# איך מתגברת האבולוציה על גידולים ממאירים?

> שדים טסמנים מתים ממגיפה של גידולים סרטניים מדבקים. המין עובר אבולוציה מהירה המביאה להקדמת הבגרות המינית ומאפשרת לנקבות להרות בגיל צעיר, לפני שימותו מהמגיפה בדרום אוסטרליה ובטסמניה חי טורף כיסני. צריחותיו ה"חורקניות", צורתו המוזרה ומיזגו הגרוע נתנו לו את שמו העממי: 'השד הטסמני'. אחרי שהטורף הגדול - זאב הכיס - הוכחד, נשאר השד-הטסמני הטורף הגדול (להוציא את הדינגו שהוא "התפראות" של כלבי בית). בשנים האחרונות נוצר חשש להמשך קיומו של…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/devil-facial-tumor-and-evolution-1208086
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2008-08-12T00:25:10+03:00
- Modified: 2008-11-16T23:00:49+02:00
- Sections: אבולוציה בפעולה, יונקים
- Topics: אבולוציה בפעולה, אוסטרליה, השד הטסמני, חיות כיס

## Article

שדים טסמנים מתים ממגיפה של גידולים סרטניים מדבקים. המין עובר אבולוציה מהירה המביאה להקדמת הבגרות המינית ומאפשרת לנקבות להרות בגיל צעיר, לפני שימותו מהמגיפה בדרום אוסטרליה ובטסמניה חי טורף כיסני. צריחותיו ה"חורקניות", צורתו המוזרה ומיזגו הגרוע נתנו לו את שמו העממי: 'השד הטסמני'. אחרי שהטורף הגדול - זאב הכיס - הוכחד, נשאר השד-הטסמני הטורף הגדול (להוציא את הדינגו שהוא "התפראות" של כלבי בית). בשנים האחרונות נוצר חשש להמשך קיומו של הטורף המיוחד. החל מ- 1996 תוקפת את השדים מגפה שקיבלה את השם "גידול פני השד" (devil facial tumor). גידולים סרטניים מדבקים תוקפים את השדים והורגים בהם. הגידולים מתפתחים באיזור הפנים והפה, גורמים לעיוותים שמונעים מהחיות לאכול, ובסופה של תקופת רעב וסבל השד מת. הנתקפים במחלה, רובם ככולם, מתים בגיל שנתיים עד שלוש. לא ברור מהו הגורם לסרטן, אבל רבים מהחוקרים מאשימים את ההשפעה האנושית, שכן מסתבר כי ככל שאוכלוסיות השדים רחוקות מאוכלוסיות אנושיות כך גם פוחתת הופעת המגפה. כדי למנוע את הכחדת השדים, הועברו קבוצות לאיים מבודדים בתקווה שתוך זמן מה ניתן יהיה לזהות את גורם המחלה, לטפל, לרפא ולמנוע את המשך התפשטותה. הסיכון לאוכלוסיות השד-הטסמני הביא את הרשויות האוסטרליות והטסמניות – מועצת המחקר האוסטרלית, האוניברסיטה האוסטרלית הלאומית והממשלה הטסמנית - לעסוק בחקר מחזור החיים של השד-הטסמני, במסגרת התכנית Save the Tasmanian Devil. הזואולוגית מנה ג'ונס (Menna Jones) פירסמה ביולי האחרון את תוצאות מחקרה בכתב העת המדעי והמוערך, Proceedings of the National Academy of Sciences. ג'ונס כותבת ומתארת את המסקנות אליהן הגיעה ואת הממצאים המתארים "התהוות אבולוציונית לנגד עינינו". שד-טסמני בריא חי כשש שנים. בגיל שנתיים-שלוש (במשקל כ 10- 15 ק"ג) הוא מגיע לבגרות מינית ומתרבה. אלא שבעקבות המחלה, אפילו נקבות שממליטות בגיל שנתיים לא יספיקו לגדל את הוולד, וכך הסכנה שבמגפה גדלה ומאיימת להשמיד את השדים. כאן "באה האבולוציה ופועלת" לטובת קיומו של המין הביולוגי. הברירה הטבעית נוטה לטובת הפרטים שמתבגרים (מינית) מהר יותר. צעירי השדים מתבגרים מינית במהירות גדולה יותר ומתחילים להתרבות כבר בתום השנה הראשונה לחייהם (כשמשקל גופם אינו עולה על 6 ק"ג). בדרך זו ההתבגרות המהירה "משיגה" את קצב התפתחות המגיפה וכך ניתנת למין הזדמנות להמשיך ולהתקיים. ג'ונס מציינת כי "לידיעתה זהו מקרה ראשון בו מחלה מדבקת גורמת להקדמת הבגרות המינית אצל יונקים". ההערכה היא כי ללא "התרגיל" האבולוציוני היו השדים-הטסמנים נעלמים תוך 25 שנים. ההתפתחות האבולוציונית המפתיעה נותנת לחוקרים מרווח זמן לפתח אמצעי שיעצור את המגיפה ויאפשר לאוכלוסיות השד-הטסמני להמשיך ליילל, לצווח ולריב בינם לבין עצמם.