# חשבנו שנפטרנו מתעלת הימים הירדנית, אז חשבנו. הבנק העולמי עדיין חושב אחרת

> ‫"‬מה הוא קופץ?" שואל ד"ר אסף רוזנטל על תגובתו של נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, שהיה בעבר מנכ"ל משרד האנרגיה שביטל את פרויקט תעלת הימים המקורית בשעה "טובה", אחרי זמן רב, פורסמו מסקנות סקר ההיתכנות מטעם הבנק העולמי להקמת תעלת הימים ממפרץ אילת לים המלח (הבנק העולמי כותב מפרץ עקבה ולא אילת). כתגובה לפרסום הוציא נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, הודעה לעיתונות ובה הוא קורא לממשלת ישראל "לאמץ…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/dead-sea-red-sea-canal-200113
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2013-01-20T00:00:15+02:00
- Modified: 2013-01-20T00:06:23+02:00
- Sections: שמירת טבע
- Topics: הבנק העולמי, ים המלח, תעלת הימים

## Article

‫"‬מה הוא קופץ?" שואל ד"ר אסף רוזנטל על תגובתו של נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, שהיה בעבר מנכ"ל משרד האנרגיה שביטל את פרויקט תעלת הימים המקורית בשעה "טובה", אחרי זמן רב, פורסמו מסקנות סקר ההיתכנות מטעם הבנק העולמי להקמת תעלת הימים ממפרץ אילת לים המלח (הבנק העולמי כותב מפרץ עקבה ולא אילת). כתגובה לפרסום הוציא נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, הודעה לעיתונות ובה הוא קורא לממשלת ישראל "לאמץ את מסקנות הבנק העולמי", וממשיך כי "יש לברך על החלטת הבנק המציעה תוואי חדש לתעלת הימים - מים המלח לים סוף". האמנם ? ‫(‬מענין כי הכוונה היא למפרץ אילת שהבנק העולמי קורא לו מפרץ עקבה ואוריאל לין מתיחס לים-סוף. מעט ידע בגאוגרפיה אינו מזיק). נזכיר כי אוריאל לין שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות היה בין האחראים להחלטה להפסקת מיזם תעלת הימים שתוכנן בין הים התיכון לים המלח, זאת לאחר שכבר בוצעו עבודות בכ-100 מליון דולר - בכסף שנאסף במגבית בארה"ב. עכשיו כותב לין כי "לתעלה כזו, מעבר לחשיבותה האסטרטגית תהיה חשיבות עצומה בפיתוח הכלכלה האזורית, הצלת ים המלח, מתן דחיפה ושגשוג למפעלי התיירות סביב ים המלח ולאקולוגיה של הסביבה כולה." לדבריו, "היא בוודאי תהיה אחת מיצירות המופת של ישראל ויש לקוות כי רשויות המדינה וממשלת ישראל תאמצנה אותה במהירות ואף תעניק דחיפה ליישומה." אז מה השתנה מהתקופה בה היה מנכ"ל? מדוע מיזם שעולה פי שלושה חשוב יותר מהמיזם שנעצר? אוריאל כותב כי תהיה "דחיפה לאוקולוגיה של הסביבה כולה" מהיכן הוא שואב את ההבל? עברתי על פרסום הבנק העולמי וראיתי כי הערכת העלות היא כ-10 מיליארד דולרים, וכי "חצי מהסכום "יתרם" ע"י ירדן וישראל" זאת אחרי שממשלת ירדן הודיעה כי לא תשתתף במיזם. הרבה טבלאות שרטוטים ומפות מתארים את ההיתכנות הכלכלית החיובית. בפרסום כתוב כי "נבדקו חלופות", אבל התייחסות לחלופה של הובלת מים מהים התיכון אין. כתוב כי נבדקו ההשלכות הסביבתיות והחברתיות וכי המיזם "יהווה סיכון לעשרות אתרים ארכיאולוגיים ואתרי טבע" וכי "קיים סיכון של המלחת המים בעמק הערבה". כתוב גם כי "הזרמת התמלחות לים המלח יגרמו לפריחת אצות ולגושי גבס שיכסו את המים". במילים אחרות קיים סיכון סביבתי משמעותי והרכב מי ים המלח ישתנה. כמו כן (כמובן), אין התיחסות לנזק הסביבתי שיתהווה בעקבות מחנות עבודה ותחנות חניה לצמ"ה שיוקמו לאורך הערבה (הירדנית) לצורך הקמת המיזם. ושוב לא נבדקה החלופה הנכונה - ים תיכון לים המלח. מענין אם אוריאל לין ראה את המפה שמתארת את המובל שכולו בצד הירדני? לכן נשאלת השאלה "מה הוא קופץ"? מדוע הופסק המיזם להובלת מים מהים התיכון? [היום יש קבוצת יזמים שמנסים לקדם את המיזם בתוואי נכון](https://www.hayadan.org.il/1108093). עלותו של מיזם ים התיכון היא שליש מעלות "מובל השלום" והשלכותיו הסביבתיות ניתנות לניטור. מיזם זה גם יספק חשמל להתפלת מים, יחיה את הירדן הדרומי ויזרים מים לים הגוסס. נוסיף עוד כי בסקר הנ"ל מופיעה פסקה בה כתוב "לא יהיה זה נכון לבדוק את היתכנות המיזם ע"י "פילוט" שכן גם "פילוט" קטן מסכן את הסביבה". חבל להכביר במילים שכן הרוב כבר נכתב. לכן נזכיר רק כי בסקר לא נבדקה חלופת ים-תיכון. סקר הבנק העולמי מצביע על הסיכונים הסביבתיים ללא מתן פתרון. המובל לכל אורכו מתוכנן בצד הירדני בעוד שממשלת ירדן נסוגה מהשתתפותה. הנטיה למובל השלום (במקום החלופה) היא פוליטית ובטח לא סביבתית, לכן כדאי כי "הקופצים" יתעמקו באפשרויות ובחלופות הגיוניות, סביבתיות ופחות יקרות.