# מדוע רטוב אפו של הכלב

> אודות אפו הרטוב של הכלב (ושל חיות נוספות), וכיצד משפיע לכיוון הרוח על הישרדותם של בעלי חיים המסתמכים על חוש ריח האדם בימינו אינו זקוק בד"כ לחוש הריח לצורך הישרדותו, מה גם שאין באפשרותו לזהות את מקורות הריח וכיוונו. בהחלט יתכן שבתקופות קדומות יותר כשהיה האדם בתצורתו הקופית אפו היה מעוצב בצורה שונה שעזרה לו לשרוד בתנאים הקשים בהם היה חשוף לסכנות רבות אשר בטבע. אפים רגישים העונים לקטגוריית זיהוי…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/dog-nose-161108
- Author: רמי קינן
- Published: 2008-11-16T00:09:01+02:00
- Modified: 2009-05-10T03:37:34+03:00
- Sections: החושים, יונקים
- Topics: החושים, הריח, כלבים

## Article

אודות אפו הרטוב של הכלב (ושל חיות נוספות), וכיצד משפיע לכיוון הרוח על הישרדותם של בעלי חיים המסתמכים על חוש ריח האדם בימינו אינו זקוק בד"כ לחוש הריח לצורך הישרדותו, מה גם שאין באפשרותו לזהות את מקורות הריח וכיוונו. בהחלט יתכן שבתקופות קדומות יותר כשהיה האדם בתצורתו הקופית אפו היה מעוצב בצורה שונה שעזרה לו לשרוד בתנאים הקשים בהם היה חשוף לסכנות רבות אשר בטבע. אפים רגישים העונים לקטגוריית זיהוי כיוון הרוח קיימים בטבע אצל בעלי חיים טורפים ונטרפים לצורך הישרדותם, קרי בריחה מסכנה או השגת מים ומזון (גם טריפה) - "המתאימים שורדים" כך הגדיר דרווין. בטבע יכולת ההישרדות קובעת לחיים או למוות. לזיהוי נכון של מיקום אויב או מזון יש חשיבות עליונה. חוש הריח חשוב ביותר בתוך סבך מסתור, בלילה וממרחקים, ויתרונו הוא גם חסרונו, הוא יעיל רק מכיוון מסוים, והוא - כיוון הרוח. ריח ללא ידיעת הכיוון ממנו בא, אינו מועיל, מבלבל ומסוכן. אי לכך ישנה חשיבות עליונה בידיעת הכיוון ממנו נושבת הרוח. לרשות הכלב עומדים מספר אמצעים החיוניים להישרדותו, כאשר אפו הרטוב-לח מהווה את הגלאי החשוב ביותר המשמש הן לאיפיון הריח והן לאיפיון הכיוון ממנו מגיע. אפו של הכלב רגיש מאוד - פי 40 בערך משל האדם - ומגיב בקרירות בצד ממנה נושבת הרוח וזאת עקב התאיידות מוגברת בצד הרוח הגורמת לירידה מקומית בטמפרטורה. כלבים נוהגים להסיט פניהם עד לקרירות סימטרית או חזיתית באפם, ואז הם מול מקור הריח. גם חלקו העליון של האף רטוב וזאת על-מנת לזהות רוח הנושבת מאחור, לשם כך הכלב מרים את אפו כלפי מעלה גבוה בזווית ומעל לכל חלקי גופו, במצב זה חלקו העליון של האף הנטוי, חשוף לרוח אחורית. הריח הנישא ברוח נושא לעתים מולקולות - פרומונים שונים – מושכים, דוחים, מגנים, מסמניי דרך ופרומוניי מין. כלבים אף נוהגים ללקק את אפם על מנת להוסיף רטיבות נוספת לאף, לטעום את מולקולות הריח שדבקו לאף הלח וכדי לנקות את האף מריח ישן וכהכנה לקליטת ריח החדש. חיות מסוימות בטבע המשחרות לטרף מתגוללות בגללי חיות אחרות כדאי להסתיר את ריחם המקורי ומנסות להתקרב לקורבנם בהחבא בהשקט ונגד כיוון הרוח, וזאת משתי סיבות, מצד אחד הקורבן אינו מריח את הטורף ומצד שני הטורף מריח את הקורבן והוא בשליטה על מקומו. דוגמא זו באה להמחיש את חשיבות הריחות להישרדות בעלי החיים ואת חשיבות התנאים הסביבתיים בכלל וכיוון הרוח בפרט. בצופים למדתי שאם ברצוני לדעת את כיוונה של הרוח, ארטיב את אצבעי והרים אותה כלפי מעלה, הרוח תצנן את הצד ממנה באה הרוח, אפו של הכלב רגיש בהרבה מהאצבע והוא מותאם בטבעיות לתפקידו הכפול – איפיון הריח וכיוונו. הכלב (או כל חיה אחרת) מפנימים תחילה את כיוון הרוח, ובהמשך כל ריח שיגיע לאפו יוצלב במידע על כיוונו.