# בארץ ישראל היו בעבר תקופות בצורת של מאות שנים

> כך עולה מממצאי קידוח מדעי בים המלח שנערך בחסות האקדמיה הלאומית למדעים ובהובלה של אוניברסיטת תל אביב, המכון הגיאולוגי והאוניברסיטה העברית, ובניהולו של ד"ר מייקל לזר מאוניברסיטת חיפה אם חשבתם שהשנה הנוכחית, שמסתמנת כשנת בצורת, מדאיגה, שימו לב לנתון הבא: בארץ ישראל היו בעבר תקופות בצורת של מאות שנים ברציפות, כך מסביר ד"ר מייקל לזר מבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה, שניהל את הקידוח המדעי בים המלח…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/droghft-in-ancient-israel-1102146
- Author: אוניברסיטת חיפה
- Published: 2014-02-11T00:15:59+02:00
- Modified: 2014-02-10T23:28:29+02:00
- Sections: אטמוספירה ואקלים, גאולוגיה
- Topics: אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב, בצורת, גיאולוגיה, האוניברסיטה העברית, האקדמיה הלאומית למדעים, המכון הגיאולוגי, ים המלח, מייקל לזר

## Article

כך עולה מממצאי קידוח מדעי בים המלח שנערך בחסות האקדמיה הלאומית למדעים ובהובלה של אוניברסיטת תל אביב, המכון הגיאולוגי והאוניברסיטה העברית, ובניהולו של ד"ר מייקל לזר מאוניברסיטת חיפה אם חשבתם שהשנה הנוכחית, שמסתמנת כשנת בצורת, מדאיגה, שימו לב לנתון הבא: בארץ ישראל היו בעבר תקופות בצורת של מאות שנים ברציפות, כך מסביר ד"ר מייקל לזר מבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה, שניהל את הקידוח המדעי בים המלח לפני מספר חודשים. התמעטות הגשמים בחורף הנוכחי העלו לסדר היום את ההשלכות האפשריות של החשש מפני בצורת. אולם אם התרגלנו בשנים האחרונות שאחרי שנה, שנתיים או אפילו שלוש שחונות תגיע תמיד תקופה גשומה יותר, ממצאים של קידוח בינלאומי מדעי, שנערך בים המלח, תחת החסות של האקדמיה הלאומית למדעים ובהובלה של אוניברסיטת תל אביב, המכון הגיאולוגי והאוניברסיטה העברית, ובניהולו של ד"ר לזר מאוניברסיטת חיפה, מראים שלא תמיד היה זה המצב באזור שלנו. הממצאים הגיעו מקידוח מדעי בעומק של 460 מ' מתחת לקרקעית פני ים המלח, שאפשר לבחון את תנאי האקלים ששררו באזורנו ב- 250,000 שנים האחרונות. התמונה העולה מניתוח שכבות הקרקע היא שים המלח התייבש פעם או פעמיים, וזאת בשל בצורת שנמשכה מאות שנים בכל פעם. לדבריו של ד"ר לזר, המבנה הייחודי של קרקעית ים המלח, והעובדה שמקורותיו מגיעים הן מנחלי הצפון והן מנחל ארנון מחד ושלאגם אין יציאה של מים מאידך, הופכים אותו "למכשיר הקלטה" של האקלים באזורנו לאורך אלפי ומאות אלפי שנים. בין השכבות ש"הקליטו" את חילופי העונות הרגילות, מצאו החוקרים גם שכבות מלח שמעידות על התייבשותו. בנוסף לשכבות המלח שנמצאו בגלעין שהוצא מהקרקעית, זיהו החוקרים גם חלוקי אבן - אבנים קטנות המעידות על סביבה חופית במרכז ים המלח. לדבריו של ד"ר לזר, צורתם הייחודית של החלוקים שנמצאו במרכז הים חיזקה עוד יותר את הסברה שהם הגיעו למקום בגלל התייבשות, ולא בגלל שיטפון. "כיום, עם התערבותו של האדם, אגן ים המלח מתייבש בקצב של מטר לשנה. המפלס היום עומד על 300 מטר, כלומר ייקחו לו עוד 300 שנים להתייבש בקצב הזה. מכיוון שהתערבותו של האדם לא הייתה רלוונטית להתייבשויות שהתרחשו בעבר, אנו מסיקים שאלה אירעו בשל תנאי אקלים של בצורת אשר נמשכו מאות שנים. בעבר הצליח ים המלח לשקם עצמו, אך אז לא הייתה ידו של האדם מעורבת", סיכם ד"ר לזר. עוד בנושא באתר הידען: - [דיווח קודם על המחקר בים המלח משנת 2012](https://www.hayadan.org.il/warning-from-the-past-190112/) - [מזג האוויר בארה"ב משתגע: המזרח קופא המערב סובל מבצורת](https://www.hayadan.org.il/crazy-weather-in-the-us-1002146/)