סיקור מקיף

בינתיים בספרד: מכוניות רובוטיות ללא-נהג על הכבישים

הדגמת היכולות התבצעה במסגרת פרויקט המכונה סרטר”ה (SARTRE) ובעברית – רכבות דרכים בטוחות עבור הסביבה

מכונית ללא נהג בפרויקט SARTRE. צילום מסך מתוך סרט הוידאו
מכונית מדגם וולוו ללא נהג בפרויקט SARTRE. צילום מסך מתוך סרט הוידאו

אילו היינו נוסעים בכבישי ספרד בחודש האחרון, היינו עשויים להיתקל במראה מוזר: ארבעה כלי-רכב נוסעים אחד אחרי השני, ברווחים קבועים כאילו נמדדו בסרגל. כאשר אחד מהרכבים האט, גם האחרים האטו, בתיאום מושלם זה עם זה. כאשר המכונית הראשונה הייתה עוקפת מכונית זרה, כל שאר השלוש היו עוקבות אחריה ומבצעות את אותה עקיפה בדיוק. והמפתיע מכל הוא שהמכוניות החזיקו נוסעים אנושיים – אך אלו לא נגעו בהגה כלל. הם היו עסוקים בפעילויות מהותיות יותר, כקריאת עיתון, שתיית קפה וצפייה בסרט וידאו.

ארבעת כלי הרכב הללו יצרו את רכבת הדרכים הרובוטית הראשונה, שעוד תשנה את העולם.

הדגמת היכולות התבצעה במסגרת פרויקט המכונה סרטר”ה (SARTRE) ובעברית – רכבות דרכים בטוחות עבור הסביבה. הפרויקט נועד להתמודד עם העובדה שמכוניות בפני עצמן נוטות לפלוט כמויות גדולות של גזים מזהמים בכבישים. הסיבה לכך, בין היתר, היא צריכת הדלק הגבוהה, ומשך הזמן הארוך שהרכבים מבלים על הכביש. הפיתרון המכונה ‘רכבת דרכים’ יכול להתמודד עם שתי הבעיות הללו.

כל מי שהשווה בין צריכת הדלק של רכבו בעיר, לבין צריכת הדלק על הכביש המהיר, יודע שנסיעה בעיר הינה בזבזנית הרבה יותר. העצירות המרובות ברמזורים, במעברי החצייה ובפקקים גורמים לבזבוז רב של דלק, ולשהות ארוכה יותר על הכביש. תופעה דומה קיימת גם בפקקים המוכרים לרע בכניסה לתל-אביב. נהג ממוצע שלוקח את רכבו מחיפה לתל-אביב יכול להיות בטוח כי בשעות הבוקר הוא יבלה בין חצי-שעה לשעה שלמה על הכביש, נוסע במהירות של עשרה קמ”ש, לוחץ על הברקס לעתים תכופות ומקלל לעתים תכופות עוד יותר.

הפקקים מהווים, לפיכך, יותר ממטרד נפשי. הם מכלים דלק וזמן – משאבים שאת שניהם ניתן למדוד גם בכסף. מה אם היינו יכולים להימנע לחלוטין מהפקקים? רעיון זה מפתה, אך כנראה בלתי-אפשרי כל עוד נותיר את ההגה בידי הנהגים האנושיים. חלקנו רוצים ‘לגנוב’ קצת מהירות מעבר למותר, או להיפך – מפחדים להאיץ יותר מדי. אחרים לוחצים על הברקס ללא סיבה מפעם לפעם, בעוד שהמשוגעים עוקפים אותם משמאל, מימין ומהשוליים. זוהי סביבה כאוטית – מלאה בתוהו ובוהו – ואין פלא שכאשר הנהגים בעלי דפוסי הנהיגה השונים נתקלים זה בזה על הכביש, נוצרים פקקים המוניים.

רכבת הדרכים נועדה למנוע חלק גדול מהפקקים הללו, ולספק לנהגים גם קצת נחת-רוח ושלווה על הדרך. הרכבת אינה באמת עשויה מקשה אחת, כמו רכבות על הפסים, אלא מסדרה של מכוניות רובוטיות העוקבות זו אחר זו ומתואמות אחת עם השנייה באמצעות שימוש במצלמות אלחוטיות, רדאר וחיישני לייזר. הן אינן נוסעות מעצמן, אלא עוקבות אחר המכונית הראשונה בטור. ומי נוהג במכונה הראשונה? זכות זו שמורה לנהג אנושי מיומן, שמנהיג את רכבת הדרכים כולה. לרצונו, יאיץ הטור. לרצונו, יאטו.

יכולתן של המכוניות ברכבת הדרכים להגיב זו לזו במהירות, מקנה להן את היכולת כמעט להיצמד אחת לשנייה. בעתיד הלא-רחוק, צפוי כי המכוניות יוכלו לנסוע עם מרווחים מזעריים של מטר או שניים ביניהן, אך תוך שהן שומרות על מהירות גבוהה של יותר ממאה קמ”ש. צורת נהיגה זו תוודא שהכביש יכול להחזיק מספר גדול בהרבה של כלי רכב מכפי שאפשרי כיום, ובכך תוסיף דרך נוספת לצמצום הפקקים.

מלבד יכולתה של רכבת הדרכים לצמצם פקקים, היא מוסיפה גם לרמת הבטיחות של הנהגים. נהגים רבים ישתו קפה ויקראו עיתון ברפרוף תוך כדי נסיעה, ותוך שהם מסכנים את חייהם וחיי אחרים על הכביש. רכבת הדרכים תאפשר להם לעשות זאת ללא חשש.

האם רכבות הדרכים יהפכו לדרך הנסיעה העיקרית על הכבישים בשנים הקרובות? קרוב לוודאי שיש עוד זמן עד שהטכנולוגיה תיכנס לשימוש נפוץ, ולו רק בשל רמת המורכבות שלה, והצורך לספק אנרגיה לכל החיישנים ואמצעי התקשורת השונים בהם מצוידים הרכבים. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהפוטנציאל של רכבת הדרכים לשיפור הבטיחות והיעילות האנושית. איך יתייחסו חברות הביטוח לפיתוח והאם זה יכול להוביל להוזלה בביטוח המקיף?

אחרון חביב, רכבת הדרכים תאריך למעשה את היממה עבור אנשים רבים. היא תפנה זמן נוסף עבור הנהגים במהלכו יוכלו להשלים את שעת השינה הנוספת החשובה כל-כך לתפקוד היומי, לדבר עם הילד בזמן הנסיעה האוטומטית לבית-הספר, או להשקיע שעת עבודה נוספת בפרויקט בדרך חזרה הביתה. הטכנולוגיה תוסיף לחלק מהאנשים, הלכה למעשה, שעתיים ביום בהן יוכלו לעבוד ממש כאילו היו בבית. זוהי דרך נוספת בה הטכנולוגיה יכולה לשפר באופן משמעותי וממשי את חיינו.

ל

11 תגובות

  1. לנקודה: אם כ ל המכוניות יהיו רובוטיות זה יצמצם באופן ניכר את כמות המצבים שלא ניתן לחזות אותם. כל השאר הם בעיות טכניות, מורכבות, אבל פתירות. מקווה שהאנושות תאמץ את הרעיון. יש פיתרון לתאונות הדרכים.

  2. אורי,
    שום דבר לא מסוכן. לא יהיה מצב כזה ש”פתאום יגיח רכב ממול”, כי חיישני הרכבים לא מתעייפים, והמחשבים הם רק מחשבים. הריכוז שלהם לא יוסח כי הילדים החליטו פתאום לריב מאחורה או כי מטוס מתרסק בשדה הסמוך לכביש. במערכות הממוחשבות אין פתאום, אין הסחת דעת אין עייפות ואין ריכוז יותר טוב או פחות טוב. תפקיד המערכות הממוחשבות הוא גם להחליט האם לצאת לעקיפה למרות שבאותו רגע אין מידע על רכב שמתקרב בנתיב הנגדי. אנשים חכמים שיישבו במשרדים הנוחים שלהם ויתכננו את המערכות ויבנו אותן, יחליטו עד כמה הן תהיינה טובות ברגע האמת.

  3. המחסום הטכנופובי ייפתר כאשר תתבצע תקשורת מילולית עם מחשב הרכב שתכיל גם הבנה והבעה של רגשות. עד אז, בהחלט סביר שללא חקיקה, התחום פשוט לא יפרוץ לציבור הרחב.

  4. צריך לזכור את המשוכה הטכנופובית. יכול להיות שאנשים לא יסכימו לקבל 10 הרוגים בשנה בישראל (נניח) מת”ד שבהם למערכת ממוחשבת היה חלק, בעוד שבמצב הקיים יש מאות הרוגים מידי שנה.

    מעבר לכך, המכוניות יצטרכו להיות אוטונומיות לגמרי, ומכוניות כאלו, המתואמות ומשרשרות את עצמן ל”רכבת” שיכולה להתמזג ולהתפצל, ולעבור צמתים במהירות מלאה תוך סנכרון בין כל המכוניות בקרבת מקום עשויות לתת לטכנולוגיה עדיפות כזו בקיצור משך הנסיעה, חיסכון בדלק ונוחות, עד שההתפשטות שלה תהייה קצרה ממה שמישהו מעלה על דעתו.

  5. זה יפה מאד, אבל לא יכול להצליח בפורמט המתואר, לדעתי. עד שכל המכוניות לא יחזיקו במכשור חישה כזה ויהיו מסונכרנות יחד, לא ניתן יהיה, כנראה להשתלט על המצב הכאוטי בכבישים. כשכל המכוניות בדבוקה או בפריפריה של כמה עשרות מטרים לכל כוון יוכלו לחוש זו את זו ולהסתנכרן, או אז אולי ייתכן מנע מפגעי. כגוף בודד של כמה מכוניות שההחלטה על מיקומו ניתנת למעשה ע”י אדם אחד, היושב בראש הטור, קשה לראות כאחראית ובטוחה.

    ומה קורה כשגלגל מתפוצץ ואחת המכוניות יוצא משליטה? מה קורה כשהאקרים טרוריסטים מפיצים וירוס למערכת הזו? מה קורה כשמגיע גל אלקטרומגנטי מהשמש בעקבות התפרצות? מה יקרה ברכב בו הנהג ישן וצריך להגיב מהר מסיבה כל שהיא?

    עוד חזון למועד. בינתיים שיעשו רכבת אמיתית שתחבר ערים במהירויות של 300 קמ”ש ותסיע אנשים בזמן, כך שכדי להגיע לעבודה מת”א לפ”ת בשעה 8, יצא עובד מהבית בעשרה ל-8 ויגיע 2 דקות לפני הזמן.

    הטכנולוגיה היא דבר מדליק וחשוב לטפח אותה ולתת דרור לרעיונות כגון זה המוצג בכתבה, אך ישנן טכנולוגיות בנות מאה שנה שעדיין ממתינות להחלטות פוליטיקאים. הטכנולוגיה היא לא מה שמעכב את הנהג בכביש. הרכב הוא מה שמעכב אותו. רכב פרטי הוא המצאה טכנולוגית שכדאי להעלים בעזרת המצאה טכנולוגית טובה ויעילה יותר.

    בברכת חברים,
    עמי בכר

  6. יקח המון זמן עד שטכנולוגיות אלו יהיו בשימוש. יש המון מצבים בכביש שלא ניתן לחזות אותם.

  7. נראה לי קצת מסוכן… הרווח בין המכוניות נראה דיי גדול על פי הסרטון… מה קורה אם מכונית מאחור מנסה לעקוף את אחת המכוניות ב״רכבת״ ונכנסת לרווח בינהן? האם זה לא ישבש את הסינכרון בין המכוניות?

    מה קורה אם המכונית הראשונה בטור מתחילה לעקוף משאית ופתאום מגיע רכב ממול ? המכוניות העוקבות ימשיכו לעקוב ויבצעו עקיפה מסוכנת ?

  8. ״תעשיית ההובלה לחלל עוברת לידיים פרטיות״

    משהו לא בסדר עם הקישור, כאשר לוחצים עליו מגיעים לכתבה מ״הידען״ משנת 2008….

  9. לא כל כך הבנתי את התמונה. מה בדיוק התפקיד של ההגה? אם רק כדי שיהיה מה להחזיק, אז מדוע להטעות את הציבור ולעצב אותו כמו הגה סטנדרטי?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.