# מת כמו דודו (‪(DODO

> כנס בינלאומי המתקיים בימים אלה בקטאר דן בשאלה האם יש להציל מינים בסכנת הכחדה בכל מחיר בימים אלה מתקיים בדוחה (קטאר) כנס האמנה העולמית לפיקוח על מסחר במינים בסכנה, Convention on International Trade in Endangered Species ‫- CITES. בכנס, בין היתר, הצעות לאסור על המסחר (והדייג) של טונה (כחולת סנפיר), איסור המסחר בעורות דובי-קוטב, איסור דייג ומסחר בכרישים, איסור קציר אלמוגים ועוד איסורים והגבלות, מנגד עומדת לדיון בקשה של טנזניה…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/deade-like-%e2%80%aadodo-1703104
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2010-03-17T00:13:31+02:00
- Modified: 2010-03-18T01:15:28+02:00
- Sections: בע"ח בסכנת הכחדה
- Topics: בעלי חיים בסכנת הכחדה, שימור

## Article

כנס בינלאומי המתקיים בימים אלה בקטאר דן בשאלה האם יש להציל מינים בסכנת הכחדה בכל מחיר בימים אלה מתקיים בדוחה (קטאר) כנס האמנה העולמית לפיקוח על מסחר במינים בסכנה, Convention on International Trade in Endangered Species ‫- CITES. בכנס, בין היתר, הצעות לאסור על המסחר (והדייג) של טונה (כחולת סנפיר), איסור המסחר בעורות דובי-קוטב, איסור דייג ומסחר בכרישים, איסור קציר אלמוגים ועוד איסורים והגבלות, מנגד עומדת לדיון בקשה של טנזניה וזמביה לאפשר מכירת חטי-פילים (שנהב), בדיונים שיאשרו או יאסרו מסחר, דיונים שבהם יכריזו על מינים בסכנה, מעורבים גורמים פוליטים ופיננסים שונים (ומשונים), גורמים שלא תמיד שוקלים את טובת הטבע והסביבה, לפניהם יש להציג את צרכי השימור והשמירה באופן שיובנו … בהיבט כלכלי ! לפני ארגונים מקומיים ועולמיים עולה לעיתים השאלה, מתי מכריזים על מין בסיכון, מה רמת הסיכון, מתי מכריזים על מין כנכחד? מתי מפסיקים להפנות תקציבים לשמירה או להצלה על מין? לאירגון העולמי לשמירה על הטבע (International Union for Conservation of Nature (IUCN אין נהלים קבועים וברורים וברוב המקרים ניסמכות החלטות על דיווחים מקומיים. הדוגמא הידועה למין שנכחד בתקופתנו (כמעט) היא עוף הדודו, ומכאן גם הביטוי השגור בפי שומרי טבע שמתיחסים למין חסר סיכויי השרדות - "מת כמו דודו". לפני באי הכנס מובאים שמות ומספרים ועליהם להחליט ולפסוק, אחד השמות (המינים) שמוזכר בכנס הוא הטריטון הקיסרי (הפרסי) Neurergus kaiseri שעל פי ההערכה נותרו רק בודדים ממנו בשטח של כ 10קמ"ר, שמאוים בגלל איסופו למכירה כ"חיית-מחמד". מקום חיותו בפרס מקשה על איסוף וקבלת נתונים אמיתיים. מין אחר ש"יצר בעיה" הוא הנקר השנהבי (אמריקה) ivory-billed woodpecker. אחרי שהוכרז כנכחד מזה שני עשורים, הופיעו ידיעות על תצפיות בעוף …? אצלנו נחשב הנמר כניכחד עד 1970, אז הסתבר כי מס' פרטים חיים בטבע. אז איך ומתי מכריזים על מין כנכחד? איך מסווגים את הסכויים לשרידותו של מין ואת מיקומו במדד הסיכון? קבוצת חוקרים אוסטרליים מנסים לקבוע מסמרות שיהוו תקן לקביעות הנ"ל, מאין תקנות שיהוו מדריך לקביעת מצבו של מין ביולוגי, תקנות מחמירות שיתקבלו ע'י ה אירגון העולמי לשמירת הטבע, (IUCN) ויעזרו לעדכן את ה"רשימה האדומה" של מינים בסכנה, שכן, מאות מליוני דולרים מושקעים בשימור ובשמירת מינים בטבע, לפעמים מתקיימת פעילות השבה של מינים, - כמו פעילויות השבת הראמים, הפראים, האיילים, היענים ואחרים אצלנו, פעילויות שעלותן גבוהה ולא תמיד קיים סיכוי להצלחה, כלומר גם השקעה כספית גבוהה אינה מבטיחה הצלחה בשימור ושמירה על מין שהולך ונכחד או הצלחה בהשבת מין לטבע. שוב נזכיר את הנמרים, העזניות, הפרס, חתולי-החולות ואחרים, אצלנו, מינים שלמרות נסיונות שימור והשבה נעלמים מהנוף הישראלי. חוקרים אוסטרליים בהדרכת טרייסי רות Tracy Rout מאוניברסיטת מלבורן פרסמו נייר עמדה ב-Conservation Biology. בנייר טוענים החוקרים כי בעזרת "מדד סיכון" ניתן יהיה לחסוך בהוצאות בנסיונות שימור מין ללא סיכוי, הוצאות שיופנו לשימור מין שסיכוייו לשרוד גבוהים יותר. כלומר "מדד הסיכון" יראה מתי הגיע הזמן לוותר ולחדול מנסיונות שימור, ה ד ו ד ו משמש כמודל שכן (לחוקרים) ברור כי גם אם יש סיכוי להשיב את הדודו, ‫(בעזרת שיכפול גנטי), ההוצאות אינן מצדיקות את המאמץ ויש להפנותן לשימור מינים קיימים. הכרזה על מין כנכחד משמעותו כי : לא יהיו יותר הוצאות לשמירתו, אבל מה אם אחרי הכרזתו כנכחד מסתבר כי … המין קיים? ההכרזה והפסקת השמירה תיתן את ה"דחיפה" הסופית להכחדתו, מינים רבים הוכרזו כניכחדים ואחר כך היתגלו "מחדש", מה שידוע כ"מיני לזרוס" Lazarus taxon ע"'ש הארוע בו החזיר ישו את לזרוס לחיים‫ - כדוגמת הנקר השנהבי באמריקה, נמר אצלנו ואחרים. אירגון השמירה הבין לאומי מכריז על מין כנכחד כאשר "אין ספק כי הפרט האחרון מת", הגדרה שאינה ברורה שכן היו מקרים בהם היה דיווח על "מות הפרט האחרון", דיווח שהסתבר כמוטעה, טעות שעלולה לגרום להפסקת מאמצי שימור וכתוצאה מכך … הכחדה ! טעות שנגרמת כתוצאה מ"הכרזה שרירותית". החוקרים האוסטרליים פיתחו דגם שמתחשב בתצפיות (במין בסכנה), במספר התצפיות המוצלחות, כמו גם בתצפיות עקרות ובזמן שעבר מהתצפית (הפוריה) האחרונה. נתונים שישמשו לחישוב ההסתברות של קיימות המין, חישוב שישולב במסגרת העלות להמשך השימור, מול הפסקתו ומול סיכויי ההצלחה. הדגם שמוצג כנתונים מתמטיים נותן תמונה ברורה למי שצריך להחליט. כלומר : אם עד היום היתה "הרשימה האדומה" מבוססת על הצהרות, החוקרים מבקשים לבססה על כמויות, אם עד היום היו מעורבים "רגשות" החוקרים מציעים להסתמך רק על מספרים. הגישה המוצעת מצביעה על זרם גדל בין אנשי השימור, גישה "קרה" שמודדת את הנתונים במספרים ברורים ובשיקולים כספיים של כדאי ולא כדאי, גישה "כספית" שתהיה ברורה יותר עבור מקבלי החלטות (תקציביות), כמו גם עבור הקהל הרחב שיוכל להבין מדוע מופנים תקציבים לשימור מין מסוים, בעולם (אנושי) בו הגורם המשמעותי ביותר, המובן ביותר לרוב האוכלוסיה, הגורם שמשפיע יותר מכל על מקבלי החלטות הוא … כסף, בעולם "כספי" יש צורך להשתמש במושגים מתמטיים, שכבר אמרנו בעבר כי לשימור ושמירת הטבע יש ערך כלכלי וככזה יש להציגו !