# עוברים לאכילת חרקים?

> בדוח של הגוף שמפקח על בטחון המזון באירופה נאמר כי ״גידול חרקים בחוות בקנה מידה גדול אינו מהווה סיכון ביולוגי או כימי יותר מגידול צאן ומקנה״ ולפיכך יכולים להוות פתרון תזונתי הדורש פחות אנרגיה לייצורו האוכלוסייה האנושית גדלה והולכת גידול שגורם למס׳ בעיות מטרידות. אחת הבעיות היא - איך להאכיל כה הרבה פיות מבלי לגרום לפגיעה סביבתית. במילים אחרות, איך להימנע מלחץ סביבתי ופגיעה במים שכיום נגרמים ע"י…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/eating-insects-2011156
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2015-11-20T00:00:18+02:00
- Modified: 2015-11-19T22:15:21+02:00
- Sections: חסרי חוליות, תזונה
- Topics: בטחון המזון, חקלאות, חרקים, צרצרים

## Article

  בדוח של הגוף שמפקח על בטחון המזון באירופה נאמר כי ״גידול חרקים בחוות בקנה מידה גדול אינו מהווה סיכון ביולוגי או כימי יותר מגידול צאן ומקנה״ ולפיכך יכולים להוות פתרון תזונתי הדורש פחות אנרגיה לייצורו   האוכלוסייה האנושית גדלה והולכת גידול שגורם למס׳ בעיות מטרידות. אחת הבעיות היא - איך להאכיל כה הרבה פיות מבלי לגרום לפגיעה סביבתית. במילים אחרות, איך להימנע מלחץ סביבתי ופגיעה במים שכיום נגרמים ע"י גידול חיות משק ודגים. יתכן כי פתרון אחד יהיה מעבר לאכילת חרקים. יש בעולם אוכלוסיות בהן אכילת חרקים נפוצה ומקובלת, לא כך בקרב העולם המערבי, את אנשי הארצות ״המפותחות״ צריך יהיה לשכנע ולחנך לעבור מגידול מקנה לגידול חרקים למאכל.   בדוח של הגוף שמפקח על בטחון המזון באירופה http://www.efsa.europa.eu/en/efsajournal/pub/4257 נאמר כי ״גידול חרקים בחוות בקנה מידה גדול אינו מהווה סיכון ביולוגי או כימי יותר מגידול צאן ומקנה״. מהדוח בו נבדקה האפשרות לגדל חרקים כמזון לאנשים או לחיות משק מסתבר כי ״הסכנות המיקרוביולוגיות, הכימיות והסביבתיות בגידול חרקים דומות (ופחותות) לאלו שבגידול חיות משק אחרות״. אלא שאחרי האמירה הנ"ל מופיעה אזהרה כי גידול חרקים בקנה מידה ״תעשייתי״ לא נבדק ולכן יש חוסר בנתונים - על גידול ועל אכילת חרקים בעולם. החוסר הוא גם במידע על הסיכונים כאשר חרקים מהווים מקור מזון. לכן יש צורך במחקרים שיבדקו את כלל ההשפעות של ״חוות לגידול חרקים״,   אחת השאלות היא, האם ניתן לגדל חרקים בכמויות שתהינה משמעותיות עד כדי השפעה על אספקת המזון?   חרקים מהווים מזון בסיסי בארצות באפריקה, אסיה ודרום-אמריקה, כאשר כשני מיליארד אנשים רואים בחרקים מזון מקובל. זוהו יותר מ 2000 מיני חרקים שניתנים לאכילה. http://www.wageningenur.nl/en/Expertise-Services/Chair-groups/Plant-Sciences/Laboratory-of-Entomology/Edible-insects/Worldwide-species-list.htm בעוד שגידול חרקים בארצות ״מפותחות״ נחשב לנדיר הרי שבארצות ״מתפתחות״ זה ענף שגדל ומתפתח. בתאילנד לבדה רשומים כ- 20,000 מגדלי צרצרים. גידול צרצרים דורש השקעה נמוכה מזו שנדרשת לגידול חיות משק, מה שהופך אותו לזמין ופגיעתו בסביבה מיזערית.   הדוח של האיחוד האירופי מראה כי בעוד הסיכון בגידול חרקים נמוך הרי שברוב ארצות המערב העשירות אין מוכנות והסכמה לקבל חרקים כמזון ‫(עשירי העולם אינם רואים את הדמיון בין שרימפס לארבה?). לעומת זאת בארצות בהן מקובל לאכול חרקים קיימת ההזדמנות להגדיל את הייצור וכך לגרום לגידול בצריכה. בסקר שנערך בלאוס (קמבודיה) התברר כי ״אנשים מוכנים לשלב יותר חרקים בתפריט, מוכנות שתגרום להרחבת וגידול ״חוות החרקים״.   אוסיף כי גם ללא המחקר ברור כי בארצות עניות נפוץ יותר מנהג אכילת חרקים ולכן ברור כי את תושבי ארצות אלה לא יהיה צורך לשכנע לאכול. ככל שהתושבים עניים כך כל מזון יתקבל בברכה, מאחר ובעית אספקת מזון חריפה בהרבה באזורים עניים הרי שבעית ה״חינוך לאוכל״ היא שולית.   ובנימה אישית : טעמתי לא מעט ״שרצים״ וברוב המקרים היה טעמם דומה לטעם שרימפס/סרטנים, כלומר בהחלט טעים ומזין. נשאלות שתי שאלות עיקריות: האחת - האם ניתן לגדל חרקים בכמויות שיצדיקו את ההשקעה ויהוו מקור מזון אמין ובר-קיימא, כלומר לא תהיה פגיעה בסביבה הטבעית, השאלה השניה היא מה יגידו (ויעשו) קנאי הצמחונות והטבעונות למיניהם ?   ואחרי כל זאת בכל-זאת אני טוען כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה !