# תיירות ופיתוח באילת

> תשובות ליזם התיירות תשובה המבקש להקים עיר הימורים בערבה קבוצת מלונאים אילתים ביקרה בעקבה. המלונאים התרשמו מתנופת פיתוח התיירות בעקבה וחזרו לאילת מבוהלים. מהתרשמותם של המלונאים האילתים עקבה מתפתחת בקצב מהיר. מלונות מפוארים הולכים ונבנים, תוך כשנתיים יהיו בעקבה כ-5,000 חדרים, כלומר עקבה מתקדמת לקראת מעמד אשר "יסכן את יתרונה של אילת כעיר תיירות ראשונה באיזור". נזכיר כי באילת כ-15,000 חדרים, חלקם משמשים כמגורי עובדים. לדברי המלונאים, "כדי לעמוד בתחרות,…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/eilat-answer-to-tshuva-2208089
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2008-08-22T00:00:07+03:00
- Modified: 2008-08-22T13:12:02+03:00
- Sections: מידבור, מים, תכנון סביבתי
- Topics: אילת, כושר נשיאה

## Article

תשובות ליזם התיירות תשובה המבקש להקים עיר הימורים בערבה קבוצת מלונאים אילתים ביקרה בעקבה. המלונאים התרשמו מתנופת פיתוח התיירות בעקבה וחזרו לאילת מבוהלים. מהתרשמותם של המלונאים האילתים עקבה מתפתחת בקצב מהיר. מלונות מפוארים הולכים ונבנים, תוך כשנתיים יהיו בעקבה כ-5,000 חדרים, כלומר עקבה מתקדמת לקראת מעמד אשר "יסכן את יתרונה של אילת כעיר תיירות ראשונה באיזור". נזכיר כי באילת כ-15,000 חדרים, חלקם משמשים כמגורי עובדים. לדברי המלונאים, "כדי לעמוד בתחרות, כדי לשמור על ה'עליונות', חייבים להרחיב את תפוסת בתי המלון באילת". האמנם? אז בואו ונבדוק את הדברים: אקדים ואמר כי מזה שנים רבות אני דורש, תובע, מציע, מזכיר ומפציר בכל הגורמים (עירייה, רשות שמורות הטבע, משרד הסביבה) לבצע סקר נשיאה, סקר שתוצאותיו יראו וידגימו מה כושר הנשיאה של מפרץ אילת והמדבר שסביבו, כמה צוללים יכולים ליהנות מריף האלמוגים ללא גרימת נזק, כמה מטיילים יכול המדבר לשאת ללא פגיעה, לכמה נופשים יש מקום לאורך החופים. נדגיש ונסביר כי כמו כל משאב טבעי גם הים וגם המדבר מושפעים מנוכחות ומפעילות אנושית, אם איננו רוצים שההשפעה תהיה שלילית חשוב לדעת ולהבין את מכלול הגורמים הטבעיים והאנושיים, שכן למרות שיש מלונאים שחושבים כי "התיירים באים כדי ליהנות מהמלונות ", ברור לכל מי שראשו במקומו כי מקור המשיכה של אילת הוא הים והמדבר. כדי לא לפגוע במקור המשיכה יש לדעת עד כמה ניתן לנצלו. עד היום לא נערך סקר נשיאה. יתכן כי הסיבה היא לחץ מלונאים קיצרי ראות? חזרה לחשש מפני התחרות, מאחר ושוב, מקור המשיכה הוא הים והמדבר בראיה מושכלת ברור כי היתרון הוא לשכננו, לירדנים יש חוף ארוך פי שלושה מאילת ובעורף מדבר גדול ויפהפה, ובו נקודות משיכה ייחודיות ומיוחדות, בהשוואה למצרים... לחופים המרהיבים למדבר הענק אין מתחרים. אחד היתרונות של אילת הוא בממדים הקטנים... (כמו בארץ כולה), מציאותם של מוקדי משיכה רבים על פני שטח קטן מאפשר ביקור והתרשמות מנופים רבים ושונים בזמן קצר. יתרון נוסף הוא כמובן הנגישות לחלקי ארץ אחרים: ים-המלח, ירושלים, אתרים היסטוריים ודתיים, אלא שיתרון זה אינו משמעותי שכן אנו עדים לחציה של הגבולות לצורך ביקור יומי באתרים חשובים בארץ. יתרון אחד ברור וקבוע יש לאילת על פני שכנותיה : ניתן להגדירו כ פתיחות, או "מערביות", ביטויו בריבוי מוקדי הבילוי הליליים, אפשרויות ה"יציאה", האפשרות לשבת על החוף בחזה חשוף ועוד. כאשר משקללים את כלל הנתונים זהו היתרון היחידי. תמורת יתרון זה מתבקשים היום התיירים לשלם כשלושים עד חמישים אחוז יותר מאשר אצל השכנים, האם יש הצדקה לדרישה? הוסיפו על כך את ההיסטריה הביטחונית שתוקפת אותנו חדשות לבקרים והתוצאה נראית לעיין (כשמונה שנים). מסתבר שכוחות השוק קבעו שאין הצדקה לתשלום גבוה ולכן תיירים בוחרים את השכנים ולא את אילת. הצדקה למחיר גבוהה תהיה כאשר : תפונה ערימת האשפה הנקראת "טיילת", הרעש בחופים יפסק, מתקנים כמו חיל הים, הנמל וקצ'א יתאחדו ויפנו חופים לטובת אנשים, נותני שרותים לתיירים (נהגי מוניות) ימלאו תפקידם ביושר ובמקצועיות, שכן לבד מה"מערביות" והפתיחות, היתרון היחידי אותו יכולה אילת להציע הוא איכות. חזרה למלונאים המבוהלים, מבוהלים עד כדי כך שיותר מעשר שנים הם לוחצים כנגד שימוש בשדה התעופה בעקבה, ללא קשר לעתידו של השדה שמשרת את תושבי אילת ומבקריה בטיסות פנים, קיים לחץ מתמיד להקמת שדה בין-לאומי שישרת את התיירות, שדה שיחליף את עובדה, אחרי שמניתי את העובדות ניתן להבין את חששם של המלונאים משמוש בשדה בעקבה, אבל האם חשש זה מצדיק בניית שדה תעופה תוך השקעת ענק, תוך פגיעה בערכי טבע וסביבה? זה הזמן להחליט, רבותי במידה ואנו חיים בשלום אם הירדנים אין מניעה משמוש בשדה עקבה, (במידה ואין שלום שדה במקומו המוצע אינו בטוח ממילא), אין סיבה הגיונית מדוע לא ינחתו מטוסי תיירים בעקבה, יוסעו על מסלול מיוחד למערב, לגבול, למקום בו יוקם מסוף גבול (ישראלי). מסוף כזה יהיה במרחק שבעה ק"מ מאילת. מה פשוט, זול, מוצדק, נכון והגיוני יותר ? אולי יעלה ויבוא כבוד הנשיא ששוקד על שיתוף ופיתוח היחסים ויתן ידו למען שיתוף פשוט והגיוני במסלול תעופה ? ומהי התשובה? אחד ה"מצטרפים" לתזזית הפיתוח באיזור הוא המיליארדר תשובה. אחרי שהטייקון "ירד" מכוונותיו לתמוך ב"תעלת הימים", הכריז על יוזמתו להקים מוקדי אירוח לאורך הערבה. היוזמה מתבססת על התפלת מים בעקבה, הזרמת המים המתוקים לאגמים שסביבם יוקמו בתי מלון, מתקני נופש ובידור. מי שהיה בלאס-ווגאס יבין את החזון. אני מעדיף שההשוואה תהיה ל סאן-סיטי שבדרא"פ, שכן הטייקון מדבר על מספרים שאינם מתאימים לערבה, אף אחד מתושבי עין-יהב לא יהיה מעוניין לגור ליד כרך. אף אחד מתושבי הקיבוצים לא יבחר להיות שכן לעיירת מהמרים, לכן הדוגמה אותה צריך הטייקון להעתיק היא סאן-סיטי, מוקד ירוק שסביבו מס' בתי מלון ומרכזי בידור, סביבם המדבר. מאחר ויש להניח שהמיזם לא יקום צמוד לחוות חקלאיות בצד הירדני הרי שהשטח ההגיוני יהיה מדרום לשפך נחל חיון, בערבת יפרוק בצד הישראלי, או מצפון ל קע-א-סעידין בצד הירדני, ממערב שטח מישורי פתוח, ממזרח דיונות חול, איזור זה רחוק דיו מישובים חקלאיים בצד הישראלי, אין בו ערכי טבע שאין להם תחליף, פיתוח באיזור זה לא יביא לפגיעה סביבתית משמעותית, זאת כמובן שוב בתנאי שהמיזם יפשוט את חליפת המגלומניה וילבש ממדים הגיוניים. הטייקון חוזה התפלת שני מיליארד מ"ק שיוזרמו לאגמים ומהם בערבה לים-המלח... נשמע טוב, רק שוב חשוב לבדוק מה שאיבה בכמות שכזאת תגרום למפרץ אילת. כדי לצמצם את ההשפעה (השלילית) ניתן לשאוב מעומק מירבי, מדרום לעקבה, שם גם יש מקום בחוף להקמת מתקני התפלה, אחרי האיגום באתר המלונות יוזרמו המים בנחל ערבה לים-המלח, כך יתרום המיזם גם לים הגוסס! במבט ראשון כאשר קראתי את רעיונו של תשובה התעוררה בי התנגדות. במחשבה שניה כאשר משקללים את הנתונים והאפשרויות, ההתנגדות נמוגה. בתנאי כמובן שהמיזם יוקם בממדים מקומיים ולא בניסיון מגלומני להתחרות במיזמים של "עולם חדש".