרק 13, “איינשטיין באמריקה, 1921”.
איינשטיין אף פעם לא היה כמו כולם, לא כילד ולא כבוגר. איינשטיין היה מרדן.
בעוד שפיסיקאים כבר מזמן עבדו במאיצים ועברו לעבוד בטלסקופים ומעבדות משוכללות, מספרים על איינשטיין שהוא היה נוהג להסתגר בחדר, למשוך למטה את הוילונות וכפי שנהג לומר, “אני אעשה מעט חושבים”. הוא היה משרבט לו מספר משוואות, יוצר כמה הערות, והנה הביטו, מהר מאוד הוא היה פותר את הכל. רק בדרך המחשבה. שום מכונות או מכשירים עבורו. מישהו פעם שאל את הפיסיקאי הגדול היכן הוא שומר על המעבדה שלו. ואיינשטיין חייך והוציא עט נובע מכיס חזהו וענה,”כאן”.
כילד קטן איינשטיין היה מועד להתקפי זעם. אחותו מאיה מספרת “ברגעים כאלה פניו היו נעשים צהובים לחלוטין, קצה אפו היה מלבין כמו שלג, והוא היה מאבד שליטה על עצמו”. פעם, בגיל חמש, הוא תפס כסא והשליך אותו לעבר המורה שבאה לביתו ללמדו מוסיקה. היא כה נבהלה, והיא נסה על נפשה ולא חזרה יותר. ראשה של מאיה עצמה נעשה מטרה לכל מיני חפצים קשים. “צריך גולגולת נוקשה כדי להיות אחות של אינטלקטואל”, היא התבדחה מאוחר יותר. פרק 2, “ילדות, מינכן”.
בגימנסיית לוטיפולד המורים חשו אצל איינשטיין התנגדות רבה יותר מהרגיל לסמכות, והם הגיבו בהתאם, בצורה לפעמים גסה. מורה אחד הרחיק לכת באומרו שעצם נוכחותו של איינשטיין הרסה את הכבוד שמורה זקוק לו מכיתתו. המורה ללטינית של איינשטיין הכריז שאף פעם לא יצא מאיינשטיין כלום. ולמעשה, אמרה אחותו מאיה, אלברט איינשטיין אף פעם לא קיבל פרופסורה בדקדוק לטיני.
ואיינשטיין הוסיף: “רק במתמטיקה ובפיסיקה וגם בפילוסופיה הגעתי הרבה מעבר לתוכנית הלימודים של בית הספר באמצעות לימוד עצמי”.
נסיים בסיפור איינשטיין אופייני. איינשטיין סיפר לביוגרף שלו קרל זיליג, שביולי 1909, בעודו עובד במשרד הפטנטים, הביאו לו מעטפה גדולה, ממנה הופיע דף נייר אלגנטי. על גבי הדף היה חקוק משהו בדפוס ציורי, איינשטיין חשב שבלטינית (והרי אתם זוכרים שהמורה שלו ללטינית חשב שלא יצא ממנו כלום כי הוא לא ידע לטינית…).
הדבר נראה לאיינשטיין כמשהו לא אישי והוא זרק את המכתב הישר לפח האשפה. מאוחר יותר איינשטיין הבין שזו הייתה הזמנה לחגיגות קאלווין בג’נבה והכרזה שעמדו להכתירו כדוקטור לשם כבוד באוניברסיטת ג’נבה. בג’נבה חיכו לשווא לתגובה מאיינשטיין, שכמובן לא באה. בייאושם הם פנו לחברו לוסיאן שאוון הג’נבאי, שגר באותה התקופה בברן. שאוון בא לאיינשטיין וללא כל הסבר אמר לו, עכשיו נוסעים לג’נבה ושכר חדרים בבית מלון ג’נבאי.
בערב בג’נבה הם נפגשו עם מכובדים ופרופסורים במסעדה ואלה ספרו לאיינשטיין מדוע הוא נמצא עכשיו שם. איינשטיין אמר להם: תראו הבאתי רק כובע קש ובגדים רגילים לטיול והוא הציע לא להשתתף בטכס. אולם לא הייתה לאיינשטיין ברירה והחגיגה המשיכה בצורה מוזרה עם איינשטיין לבוש בבגדים מוזרים וחובש כובע קש, יושב בסעודה החגיגית במלון הלאומי.
איינשטיין סיפר לזיליג, זו הייתה הסעודה המפוארת ביותר שאי פעם השתתפתי בה בחיי. איינשטיין ישב ליד חוגג ג’נביאני ואמר לו: “האם אתה יודע מה קלאווין היה עושה אילו הוא היה כאן?” והחוגג כמובן לא ידע ושאל למה התכוון בעל כובע הקש, ואיינשטיין ענה: “הוא היה מקים סטייק ענקי וגורם לכולנו להישרף בגלל פזרנות חוטאת” יותר איינשטיין לא שמע מהאיש ובזה הסתיים זכרונו מהחגיגה הג’נבאית.
ובזה גם הסתיים הסיקור שלנו של עלילות איינשטיין הגאון, ההומניסט, המרדן והמשעשע.
32 תגובות
מדהים
מדהים:-)
מדהים
מדהים:-)
העיקר שהכתבה עוררה עניין, היו הרבה מאוד מגיבים (ביחוד גלי) והיה ויכוח ענייני ואינטיליגנטי.
מיכאל, אבנר טוען שמדי החום של השמלאנים שונים מאלו של הימנים.
כפי שכתבתי – ידעתי שזה עלול לגרור את המשך הניקורים.
תנוח דעתך, גלי, אני רגוע לחלוטין.
מיכאל, אתה צריך להרגע. אתה רוצה שאני אומר לך שאתה צודק? אני אומר לך: מיכאל, את צודק.
ועכשיו אתה יכול להרגע כי אמרתי לך, מיכאל אתה צודק.
אני לא מבינה מה אתה רוצה. באמת שאני לא מבינה.
גלי:
שימי לב שלא אני הכנסתי לדיון את הביטוי מלחמת ניקורים.למרות שבאמת חשתי שזה מה שקורה.
גם כאשר החלטת להפסיק להתווכח על התרגום, לא יכולת לעבור סתם לסדר היום ובמקום להודות בטעות או לפחות להחשות, הטפת לי מוסר על עצם הוויכוח.
תוך כדי כך הבאת דוגמה בלתי מבוססת על איינשטיין.
בזה יצרת וויכוח חדש כי ידעתי שהדברים שאמרת על איינשטיין, לא רק שאינם מאוששים על ידי העובדות ההיסטוריות אלא נמצאים בסתירה אתן.
הסברתי מה הסתירה ואז המשכת לגרור את הוויכוח לכוונים אישיים כמו “הגנה על איינשטיין” או “הערצה כלפיו”.
אני חושב שהביטוי “מלחמת ניקורים” דווקא הולם את הוויכוח הזה.
ברור שאם לא הייתי מגיב עכשיו – הוויכוח היה מסתיים אבל אז הוא היה מסתיים מבלי שכל מה שאפשר ללמוד ממנו נלמד ובין הפסקת הוויכוח לבין הפקת המרב ממנו הכרעתי לטובת הפקת המרב תוך הסתכנות בכך שהוויכוח יימשך.
פון מסרשמיט, זה נכון. וגם ללא שום קשר לתרגום האנגלי
אינשטיין השתתף בסעודת שחיתות שבה צלו בשר על שיפודים ואינשטיין סיפר בדיחה על להעלות… על המוקד.
בסופו של דבר זו הייתה בדיחה של אינשטיין, וכאשר מסבירים בדיחות הן כבר לא כל כך שוות… כל אחד יכול לתרגם את אינשטיין כראות עיניו. את הסיפור הזה תרגמתי מהספר של קרל זיליג.
מתרגמי הספר של אייזקסון עבדו זמן רב כדי לתרגם את הספר וקשה מאוד לתרגם מונחים.
אז אני יכולה לחשוב שיש מונחים שהייתי מתרגמת אחרת ומישהו אחר יכול לחשוב שיש מונחים שהוא היה מתרגם אחרת.
מיכאל, אין כאן מלחמת ניקורים. דווקא הייתי מאוד סבלנית איתך והפסקתי להתווכח על הנושא הזה של המוקד והסטייק מהר מאוד.
התרגומים לאנגלית נכונים, אולם אני מקבל את מה שאתה אומר לגבי משחק מלים בגרמנית.
הייתי רוצה לקרוא את המשפט באנגלית שנמצא בספר.
מישהו כאן עשה טעות (או גלי או המתרגם העברי או המתרגם לספר באנגלית)
הדבר היחיד שעולה בדעתי כמשחק מלים (אם הוא באמת ישנו) יתכן והם אכלו קינוח בשם Scheiterhaufen
http://en.wikibooks.org/wiki/Cookbook:Scheiterhaufen
בוא נפתור את השטות הזו :o)
אז גם אתה אומר שאיינשטיין התכוון לעשות משחק מילים שיעבוד רק בתרגום קלוקל לאנגלית?
ומכלום שהתפתח למלחמת ניקורים אתה מחליט לצטרף למלחמת הניקורים?
אתה גם טועה בתרגומים (לפחות על פי המילון ועל פי google Translate) אבל שיהיה.
אני לכלום הזה לא מצטרף וגם במלחמת הניקורים לא לקחתי חלק ולא אקח.
הערתי הערה עניינית וזכיתי לניקורים.
אני רגיל לזה.
איך מכלום יש פה מלחמת ניקורים.
התרגום של Scheiterhaufen בגוגל אנגלית זה :
stake
pyre
pile
מדורה זה לא pyre , מדורה זה bonfire
בpyre משתמשים בשימוש מאוד ספציפי :
funeral pyre, is a structure, usually made of wood, for burning a body as part of a funeral rite. As a form of cremation, a body is placed upon the pyre, which is then set on fire.
המילה Stake
Burn the witch to the stake
מקור המילה הוא משפה נורדית עתיקה steik
שבתרגומה לאנגלית הוא לצלות To Roast
ומשם גם השימוש באנגלית למילה Steak לבשר שניצלה.
כל השימושים מדברים על צליית בשר (גופה המת, “מכשפה”, או בשר)
ולכן משחק המלים שגלי טוענת שאיינשטין התכוון אליו אכן מתאים.
על מה שרוצים.
גלי:
אפשר לדעת על מה אנחנו מדברים?
מיכאל. אני לא מעריצה את אינשטיין. הוא לא גיבור שלי. הוא נושא המחקר שלי ואני חוקרת את התיאוריות שלו. הוא השפיע על החשיבה שלי. חשוב לי שלא יעוותו את דמותו ואת התיאוריות שלו ושלא ישתמשו בשמו למטרות זרות ופסולות.זאת מכיוון שהוא היה המדען היהודי הגדול ביותר שהיה לנו. יש ילדים ובני נוער בארץ שאם תעצור אותם ברחוב, הם לא ידעו לענות לך מי היה אלברט אינשטיין ומי היה חיים ויצמן. וגרוע מזה, ישנן מורות בבית ספר שלא ידעו לענות לך מי היו שני המדענים הגדולים האלה…
גלי:
אמנם אני מעריץ את איינשטיין אבל לא נראה לי שבשרשור זה הגנתי עליו (וזאת, בין השאר, מן הסיבה הפשוטה שבשרשור זה איש לא תקף אותו והוא לא נזקק להגנה)
מיכאל זה טוב שהגנת בחירוף נפש על אינשטיין כי עכשיו יש כאלה שמנסים לומר: “אינשטיין טעה”, “האם אינשטין לא כל כך גאון?” תגלוש קצת לרשתות זרות ותשמע נימות כאלה. ויש כאלה שממהרים להספיד את אינשטיין אחרי ניסוי הניטרינו. הם לא מבינים את הניסוי, לא מבינים מה הולך ובייחוד נזכרים שהייתה פעם פיסיקה יהודית. אני הולכת לקחת את הבן שלי מההסעה.
מישהו:
אני כל הזמן בחופשה.
החיים שלי אכן יפים (מה שאינני חושב שנכון לגבי הרבה אחרים).
ממש לא מזמן חזרתי מטיול אופניים לאורך הדנובה (מומלץ לך לנסות. טיולי אופניים הם בעיני הנופש האולטימטיבי).
מה הבעיה שלך שהביאה אותך לכתוב את התגובה הנ”ל?
אדון רוטשילד,
אתה צריך לקחת חופשה בקאריביים, לשתות הרבה טקילות (אפילו שאתה לא אוהב) ולהבין שהחיים גם יפים אך בעיקר קצרים.
מישהו
גלי:
מה שאמרת על איינשטיין נכון אך אינו מתייחס למה שאני אמרתי עליו.
בסך הכל הבאתי את הוויכוח רב השנים שלו עם תורת הקוונטים כעדות לכך שטענתך ש”להתווכח עד אינסוף זה לא בריא וזה אחד הדברים שאינשטיין נורא לא אהב” אינה משקפת את מצב העניינים לאשורו. גם הוא התווכח ללא לאות עד ש(במקרה זה) תש כוחו (יחד עם חייו).
הוויכוחים עם החרדים נועדו – והסברתי זאת פעמים רבות – לצופים בדיון הרבה יותר מאשר למחב”תים שאני מתווכח אתם.
כשאני רואה שבן שיחי עובר לשיטת התשה על ידי חזרה על שטויותיו מבלי להתייחס לדברי – אני מפסיק להתווכח אתו מהר מאד (ורק דואג שהצופים יבינו שזה המצב).
תראה. רק אינשטיין יודע מה הוא באמת אהב. מי אנחנו שנגיד מה הוא אהב או לא אהב.
ונכון אתה לא צריך לאהוב את כל מה שהוא אהב.
להתווכח עד שהאמת תצא לאור זה לא תמיד מוביל לתוצאות, כי הרבה פעמים זה כמו לדבר לקיר.
בוא ניקח את הנושא החביב עליך, החרדים. גם אני וגם אתה מסכימים שאם הממשלה לא הייתה מזרימה לחרדים מיליארדים והם היו יוצאים לעבוד וכו’ אז היה היום כסף למעמד הביניים שיוצא במחאה. ראה המאמר המעולה הבא של יזהר אופלטקה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4123344,00.html
נו אז מה לעשות? להתווכח כאן זה כמו לדבר לקיר. אני כבר עייפתי.
לגבי אינשטיין והקוונטים. אינשטיין התנגד נחרצות לפירוש לתורת הקוונטים, לפירוש ההסתברותי הסטדנרדטי, פשר קופנהגן שאותו אנו מקבלים היום. והוא לא האמין שתתכן תנועה למרחוק של רוחות רפאים והוא טעה. לדעתי אילו הוא היה חי היום הוא היה מקבל את תורת הקוונטים והוא היה מנסה בכל כוחו למצוא תורת כבידה קוונטית חדשה. בדיוק כמו שהוא עבד על תורת איחוד השדות.
ארשה לעצמי להחליט עבור עצמי מה טוב.
אינני מתחייב לאהוב כל מה שאיינשטיין אהב ואינני מתחייב לקבל את דעתך על מה שאיינשטיין אהב או לא אהב.
אני מתווכח עד שהאמת יוצאת לאור או עד שתש כוחי.
איינשטיין לא אהב?
עד סוף ימיו הוא התווכח עם תורת הקוונטים.
לקחתי את הבן שלי לחוג ג’ודו אז לא יכולתי להתפנות לאינשטיין.
זה טוב ששאלת את ההורים שלך.
דווקא חשבתי שאתה ממוצא צרפתי לפי השם. וחשבתי שאתה קרוב של ההוא שהקים את מושבת הברון.
אתה יודע להתווכח עד אינסוף זה לא בריא וזה אחד הדברים שאינשטיין נורא לא אהב. הוא היה הבן אדם הכי סבלני שהיה על כדור הארץ.
ולכן איך שאתה רוצה ומה שאתה אומר מקובל עלי וכנראה גם על אינשטיין.
גלי:
לא אעזוב את תוכנת התרגום של גוגל.
היא עובדת מצוין.
אני מבין גרמנית בעצמי וליתר ביטחון שאלתי גם את הוריי שהם ממוצא שוויצרי וגרמני.
המילה Scheiterhaufen מורכבת משתי מילים Scheiter (שפירושה שאריות עץ) ו haufen שפירושה ערימה (וביחד – ערימה של שאריות עץ). משתמשים במילה בשתי הוראות: האחת – מדורה (באנגלית Pyre), והשנייה – ראה זה פלא – מוקד (באנגלית Stake)
אין לזה אפילו קשר קלוש לאומצה.
ושוב – כאמור – איינשטיין לא היה אומר משהו בגרמנית כדי שבטעות בתרגום לאנגלית הוא יצא (כאילו) מבדח (והסברתי את ההבדל בין steak שהיא אומצה לבין Stake שהוא מוקד)
עזוב את התוכנה של גוגל… זה לא מדורה! תוכנת התרגום של גוגל היא מתרגמת פחות או יותר נכון אבל אתה צריך לדעת גרמנית כדי להבין את מה שהיא מתרגמת. אתה לא יכול להבין את המשפט בלי לדעת בכלל גרמנית.
אינשטיין היה ציני. בנוסף היה לו חוש הומור. השילוב של השניים הביא אותו למצבים מוזרים. ההערות שלו היו ציניות. הוא היה מרדן והוא לא בא ואמר הערות רציניות בסעודות מפוארות ומגוחכות. ההערות שלו היו גם משעשעות וגם ציניות במצבים כאלה.
התרגום של זה או pyre או stake.
אז המקור הוא בכלל בגרמנית.
לפי תוכנת התרגום של גוגל Scheiterhaufen זו מדורה.
איינשטיין לא היה אומר משהו בגרמנית כדי שבטעות בתרגום לאנגלית זה יצא (כאילו) מבדח.
אבל מיכאל, עזוב. אתה יודע מה רק מוקד. באנגלית זה נשמע יותר טוב כאשר אומרים סטייק למוקד. כי זה משחק מלים. אתה כותב stake ואנשים חושבים על steak. וככה אני חושבת על זה כאשר אני מתרגמת כי אני כותבת מאמרים באנגלית.
אז שיהיה מוקד.
המקור הוא:
Er würde einen großen Scheiterhaufen erichtet und uns alle wegen sündhafter Schlemmerei verbrannt haben
המילה:
Scheiterhaufen
היא או מוקד או סטייק. מכיוון שאינשטיין היה בסעודת פאר זה הומור שחור וציני ואופייני לאינשטיין.
התרגום של הגרמנית הוא כל כך מסובך. אמרתי לך, שתרגום הוא מסובך. וכנראה שמתרגם מקצועי היה עושה זאת יותר טוב ממני, כי צריך לקחת בחשבון שמדובר בסעודת שחיתות.
גלי:
את הסטייקים האלה כותבים אחרת ואין לי כל ספק שאיינשטיין לא התכוון לאומצה (ואם זה היה מצחיק אז כל העלאה על המוקד הייתה מצחיקה באותה מידה כי בכל ההעלאות על המוקד משחק המילים הזה תופס)
מיכאל,
המשפט לקוח מזיליג ובחרתי דווקא את הגרסה האנגלית.
סטייק כאן הוא בשני מובנים:
אחד “סטייק” למאכל והשני “סטייק” עמוד מוקד שעליו היו מעלים על המוקד.
יש כאן משחק מילים ולכן אי אפשר לתרגם את זה – “היה מקים מוקד ענקי וגורם לכולני להשרף”…
כי הכוונה היא גם לסטייק למאכל וגם למוקד….
לקורא לועזי זה ברור והוא צוחק מהבדיחה… ולקורא עברי זה קצת פחות ברור…
ויכול להיות שמתרגם מקצועי היה מוצא איזו שהיא דרך לתרגם:
אולי אומצה ומשהו נוסף… אתה מבין?
אז השארתי את המקור… אבל הסיפור לקוח מזיליג.
“הוא היה מקים סטייק ענקי וגורם לכולנו להישרף”
האם משפט זה צוטט מהתרגום העברי לספר?
לא קראתי את הספר – לא בעברית ולא באנגלית אבל אני מניח שכתוב בו משהו שקשור במילה stake המופיעה בביטוי burn at the stake
http://dictionary.reference.com/browse/stake
בהקשר זה – פירוש המילה הוא עמוד (העמוד אליו קשרו את הקרבן).
אין למילה זו שום קשר למילה steak – אומצה
http://dictionary.reference.com/browse/steak
אם זה המצב הרי שהתרגום הנכון הוא משהו בסגנון “איינשטיין היה מקים מוקד גדול ומעלה את כולנו עליו”
אנחנו צריכים איזה איינשטיין היום שיוביל את המהפיכה החברתית.
” The minority, the ruling class at present, has the schools and press, usually the Church as well, under its thumb. This enables it to organize and sway the emotions of the masses, and make its tool of them. ”
– Albert Einstein, letter to Sigmund Freud, July 30, 1932