הפעמונים לא צילצלו כשדג ה-pupfish האחרון (ממשפחת הנאוויתיים) מת. העיתונים לא סיפרו כאשר העטלף pipistrelle האחרון נעלם לעד. בממוצע כל שנה נכחדים שני חולייתנים ללא פרסום, אולי בגלל שיחסית נראה הקצב איטי ולא מדגיש את הסיכון המיידי למערכות הסביבתיות בהן אנו תלויים
ביולוגים טוענים כי בהעלמות מינים רואים רק חלק מההשפעה האנושית על בעלי חיים בסביבתינו. כך על-פי חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד בתקציר שמתפרסם ב-PNAS.
בהערכה כלל עולמית מצאו ביולוגים ירידה של כ-30% בכל אוכלוסיות בעלי החוליות, שדורשת התיחסות מיידית. הפעמונים לא צילצלו כשדג ה-pupfish האחרון (ממשפחת הנאוויתיים) מת. העיתונים לא סיפרו כאשר העטלף pipistrelle האחרון נעלם לעד. בממוצע כל שנה נכחדים שני חולייתנים ללא פרסום, אולי בגלל שיחסית נראה הקצב איטי ולא מדגיש את הסיכון המיידי למערכות הסביבתיות בהן אנו תלויים.
על פי החוקרים, התמונה הכוללת מעידה על פגיעה קיצונית באוכלוסית החיות, מה שמראה מצב קשה של הכחדה בקצב מתגבר. לדברי פרופסור רודלפו דירזו: ״מצב בו מתרחשת השמדה של מינים ביולוגים בעולם כולו, גם כאשר המינים להם מתיחסים אליהם נמצאים באיזורים נידחים.”
מחקר משנת 2015 שנערך ע”י פרופ׳ פאול ארליך ועמיתים, הראה כי כדור הארץ נמצא בתקופה של הכחדה עולמית, הכחדה בקנה מידה גדול מזו של הכחדת הדינוזאורים (לפני 66 מיליון שנים).
על-פי הארגון הבין-לאומי לשימור הטבע ( Union for Conservation of Nature (IUCN)), סיכון ההכחדה תלוי מעל ראשם של41% מיני דו חיים, ו-26% מיני יונקים. האסון העולמי מתבטא גם באובדן בתי גידול, ניצול יתר של משאבים, חדירת מינים פולשים, זיהום, הרעלות ושינויי אקלים, כשלכל אלה אחריות ישירה של המין האנושי.
בניתוח מצב של Proceedings of the National Academy of Sciences שמביט מעבר להכחדת מינים כדי לספק תמונה בהירה של דילדול אוכלוסיות וצימצום שיטחי מחיה, מיפו חוקרים אזורי מחיה של 27,600 מיני עופות, דו-חיים, יונקים וזוחלים. מינים אלה מהווים כמעט חצי ממיני החוליתנים היבשתיים הידועים למדע.
על סמך נתונים אלה נערך ניתוח של אובדן אוכלוסיות על 177 מיני יונקים שנחקרו בין 1990 ל-2015. נמצא כי אוכלוסיות של יותר מ-30% מיני חולייתנים מצטמצמות ומאבדות שטחי מחיה.
מנתונים שנאספו על 177 מיני יונקים כולם איבדו כ-30% או יותר מהאזורים הגאוגרפים בהם חיו, יותר מ-40% איבדו יותר מ-80% משטחי מחיתם. האזורים המובילים באובדן כמותי הם האזורים המשווניים. המובילים באובדן שטחי מחיה הם האזורים הממוזגים. יותר פגועים הם יונקים בדרום אמריקה ובדרום-מזרח אסיה אזורים בהם יונקים גדולים איבדו יותר מ-80% משטחי מחייתם.
על פי כותבי המחקר כל זאת מסתכם בדילול עצום של מירב מגוון המינים הביולוגים בהיסטוריה של כדור הארץ״.
״האובדן העצום של אוכלוסיות ומינים משקף חוסר אמפטיה לכל חיות הבר שהיו בחברתנו משחר קיומנו״. ״זו הקדמה להעלמות של מינים רבים יותר ודרדור הסביבה הטבעית שמאפשרת את קיום התרבויות (civilization)״
נשאלת השאלה, מדוע אובדן אוכלוסיות ומינים חשוב? מלבד מה שמדענים מגדירים כ״הקדמה להכחדה המונית״, האובדן שולל מאיתנו שרותי סביבה חשובים כמו למשל העלמות דבורים פוגעת בהאבקת יבולים; אובדן כושרה של הסביבה הטבעית לטהר מים ולסלק מזיקים; אובדן מערכת סביבתית מורכבת של חיות, צמחים ומיקרואורגניזמים מובילה למערכת סביבתית נוקשה ללא גמישות ויכולת תיקון; אובדן של מידע גנטי שעשוי להיות חיוני לקיום מינים.
ארליך אומר כי: ״מצער כי צאצאינו יחסרו את התענוג האסתטי ומקור הדמיון שמספק עולם החי״.
בינתיים ההיקף הנרחב של אובדן מינים ואוכלוסיות מבהיר כי לעולם אסור לחכות כדי להתיחס לפגיעה במגוון המינים הכותבים קוראים לריסון הגורמים העיקריים להכחדה: התפוצצות האוכלוסיה האנושית וצריכת היתר. החוקרים ממשיכים וקוראים ל״התרחקות מהנחה השגויה כי גידול מתמיד אפשרי על כדור סופי״.
או כמו שאני כותב לעיתים קרובות: הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.
19 תגובות
אל דאגה. גם בעל החיים הנקרא אדם, יכחד. זה יקח כמליון שנה עד 5 מליון. שום בעל חיים לא שרד יותר. לא מאמינים. נחכה ונראה.
אסף
אתה מתווכח עם טרול עקשן ומשועמם
חבל על הזמן
לאסף
אם אין ידע על העבר, ואין ידע, (ראה תשובתי ל ל) לא יכולה להיות סטטיסטיקה כזאת (ואם יש זה לא אמין) . לא פי כיתה אלף ולא פי כיתה ב.
בפרוקי רגליים יש כאלה שהאדם דווקא עושה מאמצים כדי דווקא כן להכחיד , החל מיתושים וזבובים מעבירי מחלות ועד לפרפרים וחיפושיות שגורמות נזקים לחקלאות.
בחיידקים מוכרים למדע היום רק כ 5% מאלה שקימים בתאוריה, והמיון שלהם וגם השמות שלהם משתנים אחת לכמה שנים.
ל -ל
לא כותבים, כי לא יודעים כמה מינים נכחדו או כמה מינים בכלל חיו בתקופת הדינוזאורים.
וכנראה לעולם לא ידעו את זה , כי מה שמוצאים זה אך ורק מאובנים של חיות ספורות בלבד שהועילו בטובם לטבוע באיזו ביצה שמכילה חומרים שגורמים להם להתאבן או להשתמר.
הרי אבולוציה זאת התפתחות הדרגתית ולכן אמורים להיות לכל אחד ממאובני הדינוזאור שנמצאו במקרה הרבה מאד (מאות אלפים) של שלבי ביניים של פרה-דינוזאורים שנכחדו לפני שהמין המסויים הזה נוצר .
קודם כל הידע שיש לאדם על המינים היום הרבה יותר מהידע שישי לנו על הכחדת הדינוזאורים ובכלל על המינים שהיו אז ושנכחדו אז ויתכן שהרושם של הכחדה מהירה יותר היום הוא רק בגלל שיש יותר ידע ומעקב.
שנית גם האדם הוא חלק מהטבע והאבולוציה, ולכן זה טיבעי שיש הכחדה בגלל האדם כמו שיש הכחדה בגלל כל מין אחר שתופס את ראש שרשרת המזון ומתרבה.
שלישית האדם שומר על אינטרסים של האדם , לא בטוח שאנחנו צריכים את העטלף פיפסטרלה הזה שנכחד, סה”כ יש הרבה מיני עטלפים אחרים .
ובנוסף יש גם שימור ע”י האדם שלא היה קורה בלי האדם, ויש בעלי חיים שלא היו מתקיימים אלמלא האדם.
כל חיות המשק והמחמד שלא היו מתקיימות בלי האדם וכל הצמחים שמפותחים ע”י האדם בהנדסה גנטית ובברירה מלאכותית לא היו קיימים אלמלא האדם.
יתכן שבעתיד הקרוב או הרחוק האדם יוכל לשחזר מינים שלא היו קימים או שנכחדו (פארק היורה זה כבר לא כלכך מדע בדיוני)
כאשר האדם יצטרך לעזוב את כדור הארץ, בגלל הסבירות לאסון גלובלי וכ”ד כמו שאומר הוקינג הוא לא יקח איתו את העטלף וכנראה גם לא את הלוייתנים והכרישים כי לא יהיה כלכך נוח לכולם בתיבת הנוח \חללית, אבל אפשר יהיה לקחת DNA של היצורים האלו או שיהיה מספיק רק לדעת את הקוד שלהם .
בכל מקרה אני לא בעד השמדת מינים חס וחלילה וחושב שחשוב לשמר את המינים וסביבתם הטיבעית ככל הניתן אבל הפרופורציות צריכות להיות כאלה שבהם האדם צריך לחשוב קודם כל על עצמו ועל טובת האדם.
כייון שהתקציבים מוגבלים אז כל זמן שאנשים מתים מרעב ונכחדים ממגפות זה צריך להיות בעדיפות גבוהה יותר מאיזה עטלף עם כל הכבוד לאוהבי הטבע שגם אני בניהם.
ל – המינים הנכחדים נספרים במס׳ (לא באחוזים) שכן אנחנו יודעים לספור מיני בעלי חוליות או דגי גרם שנכחדו , קשה יותר לספור פרוקי רגליים וקשה עוד יותר לספור יצורים זעירים וחד תאיים, ואחרי כל זאת המספרים אכן מפחידים, (ראה/י התשובה לאבי .
אבי – סקרים ומחקרים הראו כי ההכחדה בגלל האנושות מהירה פי אלף (1000) מההליך הטבעי של העלמות מינים , אם נראה לך ש פי אלף זה ״הדרגתי״ אז כנראה שכולנו צריכים לחזור לכיתה ג …
כדאי לכתוב מה אחוז המינים שנכחד בהכחדה של הדינוזאורים לעומת מאז המהפכה התעשייתית. כתבה ללא נתונים מספריים (מקורבים) נתפסת כהפחדה חסרת בסיס.
לפחות לי זה גורם לא לקחת ברצינות את כל רואי השחורות ונביאי הזעם.
אבי
מה אתה אומר על זה שקצב ההכחדה בעקבות האדם הוא הרבה יותר מהר מקצב ההכחדה של הדינוזאורים?
אבל, כרגיל אצלך, אל תיתן לעובדות לשנות את דעתך!
לשומר סף
אולי מפיש לקפיש !?
אתה מתבלבל בין הכחדה הדרגתית של מינים של בעלי חיים לאורך האבולוציה לבין ארועי הכחדה גלובליים כמו השמדת כל הדינוזאורים עקב אסון גלובלי.
אפילו במהלך התפתחות האדם עצמו מונים כמה מינים של פרימטים קרובי אדם שנכחדו למשל הנארדטלים האוסטרלופיטקוס ועוד .
בין בעלי חיים אחרים יש המוני מינים שנכחדו במהלך האבולוציה ללא שום קשר לאדם ומוצאים מאובנים ושלדים שלא קיימים היום. .
ל Greps, המינים לא ״נכחדים כל כך בקלות״ אלא כמו שר׳מ האדם מכחיד אותם ,
לגורמי מחלות או חרקים כושר התרבות עצום לעומת חוליתנים ,
כושר התרבות פרושו גם ריבוי שינויים מהירים כלומר התאמה לתנאים / רעלים וכו׳
ולכן עמידותם וקישורי שרידותם גדולים בהרבה.
ל אבי – מציינים חמש הכחדות שהאחרונה בהן היתה לפני כ 65 מליוני שנים
הידועה כהכחדת הדינוזאורים,
כל החמש התרחשו בגלל ארועים טבעיים ,
ההכחדה השישית היא זו שנגרמת ישירות ע׳י פעילות שלילית של האנושות,
כלומר ניתן לעצרה ע׳י עצירת הפעילות האנושית השלילית ,
פעילות אנושית שלילית אינה ״טחנות רוח״ ובטח לא הכרח אבולוציוני …
קפיש ?
לפני שהתפתח האדם גם נכחדו מינם רבים שונים ומשונים .
זה המנגנון של האבולוציה בטבע והמלחמה נגד זה היא מלחמה בטחנות רוח.
Greps
אם לדייק – גם אבעבועות שחורות לא הוכחד לחלוטין.
מובן, תודה למשיבים.
א:
א. האדם הכחיד מחלה אחת והיא אבעבעות שחורות, את האחרות הוא מכיל בעזרת חיסונים ושמירה על היגיינה, אבל בינתיים הן פה כדי להישאר והן מתפרצות מדי פעם באיזורים עניים.
רפאל
קצב ההכחדה שאנחנו אשמים בו הרבה יותר גבוה מקצב היווצרותם של מינים חדשים. כמו ש-א אמר, זה מובהק בחוליתניים. תחשוב על היונקים – יש היום פחות מ-6000 מינים של יונקים, ולוקח מאות שנים (במקרה הטוב) לפתח מין חדש. כרבע ממיני היונקים הם היום על סף הכחדה!
Greps
יש כמובן עוד הבדלים בין המינים שניכחדים לבין אלה שאתה הייתה רוצה שיכחדו.
לדוגמה הרבה נכחדים בגלל דחיקה שלהם מאזורי מחיה, כמובן שהחיות שאתה רוצה שיכחדו מראש הם מהסוג שיכולים לחיות גם בסביבת האדם (אחרת רוב הסיכויים שהם בכלל לא היו מפריעות לך) כמו יתושים וחולדות לדוגמה.
greps
א. האדם הכחיד הרבה יותר ממחלה אחת.
ב. הרבה יותר “קל” להכחיד חוליתנים. כי יכולת ההסתגלות שלהם נמוכה יותר והם צריכים יותר זמן בשביל שינוי אובולוציוני כי אורך כל דור שלהם גדול יותר. כמובן שהם גם רגישים יותר לצייד כי הם גדולים יותר ומראש נמצאים במספרים קטנים יותר בטבע.
ג. כדי להכחיד מינים פולשים צריך שיטה בררנית שלא תפגע במינים שעליהם מנסים להגן. לא משימה פשוטה בכלל.
מצד שני מתפתחים כל הזמן מינים חדשים בזכות האבולוציה…
שאלה למבינים:
אם המינים נכחדים כל כך בקלות, כל כך פגיעים, למה האדם הכחיד רק מחלה אחת מתחילת ההיסטוריה? למה לא מכחידים את יתושי המלריה והזיקה? למה לא מכחידים מינים פולשים באיזורי הפלישה?