# למה יש עונות שנה? נטיית ציר כדור הארץ והקשר לשמש

> הקיץ והחורף נובעים בעיקר מנטיית ציר כדור הארץ, שמשנה את זווית אור השמש ואת אורך היום. מדוע העונות הפוכות בשני חצאי הכדור, ומה קורה בקו המשווה ובקטבים?

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/earth-seasons-210613
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2013-06-21T00:46:20+03:00
- Modified: 2026-10-14T17:28:29+03:00
- Sections: כדור הארץ
- Topics: אסטרונומיה עתיקה, כדור הארץ, עונות השנה, עונות השנה 2013

## Article

הקיץ והחורף נובעים בעיקר מנטיית ציר כדור הארץ, שמשנה את זווית אור השמש ואת אורך היום. מדוע העונות הפוכות בשני חצאי הכדור, ומה קורה בקו המשווה ובקטבים? עונות השנה. צילום: Shutterstock. עונות השנה נגרמות בעיקר מנטיית ציר הסיבוב של כדור הארץ ביחס למסלולו סביב השמש. לאורך השנה משתנים זווית הפגיעה של אור השמש ומשך שעות האור בכל חצי כדור. כאשר חצי הכדור הצפוני נטוי לכיוון השמש, הימים בו ארוכים יותר והשמש גבוהה יותר בשמיים — ולכן הוא מקבל יותר אנרגיה ליחידת שטח ביום. באותה תקופה חצי הכדור הדרומי חווה את המצב ההפוך. הערת מערכת: הכתבה המקורית פורסמה ב־21 ביוני 2013, לקראת היפוך הקיץ, והתבססה על הסבר של Universe Today. היא עודכנה ב־2 באוקטובר 2026: הניסוח הובהר, נבדקה הגדרת זווית הנטייה ונוספו הסברים ושאלות ותשובות על ימי ההיפוך והשוויון. זהו עדכון של כתבת הסבר, ולא דיווח על תגלית חדשה. ## מהי נטיית ציר כדור הארץ? אפשר לדמיין קו שעובר במרכז כדור הארץ מן הקוטב הדרומי אל הקוטב הצפוני. זהו ציר הסיבוב, שסביבו מסתובב כדור הארץ. סיבוב זה יוצר את מחזור היום והלילה. במקביל, כדור הארץ מקיף את השמש, ומשלים הקפה במשך כשנה. ציר הסיבוב נטוי בכ־23.4 מעלות ביחס לקו הניצב למישור המסלול. בדרך כלל מעגלים את המספר ל־23.5 מעלות. חשוב לדייק: זו אינה הזווית בין הציר למישור המסלול עצמו, אלא בין הציר לבין הניצב למישור. הזווית בין הציר למישור היא כ־66.6 מעלות. בקנה המידה של שנה, הציר שומר בקירוב על אותו כיוון במרחב. כדור הארץ אינו צריך להתנדנד בכל עונה כדי להפנות פעם את הצפון ופעם את הדרום לכיוון השמש. השינוי נובע מהתקדמותו לאורך המסלול כשהציר נשאר נטוי באותו כיוון בקירוב. ## למה חם יותר בקיץ? כאשר השמש גבוהה בשמיים, אותה אלומת אור מתפרסת על שטח קרקע קטן יותר מאשר כאשר השמש נמוכה. לכן מגיעה יותר אנרגיה לכל יחידת שטח. אפשר לדמיין פנס המאיר ישר על משטח לעומת פנס המוחזק בזווית: בהארה אלכסונית האור מתפזר על שטח גדול יותר. לכך מצטרף אורך היום. בקיץ יש יותר שעות שבהן פני הקרקע יכולים לקבל אנרגיה מהשמש, ובחורף פחות. שני השינויים — זווית הקרינה ומשך שעות האור — פועלים יחד ויוצרים את המחזור העונתי של החימום. אין צורך שהשמש עצמה תהיה חזקה יותר בקיץ הישראלי. הטמפרטורה אינה מגיבה מיד לשינוי בכמות הקרינה. קרקע ובעיקר מים אוגרים חום ומשחררים אותו בהדרגה. לכן היום הארוך בשנה אינו בהכרח היום החם ביותר, והיום הקצר אינו בהכרח הקר ביותר. מזג האוויר ביום מסוים תלוי גם ברוחות, בעננות, בלחות ובמערכות מזג האוויר. ## למה העונות הפוכות בישראל ובאוסטרליה? ישראל נמצאת בחצי הכדור הצפוני ואוסטרליה בחצי הכדור הדרומי. כאשר הצפון נטוי לכיוון השמש, הדרום נטוי ממנה, ולהפך. משום כך חודשי הקיץ בישראל הם חודשי החורף באוסטרליה. זו תוצאה של אותה נטיית ציר, ולא של שינוי נפרד המתרחש בכל יבשת. ההסבר מתייחס למחזור העונתי הכללי. הוא אינו אומר שכל מקום בחצי הכדור הצפוני נהנה מאותו מזג אוויר, או שהטמפרטורות בשני חצאי הכדור הן תמונת ראי. פיזור היבשות והאוקיינוסים, גובה המקום, זרמי הים והאקלים המקומי משפיעים על התנאים בפועל. ## האם בקיץ כדור הארץ קרוב יותר לשמש? מסלול כדור הארץ מעט אליפטי, ולכן המרחק מהשמש אכן משתנה לאורך השנה. כדור הארץ נמצא בנקודה הקרובה ביותר לשמש, הפריהליון, בתחילת ינואר, ובנקודה הרחוקה ביותר, האפהליון, בתחילת יולי. כלומר, בחצי הכדור הצפוני הוא קרוב יותר לשמש דווקא בחורף. שינוי המרחק משפיע על כמות האנרגיה המגיעה מן השמש, אך אינו הגורם העיקרי למחזור הקיץ והחורף בכדור הארץ. אילו המרחק היה ההסבר המרכזי, שני חצאי הכדור היו חווים קיץ וחורף באותו זמן. העובדה שהעונות מנוגדות ממחישה את תפקידה המרכזי של נטיית הציר. ## מה קורה בימי ההיפוך והשוויון? בסביבת היפוך יוני, חצי הכדור הצפוני מגיע למצב שבו נטייתו לכיוון השמש היא הגדולה ביותר במהלך השנה. באזורים כגון ישראל מתקבל אז היום הארוך בשנה. זהו היפוך הקיץ בצפון והיפוך החורף בדרום. בסביבת היפוך דצמבר המצב מתהפך, והיום בישראל הוא הקצר בשנה. בימי השוויון של מרץ וספטמבר, השמש חוצה את קו המשווה השמימי. אלה מועדי מעבר בין העונות האסטרונומיות. אף שהם מכונים ימי שוויון, משך הזמן שבין הזריחה לשקיעה אינו בדיוק 12 שעות בכל מקום: שבירת האור באטמוספרה והאופן שבו מגדירים זריחה ושקיעה יוצרים הבדל קטן. ## האם יש עונות גם בקו המשווה ובקטבים? ליד קו המשווה אורך היום משתנה מעט יחסית, ולכן השינוי העונתי בשעות האור מתון יותר מבקווי רוחב גבוהים. אבל אין פירוש הדבר שאין שם עונתיות, או שנטיית הציר אינה משפיעה כלל. באזורים טרופיים רבים בולט במיוחד המעבר בין תקופות גשומות ליבשות, הקשור לתנועת חגורות הגשם ולדפוסי זרימת האוויר. בקטבים השינוי קיצוני: במשך חלק מן השנה השמש יכולה להישאר מעל האופק ברציפות, ובחלק אחר מתחתיו. בקוטב עצמו מדובר בקירוב בחצי שנה של יום ובחצי שנה של לילה, עם סייגים הנוגעים לאטמוספרה ולהגדרת הזריחה והשקיעה. בתוך חוגי הקוטב משך היום או הלילה הרצופים תלוי בקו הרוחב; הוא אינו חצי שנה בכל מקום. נטיית הציר מסבירה את המחזור האסטרונומי של העונות, אך אינה מסבירה לבדה כל הבדל באקלים. שני מקומות באותו קו רוחב עשויים להיות שונים מאוד בשל הקרבה לים, הזרמים, הרוחות והגובה. האסטרונומיה קובעת את דפוס אספקת האנרגיה, ומערכת האקלים מעצבת את תגובת הסביבה אליו. ## שאלות ותשובות מה גורם לעונות השנה? בעיקר נטיית ציר כדור הארץ, שמשנה במהלך ההקפה סביב השמש את זווית הקרינה ואת אורך היום בכל חצי כדור. השינוי באספקת האנרגיה יוצר את המחזור העונתי. למה בחורף בישראל קיץ באוסטרליה? ישראל ואוסטרליה נמצאות בחצאי כדור מנוגדים. כאשר הצפון נטוי הרחק מהשמש, הדרום נטוי לכיוונה, ולכן העונות האסטרונומיות שלהם הפוכות. האם מרחק כדור הארץ מהשמש קובע את העונות? זה אינו הגורם העיקרי. כדור הארץ קרוב ביותר לשמש בתחילת ינואר ורחוק ביותר בתחילת יולי. עונות השנה נובעות בעיקר מנטיית הציר, ולא ממחזור המרחק. האם ביום השוויון יש בדיוק 12 שעות אור? לא בהכרח. משך האור דומה למשך הלילה, אך שבירת האור באטמוספרה והגדרת הזריחה והשקיעה גורמות להבדל קטן. מועד השוויון האסטרונומי אינו בהכרח היום המקומי שבו שני המשכים שווים בדיוק. ## המאמר המדעי זו כתבת הסבר על עיקרון אסטרונומי מוכר, ולא דיווח על מחקר יחיד. המקורות המדעיים והמוסדיים לבדיקת ההסבר: - [NASA Space Place: מה גורם לעונות השנה?](https://spaceplace.nasa.gov/seasons/en/) - [שירות מזג האוויר האמריקני: העונות, ימי השוויון וימי ההיפוך](https://www.weather.gov/cle/seasons) - [נאס״א: מחזורים מסלוליים, נטיית הציר והאקלים](https://science.nasa.gov/science-research/earth-science/milankovitch-orbital-cycles-and-their-role-in-earths-climate/) ## עוד בנושא באתר הידען - [למה יש 24 שעות ביממה ומי קובע מה השעה?](https://www.hayadan.org.il/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%A9-24-%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%9E%D7%94) - [למה שנה אינה בת 365 ימים? מקומראן ועד מהפכות בלוח השנה](https://www.hayadan.org.il/why-year-not-365-days-calendars-qumran) - [היום הארוך בשנה: היפוך הקיץ 2025](https://www.hayadan.org.il/summer-solitice) - [סתיו בפתח: יום הכיפורים ויום השוויון](https://www.hayadan.org.il/yom-kippur-and-the-equinox-2309157) - [לוח השנה של קומראן שימש בפועל — עד שהעונות התרחקו](https://www.hayadan.org.il/qumran-364-day-calendar-used-and-abandoned)

## Questions and answers

### מהי נטיית ציר כדור הארץ?

אפשר לדמיין קו שעובר במרכז כדור הארץ מן הקוטב הדרומי אל הקוטב הצפוני. זהו ציר הסיבוב, שסביבו מסתובב כדור הארץ. סיבוב זה יוצר את מחזור היום והלילה. במקביל, כדור הארץ מקיף את השמש, ומשלים הקפה במשך כשנה. ציר הסיבוב נטוי בכ־23.4 מעלות ביחס לקו הניצב למישור המסלול. בדרך כלל מעגלים את המספר ל־23.5 מעלות. חשוב לדייק: זו אינה הזווית בין הציר למישור המסלול עצמו, אלא בין הציר לבין הניצב למישור. הזווית בין הציר למישור היא כ־66.6 מעלות. בקנה המידה של שנה, הציר שומר בקירוב על אותו כיוון במרחב. כדור הארץ אינו צריך להתנדנד בכל עונה כדי להפנות פעם את הצפון ופעם את הדרום לכיוון השמש. השינוי נובע מהתקדמותו לאורך המסלול כשהציר נשאר נטוי באותו כיוון בקירוב.

### למה חם יותר בקיץ?

כאשר השמש גבוהה בשמיים, אותה אלומת אור מתפרסת על שטח קרקע קטן יותר מאשר כאשר השמש נמוכה. לכן מגיעה יותר אנרגיה לכל יחידת שטח. אפשר לדמיין פנס המאיר ישר על משטח לעומת פנס המוחזק בזווית: בהארה אלכסונית האור מתפזר על שטח גדול יותר. לכך מצטרף אורך היום. בקיץ יש יותר שעות שבהן פני הקרקע יכולים לקבל אנרגיה מהשמש, ובחורף פחות. שני השינויים — זווית הקרינה ומשך שעות האור — פועלים יחד ויוצרים את המחזור העונתי של החימום. אין צורך שהשמש עצמה תהיה חזקה יותר בקיץ הישראלי. הטמפרטורה אינה מגיבה מיד לשינוי בכמות הקרינה. קרקע ובעיקר מים אוגרים חום ומשחררים אותו בהדרגה. לכן היום הארוך בשנה אינו בהכרח היום החם ביותר, והיום הקצר אינו בהכרח הקר ביותר. מזג האוויר ביום מסוים…

### למה העונות הפוכות בישראל ובאוסטרליה?

ישראל נמצאת בחצי הכדור הצפוני ואוסטרליה בחצי הכדור הדרומי. כאשר הצפון נטוי לכיוון השמש, הדרום נטוי ממנה, ולהפך. משום כך חודשי הקיץ בישראל הם חודשי החורף באוסטרליה. זו תוצאה של אותה נטיית ציר, ולא של שינוי נפרד המתרחש בכל יבשת. ההסבר מתייחס למחזור העונתי הכללי. הוא אינו אומר שכל מקום בחצי הכדור הצפוני נהנה מאותו מזג אוויר, או שהטמפרטורות בשני חצאי הכדור הן תמונת ראי. פיזור היבשות והאוקיינוסים, גובה המקום, זרמי הים והאקלים המקומי משפיעים על התנאים בפועל.

### האם בקיץ כדור הארץ קרוב יותר לשמש?

מסלול כדור הארץ מעט אליפטי, ולכן המרחק מהשמש אכן משתנה לאורך השנה. כדור הארץ נמצא בנקודה הקרובה ביותר לשמש, הפריהליון, בתחילת ינואר, ובנקודה הרחוקה ביותר, האפהליון, בתחילת יולי. כלומר, בחצי הכדור הצפוני הוא קרוב יותר לשמש דווקא בחורף. שינוי המרחק משפיע על כמות האנרגיה המגיעה מן השמש, אך אינו הגורם העיקרי למחזור הקיץ והחורף בכדור הארץ. אילו המרחק היה ההסבר המרכזי, שני חצאי הכדור היו חווים קיץ וחורף באותו זמן. העובדה שהעונות מנוגדות ממחישה את תפקידה המרכזי של נטיית הציר.

### מה קורה בימי ההיפוך והשוויון?

בסביבת היפוך יוני, חצי הכדור הצפוני מגיע למצב שבו נטייתו לכיוון השמש היא הגדולה ביותר במהלך השנה. באזורים כגון ישראל מתקבל אז היום הארוך בשנה. זהו היפוך הקיץ בצפון והיפוך החורף בדרום. בסביבת היפוך דצמבר המצב מתהפך, והיום בישראל הוא הקצר בשנה. בימי השוויון של מרץ וספטמבר, השמש חוצה את קו המשווה השמימי. אלה מועדי מעבר בין העונות האסטרונומיות. אף שהם מכונים ימי שוויון, משך הזמן שבין הזריחה לשקיעה אינו בדיוק 12 שעות בכל מקום: שבירת האור באטמוספרה והאופן שבו מגדירים זריחה ושקיעה יוצרים הבדל קטן.

### האם יש עונות גם בקו המשווה ובקטבים?

ליד קו המשווה אורך היום משתנה מעט יחסית, ולכן השינוי העונתי בשעות האור מתון יותר מבקווי רוחב גבוהים. אבל אין פירוש הדבר שאין שם עונתיות, או שנטיית הציר אינה משפיעה כלל. באזורים טרופיים רבים בולט במיוחד המעבר בין תקופות גשומות ליבשות, הקשור לתנועת חגורות הגשם ולדפוסי זרימת האוויר. בקטבים השינוי קיצוני: במשך חלק מן השנה השמש יכולה להישאר מעל האופק ברציפות, ובחלק אחר מתחתיו. בקוטב עצמו מדובר בקירוב בחצי שנה של יום ובחצי שנה של לילה, עם סייגים הנוגעים לאטמוספרה ולהגדרת הזריחה והשקיעה. בתוך חוגי הקוטב משך היום או הלילה הרצופים תלוי בקו הרוחב; הוא אינו חצי שנה בכל מקום. נטיית הציר מסבירה את המחזור האסטרונומי של העונות, אך אינה מסבירה לבדה כל הבדל באקלים. שני מקומות באותו קו רוחב…