דן וילנסקי, חבר הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה וחבר בוועדת ההיגוי של כנס הננו מדווח כי במהלך התקופה נוצרו מאות שיתופי פעולה בין אקדמיה לתעשייה והוכשרו קרוב לאלפיים סטודנטים לתארים מתקדמים
107 מיליון דולר שהושקעו בשש השנים האחרונות בענף הננו-טכנולוגיה הישראלי ו- 27 מיליון דולר שהושקעו במתקנים, הביאו גם לתוצאות מרשימות: על פי נתוני הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה – INNI, המתפרסמים לקראת כנס “ננו-ישראל 2014”, שייערך החודש, בשש השנים שחלפו מאז הוכרזה הננו-טכנולוגיה כפרוייקט בעדיפות לאומית, נרשמו 206 “סיפורי הצלחה” בדמות חברות סטארט-אפ חדשות. 860 פטנטים הוגשו לרישום עד סוף 2012 – מתוכם אושרו 270 ו- 830 שיתופי פעולה בוצעו בין האקדמיה הישראלית לתעשייה (מקומית וזרה).
בשנים הללו רשם התחום גם הישגים אקדמיים לא מבוטלים: 101 מדענים בעלי שם עולמי עלו לישראל והתקבלו כחברי פקולטה באוניברסיטאות, מספר המדענים הזוטרים בתחום (כולל פוסט דוקטורט) עומד על 220, מספר הסטודנטים לדוקטורט עומד על כ-750 ומספר הסטודנטים לתואר השני הוא כ-850 איש. בשש השנים פורסמו למעלה מ-7500 מאמרים מדעיים וכ- 1500 מאמרים מתוכם נבעו משיתוף פעולה בין אוניברסיטאי.
גם בתחום היישומי-טכנולוגי, אומר דן וילנסקי, חבר הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה וחבר בוועדת ההיגוי של כנס הננו. “התחום זוכה להצלחה רבה: ישנן 120 חברות ננו רשומות כיום ב- INNI כשהן פועלות בתחומים מגוונים ומנצלות את התכונות הייחודיות של הננו-טכנולוגיה לשיפור מוצריהן הקיימים ולכניסה לתחומים חדשים. ישנן כ- 15-20 חברות יחסית גדולות שפועלות בתחום, דוגמת אלביט, רפאל, פלסן, תע”א, אפלייד, אינטל, וולקן, כתר וכימיקלים לישראל, הממקדות חלק מפעילותן לתחום הננו. שאר החברות, בינוניות וקטנות (חברות הזנק) מפגינות יכולות ייחודיות בתחום הננו-טכנולוגיה ומקדמות יישומים פורצי דרך בתחומי הטכנולוגיה שפיתחו או רכשו. חלק זה אמור לגדול בשנים הקרובות עקב טכנולוגיות ננו שהגיעו לבשלות והמחפשות יישומים תעשייתיים”.
וילנסקי אומר כי על אף שבישראל היקפי התעשייה מזעריים עדיין ומוערכים בכמה מיליונים בודדים, היקף התעשייה העולמית צפוי להגיע ללמעלה מטריליון דולר של מוצרים ושירותים מבוססי ננו בתוך חמש שנים. “מהסקר השנתי שלנו עולה כי ישראל תהיה שחקנית חשובה בפיתוח של מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה שישולבו בתעשייות עולמיות מובילות וחלק מכך ייוצר בארץ על בסיס המידע והטכנולוגיה שפותחה כאן ובעיקרה ע”י מוסדות המחקר שהם מהמובילים בעולם בתחום המחקר והפיתוח. אנחנו נמצאים על הדרך הנכונה להפוך את ישראל למעצמת ננוטכנולוגיה מובילה”.
בשנת 2007 הוחלט על קביעת תחום הננו בישראל כפרוייקט בעדיפות לאומית שמשימתו הקמת התשתית המחקרית והפיסית ב-6 אוניברסיטאות בהן יתבצע המחקר עליו תשען התעשייה המבוססת על ננו-טכנולוגיה בישראל. התוכנית הלאומית הראשונה הסתיימה בסוף שנת 2011. לאור הצלחתה הרבה החליטו מנהלי התוכנית לקיים תוכנית לאומית 5 שנתית שנייה בשנים 2012 – 2016.
כנס “ננו-ישראל 2014” והתערוכה הנלויית אליו, ייערכו השנה בין ה-24 ל-25 במרס 2014 במלון דויד אינטרקונטיננטל בתל אביב ויתמקדו בחידושים ובהזדמנויות העסקיות בתחומי האנרגיה, מים, סביבה, ננו-חומרים, ננו-אלקטרוניקה, ננו-פוטוניקה, ננו-ביו וננו-רפואה. האירוע מיועד לחוקרים באקדמיה, לאנשי תעשייה ועסקים מרחבי העולם, וישמש נקודת מפגש לגורמי אקדמיה מדענים וחוקרים, חברות, אנשי הון סיכון, קרנות פרטיות, משקיעים מוסדיים וארגוניים, אנשי רגולציה, טכנולוגיה ופיתוח, ומקבלי החלטות בממשל,. הכנס נערך בשיתוף הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה INNI ומרכזי הננו-טכנולוגיה באוניברסיטאות השונות ובארגון חברת כנס תערוכות.
