גם לנטופים היו טקסי לוויה: התגלו מצעי פרחים בקברים בני 13,700 שנה במערה בכרמל

קבוצת חוקרים ממספר אוניברסיטאות בארץ ובעולם בראשותו של פרופ' דני נדל מאוניברסיטת חיפה גילתה במערת רקפת עדויות נוספת לחייהם של האנשים הראשונים שעזבו את חיי הנוודות ועברו ליישובי קבע

קבר מצופה במצע פרחים במערת רקפת בכרמל. צילום: אוניברסיטת חיפה. מתוך מחקר בראשות פרופ' דני נדל שפורסם ב-PNAS, ב-4 ביולי 2013
קבר מצופה במצע פרחים במערת רקפת בכרמל. צילום: אוניברסיטת חיפה. מתוך מחקר בראשות פרופ' דני נדל שפורסם ב-PNAS, ב-4 ביולי 2013

העדות הראשונה לשימוש במצע פרחים בלוויות, המתוארכת ללפני 13,700 שנה התגלו במערת רקפת בכרמל במהלך חפירות בראשות חוקרים מאוניברסיטת חיפה. בארבעה קברים שונים מהתקופה הנטופית, בני 13,800 עד 11,700 שנה, נמצאו עשרות צמחי מרווה ומינים אחרים של צמחים ממשפחת השפתניים מתחת לשלדי בני אדם.
"זו עוד עדות בת 13,700 שנה שלאבותינו, הנטופים, היו טקסי קבורה דומים לאלו שלנו היום" אומר פרופ' דני נדל מאוניברסיטת חיפה שהוביל את החפירות.
הנטופים שחיו לפני 15 אלף שנה ועד לפני 11,500 שנה היו הראשונים בעולם לזנוח את אורח החיים הנוודי והתיישבו בישובי קבע, שאת התשתית שלהם הם יצרו באבן. הם גם היו בין הראשונים שייסדו בתי קברות – אזורים מתוחמים שבהם קברו את חברי הקהילה שלהם במשך דורות. בתי הקברות היו ממוקמים לרוב בחדר הראשון של המערה או על מרפסות הממוקמות מתחת למערות. זאת בניגוד לתרבויות קודמות שנהגו לקבור את מתיהם (אם בכלל) באופן אקראי. הר הכרמל היה אחד האזורים החשובים והמאוכלסים במערכת היישובים הנטופיים. האתרים הנמצאים בו נחקרו בידי חוקרי אוניברסיטת חיפה במשך עשרות שנים.

במערת רקפת התגלה בית קברות נטופי שהכיל 29 שלדים של תינוקות, ילדים ומבוגרים. מרביתם נקברו לבד, אם כי היו כמה קבורות כפולות שבהן שתי גופות הונחו ביחד באותו בור.

בארבעה קברים מצאו החוקרים שרידי פרחים בשכבה דקה של בוץ שנמרחה כטיח בתוך הקבר. לפני קבירת הגופות, הנטופים הכינו מרבד של צמחים ירוקים ופורחים בתוך הקבר.

 

ברוב המקרים מדובר בצמחים בעלי גבעולים מרובעים, דבר הנפוץ במשפחת השפתניים. במקרה אחד, נמצאו גבעולי פרח של צמח מרוות יהודה, אחד משלושת מיני המרווה הצומחים כיום בקרבת המערה. הדבר הוביל את החוקרים לשער כי הקבורה נערכה באביב ולכן יכלו להשתמש בה בפרחים ריחניים וצבעוניים. מערת רקפת היא בין הדוגמאות הראשונות של קברים המשולבים בצמחים ירוקים ובפרחים.

ציור מהתקופה הנטופית בבמערת רקפת בכרמל. צילום: אוניברסיטת חיפה. מתוך מחקר בראשות פרופ' דני נדל שפורסם ב-PNAS, ב-4 ביולי 2013
שיחזור תנוחת הגופות בקבר במערת רקפת בכרמל. איור: אוניברסיטת חיפה. מתוך מחקר בראשות פרופ' דני נדל שפורסם ב-PNAS, ב-4 ביולי 2013

לדברי החוקרים, הופעת מצעי פרחים לא הוגבלה למבוגרים, וקבריהם של ילדים ומתבגרים כוסו גם הם בפרחים. מכיוון שמשטחי הבוץ לא כללו שרידים של עצמים עשויים מאבן ועצמות למרות נוכחות אלפי פריטים כאלה בתוך המערה ובמילוי הקברים, החוקרים משערים כי הכיסוי הירוק היה עבה ומתמשך וכיסה את כל קרקעית הקבר וצידיו וכך מנע מהעצמים להשאיר חותם על משטחי הבוץ הלח.

החוקרים גם מצאו שרידים של מפסלות נטופיות שישרו את הסלע בבית הקברות, דבר המעיד על כך שהקברים הוכנו במיוחד כדי להתאים לצרכים. הנטופים גם פיסלו מגוון של מכתשים וספלולים בקרבת הקברים ועל הסלעים החשופים במרפסת שמתחת למערה. הקברים תוארכו באמצעות פחמן רדיואקטיבי. דוגמאות משלושה שלדים שונים תוארכו בגילאים 13,700-11,700 שנים.
"
הנטופים חיו בתקופה שבה התרחשו שינויים רבים – תקופה שבה צפיפות האוכלוסיה גדלה והמאבק על שטח, ומקורות מים ומזון הלך וגדל. הקמת בתי הקברות וטקסי הקבורה הייחודיים משקפים את מורכבות החברה הנטופית. אתרי קבורה שיתופית ופיתוח טקסי קבורה, היו חייבים לחזק את תחושת הסולידריות בקרב חברי הקהילה ואת רגשות האחדות שלהם מול קבוצות אחרות" מסכם פרופ' נדל.

:הפרויקט הובל בידי חוקרים ממכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה והשתתפו בו גם חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן, מכון מאקס פלאנק בגרמניה, המרכז למחקר מדעי בפריס והמחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת טקסס באוסטין. ממצאי החוקרים פורסמו בכתב העת PNAS.

פרויקט המחקר במערת רקפת נמשך מאז שנת 2004, והוא ממומן במענק מטעם נשיונל ג'יאוגרפיק. מימון נוסף סופק בידי קרנות וונר-גרן ו-CARE, מערת רקפת נמצאת בתוך הגן הלאומי כרמל ליד הישוב אליקים בצידו המזרחי של הכרמל, והחפירות מבוצעות ברשיון רשות העתיקות. סטודנטים מהמחלקה לאירכאולוגיה באוניברסיטת חיפה השתתפו אף הם בחפירות ובבדיקות המעבדה שלאחריהן.

עוד על התרבות הנטופית באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. או קברו את הגבר כדי שילווה את האשה.

    בתקופה הכל כך מוקדמת לנשים היה תפקיד הרבה יותר מרכזי מתפקידן בעולם הפטריאכלי. האדם ראה את האישה כצלם של הבוראת יוצרת החיים.על פי המיתודלוגיות השונות מסביב לעולם, האדם סגד לאלות אשר מביאות חיים. וכל המיתולוגיות בעלות אותם קווים מנחים.
    האלה חייה לנצח
    היא זקוקה למותו של הגבר(אל) על מנת לדשן אותה וליצר חיים חדשים.

    בשיטוט של 2 דקות לא הצלחתי למצוא מקור יותר נרחב.
    http://public.wsu.edu/~delahoyd/mythology/goddess.html

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן