# היום יום דארווין: צ'ארלס דארווין כסמל לחגיגה של מדע ואנושיות

> 12 בפברואר הוא יום הולדתו של צ'ארלס דארווין. במלאת לו 197 שנים מתרבות החגיגות ברחבי העולם, שיגיעו לשיאם בשרוסברי, בריטניה ב-2009 אבי בליזובסקי, חלק מהכתבה מתורגם באישור מאתר Darwin Day הודות לתנועת "התכנון התבוני" יוצאים מגיניה של תורתו של צדארלס דאורוין אודות הברירה הטבעית החוצה ומארגנים מאות אירועים ברחבי העולם. יום ההולדת ה-197 של דארווין הוא הזדמנות להכיר את עבודתו החשובה של דארווין. "המאמינים באבולוציה חייבים לקום ושיתחילו לספור אותם"…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/darwin-day-2006-120206
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2006-02-12T00:00:00+02:00
- Modified: 2013-03-16T17:53:19+02:00
- Sections: אבולוציה בפעולה
- Topics: אבולוציה בפעולה, אבולוציה וחינוך, דארווין, התכנון התבוני, יום דארווין, משפט הקופים בדובר

## Article

12 בפברואר הוא יום הולדתו של צ'ארלס דארווין. במלאת לו 197 שנים מתרבות החגיגות ברחבי העולם, שיגיעו לשיאם בשרוסברי, בריטניה ב-2009 אבי בליזובסקי, חלק מהכתבה מתורגם באישור מאתר Darwin Day הודות לתנועת "התכנון התבוני" יוצאים מגיניה של תורתו של צדארלס דאורוין אודות הברירה הטבעית החוצה ומארגנים מאות אירועים ברחבי העולם. יום ההולדת ה-197 של דארווין הוא הזדמנות להכיר את עבודתו החשובה של דארווין. "המאמינים באבולוציה חייבים לקום ושיתחילו לספור אותם" אומר ריצ'ארד לוונטל, מנהל מוזיאון הארכיאולוגיה והאנתרופולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה, לסוכנויות הידיעות איי.פי. "אבולוציה היא המודל המניע את המדע. זה הזמן להכיר בזאת." אמר. דארווין, נולד באנגליה ב-12 בפברואר 1809 ומת ב-1882. בגיל 50 הוא פרסם את "מוצא המינים". מסקנתו היתה שהיצורים התפתחו במשך הזמן, אליה הגיע כחלק מסדרת תגליות זואולגיות וגיאולוגיות אותן ביצע במהלך מסע סביב העולם שארך חמש שנים. תנועת התכנון התבוני מבקשת לכפור במסקנותיו בטענה שהיצורים כה מורכבים מכדי שיוכלו להיווצר באופן טבעי והיתה מחויבת התערבות בידי סוג מסוים של יצור תבוני. המבקרים של תיאוריה זו אומרים כי מדובר בבריאתנות דתית המוסוית תחת שיח מדעי לכאורה. תומכי התכנון התבוני ספגו הפסדים במספר תביעות בפנסילווניה וג'ורג'יה אך בקנזס אישרו האחראים על תוכנית הלימודים גישה לפיה בתורת האבולוציה יש כשלים. חגיגות הם מרכיב חשוב בכל תרבות. הם מספקים מסורת ודבק שיחלו כל אלו המרגישים עצמם שייכים לתרבות, ויאפשרו להם לחוות קשר רב משמעות זה לזה ולעיקרון שהם חתומים עליו. לרוע המזל מרבית החגיגות מבוססות על מסורות עתיקות הרלוונטיות רק למדינה מסוימת או לתרבות מסוימת, והם לרוב ממשיכים להיות מקור לעימותים קשים. בנקודה זו בהסטוריה, הפך העולם כה קטן וכל המדינות תלויות זו בזו, עד שאנו זקוקים לחגיגה כלל עולמית כדי לקדם את הדבק בין כל בני האדם. חגיגות יום דארווין נוסדו על בסיס ההבטחה שמדע, כמו מוסיקה, הוא שפה בינלאומית המדברת לכל בני האדם בדרכים דומות. בעוד מוסיקה היא גם אינטלקטואלית וגם בידורית, המדע הוא אחת ממערכות הידע האמינות ביותר, והוא היה וממשיך להירכש בזכות הסקרנות וכושר ההמצאה. יתרה מכך, אבולוציה באמצעות המגוון הגנטי והברירה הטבעית כפי שהוצגה על ידי דארווין הפכה להיות לעיקרון המארגן המרכזי בביולוגיה. בנוסף, האבולוציה משחקת תפקיד מרכזי באסטרונומיה ובקוסמולוגיה, שם מתייחסים באמצעותה לדרך שבה הכוכבים, הגלקסיות והיקום כולו משתנים לאורך הזמן. כדי ללמוד ביולוגיה תוך התעלמות מהאבולוציה זה יהיה כמו ללמוד פיסיקה ללא חוקי ניוטון השולטים ביקום או כימיה בלי הטבלה המחזורית. ברור, דארווין עצמו הפך ידוען בינלאומי שנודע לתהילה, ואשר השפעתו על התפתחות המחשבה המודרנית ממשיכה להיות מעמיקה ומחלחלת (ארנסט מאייר, השפעתו של דרווין על המחשבה המודרנית, סיינטיפיק אמריקן, יולי 2000). המחקרים הנוכחיים בשדה הגנטיקה, לרבות פיענוח הגנום האנושי, הראו בצורה משכנעת כי כל בני האדם כמעט זהים ברמת הגנים ושכולנו קרובים גנטיים של יצורים חיים אחרים על כדור הארץ. לכן מבט מאיר עיניים זה של הגנטיקה היא רק אחת המצביעה על אחידות ושיוויון בין כל בני האדם אך גם כזו המעודדת את המשמעות העמוקה של כיבוד והערכה של כל החיים. היום תקפות תורת האבולוציה של דארווין באמצעות הברירה הטבעית נעזרת בהבנתנו את המנגנונים המולקולאריים של הגנטיקה. לפיכך, אנו מגיעים למסקנה כי צ'ארלס דארווין הוא סמל ראוי שבו כדאי להתמקד כדי לבנות חגיגה בינלאומית של מדע ואנושות המיועדת לקידום הדבק המשותף בין כל בני האדם בכדור הארץ. [אתר "יום דארווין"](http://www.darwinday.org) [](https://www.hayadan.org.il/darwin.html)[](https://www.hayadan.org.il/id.html)[יום דארווין - 2004 באתר הידען](https://www.hayadan.org.il/darwin100204.html) הערה. אתר הידען מבקש לסייע בארגון אירועים דומים בארץ בשנים הקרובות. גופים ישראלים המבקשים להשתתף ולארגן אירוע משותף מוזמנים לפנות [בדוא"ל לעורך האתר, אבי בליזובסקי](mailto:editor@hayadan.org.il)