# היום נפתחת ועידת האקלים בקופנהגן – על שום מה ולמה היא מתכנסת?

> החל מהיום מופנות כל העיניים לעיר הצפונית קופנהגן בה יפגשו מומחים וראשי מדינות למשך 10 ימים כדי לנסות ולהסכים על תכנית פעולה לעצירת ההתחממות העולמית החל מהיום, 07/12/2009 מופנות כל העיניים לעיר הצפונית קופנהגן בה יפגשו מומחים וראשי מדינות למשך 10 ימים כדי לנסות ולהסכים על תכנית פעולה לעצירת ההתחממות העולמית. הכינוי שניתן לכינוס הוא "COP15" שכן זה הכינוס ה 15 שעוסק בבעיות אקלים, כינוס שההחלטות בו אמורות להחליף את…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/copenhagen-climat-conference-start-today-0712090
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2009-12-07T00:18:28+02:00
- Modified: 2009-12-06T23:21:37+02:00
- Sections: ההתחממות: היבטים פוליטיים, הסכמי קיוטו וקופנהגן
- Topics: התחממות כדור הארץ, ועידת קופנהגן

## Article

החל מהיום מופנות כל העיניים לעיר הצפונית קופנהגן בה יפגשו מומחים וראשי מדינות למשך 10 ימים כדי לנסות ולהסכים על תכנית פעולה לעצירת ההתחממות העולמית החל מהיום, 07/12/2009 מופנות כל העיניים לעיר הצפונית קופנהגן בה יפגשו מומחים וראשי מדינות למשך 10 ימים כדי לנסות ולהסכים על תכנית פעולה לעצירת ההתחממות העולמית. הכינוי שניתן לכינוס הוא "COP15" שכן זה הכינוס ה 15 שעוסק בבעיות אקלים, כינוס שההחלטות בו אמורות להחליף את אמנת קיוטו. על פי אמנת קיוטו חויבו החותמות על האמנה להפחית את פליטות גאזי החממה ב-5% (תוך חמש שנים) מרמת הפליטות ב-1990. אמנת קיוטו אושררה ע"י 185 מדינות (ללא ארה"ב) וניכנסה לתוקף ב-2005. מאחר ואמנת קיוטו פוקעת ב 2012 יש להכין הסכם חילופי. אמנה מחיבת שעליה אמורים המתכנסים להתחייב, לכן יש מי שמגדיר את הכינוס כ"חשוב ביותר מאז סיום מלחמת העולם השניה. מדוע? רוב המדענים העוסקים באקלים מסכימים כי "האקלים זורם לכוון שלילי". במאה הקודמת עלו הטמפרטורות ביותר מחצי מעלה. חשוב להדגיש כי זה נתון סטטיסטי, שכן ישנם איזורים בהם עלו הטמפרטורה ביותר מ-2 מעלות. על פי הגוף הבין ממשלתי של האו'ם לשינויי האקלים Intergovernmental Panel on Climate Change ‫"‬העליה בחום נובעת מפליטות גאזי חממה כתוצאה מפעילות אנושית". על פי אירגון המסגרת של האו'ם לשינויי האקלים: UN Framework Convention on Climate Change (UNFCC) - ‬הגוף שמארגן את הכינוס בקופנהגן עליה קטנה בטמפרטורה כבר גורמת לגלי חום, סערות, בצורת, שטפונות והצפות. מומחי הארגון UNFCC אומרים כי קיים "חלון הזדמנויות צר" למתן את שינויי האקלים, חלון הזדמנויות שנותר להצלת המצב. לפיכך יציב (אירגון האו'ם לשינויי אקלים) לפני באי הכנס את המטרה הראשית: ייצוב ריכוז גאזי החממה באטמוספירה לרמה שלא תגרום להטיה מסוכנת של האקלים. לפני המהפכה התעשיתית היה ריכוז ה דת"פ באטמוספירה 278 חל"מ (חלקים למיליון). היום … 381. למרות שעדיין יש וויכוח על איזו רמה נחשבת ל"מסוכנת", מוסכם כי יש להוריד את הרמה ל-1/2 עד 2050. כדי לממש זאת על המתכנסים להחליט : 1 ‫-‬ עד איזו רמת פליטות יגבילו את עצמן מדינות מפותחות כמו : אוסטרליה, ארה"ב, יפן ודומותיהן. 2 ‫-‬ עד איזו רמת פליטות יוגבלו ארצות מתפתחות כמו : ברזיל, הודו, סין, הגבלה שלא תפגע בגידול הכלכלי. 3 ‫-‬ בדיקת האפשרויות לייצוב כלכלת ארצות (שאינן מפותחות) ע"י עזרה בהפחתת פליטות, עזרה ותמיכה כספית ע"י ארצות מפותחות, תמיכה כספית שתאפשר לארצות שניפגעות משינויי האקלים להתאים ולהסתגל. 4 ‫-‬ לזהות ולנקוט בדרכים שיאפשרו לארצות מתפתחות להנות משוויון בקבלת החלטות ומהאפשרות לשימוש בתכנולוגיות מתקדמות. על פי המכון הבין לאומי לסביבה ולפיתוח International Institute for Environment and Development, קיימות אפשרויות למס' תוצאות לכינוס: 1 ‫-‬ ללא הסכם יתחדשו הדיונים בשנה הבאה …… ? 2 ‫-‬ כתוצאה מהכינוס יקבלו על עצמן ארצות מטרות (התנדבותיות) להפחתת פליטות. המתנגדים להליך טוענים כי ללא התחיבויות בין לאומיות ימשך תהליך הפחתת הפליטות זמן רב או שלא יתרחש כלל. 3 ‫-‬ הסכמים מחייבים שיאשררו את אמנת קיוטו ויחליפוה ב-2012. עכשיו בהנחה שכול המשתתפים יגיעו לסיכומים חיוביים, איך ניתן להפחית את פליטות גאזי החממה? על פי UNFCC התעשיה כולל ייצור חשמל, הובלה, ייצור וסילוק אשפה ובניה אחראים לכ 80% מפליטות דת"פ. יתרת 20% נובעת מ … השמדת יערות ! לכן יש רבים שמאמינים כי הדרך הזולה והנכונה להפחתת הפליטות היא ע"י הפסקת השמדת היערות : reducing emissions from deforestation ‫-‬ REDD. ‫"‬רד‫"‬ שימור חרשים ויערות יתן את הפתרון המהיר, מהיר משנוי חוקים ותקנות לפיקוח על הפליטות בתעשיה, לכן "רד" יהיה אחד המוקדים בדיונים להפחתת פליטות. באמנת קיוטו אין התיחסות להשמדת יערות, על פי "רד" : ארצות מתפתחות שיפחיתו את השמדת היערות בשטחיהן ירוויחו אשראי פחמן, שווה כסף רב. מיזמים של "רד" כבר מתקימים ע"י שימור שמורות במחוז בארו באינדונזיה, יוזמת יער מקירה במדגסקר ומיזמים אחרים שבכל אחד ואחד מהם מרוויחים התושבים כסף משמירת היער, כסף שמשולם להם ע"י תעשיות בארצות מפותחות. במקביל לשימור היערות מתקיים גם המסחר בפליטות. תעשיות משלמות עבור ה"זכות" לפליטות, כלומר מי שפולט פחות מרוויח יותר, הליך המסחר מתקיים מאז אמנת קיוטו אלא שכדי להמשיכו יש צורך בחידוש ההסכמים. ארצות מתפתחות רבות מודאגות מהאפשרות שיחויבו לעיסקה שתיפגע בסיכוייהן להתפתחות כלכלית, מנהיגי ארצות דורשים מארצות מפותחות להכיר ב"אחריות היסטורית" לשינויי האקלים ולפליטות גאזי חממה, אחריות שתחייב ארצות מפותחות להפחית פליטות ברמות גבוהות בהרבה מארצות מתפתחות, התחייבות שתאפשר ל"מתפתחות" להמשיך להתפתח, לחלופין ארצות מתפתחות יוכלו להפחית פליטות תמורת תמיכה כלכלית שתאפשר פיתוח. במיקרים רבים ארצות מתפתחות הן הפגיעות ביותר לנזקי האקלים, רבות מהן שוכנות בחופים נמוכים שמוצפים, רבות מהן שוכנות ליד מדבריות ונפגעות מבצורות ויובש, לה גם אלה זקוקות לתמיכה כדי להסתגל לשנויים, לכן מקומן של הארצות המתפתחות בכנס חשוב ועמדתן משמעותית. ה"שחקן הראשי" בכנס היא ארה"ב, השניה בכמות הפליטות לאדם, ‫(‬הראשונה היא אוסטרליה). נציגי ארה"ב מגיעים לכנס כאשר בארצם מתרחש תהליך של תיקון תקנות וחוקים סביבתיים. החקיקה שהחלה (בוועדת הסנט לסביבה) לפני כחודש תגיע לסנט באביב. הנשיא אובמה הצהיר כי "כנס קופנהגן הוא תחנת דרכים… לא סוף הדרך", בדרך להסכם אקלימי. לדברי אובמה "הסכם אקלימי עולמי חייב להוביל למעשים ", הסכם שהסעיפים בו ייושמו מיידית, " לא הסכם חלקי או הצהרה פוליטית, אלא הסכם שיכסה את כל הנושאים שהובאו לדיון", אחרי הצהרה כזאת מפי אובמה חשוב לבדוק את עלות מימושו של ההסכם (‬במידה ויתקבל). הבנק העולמי מעריך כי יהיה צורך ב 400$מיליארד כל שנה כדי למתן את שינויי האקלים, נוסף לכך עוד כ 75$ מיליארד לצרכי התאמה והסתגלות: טיפול בפליטי אקלים, מניעת שטפונות, נטיעת מנגרובים וכד', כתוצאה מהפניית משאבים יווצרו "משרות ירוקות", בארה"ב הוקצבו 150 מיליארד דולרים לעשר השנים הבאות עבור משרות באנרגיה נקיה. במאמר מוסגר אבל בולט וזועק נזכיר כי המשלחת שלנו מייצגת ממשל שמקים תחנה פחמית לייצור חשמל ! אם יתרצו כל הצדדים, אם יסכימו כל המשתתפים על דרכי פעולה, לא רק יסכימו אלא גם יתחייבו יתכן שאנחנו עומדים לפתחה של תקופה בה יבינו גם מנהיגי המדינות כי במקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.