בינתיים בספרד: מכוניות רובוטיות ללא-נהג על הכבישים

הדגמת היכולות התבצעה במסגרת פרויקט המכונה סרטר”ה (SARTRE) ובעברית – רכבות דרכים בטוחות עבור הסביבה

אילו היינו נוסעים בכבישי ספרד בחודש האחרון, היינו עשויים להיתקל במראה מוזר: ארבעה כלי-רכב נוסעים אחד אחרי השני, ברווחים קבועים כאילו נמדדו בסרגל. כאשר אחד מהרכבים האט, גם האחרים האטו, בתיאום מושלם זה עם זה. כאשר המכונית הראשונה הייתה עוקפת מכונית זרה, כל שאר השלוש היו עוקבות אחריה ומבצעות את אותה עקיפה בדיוק. והמפתיע מכל הוא שהמכוניות החזיקו נוסעים אנושיים – אך אלו לא נגעו בהגה כלל. הם היו עסוקים בפעילויות מהותיות יותר, כקריאת עיתון, שתיית קפה וצפייה בסרט וידאו.

ארבעת כלי הרכב הללו יצרו את רכבת הדרכים הרובוטית הראשונה, שעוד תשנה את העולם.

הדגמת היכולות התבצעה במסגרת פרויקט המכונה סרטר”ה (SARTRE) ובעברית – רכבות דרכים בטוחות עבור הסביבה. הפרויקט נועד להתמודד עם העובדה שמכוניות בפני עצמן נוטות לפלוט כמויות גדולות של גזים מזהמים בכבישים. הסיבה לכך, בין היתר, היא צריכת הדלק הגבוהה, ומשך הזמן הארוך שהרכבים מבלים על הכביש. הפיתרון המכונה ‘רכבת דרכים’ יכול להתמודד עם שתי הבעיות הללו.

כל מי שהשווה בין צריכת הדלק של רכבו בעיר, לבין צריכת הדלק על הכביש המהיר, יודע שנסיעה בעיר הינה בזבזנית הרבה יותר. העצירות המרובות ברמזורים, במעברי החצייה ובפקקים גורמים לבזבוז רב של דלק, ולשהות ארוכה יותר על הכביש. תופעה דומה קיימת גם בפקקים המוכרים לרע בכניסה לתל-אביב. נהג ממוצע שלוקח את רכבו מחיפה לתל-אביב יכול להיות בטוח כי בשעות הבוקר הוא יבלה בין חצי-שעה לשעה שלמה על הכביש, נוסע במהירות של עשרה קמ”ש, לוחץ על הברקס לעתים תכופות ומקלל לעתים תכופות עוד יותר.

הפקקים מהווים, לפיכך, יותר ממטרד נפשי. הם מכלים דלק וזמן – משאבים שאת שניהם ניתן למדוד גם בכסף. מה אם היינו יכולים להימנע לחלוטין מהפקקים? רעיון זה מפתה, אך כנראה בלתי-אפשרי כל עוד נותיר את ההגה בידי הנהגים האנושיים. חלקנו רוצים ‘לגנוב’ קצת מהירות מעבר למותר, או להיפך – מפחדים להאיץ יותר מדי. אחרים לוחצים על הברקס ללא סיבה מפעם לפעם, בעוד שהמשוגעים עוקפים אותם משמאל, מימין ומהשוליים. זוהי סביבה כאוטית – מלאה בתוהו ובוהו – ואין פלא שכאשר הנהגים בעלי דפוסי הנהיגה השונים נתקלים זה בזה על הכביש, נוצרים פקקים המוניים.

רכבת הדרכים נועדה למנוע חלק גדול מהפקקים הללו, ולספק לנהגים גם קצת נחת-רוח ושלווה על הדרך. הרכבת אינה באמת עשויה מקשה אחת, כמו רכבות על הפסים, אלא מסדרה של מכוניות רובוטיות העוקבות זו אחר זו ומתואמות אחת עם השנייה באמצעות שימוש במצלמות אלחוטיות, רדאר וחיישני לייזר. הן אינן נוסעות מעצמן, אלא עוקבות אחר המכונית הראשונה בטור. ומי נוהג במכונה הראשונה? זכות זו שמורה לנהג אנושי מיומן, שמנהיג את רכבת הדרכים כולה. לרצונו, יאיץ הטור. לרצונו, יאטו.

יכולתן של המכוניות ברכבת הדרכים להגיב זו לזו במהירות, מקנה להן את היכולת כמעט להיצמד אחת לשנייה. בעתיד הלא-רחוק, צפוי כי המכוניות יוכלו לנסוע עם מרווחים מזעריים של מטר או שניים ביניהן, אך תוך שהן שומרות על מהירות גבוהה של יותר ממאה קמ”ש. צורת נהיגה זו תוודא שהכביש יכול להחזיק מספר גדול בהרבה של כלי רכב מכפי שאפשרי כיום, ובכך תוסיף דרך נוספת לצמצום הפקקים.

מלבד יכולתה של רכבת הדרכים לצמצם פקקים, היא מוסיפה גם לרמת הבטיחות של הנהגים. נהגים רבים ישתו קפה ויקראו עיתון ברפרוף תוך כדי נסיעה, ותוך שהם מסכנים את חייהם וחיי אחרים על הכביש. רכבת הדרכים תאפשר להם לעשות זאת ללא חשש.

האם רכבות הדרכים יהפכו לדרך הנסיעה העיקרית על הכבישים בשנים הקרובות? קרוב לוודאי שיש עוד זמן עד שהטכנולוגיה תיכנס לשימוש נפוץ, ולו רק בשל רמת המורכבות שלה, והצורך לספק אנרגיה לכל החיישנים ואמצעי התקשורת השונים בהם מצוידים הרכבים. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהפוטנציאל של רכבת הדרכים לשיפור הבטיחות והיעילות האנושית. איך יתייחסו חברות הביטוח לפיתוח והאם זה יכול להוביל להוזלה בביטוח המקיף?

אחרון חביב, רכבת הדרכים תאריך למעשה את היממה עבור אנשים רבים. היא תפנה זמן נוסף עבור הנהגים במהלכו יוכלו להשלים את שעת השינה הנוספת החשובה כל-כך לתפקוד היומי, לדבר עם הילד בזמן הנסיעה האוטומטית לבית-הספר, או להשקיע שעת עבודה נוספת בפרויקט בדרך חזרה הביתה. הטכנולוגיה תוסיף לחלק מהאנשים, הלכה למעשה, שעתיים ביום בהן יוכלו לעבוד ממש כאילו היו בבית. זוהי דרך נוספת בה הטכנולוגיה יכולה לשפר באופן משמעותי וממשי את חיינו.

ל