העליה התלולה במחיר הנפט ב-2019 היתה אמורה להצית אינפלציה. הקורונה הביאה לתיקון בשוק פרופ’ זיו רייך טוען שהתיקון חזק מדי
סין הייתה הראשונה שהכריזה על הסגר ובהיותה מעצמת יבוא נפט עולמית הריי שהנגזרת לכך הייתה ירידה של למעלה מ 20% בביקוש היומי של סין לחביות נפט. ההסגר שנכפה על כלכלת סין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם, הפיל את צריכת החביות היומית ב־20% בחודש ינואר.
זעזוע זה היה הראשון באבני הדומינו היוצרים תנועה משמעותית על יצרניות הנפט ובהם כלכלת מדינות המפרץ הערביות.
שלב נוסף הכלל ביטול טיסות והפסקת ייצור המוני במפעלים הסין הוריד גם הוא משמעותית את הביקוש לנפט והמשוואה המיידית של כך הינה ירידה בביקוש = ירידה במחיר. עובדתית ניתן לציין כי במהלך ינואר צנחו מחירי החביות השונות בין 12%-15% כאשר רף חדש של 40$ לחבית נראה באופק וכיום נשמע כרף הגיוני.
סין היא יבואנית הנפט הגדולה בעולם והצריכה בה מוערכת ב־15 מיליון חביות ביום. לפיכך, כאשר השוק הסיני אינו יציב, הדבר משליך על כלל פעילותו של שוק הנפט העולמי. בשנה שעברה זינק יבוא הנפט הסיני ביותר מ־9%, לכ־10 מיליון חביות ביום. יתירה מכך, בחודשיים האחרונים של 2019, בטרם פרץ משבר הקורונה, נרשם דווקא יבוא שיא עם כ־11 מיליון חביות ביום בנובמבר וכ־10.8 מיליון ביום בדצמבר. בשקלול הערכות לפתרון משבר הסחר עם ארה”ב, הצפי בשוק הנפט היה חיובי. עם זאת, ההערכות לא לקחו בחשבון את הופעתו של הווירוס החדש ואת עוצמת השפעתו.
פעולות כגון קיצוץ רוחבי בהיצע הנפט לא בטוח כי ישפיע בטווח המיידי ואותותיו יבואו לידי ביטוי רק בטווח הבינוני ומכאן מעבר לסיכוני הבריאותיים אותם מביאה הקורונה , הריי שהשפעתה על מדינות ערב יצרניות הנפט כבר ניכרת דבר ההוביל לאופ”ק שהינו הגוף המשותף ליצרניות הנפט להתכנס ולבחון אפשרויות נוספות לעצירת הירידה הבלתי פוסקת במחירי הנפט.
כיום ההשלכות הקורונה עולות ומתגברות עת חברות תעופה רבות הפסיקו את פעילותן ליעדים מסויימים עקב אי כדאיות כלכלית ונראה כי צמצום משלוחי הנפט לסין , לחברות התעופה ולמפעלים שונים הינו כזה אשר רק צמצום דרסטי בייצור הנפט יכול להדביק את משוואת ההיצע והביקוש כל זאת בשילוב יצירת חוזים לטווח ארוך אשר יבטיחו צמצום ניכר לטווח ארוך כזה אשר ישפיע באופן אמיתי על המחיר , ייצב אותו תחילה ויוביל אותו בהמשך לעליה מתונה.
כאן זה המקום להזכיר כי מחירי הנפט עלו מתחילת שנת 2019 בעשרות אחוזים ושקפו ביקושים גבוהים המשקפים כלכלה יציבה והסממנים החיובים של הכלכלות העולמיות דחפו את מחיר הנפט כלפי מעלה ואף היה חשש רב כי תיווצר עלייה משמעותית באינפלציה ובסופו של יום יהיה מחיר גבוהה אשר ייקר משמעותית מחירים של מוצרים בסיסים והזעזוע ממחיר נפט גבוהה הינו משמעותי לכלכלה כך שאפקט הקורונה הינו תיקון לו היה זקוק מחיר הנפט אך התיקון הינו אגרסיבי מידי , מהיר מידי ועלול לפגוע בכלכלות של אותן מדינות יצרניות הנפט כמו כן הפגיעה תהיה מהירה בשווקים המתעוררים אך מנגד מדדים שונים כגון מדד המחירים לצרכן המורכב מתמהיל של סחורות ומחירים ירד משמעותית ויוזיל את יוקר המחייה אך שוב ירידה מהירה מידי תיצור בעיה לאותם עסקים יצרנים אשר יסבלו מתזרים מזומנים קשה ומאתגר.
בנוסף לכך גל האנרגיה החלופית אשר צבר אהדה רבה בשנים הרבות וקיבל יתרונות רבים מבחינת הפחתת המיסוי והקלות רגולטוריות נוספות נראה כי יאבד מיוקרתו במידה ומחיר הנפט ימשיך לרדת ואף יישאר במחיר הנמוך .
פרופסור זיו רייך הינו דיקן בית הספר לביטוח באקדמית נתניה
עוד בנושא באתר הידען:
מדוע מקורן של כל כך הרבה מגפות הוא באסיה ובאפריקה – ומדוע אנו יכולים לצפות לעוד מגיפות כאלו בעתיד?
מהו נגיף הקורונה ומדוע הוא מסוכן
חיידקים מפרקי נפט
2 תגובות
לצערי הכתבה אינה מתארת היטב את שוק הנפט והגורמים שהשפיעו עליו השנה:
1) מחירי הנפט נמצאים בצניחה מזה זמן רב, הסיבה היא תפוקת הנפט הגדולה של ארצות הברית ובעיקר תעשויות פצלי השמן.
2) מחירי הנפט ירדו מתחת ל 50$ לחבית בשנים האחרונות ודבר זה הביא לירידה חזקה ברווחים של ערב הסעודית ושל רוסיה.
3) מדינות אופ”ק לא הצליחו להגיע להסכמה על קיצוץ בתפוקה אשר נועד לייצב את המחירים לטווח של 50$ לחבית, וברית המועצות במיוחד התנגדה לקיצוץ שנתבקש ממנה.
4) ערב הסעודית בתגובה החליטה להציף את השוק בעוד 2 מיליון חביות ליום כדי לרושש עוד יותר את הרוסים וגם את תעשיות פצלי השמן, דבר זה דחף לירידה הראשונה ל 30$ לחבית.
5) ואז באה מגיפת הקורונה והביקוש העולמי ירד בכ 25 מיליון חביות ליום, דבר זה הביא את הנפט לערכים של כ 20$ לחבית.
6) מדינות אופק+ הסכימו לבסוף על קיצוץ בתפוקה של כ 10-12 מיליון חביות ליום, אולם זה כאמור רחוק מלקזז את הירידה בביקוש, והשוק לא הגיב כלל.
7) חברות הנפט בארצות הברית ובראשן תעשיות הפצלים מצויות עקב כך במשבר קשה ורבות מהן על סף פשיטת רגל.
8) אם לא יקרה קיצוץ נוסף בקרוב בסדר גודל של 10 מיליון חביות ליום השוק ימצא ברוויה תוך שבועות בודדים ולא יהיה אפילו מקום לאחסן את עודף הנפט, דבר זה יביא לכשל שוק, ולפשיטות רגל נרחבות של תעשיות הנפט בעולם.
9) ארצות הברית מודעת לבעיה אולם היא מצוייה במלכוד, עודף התפוקה שלה מקנה לה עצמאות אנרגטית והיא לא תלויה במדינות המפרץ ובמצב הפוליטי במזרח התיכון, מצב זה ישתנה כאשר חברות הפצלים יקרסו, ולכן אין לה את הרצון לקצץ בתפוקה.
מקווה שההסבר מובן לכל.
אם כל הצער על חיי האנשים שנפגעו
מסתבר כי לנגיף יש השפעות חיוביות
-כתוצאה ישירה מעצירת טיסות , נסיעות ופעילות תעשייתית יש ירידה משמעותית בזיהום האוויר ובפליטת מזהמים כמו דת׳׳ף ומתאן,
– ירידה בפעילות כלכלית עולמית וחסימת מעברים בין מדינות תמתן את שיגעון הגלובליזציה ואולי תקרב את העולם להתנהגות יותר שפויה ,
– החשש מאכילת חיות מהטבע תמתן את הפגיעה במגוון המינים,
– גם אם זה נשמע נורא וגם אם זו לא הדרך הרצויה , הרי שדילול האוכלוסיה האנושית העולמית לא יזיק ,
ברור כי עבור כל אחד ואחד הידבקות
בנגיף מהווה צרה וסיכון אבל אולי
מה Covid19 תבוא הישועה לסביבה
וגם לאוכלוסיה אנושית,
אכזרי ? רע ? אבל נכון !