# ‫מדעי הבריאות – להעיף ראשים / רוקסן חמסי‬

> בזמן שמספר גדל והולך של מדינות בארה"ב מתירות בחוק את השימוש במריחואנה למטרות הנאה, חוקרים מודאגים מן ההשלכות הבריאותיות קצרות הטווח וארוכות הטווח של שינוי המדיניות מריחואנה היא סם הרחוב הפופולרי והזמין ביותר בארה"ב. במסגרת סקרים שנעשו ברחבי ארה"ב ענו 48% מן הנשאלים שהם ניסו את הסם במהלך חייהם ו-6.5% מן השמיניסטים הודו שהם משתמשים בו באופן יום יומי. לפיכך, אין זה מפתיע שבבחירות הכלליות בנובמבר 2012 התירו מדינות וושינגטון…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/decapited-0209138
- Author: סיינטיפיק אמריקן ישראל
- Published: 2013-09-21T00:05:11+03:00
- Modified: 2022-04-08T19:10:48+03:00
- Sections: המוח - דיכאון והתמכרויות, טכנולוגיה ישראלית בחלל
- Topics: הזיות, מריחואנה, סמים, קנביס

## Article

בזמן שמספר גדל והולך של מדינות בארה"ב מתירות בחוק את השימוש במריחואנה למטרות הנאה, חוקרים מודאגים מן ההשלכות הבריאותיות קצרות הטווח וארוכות הטווח של שינוי המדיניות מריחואנה היא סם הרחוב הפופולרי והזמין ביותר בארה"ב. במסגרת סקרים שנעשו ברחבי ארה"ב ענו 48% מן הנשאלים שהם ניסו את הסם במהלך חייהם ו-6.5% מן השמיניסטים הודו שהם משתמשים בו באופן יום יומי. לפיכך, אין זה מפתיע שבבחירות הכלליות בנובמבר 2012 התירו מדינות וושינגטון וקולורדו לראשונה בהיסטוריה של ארה"ב את השימוש במריחואנה למטרות הנאה, וזאת אף שהלגליזציה איננה מלאה והיא כוללת רק את בני ה-21 ומעלה ומתירה שימוש רק בכמויות מוגבלות של החומר. פעילים למען לגליזציה של מריחואנה מצפים ששינויים חוקתיים דומים יתרחשו במדינות אחרות של ארה"ב בעתיד הקרוב. הצלחותיהם של הניסויים בשימוש במריחואנה למטרות רפואיות סללו את הדרך ללגליזציה נרחבת יותר של גראס. שמונה-עשרה מדינות בארה"ב והמחוז האוטונומי של קולומביה (שבו שוכנת הבירה וושינגטון) מתירים כיום את ההחזקה ואת השימוש במריחואנה למטרות רפואיות. רופאים במדינות אלה רשאים לרשום קנביס לטיפול או להקלה על כאבים ועל תסמינים אחרים במגוון רחב של מחלות, החל מברקית (glaucoma), מחלה הפוגעת בעצב הראיה, ועד לדיסמנוריאה (כאבי מחזור חמורים). מקצת חולי הסרטן מעשנים גראס כדי להקל על הבחילות ועל הכאבים הכרוכים בטיפולים הכימותרפיים, וחולי טרשת נפוצה מסתמכים על הצמח כדי להקל על הקשחת השרירים האופיינית למחלה. למרות שרופאים רבים מסכימים שמריחואנה בטוחה דיה כדי לשמש להקלה זמנית של התסמינים במחלות אלה, ההשלכות של שימוש ארוך טווח בגראס למטרות בילוי אינן ידועות. חוקרים חוששים שהן שימוש קצר-טווח והן שימוש ארוך-טווח בסם יכול להוביל לפגיעה בגוף ובמוח. הפופולריות הרבה של מריחואנה בקרב בני נוער מעלה חששות נוספים, שכן יתכן שהסם יכול לפגוע בהתפתחות התקינה של המוח בזמן תהליך ההתבגרות. חמור מכך, שיטות גידול חדשות של קנביס סטיבה (Canabis sativa), הצמח שממנו מופקת המריחואנה, הובילו לעליה דרמטית בריכוז החומר הפעיל בעלים, וכתוצאה מכך, בהשפעות הנובעות מן השימוש. מומחים שונים טוענים שהשימוש בעשבי-על אלה יוביל לעליה בהיקף ההתמכרות לקנביס. לבסוף, למרות שהמומחים עדין חלוקים בדעותיהם כיצד תשפיע הלגליזציה של מריחואנה על הבטיחות בכבישים, מחקרים שונים מראים שהסם גורם להאטה במהירות התגובה ובהערכת המרחק של נהגים. על אף העדויות המחקריות, החוקים החדשים המתירים שימוש במריחואנה למטרות רפואיות או למטרות בילוי אינם עוסקים בסכנות הפוטנציאליות. לנכש את העשבים בין אם מגלגלים אותה לג'וינט או ממצים אותה בחמאה בספייס קוקיס, מריחואנה משנה באופן קיצוני את ההתנהגות ואת המודעות. החומר הפסיכואקטיבי במריחואנה, טֶטרַהידרוֹקַנַבּינוֹל, הידוע גם כ-THC, הוא בעל מבנה מרחבי דומה לזה של מולקולות של אֶנדוֹקָנַבּינוֹאיד שהגוף מפריש באופן טבעי. מולקולות אלה נקשרות לקולטן הקנבינואיד בתאי המוח ועוזרות לווסת את התיאבון, את מצב הרוח ואת הזיכרון. המבנה המרחבי של מולקולת THC מאפשר גם לה להקשר לקולטני הקנבינואיד. "אחרי הכול”, מתבדח מדען המוח ג'יאווני מַרסיקַנוֹ מאוניברסיטת בורדו בצרפת, “הקולטן אינו מצוי במוח רק כדי שנוכל לעשן מריחואנה". כש-THC נקשר לאחד מן הקולטנים הוא יוצר תגובת שרשרת המתבטאת במעבר של אותות בתאי העצב הגורמים לרמות גבוהות באופן חריג של שליחים עצביים מסוימים, ולרמות נמוכות באופן חריג של שליחים עצביים אחרים (שליחים עצביים הן המולקולות שבאמצעותן תאי העצב מתקשרים זה עם זה). התוצאה היא התחושה הידועה כ"הי" או "סוטול". העולם נראה פתאום נפלא, ואוכל רגיל נעשה טעים באופן יוצא דופן. לרוב, המשתמשים חשים שמחים, רגועים ומהורהרים, למרות שתוצאות בלתי רצויות כמו פַּרַנויה ועצבנות, נפוצות גם כן. בנוסף, מריחואנה משנה באופן זמני כמה יכולות מנטליות כמו זיכרון או יכולת תשומת לב. לדוגמה, עשרות מחקרים הראו שבהשפעת מריחואנה הנבדרים ביצעו פעולות הקשורות לזיכרון העבודה באופן גרוע יותר מאנשים בקבוצת הביקורת (זיכרון העבודה הוא חלק מן הזיכרון לטווח קצר המאפשר להחזיק מידע במודעות ולהשתמש בו כדי להנחות את אופני הפעולה). המשתתפים בניסוים אלו חוו קושי גדול יותר מאשר בני אדם רגילים לזכור סדרה אקראית של מילים או לשנן רשימת מספרים. מחקרים נוספים הראו שמריחואנה מקהה את כושר ההתרכזות, מחלישה את הקואורדינציה המוטורית ומקטינה את היכולת לסרוק מכשולים המצויים בסביבתו של הנבדק. שינויים קוגניטיביים מתונים אלה אינם חשובים אם המשתמש נשאר שרוע על ספה, אך הסיפור משתנה כשאותו אדם מחליט לנהוג בהשפעת הסם, למשל. בהדמיות ובמחקרים קשורים נמצאה עליה בזמן התגובה ובזמן העצירה ויכולת נמוכה יותר לעבור בין נתיבים באופן בטוח. למרות זאת, החוקרים עדין חלוקים בדעתם לגבי הריכוז הקריטי בדם של החומר הגורם לעליה בסיכוי להיות מעורבים בתאונת דרכים. מחקר שנערך בשנת 2009 מצא עליה בהסתברות להיות מעורבים בתאונה אם רמת THC בדם גבוהה מ-5 ננו-גרם למיליליטר של דם. עדויות שונות מורות שריכוז כזה מוביל לפגיעה ביכולת הנהיגה הדומה לזו של ריכוז אלכוהול בדם של 0.08%, הגבול החוקי לנהיגה תחת שכרות. בדרך כלל די בכמה שאיפות מג'וינט כדי שריכוז ה-THC בדם יגיע לרמה זו. לפיכך, המצביעים במשאל העם בוושינגטון קבעו את הריכוז של 5 נ"ג/מ"ל כגבול העליון המותר בזמן נהיגה. ואולם, ישנו מכשול טכני לאכיפת החוק. שלא כמו אלכוהול, אי אפשר לגלות מריחואנה בבדיקה בלתי פולשנית פשוטה כמו זו הנעשית בעזרת ה"ינשוף". כדי לזהות מריחואנה יאלצו השוטרים לבדוק את דמו של הנהג, דבר המצריך לרוב צו מפורש. “כיום אין אמצעי המאפשר לשוטרים בשטח לבדוק את רמת המריחואנה בדם של מי שחשוד כנוהג תחת השפעת הסם בזמן רלוונטי," אומר פול אַרמֶנטַנוֹ (Armentano) סגן מנהל הארגון כלל-אמריקני הממוקם בוושינגטון שעוסק ברפורמת חוקי הקנביס ודוגל בלגליזציה מלאה של מריחואנה. במקום להסתמך על בדיקות דם, ארמנטנו מציע שהשוטרים יבדקו את יכולת הקואורדינציה של הנהגים ויחפשו ריח של מריחואנה הנודף מן המכונית. אותות עשן למרות שקל לבדוק במעבדה את ההשפעות המידיות של המריחואנה, קשה יותר לחקור מהן השפעותיו ארוכות הטווח של הצמח על הגוף ועל המוח. עד עתה התוצאות, הנתונות לפרשנויות שונות, מורות בעיקר על הצורך בזהירות. במחקר שערכה לאחרונה הפסיכולוגית הקלינית מדליין מאייר מאוניברסיטת דיוק ועמיתיה נבדקו נתוניהם של 1,037 אזרחי ניו-זילנד. החוקרים מצאו שאנשים שהחלו להשתמש בגראס בגיל צעיר והמשיכו להשתמש בו באופן תדיר לאורך השנים, חוו ירידה של שמונה נקודות במנת המשכל (IQ) שלהם עד שהגיעו לגיל 38. לשם השוואה, מנת המשכל של אלה שלא השתמשו במריחואנה בכלל עלתה בנקודה אחת לאורך אותה תקופה. בחינה מחודשת של הנתונים מניו-זילנד שנעשתה בידי אולה רוגברג ממכון רגנר-פריץ למחקר כלכלי באוסלו מצעה שאפשר להסביר את ההבדל במנת המשכל באמצעות גורמים חברתיים-כלכליים בלבד וללא קשר לשימוש במריחואנה. מי שמתחיל לעשן מריחואנה בגיל צעיר הוא בדרך כלל פחות אינטליגנטי מלכתחילה. אפילו אם זה נכון, טוענת מאייר, תוצאות המחקר מראות שהירידה במנת המשכל הייתה גדולה יותר אצל מי שהתחיל לעשן גראס כמתבגר בהשוואה למי שהחל להשתמש בגראס כמבוגר, מה שמורה על השפעה מצטברת שאינה תלויה במנת המשכל עצמה. לדעתה, תוצאה זו מדגישה את הצורך להילחם בתופעת השימוש במריחואנה בקרב הנוער. דו"ח של האגודה האמריקנית לרפואה התמכרותית שפורסם ב-2012 טוען שהעלייה בריכוז החומר הפעיל במריחואנה במהלך השנים האחרונות הובילה, ככל הנראה, לעליה חדה בהתמכרות לקנביס בקרב מתבגרים. בין השנים 1993 ו-2008 קפץ ריכוז ה-THC במריחואנה שתפסה המשטרה מריכוז של 3.4% לריכוז של 8.8%. במקביל, בין השנים 1992 ו-2006 הרקיעו ב-188% מספר הפניות לבתי חולים ולמוסדות גמילה עקב שימוש-יתר במריחואנה. שיעור הפניות עקב שימוש באלכוהול, לעומת זאת, ירד ב-64% אחוזים בתקופה המקבילה. חוקרים אחרים בחרו שלא להתמקד ברמות ה-THC אלא בסכנות של חשיפה ממושכת לתוספים המצויים במריחואנה שנקנית ברחוב. מכיוון שמריחואנה נמכרת בדרך כלל במשקל, סוחרים רבים מנסים להעלות את רווחיהם על ידי הוספת של חול או גרגירי זכוכית לסחורה שלהם. שאיפה של גרגירים אלה לאורך זמן ממושך יכולה לגרום לדלקת של רקמת הריאה ואף לצלקות בה. מחקר שנערך בקרב 5,000 אמריקנים שפורסם ב-2012 לא מצא ירידה בתפקוד הריאות בקרב נבדקים שנהגו לעשן ג'וינטים פעמיים או שלוש בחודש במשך יותר מעשרים שנה. ואולם, מבצעי המחקר מדגישים שהם לא בדקו את השפעתו של שימוש יום-יומי בגראס על תפקוד הריאות. "מישהו צריך לבצע את המחקר הזה אם מריחואנה עומדת להיעשות חוקית או אם עומדים להרחיב את השימוש בה למטרות רפואיות" אומר מארק פלטשר, אפידמיולוג מאוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו ואחד ממבצעי המחקר. כמה ממתנגדי הלגליזציה של מריחואנה מודאגים שמא ההקלה ברגולציה של מריחואנה רפואית תוביל למתירנות גוברת גם ביחס לשימוש במריחואנה למטרות הנאה. במדינות ארה"ב שבהם הותר השימוש במריחואנה למטרות רפואיות אין פיקוח ואכיפה של איכות ובטיחות המריחואנה ושל רמות ה-THC בה. באוקלנד שבקליפורניה חולים יכולים לגשת עם מרשם למרכז החלוקה המקומי שבו מובטחת איכות החומר שהם קונים. לעומת זאת, במקומות אחרים במדינה חולים קונים את מנת המריחואנה שלהם בכל מיני עסקים זעירים לא מפוקחים או ברחוב. הסיבוב הבא בקרב על הלגליזציה של המריחואנה במדינות נוספות בנוסף לוושינגטון ולקולורדו ייערך ככל הנראה בעוד שלוש שנים בבחירות הבאות לנשיאות של 2016. עד אז, יש לחוקרים זמן רב על מנת לרדת לשורש הדברים __________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ על המחברת רוקסן חמסי (Khamsi) היא עורכת חדשות בכירה בכתב העת נייצ'ר מדיסין. בעבר היא כתבה בכתבי העת ניו סיינטיסט, אקונומיסט, ואירד ניוז וחדשות הטכנולוגיה של MIT. אפשר לעקוב אחריה בטוויטר בחשבון rkhamsi@ [הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל](http://sciam.co.il/archives/6844)