# כרישים כלכליים

> רבות נכתב על היתרון הכלכלי בשמירה על הטבע ועל הסביבה הטבעית, רבות גם נכתב על הדרך הבזבזנית בה מושמדים הכרישים, בזבזנית, שכן ברוב המקרים הכרישים שנידוגים נזרקים לים אחרי שסנפיריהם נכרתים רבות נכתב על היתרון הכלכלי בשמירה על הטבע ועל הסביבה הטבעית, רבות גם נכתב על הדרך הבזבזנית בה מושמדים הכרישים. בזבזנית, שכן ברוב המקרים הכרישים שנידוגים נזרקים לים אחרי שסנפיריהם נכרתים. הדייג האכזרי והבזבזני מונע מאמונות טפלות ומסורות מטופשות…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/economic-sharks-2505111
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2011-05-25T00:10:56+03:00
- Modified: 2011-05-24T19:50:20+03:00
- Sections: בע"ח בסכנת הכחדה, דגים וסביבה ימית
- Topics: אמונות טפלות, בעלי חיים בסכנת הכחדה, כרישים

## Article

רבות נכתב על היתרון הכלכלי בשמירה על הטבע ועל הסביבה הטבעית, רבות גם נכתב על הדרך הבזבזנית בה מושמדים הכרישים, בזבזנית, שכן ברוב המקרים הכרישים שנידוגים נזרקים לים אחרי שסנפיריהם נכרתים רבות נכתב על היתרון הכלכלי בשמירה על הטבע ועל הסביבה הטבעית, [רבות גם נכתב על הדרך הבזבזנית בה מושמדים הכרישים](https://www.hayadan.org.il/shark-murder-231006/). בזבזנית, שכן ברוב המקרים הכרישים שנידוגים נזרקים לים אחרי שסנפיריהם נכרתים. הדייג האכזרי והבזבזני מונע מאמונות טפלות ומסורות מטופשות על התכונות הבריאותיות שיש למרק שעשוי מסנפירי הכרישים. 73 מיליון כרישים נידוגים/מושמדים כל שנה בעיקר בעבור סנפיריהם, נזכיר לקוראים כי החומר שמשמש למרק הוא …. סחוס, אפילו "שף" ידוע של מסעדה סינית בסאן-פרנסיסקו אומר כי: "ניתן להחליף את סנפירי הכריש בכל חומר עמילני אחר שכן הטעם המיוחד מתקבל מהרוטב. כלומר ניתן להחליף את הבסיס ל"מעדן הפלאי" בסחוס כל שהוא ממקור אחר, האמונה/מסורת גורמת להשמדת מיליוני כרישים בעולם כולו. הכריש מהווה טורף-על במערכת הימית וההשפעה השלילית על הסביבה כאשר טורף-על מוצא ממנה כבר נידונה בעבר אחת המדינות (מדינת אי) הראשונות שזיהו את הסכנה הסביבתית ומתוך כך הסכנה הכלכלית, מדינה שרשויותיה הבינו את חוסר ההיגיון בהשמדת הכרישים מחד, ומאידך את היתרון העצום שיש בהגנה עליהם הייתה מדינת האי פלאו, Palau first country in the world to proclaim a shark sanctuary, ששוכן באוקינוס השקט. ב 2009 הכריז נשיא האי על המים הטריטוריאלים של פלאו "מקלט כרישים במים שסביב האי" ועל הכרישים כ"דג מוגן", ההכרזה היתה בפניה לאו"ם, מאז הצטרפו ליזמה האוואי, גואם ומריאנה-הצפונית. רשויות איי-מארשל אסרו על דייג, מכירה ו/או החזקה של סנפירי כרישים. כלומר דווקא מדינות איים זעירות הבינו את האיוולת שבדייג האכזרי ואת היתרון הסביבתי והכלכלי בשמירה והגנה על הכרישים. במאמר מוסגר נזכיר כי אצלנו הכריש הוא דג מוגן שאסור בדייג. כרישים ש"מבקרים" בשוניות שסביב האיים מחוללים הכנסה עצומה על פי המכון למדעי הים באוניברסיטת מערב אוסטרליה (להלן א.מ.ס.) Australian Institute of Marine Science University of Western Australia. כריש אחד שחי כ 10 שנים יחולל הכנסה של 2 מיליון דולר לקופת האי. מהניתוח שמכמת את התועלת הכלכלית של "תעשיית" הצלילות שבאי עולה כי הרווח שמחולל כריש חי שווה מאות מונים מהרווח מדייג כרישים, המחקר מוקד סביב כ-100 כרישים שמבקרים בקביעות חמישה אתרי צלילה, במחקר לא נספרו כרישים שאינם "מבקרים קבועים" במימי האי, אריק סאלא Enric Sala ביולוג ימי שהשתתף במחקר קובע כי : הפנמה של המידע המדעי על הצורך בשמירה על הכרישים תהיה ברורה והגיונית לתושבים כאשר יבינו את היתרון הכלכלי שיש בשימור לעומת דייג. שכן דייג כריש שווה לשחיטת אווזה שמטילה ביצי זהב. הסקר של א.מ.ס. הראה כי הערך השנתי של כריש אחד שמבקר את השונית שווה ל 179 אלף דולרים, או כ 2 מיליון דולרים לאורך כל חייו. צלילות לצפייה בכרישים מכניסה לרשויות האי כ-18מיליון דולרים כל שנה. סך המשכורות המשולמות ע"י מפעילי הצלילות לכרישים כמיליון דולרים, סך המיסים המשולמים לרשויות כל שנה מהכנסות הצלילות מהווים 14‫%‬ מהכנסות המדינה (פלאו) ממיסים. יושב ראש "שימור הכרישים העולמי" Global Shark Conservation אומר כי תיירות לצפיה בכרישים מהווה מנוע כלכלי בעל חשיבות עליונה. דייג פראי של הכרישים גורם לפגיעה אנושה בסביבה הימית ובכלכלה, הסקר של א.מ.ס מראה כי השמירה וההגנה על אוכלוסית הכרישים מהווה יוזמה כלכלית בעלת ערך מוסף גבוה בהרבה מהשמדתם, שיש לקוות כי הסקר ישכנע ויחייב ארצות נוספות לאמץ מדיניות של שמירה על הסביבה הימית בכלל ועל כרישים בפרט, מדיניות שתשתלם כלכלית, שכבר נאמר כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית,תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.